ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 82: תקונים מזהר חדש - פתיחת החבור בבקשת רשות, והנקדות והטעמים בשעור הנר השחור › פיסקה 6 (יט ע"ב)

׳אשר שמתי חול גבול לים׳ - שלשת הקשרים השוברים את זעם הגלים

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - פתיחת החבור בבקשת רשות, והנקדות והטעמים בשעור הנר השחור · מאמר 82 · פיסקה 6 · דף יט ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא יט ע"ב] בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא אִתְפְּשַׁט בְּכָל אִנּוּן קִשְׁרִין ° וְסִימָנֵהוֹן חוֹ"ל. ח' לְעֵלָּא, ו' בְּאֶמְצַע, ל' בְּכֻלְּהוּ. כַּד אִתְפַּשְּׁטַת בּוּצִינָא, ° כָּל חַד וְחַד עָבִיד תְּחוּמָא לְתַבְרָא גָּלוּי דְּיַמָּא. שָׁרָאָן גַּלְיָן וְסַלְקִין רֻגְזִין, ° נָפְקָא ח' קִשְׁרָא בְּרָזוֹי וּבָטַשׁ לּוֹן וְרָשִׁים בְּמִשְׁחָתָא וְאַהַדְרוּ גַּלְיָן לִסְטָר מִזְרָח, שְׁרָאָן גַּלְיָן לִסְטַר צָפוֹן רָגְזִין וְסָלְקִין וְרָעֲשִׁין, ° וְנָפְקָא רָזָא דְּקִשְׁרָא ו' בְּכָל אִנּוּן רְשִׁימִין וּבָטַשׁ לוֹן, רָשִׁים בִּרְשִׁימוּ גּוֹ מִשְׁחָתָא וְאַהְדְּרוּ גַּלְיָן לִסְטָר דָּרוֹם, שָׁרָאָן גַּלְיָן וְסָלְקִין וְרָגְזִין וְרָעֲשִׁין סַלְקִין וְנַחְתִּין, ° נָפְקָא ל' קִשְׁרָא דְּאִתְעֲבִיד בְּכֻלְּהוּ קִשְׁרִין, מַגְדְּלָא בְּשׁוּרוֹי, ° מַקָּפָן בְּעַבְרִין ודשין, וְרָשִׁים בִּתְחוּמָא, וְגַלְיָן ° אַהְדְּרוּ לִסְטָר צָפוֹן לִסְטָר מִזְרָח לִסְטָר דָּרוֹם וְאִתְּבָּרוּ וְאִשְׁתְּכַךְ רֻגְזָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם׳ (ירמיה ה, כב). ח"ל סַלְקִין בָּאֲוֵירָא אִתְעָרְבוּ בְּאַתְוָן, וְאַתְוָן שָׁרָאָן עלון לְנָפְקָא בְּהוֹן קָלִין דְּקָלַיָּא, ° וְאִלֵּין אִנּוּן תְּחוּמָא לְשַׁכְלוּלָא דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְאִלֵּין חֵי"ךְ וְלִישָׁ"ן וּמַגְדְּלָא דְּשִׁנִּין, עַל אִלֵּין שַׁרְיָאן כֹּלָּא. ° וְאִלֵּין אִנּוּן דְּאִתְכַּסְּיָן בְּקָלָא פְּנִימָאָה, וּבְקָלָא דְּאִשְׁתְּמַע, וּבְמִלּוּלָא. וְאִלֵּין (וילנא יט ע"ב) אִנּוּן תְּחוּמָא לְאִלֵּין. ° אִלֵּין מְשַׁנְיָן לְכִתְרָא קַדְמָאָה דַּהֲוָה בִּסְתִימוּ. ° וְכַד אִתְפְּשַׁט מָטָאת לְחַד מֵאִלֵּין, וְאִשְׁתַּנֵּי ° וְאִתְעֲבִיד רוחא דְּלָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין וּנְבִיעוּ תָּדִיר. ° בְּגִין דְּהַהוּא קִשְׁרָא דְּאִיהוּ תְּחוּמָא (עט ע"ב) דְּבוּצִינָא, בָּטַשׁ בֵּהּ, וּבְגִינֵהּ נָבִיעַ בַּחֲשַׁאי, וְדָא רָזָא ח' חֵיךְ, הָכֵי אִתְקְרֵי. ° דָּא עָבִיד בִּנְיָנָא בְּגָרוֹן דְּבַר נָשׁ. וְדָא הוּא תְּחוּמָא קַדְמָאָה.

תרגום

הַנֵּר הַשָּׁחֹר הִתְפַּשֵּׁט בְּכָל אוֹתָם הַקְּשָׁרִים, וְסִימָנָם חוֹ"ל. חֵ"ת לְמַעְלָה, וָא"ו בָּאֶמְצַע, לָמֶ"ד בְּכֻלָּם. כְּשֶׁהִתְפַּשֵּׁט הַנֵּר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד עָשָׂה תְּחוּם לִשְׁבֹּר גַּלֵּי הַיָּם. הִתְעוֹרְרוּ גַלִּים וְעָלוּ בְזַעַם, יָצָא קֶשֶׁר הַחֵ"ת בְּסוֹדוֹתָיו וְהִכָּה אוֹתָם וְרָשַׁם בְּמִדָּה, וְחָזְרוּ הַגַּלִּים לְצַד מִזְרָח. הִתְעוֹרְרוּ גַלִּים לְצַד צָפוֹן, זוֹעֲמִים וְעוֹלִים וְרוֹעֲשִׁים, וְיָצָא סוֹד קֶשֶׁר הַוָּא"ו בְּכָל אוֹתָם הָרְשׁוּמִים וְהִכָּה אוֹתָם, רָשַׁם בָּרְשִׁימָה בְּתוֹךְ הַמִּדָּה, וְחָזְרוּ הַגַּלִּים לְצַד דָּרוֹם. הִתְעוֹרְרוּ גַלִּים וְעוֹלִים וְזוֹעֲמִים וְרוֹעֲשִׁים, עוֹלִים וְיוֹרְדִים, יָצָא קֶשֶׁר הַלָּמֶ"ד הַנַּעֲשֶׂה בְּכָל הַקְּשָׁרִים, מִגְדָּל בְּחוֹמוֹתָיו, מַקִּיף בְּעָבְרוֹ וָדַשׁ, וְרָשַׁם בַּתְּחוּם, וְהַגַּלִּים חָזְרוּ לְצַד צָפוֹן לְצַד מִזְרָח לְצַד דָּרוֹם וְנִשְׁבְּרוּ וְשָׁכַךְ הַזַּעַם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳'אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם'׳ (ירמיה ה, כב). חוֹ"ל עָלוּ בָּאֲוִיר, נִתְעָרְבוּ בָּאוֹתִיּוֹת, וְהָאוֹתִיּוֹת הֵחֵלּוּ לָצֵאת בָּהֶן קוֹלוֹת הַקּוֹלוֹת. וְאֵלֶּה הֵם תְּחוּם לְהַשְׁלִים סוֹד הָאֱמוּנָה. וְאֵלֶּה הֵם חֵךְ וְלָשׁוֹן וּמִגְדַּל הַשִּׁנַּיִם - עֲלֵיהֶם שׁוֹרֶה הַכֹּל. וְאֵלֶּה הֵם הַנִּכְסִים בַּקּוֹל הַפְּנִימִי, וּבַקּוֹל הַנִּשְׁמָע, וּבַדִּבּוּר. וְאֵלֶּה הֵם תְּחוּם לְאֵלֶּה. אֵלֶּה מִשְׁתַּנִּים לַכֶּתֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בִּסְתִימָה. וּכְשֶׁהִתְפַּשֵּׁט הִגִּיעַ לְאֶחָד מֵאֵלֶּה, וְנִשְׁתַּנָּה וְנַעֲשָׂה רוּחַ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵךְ לְעוֹלָמִים וּנְבִיעָה תָּמִיד. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַקֶּשֶׁר שֶׁהוּא תְּחוּם הַנֵּר, הִכָּה בּוֹ, וּבִגְלָלוֹ נוֹבֵעַ בְּלַחַשׁ, וְזֶה סוֹד חֵ"ת - חֵךְ, כָּךְ נִקְרָא. זֶה עוֹשֶׂה בִּנְיָן בְּגָרוֹן שֶׁל הָאָדָם. וְזֶהוּ הַתְּחוּם הָרִאשׁוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא יט ע"ב] בוצינא דקרדינותא אתפשט בכל אנון קשרין ° וסימנהון חו"ל. ח' לעלא, ו' באמצע, ל' בכלהו. כד אתפשטת בוצינא, ° כל חד וחד עביד תחומא לתברא גלוי דימא. שראן גלין וסלקין רגזין, ° נפקא ח' קשרא ברזוי ובטש לון ורשים במשחתא ואהדרו גלין לסטר מזרח, שראן גלין לסטר צפון רגזין וסלקין ורעשין, ° ונפקא רזא דקשרא ו' בכל אנון רשימין ובטש לון, רשים ברשימו גו משחתא ואהדרו גלין לסטר דרום, שראן גלין וסלקין ורגזין ורעשין סלקין ונחתין, ° נפקא ל' קשרא דאתעביד בכלהו קשרין, מגדלא בשורוי, ° מקפן בעברין ודשין, ורשים בתחומא, וגלין ° אהדרו לסטר צפון לסטר מזרח לסטר דרום ואתברו ואשתכך רגזא. הדא הוא דכתיב ׳אשר שמתי חול גבול לים׳ (ירמיה ה, כב). ח"ל סלקין באוירא אתערבו באתון, ואתון שראן עלון לנפקא בהון קלין דקליא, ° ואלין אנון תחומא לשכלולא דרזא דמהימנותא. ואלין חי"ך וליש"ן ומגדלא דשנין, על אלין שריאן כלא. ° ואלין אנון דאתכסין בקלא פנימאה, ובקלא דאשתמע, ובמלולא. ואלין (וילנא יט ע"ב) אנון תחומא לאלין. ° אלין משנין לכתרא קדמאה דהוה בסתימו. ° וכד אתפשט מטאת לחד מאלין, ואשתני ° ואתעביד רוחא דלא שכיך לעלמין ונביעו תדיר. ° בגין דההוא קשרא דאיהו תחומא (עט ע"ב) דבוצינא, בטש בה, ובגינה נביע בחשאי, ודא רזא ח' חיך, הכי אתקרי. ° דא עביד בנינא בגרון דבר נש. ודא הוא תחומא קדמאה.

התרגום: הנר השחר התפשט בכל אותם הקשרים, וסימנם חו"ל. ח"ת למעלה, וא"ו באמצע, למ"ד בכלם. כשהתפשט הנר, כל אחד ואחד עשה תחום לשבר גלי הים. התעוררו גלים ועלו בזעם, יצא קשר הח"ת בסודותיו והכה אותם ורשם במדה, וחזרו הגלים לצד מזרח. התעוררו גלים לצד צפון, זועמים ועולים ורועשים, ויצא סוד קשר הוא"ו בכל אותם הרשומים והכה אותם, רשם ברשימה בתוך המדה, וחזרו הגלים לצד דרום. התעוררו גלים ועולים וזועמים ורועשים, עולים ויורדים, יצא קשר הלמ"ד הנעשה בכל הקשרים, מגדל בחומותיו, מקיף בעברו ודש, ורשם בתחום, והגלים חזרו לצד צפון לצד מזרח לצד דרום ונשברו ושכך הזעם. זהו שכתוב ׳'אשר שמתי חול גבול לים'׳ (ירמיה ה, כב). חו"ל עלו באויר, נתערבו באותיות, והאותיות החלו לצאת בהן קולות הקולות. ואלה הם תחום להשלים סוד האמונה. ואלה הם חך ולשון ומגדל השנים - עליהם שורה הכל. ואלה הם הנכסים בקול הפנימי, ובקול הנשמע, ובדבור. ואלה הם תחום לאלה. אלה משתנים לכתר הראשון שהיה בסתימה. וכשהתפשט הגיע לאחד מאלה, ונשתנה ונעשה רוח שאינו שוכך לעולמים ונביעה תמיד. משום שאותו הקשר שהוא תחום הנר, הכה בו, ובגללו נובע בלחש, וזה סוד ח"ת - חך, כך נקרא. זה עושה בנין בגרון של האדם. וזהו התחום הראשון.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וסימניהון חו"ל כו'. כמש"ו ג' קשרין חיך ולישן ושינים חיך ח' לעילא ו' לישן באמצע ל' שינים בכולהו:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: