כוכב הדרום הנוצץ בארבעה כוכבים - והממנה המוריד שלום לאותו הצד
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מדידת הלפיד האדם בנגון הטעמים, והמסתכלים ביקר אדונם · מאמר 83 · פיסקה 14 · דף כד ע"א
לשון הזוהר
[וילנא כד ע"א] לְבָתַר נָפְקָא לִסְטָר דָרוֹם כּוֹכָבָא אָחֳרָא, וְדָא נָצִיץ בְּד' כּוֹכָבִים דְּרָהֲטֵי וְאָזְלֵי וְאוֹשִׁיטוּ נְהוֹרָא דִּילְהוֹן לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא, וְהַאי (וילנא כד ע"א) אִקְּרֵי כּוֹכָבָא דְּנָצִיץ מִתְּרֵי סִטְרֵי, דָּרוֹם וּמִזְרָח. מִתְנַהֲרֵי אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְוָן כּוֹכְבַיָּא, דְּנָטְלֵי זִיהֲרָא וּנְצִיצוּ מִגּוֹ נְצִיצוּ דְּנָהִיר מִן (מֵם) שִׁמְשָׁא. שִׁמְשָׁא דְּמַשְׁקוֹפָא (נ"א משקופא דשמשא) כַּד נָהִיר בְּמַטְלָנוֹי נָהֲרִין מִנֵּהּ כָּל אִנּוּן כּוֹכָבַיָּא דְּנָהֲרִין וְנָצְצִין כָּל אִנּוּן כּוֹכָבָא אוּמָנָא. אַף עַל גַּב דְּסָתִים, לְבָתַר נָפִיק וְזָהִיר עָלֵהּ חַד מְמָנָא ויגזרידא"ל שְׁמֵהּ. וְכַד הַאי כּוֹכָבָא אוּמָנָא נָפִיק וְנָצִיץ וְלָא אַסְתִּים, כְּדֵין הַהוּא מְמָנָא נָחִית (נ"א נפיק) שְׁלָמָא לְהַהוּא סִטְרָא.
תרגום
לְאַחַר מִכֵּן יוֹצֵא לְצַד דָּרוֹם כּוֹכָב אַחֵר, וְזֶה נוֹצֵץ בְּאַרְבָּעָה כּוֹכָבִים הָרָצִים וְהוֹלְכִים וּפוֹשְׁטִים אוֹרָם לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְזֶה נִקְרָא כּוֹכָב הַנּוֹצֵץ מִשְּׁנֵי צְדָדִים, דָּרוֹם וּמִזְרָח. מוּאָרִים אֶלֶף וְרִבּוֹא רִבְבוֹת כּוֹכָבִים, הַנּוֹטְלִים זֹהַר וְנִצְנוּץ מִתּוֹךְ הַנִּצְנוּץ הַמֵּאִיר מִן הַשֶּׁמֶשׁ. הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל הַמַּשְׁקוֹף, כְּשֶׁמֵּאִיר בְּמַסָּעָיו, מְאִירִים מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתָם הַכּוֹכָבִים הַמְּאִירִים וְנוֹצְצִים - כָּל אוֹתוֹ הַכּוֹכָב הָאֻמָּן. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָתוּם, לְאַחַר מִכֵּן יוֹצֵא וְזוֹרֵחַ עָלָיו מְמֻנֶּה אֶחָד, "וְיִגְזְרִידָא"ל" שְׁמוֹ. וּכְשֶׁכּוֹכָב אֻמָּן זֶה יוֹצֵא וְנוֹצֵץ וְאֵינוֹ מִסְתַּתֵּר, אָז אוֹתוֹ הַמְּמֻנֶּה מוֹרִיד (נוסח אחר: מוֹצִיא) שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ הַצַּד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא כד ע"א] לבתר נפקא לסטר דרום כוכבא אחרא, ודא נציץ בד' כוכבים דרהטי ואזלי ואושיטו נהורא דילהון לארבע סטרין דעלמא, והאי (וילנא כד ע"א) אקרי כוכבא דנציץ מתרי סטרי, דרום ומזרח. מתנהרי אלף ורבוא רבון כוכביא, דנטלי זיהרא ונציצו מגו נציצו דנהיר מן (מם) שמשא. שמשא דמשקופא (נ"א משקופא דשמשא) כד נהיר במטלנוי נהרין מנה כל אנון כוכביא דנהרין ונצצין כל אנון כוכבא אומנא. אף על גב דסתים, לבתר נפיק וזהיר עלה חד ממנא ויגזרידא"ל שמה. וכד האי כוכבא אומנא נפיק ונציץ ולא אסתים, כדין ההוא ממנא נחית (נ"א נפיק) שלמא לההוא סטרא.
התרגום: לאחר מכן יוצא לצד דרום כוכב אחר, וזה נוצץ בארבעה כוכבים הרצים והולכים ופושטים אורם לארבעת צדדי העולם, וזה נקרא כוכב הנוצץ משני צדדים, דרום ומזרח. מוארים אלף ורבוא רבבות כוכבים, הנוטלים זהר ונצנוץ מתוך הנצנוץ המאיר מן השמש. השמש של המשקוף, כשמאיר במסעיו, מאירים ממנו כל אותם הכוכבים המאירים ונוצצים - כל אותו הכוכב האמן. אף על פי שהוא סתום, לאחר מכן יוצא וזורח עליו ממנה אחד, "ויגזרידא"ל" שמו. וכשכוכב אמן זה יוצא ונוצץ ואינו מסתתר, אז אותו הממנה מוריד (נוסח אחר: מוציא) שלום לאותו הצד.