ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 81: תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית › פיסקה 8 (טו ע"א)

ע"ב הויות בנין הנשמה - ׳עולם חסד יבנה׳ ביו"ד אבן וה"א בית

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 8 · דף טו ע"א

לשון הזוהר

[וילנא טו ע"א] ° וְסִימָנִיךְ דַּאֲחוֹרַים א"י א"י. אֶהְיֶ"ה יְהוָֹ"ה אֲדֹנָ"י יְהוָֹה. ° אִנּוּן ° עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה אַרְבַּע אַרְבַּע. ° אַרְבַּע רָשֻׁיּוֹת דְּשַׁבָּת ° דְּלֵית זָר בֵּינַיְהוּ, ° וְאִנּוּן תְּרֵין. דְּכַר וְנוּקְבָא חַד לִימִינָא. וּדְכַר וְנוּקְבָא חַד לִשְׂמָאלָא. ° וּפָנַי ° לֹא יֵרָאוּ, י'א י'א, יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד. ° וְכָל שְׁמָא רָחְבּוֹ אַרְבַּע וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה. ° וְסַלְקִין אַרְבַּע אַרְבַּע לע"ב. ° וְתַלְיָן מֵעֶשֶׂר, כְּגַוְנָא דָּא יוּ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י. וְאִנּוּן יוּ"ד עֶשְׂרִין. ה'י ה'י תְּלָתִין. וָי"ו עֶשְׂרִין וּתְרֵין. סַלְקִין ע"ב. כְּגַוְנָא דְּעֶשֶׂר אַתְוָן דְּאִנּוּן י' י'ה יה'ו הו'ה וְסַלְקִין לע"ב. לֵית (וילנא טו ע"א) שְׁמָא בֵּין מע"ב בֵּין ממ"ב דְּלָא תַּלְיָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן. ° כְּגַוְנָא דְּכָל סְפִירָה אִתְכְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן. אֲבָל עכ"ד דְּתַלְיָן מֵעֶשֶׂר סְפִירָן, כָּל שְׁמָהָן צָרִיךְ כָּל חַד לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לֵהּ בִּסְפִירָה דִּילֵהּ. כְּגוֹן חֶסֶ'ד דְּסָלִיק ע'ב, בֵּהּ צָרִיךְ לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא ע'ב הֲוָיוֹת דְּאִשְׁתְּכָחוּ מִשְּׁמָא דָּא, דְּאִיהוּ יוּד הֶי וָיו הֶי ° וְאִלֵּין אִנּוּן (אמ"ז: עיין בתיקונים ת"א יש עוד ב' נוסחאות אחרות. גם בס' הפרדס שער פרטי השמות דף קכ"ג יש דרך אחר. ואולי שהם בחינות שונות זו מזו אבל מה שצ"ע הוא שלא יש בנוס' זה כי אם ע"א שמות). יהו הוה והי היה והו הוי ויו יוה והו ויה יהי היו יוי הוה והו והי ויו יוי היו יהה הוי והה הוו ויה יוו יוה ויי יהו היי ייה יהה והה יוו ויי ההי יוה ההו ויה היו ווי יהו ייו ייה הוי ההי ייה ווה ההו ייו ווי היו ווה יהו ייה הוי והי ייו ייה הוי ייו ייה הוי והי ייו ייו ויי ההו ייה (והה) ווה ההו ייו ויו הָא הָכָא עָ"ב הַוְיָן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ° יְהִי כָּךְ וִיהִי כָּךְ. אִלֵּין אִנּוּן בִּנְיָנָא דְּנִשְׁמָתָא. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם ° חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים כט). ° כָּל י' אִיהִי אַבְנָא וְאִיהִי יְסוֹדָא דְּבִנְיָנָא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּאִיהוּ יוֹם הַז' דְּבֵהּ וַיְכֻלּוּ, ° אִיהוּ כָּלִיל עָ"ב הֲוָיוֹת. וְכָל ה' בִּנְיָנָא דְּבֵיתָא. ° כְּגוֹן בְּחָכְמָה יִבְנֶה בַּיִת. דְּצַדִּיק קִשּׁוּרָא דִּילֵהּ בְּחָכְמָה דְּאִיהִי י' עִלָּאָה. וְצַדִּיק אִיהוּ י' זְעֵירָא. שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בֵּית ה' תַּתָּאָה וְדָא אִתְבְּנִיאַת בְּה' עִלָּאָה. ו' עַמּוּד סָבִיל כֹּלָּא ° וְאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אָרֹךְ בֵּין אַבָּא וְאִמָּא. וְאִיהוּ ו' זְעֵירָא בְּצַדִּיק. ° ה' דְּאִיהִי בֵּית ב'. אֶלָּא כְּגַוְנָא דְּאִית ג' גגין בְּדָא, הָכֵי אִית תְּלָת גַּגִּין בְּדָא. ° וְכָל נְקֻדָּה בְּאֶמְצָעִיתָא דְּכָל תֵּבָה, צָרִיךְ לְאַרְכָּא בָּהּ וּלְסַלְקָא בְּתִפְאֶרֶת ° וּלְאַכְלְלָא בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת. ° וְכָל נְקֻדָּה לְעֵלָּא מִן תֵּבָה צָרִיךְ לְסַלְקָא מַחֲשָׁבתֵהּ בְּכֶתֶר, וּלְנַחְתָּא לָהּ עַד מַלְכוּת. ° וְהָכֵי בְּכָל תֵּבָה וְתֵבָה. דִּתְנוּעָה דְּנִקּוּדֵי אִנּוּן בַּאֲתַר דְּטַעֲמֵי. וְכַד אִית טַעֲמֵי דְּאִנּוּן כִּתְרִין עַל אַתְוָן, לֹא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד תְּנוּעָה בְּאָת מִן תֵּבָה, אֶלָּא בְּהַהִיא דְּתָגָא עָלַהּ. וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אע"ג דְּאִיהִי כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת וּבָהּ אִתְקְרִיאוּ כֻּלְּהוּ אֲחוֹרַיִם. הָכֵי כַּד מִתְיַחֲדִים בָּהּ סְפִירָן דְּאִנּוּן פְּנִימִיִּים, כָּל סְפִירָאָן אִתְקְרִיאוּ מִסִּטְרָא פְּנִימִיִּים. וְאִית סְפִירָאָן דְּאִנּוּן לִפְנַי לִפְנִים. וְכַד אִתְכְּלִילָן בָּהּ כָּל סְפִירָן, אִתְקְרִיאוּ לִפְנַי וְלִפְנִים. וּפְנִימִיִּים וּפְנִימִיִּים דִּפְנִימִיִּים וַאֲחוֹרִיִּים כֻּלְּהוּ אִנּוּן חַד. וְלָאו אִנּוּן כְּגַוְנָא דְּבַר נָשׁ דְּגוּפֵהּ מִינָא חֲדָא, וְנִשְׁמָתֵהּ מִינָא אָחֳרָא, אֲבָל לְעֵלָּא כֹּלָּא חַד. אֶלָּא כָּל נְהוֹרָא וְכָל דַּרְגָּא דְּאִיהִי יַתִּיר, קְרִיבָא לְעִלַּת כָּל עִלָּאִין. אִתְקְרִיאַת לִפְנַי וְלִפְנִים.

תרגום

וְסִימָנְךָ שֶׁל הָאֲחוֹרַיִם א"י א"י. אֶהְיֶ"ה יְהֹוָ"ה אֲדֹנָ"י יְהֹוָה. הֵם עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה אַרְבַּע אַרְבַּע. אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת שֶׁל שַׁבָּת שֶׁאֵין זָר בֵּינֵיהֶם, וְהֵן שְׁתַּיִם: זָכָר וּנְקֵבָה אֶחָד לְיָמִין, וְזָכָר וּנְקֵבָה אֶחָד לִשְׂמֹאל. 'וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ', י'א י'א, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד. וְכָל שֵׁם רָחְבּוֹ אַרְבַּע וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה. וְעוֹלִים אַרְבַּע אַרְבַּע לְע"ב. וּתְלוּיִים מֵעֶשֶׂר, כְּעֵין זֶה יוּ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י, וְהֵם יוּ"ד עֶשְׂרִים, הֵ"י הֵ"י שְׁלוֹשִׁים, וָי"ו עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, עוֹלִים ע"ב. כְּעֵין עֶשֶׂר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן י', י'ה, יה'ו, הו'ה, וְעוֹלוֹת לְע"ב. אֵין שֵׁם בֵּין מֵעַ"ב וּבֵין מִמ"ב שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, כְּעֵין שֶׁכָּל סְפִירָה כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, מִכָּל אֵלֶּה הַתְּלוּיִים מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, כָּל שֵׁם צָרִיךְ לְהַכִּיר אוֹתוֹ בִּסְפִירָתוֹ. כְּגוֹן חֶסֶ"ד שֶׁעוֹלֶה ע"ב, בּוֹ צָרִיךְ לְהַכִּיר ע"ב הֲוָיוֹת שֶׁנִּמְצָאוֹת מִשֵּׁם זֶה, שֶׁהוּא יוּ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י וְאֵלֶּה הֵן: יהו הוה והי היה והו הוי ויו יוה והו ויה יהי היו יוי הוה והו והי ויו יוי היו יהה הוי והה הוו ויה יוו יוה ויי יהו היי ייה יהה והה יוו ויי ההי יוה ההו ויה היו ווי יהו ייו ייה הוי ההי ייה ווה ההו ייו ווי היו ווה יהו ייה הוי והי ייו ייה הוי ייו ייה הוי והי ייו ייו ויי ההו ייה (והה) ווה ההו ייו ויו הָא כָּאן ע"ב הֲוָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן יְהִי כָּךְ וִיהִי כָּךְ. אֵלֶּה הֵן בִּנְיַן הַנְּשָׁמָה. וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (תהלים כט) 'אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה'. כָּל יוֹ"ד הִיא אֶבֶן וְהִיא יְסוֹד הַבִּנְיָן מִצַּד הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁהוּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ וַיְכֻלּוּ, הוּא כּוֹלֵל ע"ב הֲוָיוֹת. וְכָל ה"א בִּנְיַן הַבַּיִת, כְּגוֹן בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בַּיִת. שֶׁהַצַּדִּיק קִשּׁוּרוֹ בַּחָכְמָה שֶׁהִיא יוֹ"ד עֶלְיוֹנָה, וְהַצַּדִּיק הוּא יוֹ"ד קְטַנָּה. הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה בֵּית ה"א תַּחְתּוֹנָה, וְזוֹ נִבְנֵית בְּה"א עֶלְיוֹנָה. וָא"ו עַמּוּד הַסּוֹבֵל הַכֹּל, וְהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אָרֹךְ בֵּין אַבָּא וְאִמָּא, וְהוּא וָא"ו קְטַנָּה בַּצַּדִּיק. הֵ"א שֶׁהִיא בַּיִת שֵׁנִי, אֶלָּא כְּעֵין שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה גַגּוֹת בָּזֶה, כָּךְ יֵשׁ שְׁלֹשָׁה גַגּוֹת בָּזֶה. וְכָל נְקֻדָּה בְּאֶמְצַע כָּל תֵּבָה, צָרִיךְ לְהַאֲרִיכָהּ וּלְהַעֲלוֹתָהּ בְּתִפְאֶרֶת וְלִכְלֹל בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת. וְכָל נְקֻדָּה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַתֵּבָה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ בַּכֶּתֶר, וּלְהוֹרִידָהּ עַד הַמַּלְכוּת. וְכָךְ בְּכָל תֵּבָה וְתֵבָה. שֶׁתְּנוּעַת הַנְּקֻדּוֹת הֵן בִּמְקוֹם הַטְּעָמִים. וּכְשֶׁיֵּשׁ טְעָמִים שֶׁהֵם כְּתָרִים עַל הָאוֹתִיּוֹת, אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה בְּאוֹת מִן הַתֵּבָה, אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַכֶּתֶר שֶׁעָלֶיהָ. וְעוֹד, הַשְּׁכִינָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת וּבָהּ נִקְרְאוֹת כֻּלָּן אֲחוֹרַיִם, כָּךְ כְּשֶׁמִּתְיַחֲדוֹת בָּהּ סְפִירוֹת שֶׁהֵן פְּנִימִיּוֹת, כָּל סְפִירָה נִקְרֵאת מִצַּד פְּנִימִית. וְיֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁהֵן לִפְנַי וְלִפְנִים. וּכְשֶׁנִּכְלָלוֹת בָּהּ כָּל הַסְּפִירוֹת, נִקְרָאוֹת לִפְנַי וְלִפְנִים. וְהַפְּנִימִיּוֹת וּפְנִימִיּוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְהָאֲחוֹרִיּוֹת כֻּלָּן הֵן אֶחָד. וְאֵינָן כְּעֵין בֶּן אָדָם שֶׁגּוּפוֹ מִסּוּג אֶחָד וְנִשְׁמָתוֹ מִסּוּג אַחֵר, אֲבָל לְמַעְלָה הַכֹּל אֶחָד. אֶלָּא כָּל אוֹר וְכָל דַּרְגָּה שֶׁהִיא יוֹתֵר קְרוֹבָה לְעִלַּת כָּל הָעֶלְיוֹנִים, נִקְרֵאת לִפְנַי וְלִפְנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא טו ע"א] ° וסימניך דאחורים א"י א"י. אהי"ה יהו"ה אדנ"י יהוה. ° אנון ° עשרה עשרה ארבע ארבע. ° ארבע רשיות דשבת ° דלית זר ביניהו, ° ואנון תרין. דכר ונוקבא חד לימינא. ודכר ונוקבא חד לשמאלא. ° ופני ° לא יראו, י'א י'א, יהוה אלהינו יהוה אחד. ° וכל שמא רחבו ארבע וגבהו עשרה. ° וסלקין ארבע ארבע לע"ב. ° ותלין מעשר, כגונא דא יו"ד ה"י וי"ו ה"י. ואנון יו"ד עשרין. ה'י ה'י תלתין. וי"ו עשרין ותרין. סלקין ע"ב. כגונא דעשר אתון דאנון י' י'ה יה'ו הו'ה וסלקין לע"ב. לית (וילנא טו ע"א) שמא בין מע"ב בין ממ"ב דלא תליא מעשר ספירן. ° כגונא דכל ספירה אתכלילא מעשר ספירן. אבל עכ"ד דתלין מעשר ספירן, כל שמהן צריך כל חד לאשתמודעא לה בספירה דילה. כגון חס'ד דסליק ע'ב, בה צריך לאשתמודעא ע'ב הויות דאשתכחו משמא דא, דאיהו יוד הי ויו הי ° ואלין אנון (אמ"ז: עיין בתיקונים ת"א יש עוד ב' נוסחאות אחרות. גם בס' הפרדס שער פרטי השמות דף קכ"ג יש דרך אחר. ואולי שהם בחינות שונות זו מזו אבל מה שצ"ע הוא שלא יש בנוס' זה כי אם ע"א שמות). יהו הוה והי היה והו הוי ויו יוה והו ויה יהי היו יוי הוה והו והי ויו יוי היו יהה הוי והה הוו ויה יוו יוה ויי יהו היי ייה יהה והה יוו ויי ההי יוה ההו ויה היו ווי יהו ייו ייה הוי ההי ייה ווה ההו ייו ווי היו ווה יהו ייה הוי והי ייו ייה הוי ייו ייה הוי והי ייו ייו ויי ההו ייה (והה) ווה ההו ייו ויו הא הכא ע"ב הוין, דאתמר בהון ° יהי כך ויהי כך. אלין אנון בנינא דנשמתא. ועליהו אתמר ׳אמרתי עולם ° חסד יבנה׳ (תהלים כט). ° כל י' איהי אבנא ואיהי יסודא דבנינא מסטרא דצדיק יסוד עולם, דאיהו יום הז' דבה ויכלו, ° איהו כליל ע"ב הויות. וכל ה' בנינא דביתא. ° כגון בחכמה יבנה בית. דצדיק קשורא דילה בחכמה דאיהי י' עלאה. וצדיק איהו י' זעירא. שכינתא תתאה בית ה' תתאה ודא אתבניאת בה' עלאה. ו' עמוד סביל כלא ° ואיהו עמודא דאמצעיתא ארך בין אבא ואמא. ואיהו ו' זעירא בצדיק. ° ה' דאיהי בית ב'. אלא כגונא דאית ג' גגין בדא, הכי אית תלת גגין בדא. ° וכל נקדה באמצעיתא דכל תבה, צריך לארכא בה ולסלקא בתפארת ° ולאכללא בה עשר ספירות. ° וכל נקדה לעלא מן תבה צריך לסלקא מחשבתה בכתר, ולנחתא לה עד מלכות. ° והכי בכל תבה ותבה. דתנועה דנקודי אנון באתר דטעמי. וכד אית טעמי דאנון כתרין על אתון, לא צריך למעבד תנועה באת מן תבה, אלא בההיא דתגא עלה. ועוד שכינתא אע"ג דאיהי כלילא מעשר ספירות ובה אתקריאו כלהו אחורים. הכי כד מתיחדים בה ספירן דאנון פנימיים, כל ספיראן אתקריאו מסטרא פנימיים. ואית ספיראן דאנון לפני לפנים. וכד אתכלילן בה כל ספירן, אתקריאו לפני ולפנים. ופנימיים ופנימיים דפנימיים ואחוריים כלהו אנון חד. ולאו אנון כגונא דבר נש דגופה מינא חדא, ונשמתה מינא אחרא, אבל לעלא כלא חד. אלא כל נהורא וכל דרגא דאיהי יתיר, קריבא לעלת כל עלאין. אתקריאת לפני ולפנים.

התרגום: וסימנך של האחורים א"י א"י. אהי"ה יהו"ה אדנ"י יהוה. הם עשרה עשרה ארבע ארבע. ארבע רשיות של שבת שאין זר ביניהם, והן שתים: זכר ונקבה אחד לימין, וזכר ונקבה אחד לשמאל. 'ופני לא יראו', י'א י'א, יהוה אלהינו יהוה אחד. וכל שם רחבו ארבע וגבהו עשרה. ועולים ארבע ארבע לע"ב. ותלויים מעשר, כעין זה יו"ד ה"י וי"ו ה"י, והם יו"ד עשרים, ה"י ה"י שלושים, וי"ו עשרים ושנים, עולים ע"ב. כעין עשר האותיות שהן י', י'ה, יה'ו, הו'ה, ועולות לע"ב. אין שם בין מע"ב ובין ממ"ב שאינו תלוי מעשר ספירות, כעין שכל ספירה כלולה מעשר ספירות. אבל על כל פנים, מכל אלה התלויים מעשר ספירות, כל שם צריך להכיר אותו בספירתו. כגון חס"ד שעולה ע"ב, בו צריך להכיר ע"ב הויות שנמצאות משם זה, שהוא יו"ד ה"י וי"ו ה"י ואלה הן: יהו הוה והי היה והו הוי ויו יוה והו ויה יהי היו יוי הוה והו והי ויו יוי היו יהה הוי והה הוו ויה יוו יוה ויי יהו היי ייה יהה והה יוו ויי ההי יוה ההו ויה היו ווי יהו ייו ייה הוי ההי ייה ווה ההו ייו ווי היו ווה יהו ייה הוי והי ייו ייה הוי ייו ייה הוי והי ייו ייו ויי ההו ייה (והה) ווה ההו ייו ויו הא כאן ע"ב הויות, שנאמר בהן יהי כך ויהי כך. אלה הן בנין הנשמה. ועליהן נאמר (תהלים כט) 'אמרתי עולם חסד יבנה'. כל יו"ד היא אבן והיא יסוד הבנין מצד הצדיק יסוד עולם, שהוא יום השביעי שבו ויכלו, הוא כולל ע"ב הויות. וכל ה"א בנין הבית, כגון בחכמה יבנה בית. שהצדיק קשורו בחכמה שהיא יו"ד עליונה, והצדיק הוא יו"ד קטנה. השכינה התחתונה בית ה"א תחתונה, וזו נבנית בה"א עליונה. וא"ו עמוד הסובל הכל, והוא עמודא דאמצעיתא ארך בין אבא ואמא, והוא וא"ו קטנה בצדיק. ה"א שהיא בית שני, אלא כעין שיש שלשה גגות בזה, כך יש שלשה גגות בזה. וכל נקדה באמצע כל תבה, צריך להאריכה ולהעלותה בתפארת ולכלל בה עשר ספירות. וכל נקדה שלמעלה מן התבה צריך להעלות מחשבתו בכתר, ולהורידה עד המלכות. וכך בכל תבה ותבה. שתנועת הנקדות הן במקום הטעמים. וכשיש טעמים שהם כתרים על האותיות, אין צריך לעשות תנועה באות מן התבה, אלא באותו הכתר שעליה. ועוד, השכינה, אף על פי שהיא כלולה מעשר ספירות ובה נקראות כלן אחורים, כך כשמתיחדות בה ספירות שהן פנימיות, כל ספירה נקראת מצד פנימית. ויש ספירות שהן לפני ולפנים. וכשנכללות בה כל הספירות, נקראות לפני ולפנים. והפנימיות ופנימיות הפנימיות והאחוריות כלן הן אחד. ואינן כעין בן אדם שגופו מסוג אחד ונשמתו מסוג אחר, אבל למעלה הכל אחד. אלא כל אור וכל דרגה שהיא יותר קרובה לעלת כל העליונים, נקראת לפני ולפנים.

מן המפרשים

אור יקר: יהו״ה אדנ״י מתייחדים יחד, דהיינו פנים למעלה אבא ואימא המשלחים אותה. ואתקריאת מלאך על שם מטטרון, והא כיצד כד איהי עבדת ביה שליחותא דבעלה, והיינו שנתיחדה עם בעלה והאירה בה אורו העליון, והיא משולחת להנהגת העולם, והיינו את המאור…

ביאור הגר"א: איהו עמוד כו'. ר"ל צדיק דלתתא וכן צדיק דלעילא:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: