ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 83: תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם › פיסקה 8 (כב ע"א)

שלשה קשרים לימין ושלשה לשמאל - ותקון הנקבה לקבל את הזכר

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 8 · דף כב ע"א

לשון הזוהר

וּכְדֵין ׳וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳. אִלֵּן אִנּוּן שִׁית נִקּוּדִין דְּאִנּוּן נְצִיצִין וְנָהֲרִין לְתַתָּא. וְאִנּוּן כּוֹכָבִים טְמִירִין לְאַנְהֲרָא, (פ ע"א) וְסִיהֲרָא אִתְנְהִירַת בְּכָל חַד וְחַד מִמִּשְׁחָתָא דִּילְהוֹן דְּאִתְנָעִיצָאן בְּבוּצִיצָא: ׳וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳, דָּא ° רָקִיעַ דְּחֵיוָן דְּקַיְּמִין, אִתְפְּשַׁט בּוּצִיצָא וּמָדִיד לְאָרְכָּא, ג' קִשְׁרִין לִימִינָא וְג' קִשְׁרִין לִשְׂמָאלָא. אִלֵּין תְּלָת קִשְׁרִין חַד קְיָמָא. וְאִלֵּין תְּלָת חַד קְיָמָא. וְאִלֵּין תְּלָת נִקּוּדִין דְּקַיְּמִין דָּא עַל דָּא, בֵּין לְסִטְרָא דָּא בֵּין לְסִטְרָא דָּא. מְדִידוּ דְּבוּצִיצָא שִׁיעוּר לְנַגְּנָא ° תְּרֵין טַעֲמִין, דְּקַיְּמִין בְּחֵיזוּ דְּקַיְמִין נִגּוּנָא דְּמִשְׁחָתָא דְּמָדִיד בַּתְרֵי יַרְכִין דְּקַיְּמִין. ° יַעֲקֹב דְּאִיהוּ גּוּפָא, אִסְתְּמִיךְ עַל קִיּוּמִין בִּמְדִידוּ דְּבוּצִיצָא ° כַּד עָאל לַאֲבוּה, רָזָא דְּוַיָּבֵא ׳לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳, וְגוּפָא אִתְקְיַם בְּקִיּוּמֵהּ. וְעַל דָּא ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ'׳. ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ דְּמִתְפַּשְּׁטִין וְנָהֲרִין לְתַתָּא, כַּד שַׁרְבִיטָא אִתְקְיַם בְּרָזָא דְּפַּזֵר, וְיָהִיב וְעָאל בְּמִשְׁחָתָא וּמָדִיד, וְאִתְתְּקָנוּ אִלֵּין תְּרֵין קַיְּמִין בְּמִשְׁחָתָא לְתַתָּא, וְאִתְתְּקַן בּוּצִיצָא וּמָדִיד דָּא עִם דָּא, כְּדֵין וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרו, ° דְּהָא לְתַתָּא אִתְתְּקָנַת בְּתִקּוּנָא דְּנוּקְבָא לְקַבְּלָא דְּכוּרָא, וְיַרְכִין אִתְתְּקָנוּ בְּלָא פְּשִׁיטוּ.

תרגום

וְאָז 'וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד'. אֵלֶּה הֵם שֵׁשׁ הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵן נוֹצְצוֹת וּמְאִירוֹת לְמַטָּה, וְהֵן כּוֹכָבִים טְמוּנִים לְהָאִיר, וְהַלְּבָנָה מוּאֶרֶת בְּכָל אַחַת וְאַחַת מִמְּדִידָתָן הַנְּעוּצוֹת בַּלַּפִּיד. 'וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ' - זֶה רְקִיעַ הַחַיּוֹת הָעוֹמְדוֹת, מִתְפַּשֵּׁט הַלַּפִּיד וּמוֹדֵד לְאֹרֶךְ, שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים לְיָמִין וּשְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים לִשְׂמֹאל. שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים אֵלֶּה קִיּוּם אֶחָד, וְאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה קִיּוּם אֶחָד, וְאֵלֶּה שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת עוֹמְדוֹת זוֹ עַל זוֹ, בֵּין לְצַד זֶה בֵּין לְצַד זֶה. מְדִידַת הַלַּפִּיד שִׁעוּר לְנַגֵּן שְׁנֵי טְעָמִים, הָעוֹמְדִים בְּמַרְאֶה שֶׁעוֹמֵד נִגּוּן הַמְּדִידָה הַמּוֹדֶדֶת בִּשְׁתֵּי הַיְּרֵכַיִם הָעוֹמְדוֹת. יַעֲקֹב שֶׁהוּא הַגּוּף, נִסְמַךְ עַל קִיּוּמִים בִּמְדִידַת הַלַּפִּיד כְּשֶׁנִּכְנַס לְאָבִיו, סוֹד " ׳וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ׳ ", וְהַגּוּף מִתְקַיֵּם בְּקִיּוּמוֹ. וְעַל כֵּן 'וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ' וְגוֹ'. ' ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ ' הַמִּתְפַּשְּׁטִים וּמְאִירִים לְמַטָּה, כְּשֶׁהַשַּׁרְבִיט מִתְקַיֵּם בְּסוֹד "פַּזֵּר", וְנוֹתֵן וְנִכְנָס בַּמְּדִידָה וּמוֹדֵד, וּמְתֻקָּנִים שְׁנֵי הָעוֹמְדִים הַלָּלוּ בַּמְּדִידָה לְמַטָּה, וּמְתֻקָּן הַלַּפִּיד וּמוֹדֵד זֶה עִם זֶה, אָז "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ", שֶׁהֲרֵי לְמַטָּה מְתֻקֶּנֶת בְּתִקּוּן הַנְּקֵבָה לְקַבֵּל אֶת הַזָּכָר, וְהַיְּרֵכַיִם מְתֻקָּנוֹת בְּלֹא פְּשִׁיטוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכדין ׳ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳. אלן אנון שית נקודין דאנון נציצין ונהרין לתתא. ואנון כוכבים טמירין לאנהרא, (פ ע"א) וסיהרא אתנהירת בכל חד וחד ממשחתא דילהון דאתנעיצאן בבוציצא: ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳, דא ° רקיע דחיון דקימין, אתפשט בוציצא ומדיד לארכא, ג' קשרין לימינא וג' קשרין לשמאלא. אלין תלת קשרין חד קימא. ואלין תלת חד קימא. ואלין תלת נקודין דקימין דא על דא, בין לסטרא דא בין לסטרא דא. מדידו דבוציצא שיעור לנגנא ° תרין טעמין, דקימין בחיזו דקימין נגונא דמשחתא דמדיד בתרי ירכין דקימין. ° יעקב דאיהו גופא, אסתמיך על קיומין במדידו דבוציצא ° כד עאל לאבוה, רזא דויבא ׳לו יין וישת׳, וגופא אתקים בקיומה. ועל דא ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע וגו'׳. ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳ דמתפשטין ונהרין לתתא, כד שרביטא אתקים ברזא דפזר, ויהיב ועאל במשחתא ומדיד, ואתתקנו אלין תרין קימין במשחתא לתתא, ואתתקן בוציצא ומדיד דא עם דא, כדין והמשכילים יזהרו, ° דהא לתתא אתתקנת בתקונא דנוקבא לקבלא דכורא, וירכין אתתקנו בלא פשיטו.

התרגום: ואז 'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'. אלה הם שש הנקדות שהן נוצצות ומאירות למטה, והן כוכבים טמונים להאיר, והלבנה מוארת בכל אחת ואחת ממדידתן הנעוצות בלפיד. 'והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע' - זה רקיע החיות העומדות, מתפשט הלפיד ומודד לארך, שלשה קשרים לימין ושלשה קשרים לשמאל. שלשה קשרים אלה קיום אחד, ואלה השלשה קיום אחד, ואלה שלש נקדות עומדות זו על זו, בין לצד זה בין לצד זה. מדידת הלפיד שעור לנגן שני טעמים, העומדים במראה שעומד נגון המדידה המודדת בשתי הירכים העומדות. יעקב שהוא הגוף, נסמך על קיומים במדידת הלפיד כשנכנס לאביו, סוד " ׳ויבא לו יין וישת׳ ", והגוף מתקים בקיומו. ועל כן 'והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע' וגו'. ' ׳והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע׳ ' המתפשטים ומאירים למטה, כשהשרביט מתקים בסוד "פזר", ונותן ונכנס במדידה ומודד, ומתקנים שני העומדים הללו במדידה למטה, ומתקן הלפיד ומודד זה עם זה, אז "והמשכלים יזהרו", שהרי למטה מתקנת בתקון הנקבה לקבל את הזכר, והירכים מתקנות בלא פשיטות.

מן המפרשים

אור יקר: אלין תלת קשרין חד קיימא, נמצאו שתי פעמים שלש הם שש, היינו שוקיו עמודי שש, לכך הם קיימא. עוד דקדק באומרו דקיימין.

ביאור הגר"א: והמשכילים כו' דא רקיע דביה כו'. ר"ל יסוד כנ"ל וכמ"ש בתי"ח דאות איהו ח"י עלמין ואיהו כליל ת"ע מזלות וז' כוכבי לכת כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו