שלש הנקדות תחום וגבול למעלה ולמטה - ומן הקשר השלישי יוצא זהר הרקיע
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - פתיחת החבור בבקשת רשות, והנקדות והטעמים בשעור הנר השחור · מאמר 82 · פיסקה 8 · דף כ ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא כ ע"ב] ° אֵין סוֹף, כֻּלְּהוּ נִקּוּדִין דְּאוֹרַיְתָא, קִשְׁרִין אִלֵּין תְּלַת קִשְׁרִין דְּקָא (וילנא כ ע"ב) אֲמָרָן, בְּשִׁיעוּרָא, רָזָא דְּחוֹל. וְאִנּוּן ° תְּלָת נִקּוּדִין דְּשַׁרְיָן עַל אַתְוָן, לְעֵלָּא וּלְאֶמְצָעִיתָא וּלְתַתָּא, וְאִנּוּן חוֹ"ל דְּקָאָמַרָן. קַדְמָאָה שַׁרְיָא לְעֵלָּא וְאִקְּרֵי בְּכֻלְּהוּ. שַׁרְיָא תִּנְיָנָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְשָׁנֵי שְׁמָא וְאִתְקַשַּׁר בֵּין עילא וְתַתָּא. תְּלִיתָאָה דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא אִקְּרֵי בִּשְׁמָא אָחֳרָא. וְעַל דָּא הַנֵּי תְּלָתָא אִקְּרוּ גְּבוּל, תְּחוּמָא דְּקוּלְפִין, סִטְרוֹי דְּבוּצִינָא לְשַׁוָּאָה תְּחוּמָא לְכֹלָּא לְעֵלָּא וְתַתָּא. ° מִקִּשְׁרָא תְּלִיתָאָה נָפִיק הַאי זֹהַר, וְאִיהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ ° דְּבֵהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כְּכוֹכָבִים וּמַזָּלֵי לְאַנְהָרָא. ° כַּד הַאי זֹהַר נָהִיר וּבָטַשׁ בְּכָל אִנּוּן טוּרִין, וְרָשִׁים לוֹן וְאָפִישׁ לוֹן וְאַסְגֵּי לוֹן וּכְדֵין אִשְׁתְּלִימוּ כֻּלְּהוּ: ׳וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳. ° הַאי זֹהַר אַפִּיק אַתְוָן דַּקִּיקִין כְּחִיזוּ דְּאִנּוּן עִלָּאִין, אַתְוָן עִלָּאִין אַתְוָן דַּקִּיקִין, וְכֻלְּהוּ ° בְּרָזָא עִלָּאָה כַּדְקָא חֲזֵי. ° מִקִּשְׁרָא תִּנְיָנָא אֶמְצָעִיתָא נָפְקֵי מַזָּלוֹת, ° דְּזָהֲרִין לְאִסְתַּכְּלָא בְּהַהוּא זֹהַר עִלָּאָה. ° מִקִּשְׁרָא תְּלִיתָאָה נָפְקֵי כּוֹכְבַיָּא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא, וְעַל דָּא ׳וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב).
תרגום
אֵין סוֹף - כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, קְשָׁרִים אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים שֶׁאָמַרְנוּ, בְּמִדָּה, סוֹד הַחוֹל. וְהֵן שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת הַשּׁוֹרוֹת עַל הָאוֹתִיּוֹת, לְמַעְלָה וּבָאֶמְצַע וּלְמַטָּה, וְהֵן חוֹ"ל שֶׁאָמַרְנוּ. הָרִאשׁוֹנָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה וְנִקְרֵאת בְּכֻלָּם. הַשְּׁנִיָּה שׁוֹרָה בָּאֶמְצַע, וּמְשַׁנָּה שֵׁם וְנִקְשֶׁרֶת בֵּין מַעְלָה וּמַטָּה. הַשְּׁלִישִׁית שֶׁהִיא חֲזָקָה נִקְרֵאת בְּשֵׁם אַחֵר. וְעַל כֵּן שָׁלֹשׁ אֵלֶּה נִקְרָאוֹת גְּבוּל, תְּחוּם הַגְּבוּלוֹת, צְדָדֵי הַנֵּר, לָשׂוּם תְּחוּם לַכֹּל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. מִקֶּשֶׁר הַשְּׁלִישִׁי יוֹצֵא זֹהַר זֶה, וְהוּא זֹהַר הָרָקִיעַ שֶׁבּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ כַּכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת לְהָאִיר. כְּשֶׁזֹּהַר זֶה מֵאִיר וּמַכֶּה בְּכָל אוֹתָם הָהָרִים, וְרוֹשֵׁם אוֹתָם וּמַרְבֶּה אוֹתָם וּמְגַדֵּל אוֹתָם, וְאָז נִשְׁלְמוּ כֻּלָּם: 'וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ'. זֹהַר זֶה מוֹצִיא אוֹתִיּוֹת דַּקּוֹת כְּמַרְאֵה אוֹתָם הָעֶלְיוֹנִים, אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת אוֹתִיּוֹת דַּקּוֹת, וְכֻלָּן בְּסוֹד עֶלְיוֹן כָּרָאוּי. מִקֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי הָאֶמְצָעִי יוֹצְאִים מַזָּלוֹת הַמְּאִירִים לְהַבִּיט בְּאוֹתוֹ הַזֹּהַר הָעֶלְיוֹן. מִקֶּשֶׁר הַשְּׁלִישִׁי יוֹצְאִים כּוֹכָבִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, וְעַל זֶה (דניאל יב) 'וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא כ ע"ב] ° אין סוף, כלהו נקודין דאוריתא, קשרין אלין תלת קשרין דקא (וילנא כ ע"ב) אמרן, בשיעורא, רזא דחול. ואנון ° תלת נקודין דשרין על אתון, לעלא ולאמצעיתא ולתתא, ואנון חו"ל דקאמרן. קדמאה שריא לעלא ואקרי בכלהו. שריא תנינא באמצעיתא, ושני שמא ואתקשר בין עילא ותתא. תליתאה דאיהו תקיפא אקרי בשמא אחרא. ועל דא הני תלתא אקרו גבול, תחומא דקולפין, סטרוי דבוצינא לשואה תחומא לכלא לעלא ותתא. ° מקשרא תליתאה נפיק האי זהר, ואיהו זהר הרקיע ° דבה שמשא וסיהרא ככוכבים ומזלי לאנהרא. ° כד האי זהר נהיר ובטש בכל אנון טורין, ורשים לון ואפיש לון ואסגי לון וכדין אשתלימו כלהו: ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע׳. ° האי זהר אפיק אתון דקיקין כחיזו דאנון עלאין, אתון עלאין אתון דקיקין, וכלהו ° ברזא עלאה כדקא חזי. ° מקשרא תנינא אמצעיתא נפקי מזלות, ° דזהרין לאסתכלא בההוא זהר עלאה. ° מקשרא תליתאה נפקי כוכביא לאשתמשא, ועל דא ׳ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳ (דניאל יב).
התרגום: אין סוף - כל הנקדות של התורה, קשרים אלה שלשה קשרים שאמרנו, במדה, סוד החול. והן שלש נקדות השורות על האותיות, למעלה ובאמצע ולמטה, והן חו"ל שאמרנו. הראשונה שורה למעלה ונקראת בכלם. השניה שורה באמצע, ומשנה שם ונקשרת בין מעלה ומטה. השלישית שהיא חזקה נקראת בשם אחר. ועל כן שלש אלה נקראות גבול, תחום הגבולות, צדדי הנר, לשום תחום לכל למעלה ולמטה. מקשר השלישי יוצא זהר זה, והוא זהר הרקיע שבו השמש והירח ככוכבים והמזלות להאיר. כשזהר זה מאיר ומכה בכל אותם ההרים, ורושם אותם ומרבה אותם ומגדל אותם, ואז נשלמו כלם: 'והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע'. זהר זה מוציא אותיות דקות כמראה אותם העליונים, אותיות עליונות אותיות דקות, וכלן בסוד עליון כראוי. מקשר השני האמצעי יוצאים מזלות המאירים להביט באותו הזהר העליון. מקשר השלישי יוצאים כוכבים להשתמש, ועל זה (דניאל יב) 'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: א"ס כלהו נקודין כו'. ר"ל שהנקודין א"ס כנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: