ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 83: תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם › פיסקה 15 (כד ע"ב)

׳מי העיר ממזרח׳ - התעוררות הרקיע העליון וממני הכוכבים מובילי אור הפנים

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 15 · דף כד ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא כד ע"ב] וְכַד בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא כַּד עָבִיד מִשְׁחָתָא לְעֵלָּא וְתַתָּא, וְכֹלָּא אִסְתָּמִיךְ וְאַנְהִיר וּנְגִיד אִתְּעָרוּתָא דִּרְקִיעָא עִלָּאָה לָקָבְלֵהּ דְּמִזְרָח, וְאִיהוּ אִתְּעַר לְקָבְלֵהּ דְּמַעֲרָב, וְסִימָנִיךְ ׳מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֻהוּ׳ (ישעיה מא, ב) (וילנא כד ע"ב) לְרַגְלוֹ. כְּדֵין כָּל אִנּוּן מְמָנָן דְּקַיְּמִין עַל כּוֹכָבַיָּא, כֻּלְּהוּ יוֹבִילוּן נְהִירוּ דְּאַנְפִּין מִגּוֹ שִׁמְשָׁא, כַּד נָטִיל שִׁמְשָׁא לַמַּשְׁקוֹפָא חֲדָא דְּאקרי מַשְׁקוֹפָא דבילג'. כְּדֵין הַהוּא כּוֹכָבָא דְּנָצִיץ נָהִיר מִגּוֹ חֵילָא דְּחַד מְמָנָא דְּנָטִיל כַּד נָטִיל שִׁמְשָׁא: (עכ"מ וכאן תחלת ענין ונראה שצריך להתחיל):

תרגום

וּכְשֶׁהַלַּפִּיד הָאָדֹם עוֹשֶׂה מְדִידָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהַכֹּל נִסְמָךְ וּמֵאִיר וְנִמְשָׁךְ, מִתְעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת הָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן כְּנֶגְדּוֹ שֶׁל מִזְרָח, וְהוּא מִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ שֶׁל מַעֲרָב, וְסִימָנְךָ (ישעיה מא) 'מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ'. אָז כָּל אוֹתָם הַמְּמֻנִּים הָעוֹמְדִים עַל הַכּוֹכָבִים, כֻּלָּם יוֹבִילוּ אוֹר פָּנִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ, כְּשֶׁנּוֹטֵל הַשֶּׁמֶשׁ אֶל מַשְׁקוֹף אֶחָד. אָז אוֹתוֹ הַכּוֹכָב הַנּוֹצֵץ מֵאִיר מִתּוֹךְ כֹּחַ שֶׁל מְמֻנֶּה אֶחָד הַנּוֹטֵל כְּשֶׁנּוֹטֵל הַשֶּׁמֶשׁ. (הערת המקור: עד כאן, וכאן תחילת ענין, ונראה שצריך להתחיל.)

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא כד ע"ב] וכד בוצינא דקרדינותא כד עביד משחתא לעלא ותתא, וכלא אסתמיך ואנהיר ונגיד אתערותא דרקיעא עלאה לקבלה דמזרח, ואיהו אתער לקבלה דמערב, וסימניך ׳מי העיר ממזרח צדק יקראהו׳ (ישעיה מא, ב) (וילנא כד ע"ב) לרגלו. כדין כל אנון ממנן דקימין על כוכביא, כלהו יובילון נהירו דאנפין מגו שמשא, כד נטיל שמשא למשקופא חדא דאקרי משקופא דבילג'. כדין ההוא כוכבא דנציץ נהיר מגו חילא דחד ממנא דנטיל כד נטיל שמשא: (עכ"מ וכאן תחלת ענין ונראה שצריך להתחיל):

התרגום: וכשהלפיד האדם עושה מדידה למעלה ולמטה, והכל נסמך ומאיר ונמשך, מתעוררת התעוררות הרקיע העליון כנגדו של מזרח, והוא מתעורר כנגדו של מערב, וסימנך (ישעיה מא) 'מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו'. אז כל אותם הממנים העומדים על הכוכבים, כלם יובילו אור פנים מתוך השמש, כשנוטל השמש אל משקוף אחד. אז אותו הכוכב הנוצץ מאיר מתוך כח של ממנה אחד הנוטל כשנוטל השמש. (הערת המקור: עד כאן, וכאן תחילת ענין, ונראה שצריך להתחיל.)

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וכד בוצינא אתפשטת. ר"ל זהו פשטא המפסיק של מהפך:

לכל המפרשים על פיסקה זו