׳משכיל על דבר ימצא טוב׳ - מאספקלריה שאינה מאירה אל האספקלריה המאירה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 4 · דף כא ע"ב
לשון הזוהר
אִלֵּין תְּרֵין מָסֹרֶת אִתְמְסָרוּ לִידוֹי דְּרָעֲיָא מְהֵימָנָא, לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא, עַד דְּנַחְתּוּ אַתְוָן וְאִתְחֲקָקוּ עַל לוּחֵי אַבְנִין. כַּד גַּלְגַּלֵּי שָׁארֵי וְאַסְחַר, כַּמָּה חַיָּלִין וְכַמָּה מַשִּׁרְיָן מָארֵיהוֹן דְּגַדְפִין טָאסִין בְּאִנּוּן רְקִיעִין, וְאִנּוּן אַתְוָן דְּנָפְקֵי אִתְמְסָרוּ לְהַהוּא מְמָנָא קַדִּישָׁא דְאִקְּרֵי יופיאֵ"ל מָארֵי דְּחָכְמְתָא, וּכְדֵין אָזִיל ° וְחָקִיק לוֹן סַחֲרָנֵי דְּאַתְוָן, וְהַאי מְמָנָא קַדִּישָׁא מָסַר לוֹן לִמְהֵימָנָא קַדִּישָׁא, ° כד"א ׳עֲלֵה אֵלַי הֶהָרָה וֶהְיֵה שָם וְגוֹ'׳ (שמות כד, יב): ׳וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳, אִלֵּין אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, וְאִסְתַּכְּלִין בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא בִּרְעוּתָא בְּהִרְהוּרָא דְּלִבָּא. וְהַמַּשְׂכִּילִים, דְּמִסְתַּכְּלָן, וְלָא מִסְתַּכְּלָן בְּמִלָּה בִּלְחוּדָהָא, אֶלָּא דְּמִסְתַּכְּלָן בַּאֲתַר דְּתָלִי הַהוּא מִלָּה. בְּגִין דְּלֵית מִלָּה דְּלָא תַּלְיָא עַל רָזָא אָחֳרָא עִלָּאָה. וְיִשְׁכַּח בְּמִלָּה דָּא מִלָּה אָחֳרָא דְּרָזָא עִלָּאָה, מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, יִשְׁכַּח וְיֶחֱמֵי בַּר נָשׁ רָזָא דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא. ° וְסִימָנִיךְ ׳מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב׳ (משלי טז, כ). דָּבָר, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא. ׳יִמְצָא טוֹב׳, דָּא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא.
תרגום
שְׁתֵּי הַמָּסֹרוֹת הַלָּלוּ נִמְסְרוּ לְיָדָיו שֶׁל רַעְיָא מְהֵימָנָא, לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל, עַד שֶׁיָּרְדוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנֶחְקְקוּ עַל לוּחוֹת הָאֲבָנִים. כְּשֶׁהַגַּלְגַּל מַתְחִיל וְסוֹבֵב, כַּמָּה חֲיָלִים וְכַמָּה מַחֲנוֹת בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם טָסִים בָּרְקִיעִים הָהֵם, וְהָאוֹתִיּוֹת הַיּוֹצְאוֹת נִמְסָרוֹת לְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה קָדוֹשׁ הַנִּקְרָא יוֹפִיאֵ"ל, אֲדוֹן הַחָכְמָה, וְאָז הוֹלֵךְ וְחוֹקֵק אוֹתָן סְבִיב הָאוֹתִיּוֹת, וּמְמֻנֶּה קָדוֹשׁ זֶה מוֹסְרָן לְנֶאֱמָן הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כד) 'עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם' וְגוֹ'. '׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳' - אֵלֶּה הֵם הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, וּמִסְתַּכְּלִים בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה בְּרָצוֹן וּבְהִרְהוּר הַלֵּב. וְ"הַמַּשְׂכִּילִים" - הַמִּסְתַּכְּלִים, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בַּדָּבָר לְבַדּוֹ, אֶלָּא מִסְתַּכְּלִים בַּמָּקוֹם שֶׁתָּלוּי בּוֹ אוֹתוֹ הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי עַל סוֹד עֶלְיוֹן אַחֵר. וְיִמְצָא בְּדָבָר זֶה דָּבָר אַחֵר שֶׁל סוֹד עֶלְיוֹן, מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה יִמְצָא וְיִרְאֶה הָאָדָם סוֹד הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה. וְסִימָנְךָ (משלי טז) '׳מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב׳' - "דָּבָר" זוֹ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, "יִמְצָא טוֹב" זוֹ אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלין תרין מסרת אתמסרו לידוי דרעיא מהימנא, למנדע ולאסתכלא, עד דנחתו אתון ואתחקקו על לוחי אבנין. כד גלגלי שארי ואסחר, כמה חילין וכמה משרין מאריהון דגדפין טאסין באנון רקיעין, ואנון אתון דנפקי אתמסרו לההוא ממנא קדישא דאקרי יופיא"ל מארי דחכמתא, וכדין אזיל ° וחקיק לון סחרני דאתון, והאי ממנא קדישא מסר לון למהימנא קדישא, ° כד"א ׳עלה אלי ההרה והיה שם וגו'׳ (שמות כד, יב): ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳, אלין אנון דמשתדלי באוריתא, ואסתכלין במלי דאוריתא ברעותא בהרהורא דלבא. והמשכילים, דמסתכלן, ולא מסתכלן במלה בלחודהא, אלא דמסתכלן באתר דתלי ההוא מלה. בגין דלית מלה דלא תליא על רזא אחרא עלאה. וישכח במלה דא מלה אחרא דרזא עלאה, מגו אספקלריא דלא נהרא, ישכח ויחמי בר נש רזא דאספקלריא דנהרא. ° וסימניך ׳משכיל על דבר ימצא טוב׳ (משלי טז, כ). דבר, דא אספקלריא דלא נהרא. ׳ימצא טוב׳, דא אספקלריא דנהרא.
התרגום: שתי המסרות הללו נמסרו לידיו של רעיא מהימנא, לדעת ולהסתכל, עד שירדו האותיות ונחקקו על לוחות האבנים. כשהגלגל מתחיל וסובב, כמה חילים וכמה מחנות בעלי כנפים טסים ברקיעים ההם, והאותיות היוצאות נמסרות לאותו ממנה קדוש הנקרא יופיא"ל, אדון החכמה, ואז הולך וחוקק אותן סביב האותיות, וממנה קדוש זה מוסרן לנאמן הקדוש, כמו שכתוב (שמות כד) 'עלה אלי ההרה והיה שם' וגו'. '׳והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע׳' - אלה הם המשתדלים בתורה, ומסתכלים בדברי התורה ברצון ובהרהור הלב. ו"המשכילים" - המסתכלים, ואינם מסתכלים בדבר לבדו, אלא מסתכלים במקום שתלוי בו אותו הדבר, משום שאין דבר שאינו תלוי על סוד עליון אחר. וימצא בדבר זה דבר אחר של סוד עליון, מתוך אספקלריה שאינה מאירה ימצא ויראה האדם סוד האספקלריה המאירה. וסימנך (משלי טז) '׳משכיל על דבר ימצא טוב׳' - "דבר" זו אספקלריה שאינה מאירה, "ימצא טוב" זו אספקלריה המאירה.
מן המפרשים
אור יקר: וז״ש והמשכילים דמסתכלן ולא מסתכלן במלה בלחדוהא אלא מסתכלן באתר.
ביאור הגר"א: וחקיק לון סחרני דאתוון. וזהו (אבות ג יג) מסורת סייג לתורה, כמו גדר מקיף לתורה, נקבה תסובב גבר (ירמיהו לא כא) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: