השכינה פרד"ס פשט רמז דרש סוד - וסודותיה חתומים מן הרשעים
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 9 · דף טו ע"א
לשון הזוהר
[דף עח ע"א] וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת ° פַּרְדֵּס דְּאוֹרַיְתָא, עַל שֵׁם דְּאִיהִי כְּלִילָא מִ'פְּשָׁט 'רְאִיָּה 'דְּרָשָׁה 'סוֹד דְּאוֹרַיְתָא ° דָּא הוּא סִימָן פַּרְדֵּס. ° וְאִתְקְרִיאַת עֵץ חַיִּים מִסִּטְרָא דְּצַדִּיקִים גְּמוּרִים דְּלֵית בְּהוֹן פְּסֹלֶת. ° וּמִסִּטְרָא דְּכַמָּה אִילָנִין אִנּוּן, (עח ע"א) דִּמְאִיבָא דִּילְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדְעַת שְׁכִינְתָּא בֵּינְהוֹן ° כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן. כְּגוֹן אֱגוֹז דְּאִיבָא דִּילָהּ סְתִימָא וַחֲתוּמָה, הַאי אִיהוּ רָמִיז לִשְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ (שיר ד) ׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַּלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׳. כְּגָוָן יַיִן דְּאִיהוּ סָתוּם וְחָתוּם, דְּלָא אִתְהַנְּיָן מִנֵּהּ רַשִּׁיעַיָּא, וְלָא אִתְנְסַךְ, הָכֵי נַמֵּי אִיהִי שְׁכִינְתָּא סְתִימָא וַחֲתִימָא בֵּין רַשִּׁיעַיָּא דְּלָא אִתְהַנְּיָן מִנַּהּ. וְאוֹר דִּילַהּ אִתְּמַר בֵּהּ ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ׳ (שמות ב, ב). וְהָכֵי אוֹרַיְתָא, רָזִין דִילָהּ סְתִימִין וַחֲתִימִין, דְּלָא אִתְהַנְּיָן מִנְּהוֹן רַשִּׁיעַיָּא. וּבְגִין דָּא ׳אֱכֹל דְּבַשׁ׳ וְשָׁתֵי חַמְרָא וְאַל תְּלַמְּדֵהוּ לַגּוֹי. ° ועכ"ד, ׳דְּבַשׁ מָצָאתָ אָכֹל דַּיֶּךָ׳ (משלי כה, טז). דִּבְמַה שֶּׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן וְאֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת.
תרגום
וְעוֹד, הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת פַּרְדֵּס הַתּוֹרָה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִפְּשָׁט רְמֶז דְּרָשׁ סוֹד שֶׁל הַתּוֹרָה - זֶה סִימָן פַּרְדֵּ"ס. וְנִקְרֵאת עֵץ חַיִּים מִצַּד הַצַּדִּיקִים הַגְּמוּרִים שֶׁאֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת. וּמִצַּד כַּמָּה אִילָנוֹת שֶׁיֵּשׁ, שֶׁמִּפְּרִיָּם נוֹדַעַת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם. כְּגוֹן אֱגוֹז שֶׁפְּרִיוֹ סָתוּם וְחָתוּם, זֶה רָמוּז לַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שיר ד) 'גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם'. כְּגוֹן יַיִן שֶׁהוּא סָתוּם וְחָתוּם, שֶׁלֹּא נֶהֱנִים מִמֶּנּוּ הָרְשָׁעִים, וְלֹא נִנְסָךְ, כָּךְ גַּם הַשְּׁכִינָה סְתוּמָה וַחֲתוּמָה בֵּין הָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא נֶהֱנִים מִמֶּנָּה. וְאוֹרָהּ נֶאֱמַר בּוֹ (שמות ב) 'וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ'. וְכָךְ הַתּוֹרָה, סוֹדוֹתֶיהָ סְתוּמִים וַחֲתוּמִים, שֶׁלֹּא נֶהֱנִים מֵהֶם הָרְשָׁעִים. וּבִגְלַל זֶה אֱכֹל דְּבַשׁ וּשְׁתֵה יַיִן וְאַל תְּלַמְּדֵהוּ לַגּוֹי. וְעַל כָּל פָּנִים, (משלי כה) 'דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָ', שֶׁבְּמַה שֶּׁהֻרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן וְאֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף עח ע"א] ועוד שכינתא אתקריאת ° פרדס דאוריתא, על שם דאיהי כלילא מ'פשט 'ראיה 'דרשה 'סוד דאוריתא ° דא הוא סימן פרדס. ° ואתקריאת עץ חיים מסטרא דצדיקים גמורים דלית בהון פסלת. ° ומסטרא דכמה אילנין אנון, (עח ע"א) דמאיבא דילהון אשתמודעת שכינתא בינהון ° כפום עובדיהון. כגון אגוז דאיבא דילה סתימא וחתומה, האי איהו רמיז לשכינתא דאתמר בה (שיר ד) ׳גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׳. כגון יין דאיהו סתום וחתום, דלא אתהנין מנה רשיעיא, ולא אתנסך, הכי נמי איהי שכינתא סתימא וחתימא בין רשיעיא דלא אתהנין מנה. ואור דילה אתמר בה ׳ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו׳ (שמות ב, ב). והכי אוריתא, רזין דילה סתימין וחתימין, דלא אתהנין מנהון רשיעיא. ובגין דא ׳אכל דבש׳ ושתי חמרא ואל תלמדהו לגוי. ° ועכ"ד, ׳דבש מצאת אכל דיך׳ (משלי כה, טז). דבמה שהרשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות.
התרגום: ועוד, השכינה נקראת פרדס התורה, על שם שהיא כלולה מפשט רמז דרש סוד של התורה - זה סימן פרד"ס. ונקראת עץ חיים מצד הצדיקים הגמורים שאין בהם פסלת. ומצד כמה אילנות שיש, שמפרים נודעת השכינה ביניהם כפי מעשיהם. כגון אגוז שפריו סתום וחתום, זה רמוז לשכינה שנאמר בה (שיר ד) 'גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום'. כגון יין שהוא סתום וחתום, שלא נהנים ממנו הרשעים, ולא ננסך, כך גם השכינה סתומה וחתומה בין הרשעים שלא נהנים ממנה. ואורה נאמר בו (שמות ב) 'ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו'. וכך התורה, סודותיה סתומים וחתומים, שלא נהנים מהם הרשעים. ובגלל זה אכל דבש ושתה יין ואל תלמדהו לגוי. ועל כל פנים, (משלי כה) 'דבש מצאת אכל דיך', שבמה שהרשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דא הוא סימן פרדס. וזהו ארבעה שנכנסו לפרדס ( חגיגה יד ע"ב ), שלשה אכלו משלשה הראשונים ור"ע אכל מסוד לפיכך יצא בשלום כמ"ש בזוהר:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: