מדידת הלפיד בשלשה אוירים הנכללים באחד - וסוד המדידה הנמסר למשה מסיני
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 2 · דף כא ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא כא ע"ב] בּוּצִינָא דְּקָרדִינוּתָא עָבִיד מִשְׁחָתָא בִּמְדִידוּ דְּקָא אֲמָרָן. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּאֵין סוֹף. ° בְּנִגּוּנָא דְּטַעֲמֵי שָׁארֵי וּבָטַשׁ אֲוִירָא דִּילְהוֹן. דְּהַהוּא אֲוִירָא נָפְקָא מֵאֵין סוֹף וּבָטַשׁ גּוֹ מֹחָא, וּמֹחָא אַפִּיק אֲוִירָא וּבָטַשׁ בִּגְרוֹנָא, דְּמִתַּמָּן נָפַק אֲוִירָא אָחֳרָא לְבַר. ° אִשְׁתְּכָחוּ תְּלָת אֲוִירִין וְאִתְכְּלִילוּ בְּחַד. ° אִלֵּין שְׁרָאָן בִּתְלָת קִשְׁרִין דְּקָא אֲמָרָן, ° וְשָׁארֵי מִבּוּצִינָא פְּשִׁיטוּ לְאִתְפַּשְּׁטָא, וּמָדִיד לְאָרְכָּא וּפוּתְיָא לְעָמְקָא וְרוּמָא, לְאִנּוּן ° כ"ב מַפְתְּחָן עִלָּאִין. ° וּמָדִיד כ"ב אַתְוָן. ° וְכָל רָזָא וְעוּמְקָא וּסְתִימוּ דִּילְהוֹן, לָקֳבֵל ג' אֲוִירִין, ג' קִשְׁרִין, יהו'ה אֱלֹהֵינוּ יהו'ה. וְכֹלָּא בְּרָזָא לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְכֵיוָן דְּאַדְכָּרוּ (נ"א דאתחברו) בְּפוּמָא, נָפְקָא בּוּצִינָא וְאִצְטְרִיךְ לְמַדִּיד לוֹן לְהַנֵּי שְׁמָהָן גּוֹ מִשְׁחָתָא, ° וּמִשְׁחָתָא דִּילְהוֹן אֶחָד, ° בִּמְדִידוּ דְּאָרְכָּא וּפוּתְיָא, עוּמְקָא וְרוּמָא, עִגּוּלָא וְרִבּוּעָא. וְהָכֵי אִצְטְרִיךְ, בְּגִין דְּרָזָא דִּשְׁמָהָן בָּעָאן לְאִסְתַּמְּכָא עַל אֵין סוֹף, וּלְאִתְקַיְּמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים גּוֹ מִשְׁחָתָא דְּבוּצִינָא, בְּנִקּוּדֵי וְטַעֲמֵי בְּנִגּוּנָא. דְּדָא שְׁלִימוּ דְּרָזָא דְּיִחוּדָא כַּדְקָא חֲזֵי. וְלֵית מָאן דְּיָדַע עַל מַה (וילנא כא ע"ב) קִיּוּמָא דְּכֹלָּא, בַּר מָארֵי מְהֵמְנוּתָא וּזְעִירִין אִנּוּן. אֶחָ"ד, ° א' בַּחֲטֵיפָא רָזָא לְאִתְקַשְּׁרָא בּוּצִינָא בְּאִנּוּן קִשְׁרִין, וְעָבִיד מִשְׁחָתָא אוֹרַיְתָא דְּמֹשֶׁה ° נְקֻדָּה חֲדָא דְּנַפְקָא מֵאַין. ° נְבִיאִים מֵהַהוּא נְקֻדָּה אִתְפְּשָׁטוּ וְאִתְכְּלִילוּ בָּהּ, וְנַחְתֵּי לְתַתָּא, וְאִלֵּין אִסְתְּמָכוּ עַל קְיָמָא דְּסָתִים מֵאֵין סוֹף, ג' קִשְׁרִין כַּדְקָא אֲמָרָן:
תרגום
הַלַּפִּיד הָאָדֹם עוֹשֶׂה מְדִידָה בַּמִּדָּה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, וְהַכֹּל בְּסוֹד אֵין סוֹף. בְּנִגּוּן הַטְּעָמִים מַתְחִיל וּפוֹגֵעַ בַּאֲוִירָם, שֶׁאוֹתוֹ הָאֲוִיר יוֹצֵא מֵאֵין סוֹף וּפוֹגֵעַ בַּמֹּחַ, וְהַמֹּחַ מוֹצִיא אֲוִיר וּפוֹגֵעַ בַּגָּרוֹן, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא אֲוִיר אַחֵר הַחוּצָה. נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה אֲוִירִים, וְנִכְלָלִים בְּאֶחָד. אֵלֶּה שׁוֹרִים בִּשְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, וּמַתְחִיל מֵהַלַּפִּיד פְּשִׁיטוּת לְהִתְפַּשֵּׁט, וּמוֹדֵד אֹרֶךְ וָרֹחַב, עֹמֶק וָרוּם, לְאוֹתָם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הַמַּפְתְּחוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּמוֹדֵד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. וְכָל סוֹדָן וְעָמְקָן וּסְתִימוּתָן, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אֲוִירִים, שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים - יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה, וְהַכֹּל בְּסוֹד נִמְסַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְכֵיוָן שֶׁהֻזְכְּרוּ (נוסח אחר: שֶׁהִתְחַבְּרוּ) בַּפֶּה, יוֹצֵא הַלַּפִּיד וְצָרִיךְ לְמֹד אוֹתָם, אֶת הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ, בְּתוֹךְ הַמְּדִידָה, וּמְדִידָתָם אֶחָד, בְּמִדַּת אֹרֶךְ וָרֹחַב, עֹמֶק וָרוּם, עִגּוּל וְרִבּוּעַ. וְכָךְ צָרִיךְ, מִשּׁוּם שֶׁסּוֹד הַשֵּׁמוֹת צָרִיךְ לְהִסָּמֵךְ עַל אֵין סוֹף, וּלְהִתְקַיֵּם בְּקִיּוּם שָׁלֵם בְּתוֹךְ מְדִידַת הַלַּפִּיד, בִּנְקֻדּוֹת וּטְעָמִים בְּנִגּוּן, שֶׁזֶּה שְׁלֵמוּת סוֹד הַיִּחוּד כָּרָאוּי. וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עַל מַה קִיּוּם הַכֹּל, זוּלַת בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה, וּמְעַטִּים הֵם. "אֶחָ"ד" - הָאָלֶ"ף בַּחֲטִיפָה, סוֹד לְקַשֵּׁר אֶת הַלַּפִּיד בַּקְּשָׁרִים הָאֵלֶּה, וְעוֹשֶׂה מְדִידָה, תּוֹרַת מֹשֶׁה - נְקֻדָּה אַחַת הַיּוֹצֵאת מֵאַיִן. הַנְּבִיאִים מֵאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה נִתְפַּשְּׁטוּ וְנִכְלְלוּ בָּהּ, וְיוֹרְדִים לְמַטָּה, וְאֵלֶּה נִסְמְכוּ עַל הַקִּיּוּם הַסָּתוּם מֵאֵין סוֹף, שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא כא ע"ב] בוצינא דקרדינותא עביד משחתא במדידו דקא אמרן. וכלא ברזא דאין סוף. ° בנגונא דטעמי שארי ובטש אוירא דילהון. דההוא אוירא נפקא מאין סוף ובטש גו מחא, ומחא אפיק אוירא ובטש בגרונא, דמתמן נפק אוירא אחרא לבר. ° אשתכחו תלת אוירין ואתכלילו בחד. ° אלין שראן בתלת קשרין דקא אמרן, ° ושארי מבוצינא פשיטו לאתפשטא, ומדיד לארכא ופותיא לעמקא ורומא, לאנון ° כ"ב מפתחן עלאין. ° ומדיד כ"ב אתון. ° וכל רזא ועומקא וסתימו דילהון, לקבל ג' אוירין, ג' קשרין, יהו'ה אלהינו יהו'ה. וכלא ברזא למשה מסיני. וכיון דאדכרו (נ"א דאתחברו) בפומא, נפקא בוצינא ואצטריך למדיד לון להני שמהן גו משחתא, ° ומשחתא דילהון אחד, ° במדידו דארכא ופותיא, עומקא ורומא, עגולא ורבועא. והכי אצטריך, בגין דרזא דשמהן בעאן לאסתמכא על אין סוף, ולאתקימא בקיומא שלים גו משחתא דבוצינא, בנקודי וטעמי בנגונא. דדא שלימו דרזא דיחודא כדקא חזי. ולית מאן דידע על מה (וילנא כא ע"ב) קיומא דכלא, בר מארי מהמנותא וזעירין אנון. אח"ד, ° א' בחטיפא רזא לאתקשרא בוצינא באנון קשרין, ועביד משחתא אוריתא דמשה ° נקדה חדא דנפקא מאין. ° נביאים מההוא נקדה אתפשטו ואתכלילו בה, ונחתי לתתא, ואלין אסתמכו על קימא דסתים מאין סוף, ג' קשרין כדקא אמרן:
התרגום: הלפיד האדם עושה מדידה במדה שאנו אומרים, והכל בסוד אין סוף. בנגון הטעמים מתחיל ופוגע באוירם, שאותו האויר יוצא מאין סוף ופוגע במח, והמח מוציא אויר ופוגע בגרון, שמשם יוצא אויר אחר החוצה. נמצאו שלשה אוירים, ונכללים באחד. אלה שורים בשלשה קשרים שאנו אומרים, ומתחיל מהלפיד פשיטות להתפשט, ומודד ארך ורחב, עמק ורום, לאותם עשרים ושתים המפתחות העליונות, ומודד עשרים ושתים אותיות. וכל סודן ועמקן וסתימותן, כנגד שלשה אוירים, שלשה קשרים - יהו"ה אלהינו יהו"ה, והכל בסוד נמסר למשה מסיני. וכיון שהזכרו (נוסח אחר: שהתחברו) בפה, יוצא הלפיד וצריך למד אותם, את השמות הללו, בתוך המדידה, ומדידתם אחד, במדת ארך ורחב, עמק ורום, עגול ורבוע. וכך צריך, משום שסוד השמות צריך להסמך על אין סוף, ולהתקים בקיום שלם בתוך מדידת הלפיד, בנקדות וטעמים בנגון, שזה שלמות סוד היחוד כראוי. ואין מי שיודע על מה קיום הכל, זולת בעלי האמונה, ומעטים הם. "אח"ד" - האל"ף בחטיפה, סוד לקשר את הלפיד בקשרים האלה, ועושה מדידה, תורת משה - נקדה אחת היוצאת מאין. הנביאים מאותה הנקדה נתפשטו ונכללו בה, ויורדים למטה, ואלה נסמכו על הקיום הסתום מאין סוף, שלשה קשרים כפי שאמרנו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בניגונא דטעמא שארי כו'. אוירא דנפקי מא"ס הן טעמים, וממוחא נקודות, ומגרונא אותיות. שא"ס ומוחא וגרונא הן כח"ב, שמשם טעמים נקודות ואותיות כמ"ש בסוף ת"ה דף ט"ז ע"ב טעמי אינון מן כתרא כו' נקודין מן כו' ע"ש. ואמר אוירא אחרא לבר .…