ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 81: תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית › פיסקה 7 (יד ע"ב)

ספירות פנימיות ואחוריות זכר ונקבה - והויות המעידות על עלת כל העליונים

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 7 · דף יד ע"ב

לשון הזוהר

[דף עז ע"ד] ° וְכַמָּה אִנּוּן סְפִירָן פְּנִימָאִין וְכַמָּה סְפִירָן אֲחוֹרִיִּים, וְאִנּוּן דָּא עַל גַּב דָּא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ° ׳כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שׁוֹמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם׳. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר וְכַמָּה פָּנִים לַפָּנִים הַנִּרְאִים, וְכַמָּה אֲחוֹרִיִּים לַאֲחוֹרִים ° דְּלָאו הַנִּרְאִים, ° וְאִנּוּן פְּנִימִיִּים אִלֵּין: יוּ'ד הֵ'י וָא'ו הֵ'י. יוּ'ד הֵ'י וָי'ו הֵ'י. יוּ'ד הֵ'א וָא'ו הֵ'א. אֲחוֹרִים אִנּוּן: י' י'ה יה'ו יהו'ה, א' א"ה אה"י אהי'ה, א' א'ד אד'נ אדנ'י. כַּד אִנּוּן פְּנִימִיִּים מִלְּעֵלָּא, כְּגוֹן טַעֲמֵי עַל אַתְוָן, אִנּוּן דְּכוֹרִין. וְכַד פְּנִימִיִּים אִנּוּן לְתַתָּא, ° כְּגוֹן נִקּוּדִין תְּחוֹת אַתְוָן, אִנּוּן נוּקְבִין. וְכֻלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדָעוּ בְּרָזָא דָּא. כַּד אֶהְיֶ'ה עַל יהו'ה אִנּוּן נוּקְבָא ° כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ. ° וּבְכָל אֲתַר כֶּתֶר אִימָּא, וְתַרְוַיְהוּ אִתְרְמִיזוּ ° בְּשֵׁם אֲדֹנָ"י, א' אֶהְיֶ'ה, י' יהו'ה. ° וְהָכֵי כַּד אדנ'י עַל יהו'ה אִיהוּ נוּקְבָא, בַּת. ° כְּגַוְנָא דְּטִפָּה דִּדְכוֹרָא כַּד אַקְדִּים לְטִפָּה דְּנוּקְבָא, אִיהוּ בַּת. וְכַד נוּקְבָא אַקְדִימַת לִדְכוֹרָא אִיהוּ בֵּן. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (עז ע"ד) ° ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יהו'ה אֱלֹהִי"ם אֶרֶץ וְשָׁמַיִם׳ (בראשית ב, ד). וּבְגִין דָּא עֶשֶׂר סְפִירוֹת מִסִּטְרָא דְּאֶהְיֶה מַתְחִילִים בְּאָת א', ° וְאִיהוּ כ', כֶּתֶר, ° כְּחֻשְׁבַּן הָיָּ'ה, וּמִתְפַּשְּׁטִין מִנֵּהּ עֶשֶׂר הַוְיָן, ° וְאִנּוּן הֹוֶה הָיָה אֶהְיֶה, ° כְּגַוְנָא דְּאַתְוָן דְּאִנּוּן ° יְהוָֹ"ה מֶלֶךְ יְהוָֹ"ה מֶלֶךְ יְהוָֹ"ה יִמְלֹךְ, הֹוֶה הָיָה וְיִהְיֶה, דִּנְקֻדָּה דִּלְהוֹן דַּהֲוָיָה דָּא מַסְהִיד ° עַל עִלַּת כָּל עִלָּאִין, דְּאִיהוּ הָיָה קֹדֶם כֹּל הֲוָיָה, וְיִהְיֶה בָּתַר כָּל הֹוֶה עַד אֵין סוֹף. ° וּמִסִּטְרָא דַּאֲדֹנָ"י אִתְקְרֵי אֵין דְּאִתְרְמִיז בַּאֲדֹנָ"י דְּאַסְהִיד עָלֵהּ דְּאִיהוּ אַחֲרִית עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית. וְאֶהְיֶ'ה סָהִיד עַל קַדְמוּתוֹ דְּלֵית קַדְמוֹן עָלֵהּ.

תרגום

וְכַמָּה הֵן סְפִירוֹת פְּנִימִיּוֹת וְכַמָּה סְפִירוֹת אֲחוֹרִיּוֹת, וְהֵן זוֹ עַל גַּב זוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב 'כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם'. וּבִגְלָלָן נֶאֱמַר: וְכַמָּה פָּנִים לַפָּנִים הַנִּרְאִים, וְכַמָּה אֲחוֹרַיִם לָאֲחוֹרַיִם שֶׁאֵינָם נִרְאִים. וְהֵם הַפְּנִימִיִּים אֵלֶּה: יוּ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. יוּ"ד הֵ"י וָי"ו הֵ"י. יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. הָאֲחוֹרַיִם הֵם: י', י'ה, יה'ו, יהו'ה, א' א"ה אה"י אהי'ה, א' א'ד אד'נ אדנ'י. כְּשֶׁהֵם פְּנִימִיִּים מִלְמַעְלָה, כְּגוֹן טְעָמִים עַל אוֹתִיּוֹת, הֵם זְכָרִים. וּכְשֶׁהַפְּנִימִיִּים הֵם לְמַטָּה, כְּגוֹן נְקֻדּוֹת תַּחַת אוֹתִיּוֹת, הֵם נְקֵבוֹת. וְכֻלָּם נוֹדָעִים בְּסוֹד זֶה. כְּשֶׁאֶהְיֶ'ה עַל יְהֹוָ'ה הֵם נְקֵבָה - כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ. וּבְכָל מָקוֹם כֶּתֶר אֵם, וּשְׁנֵיהֶם רְמוּזִים בְּשֵׁם אֲדֹנָ"י: א' - אֶהְיֶ'ה, י' - יְהֹוָ'ה. וְכָךְ כְּשֶׁאֲדֹנָ'י עַל יְהֹוָ'ה הוּא נְקֵבָה, בַּת. כְּעֵין טִפַּת הַזָּכָר כְּשֶׁקּוֹדֶמֶת לְטִפַּת הַנְּקֵבָה, הוּא בַּת. וּכְשֶׁהַנְּקֵבָה קוֹדֶמֶת לַזָּכָר הוּא בֵּן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָ'ה אֱלֹהִי"ם אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׳ (בראשית ב, ד). וּבִגְלַל זֶה עֶשֶׂר סְפִירוֹת מִצַּד אֶהְיֶה מַתְחִילוֹת בְּאוֹת א', וְהִיא כ', כֶּתֶר, כְּחֶשְׁבּוֹן הָיָ'ה, וּמִתְפַּשְּׁטוֹת מִמֶּנָּה עֶשֶׂר הֲוָיוֹת, וְהֵן הֹוֶה הָיָה אֶהְיֶה, כְּעֵין הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יְהֹוָ"ה מֶלֶךְ יְהֹוָ"ה מָלָךְ יְהֹוָ"ה יִמְלֹךְ, הֹוֶה הָיָה וְיִהְיֶה, שֶׁנְּקֻדָּתָם שֶׁל הֲוָיָה זוֹ מְעִידָה עַל עִלַּת כָּל הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהוּא הָיָה קֹדֶם כָּל הֹוֶה, וְיִהְיֶה אַחַר כָּל הֹוֶה עַד אֵין סוֹף. וּמִצַּד אֲדֹנָ"י נִקְרָא אַיִן, הָרָמוּז בַּאֲדֹנָ"י הַמֵּעִיד עָלָיו שֶׁהוּא אַחֲרִית עַד אֵין סוֹף וְתַכְלִית. וְאֶהְיֶ'ה מֵעִיד עַל קַדְמוּתוֹ שֶׁאֵין קַדְמוֹן עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [דף עז ע"ד] ° וכמה אנון ספירן פנימאין וכמה ספירן אחוריים, ואנון דא על גב דא. הדא הוא דכתיב ° ׳כי גבה מעל גבה שומר וגבוהים עליהם׳. ובגיניהו אתמר וכמה פנים לפנים הנראים, וכמה אחוריים לאחורים ° דלאו הנראים, ° ואנון פנימיים אלין: יו'ד ה'י וא'ו ה'י. יו'ד ה'י וי'ו ה'י. יו'ד ה'א וא'ו ה'א. אחורים אנון: י' י'ה יה'ו יהו'ה, א' א"ה אה"י אהי'ה, א' א'ד אד'נ אדנ'י. כד אנון פנימיים מלעלא, כגון טעמי על אתון, אנון דכורין. וכד פנימיים אנון לתתא, ° כגון נקודין תחות אתון, אנון נוקבין. וכלהו אשתמודעו ברזא דא. כד אהי'ה על יהו'ה אנון נוקבא ° כתר יתנו לך ה' אלהינו. ° ובכל אתר כתר אימא, ותרויהו אתרמיזו ° בשם אדנ"י, א' אהי'ה, י' יהו'ה. ° והכי כד אדנ'י על יהו'ה איהו נוקבא, בת. ° כגונא דטפה דדכורא כד אקדים לטפה דנוקבא, איהו בת. וכד נוקבא אקדימת לדכורא איהו בן. הדא הוא דכתיב (עז ע"ד) ° ׳ביום עשות יהו'ה אלהי"ם ארץ ושמים׳ (בראשית ב, ד). ובגין דא עשר ספירות מסטרא דאהיה מתחילים באת א', ° ואיהו כ', כתר, ° כחשבן הי'ה, ומתפשטין מנה עשר הוין, ° ואנון הוה היה אהיה, ° כגונא דאתון דאנון ° יהו"ה מלך יהו"ה מלך יהו"ה ימלך, הוה היה ויהיה, דנקדה דלהון דהויה דא מסהיד ° על עלת כל עלאין, דאיהו היה קדם כל הויה, ויהיה בתר כל הוה עד אין סוף. ° ומסטרא דאדנ"י אתקרי אין דאתרמיז באדנ"י דאסהיד עלה דאיהו אחרית עד אין סוף ותכלית. ואהי'ה סהיד על קדמותו דלית קדמון עלה.

התרגום: וכמה הן ספירות פנימיות וכמה ספירות אחוריות, והן זו על גב זו. זהו שכתוב 'כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם'. ובגללן נאמר: וכמה פנים לפנים הנראים, וכמה אחורים לאחורים שאינם נראים. והם הפנימיים אלה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. יו"ד ה"י וי"ו ה"י. יו"ד ה"א וא"ו ה"א. האחורים הם: י', י'ה, יה'ו, יהו'ה, א' א"ה אה"י אהי'ה, א' א'ד אד'נ אדנ'י. כשהם פנימיים מלמעלה, כגון טעמים על אותיות, הם זכרים. וכשהפנימיים הם למטה, כגון נקדות תחת אותיות, הם נקבות. וכלם נודעים בסוד זה. כשאהי'ה על יהו'ה הם נקבה - כתר יתנו לך ה' אלהינו. ובכל מקום כתר אם, ושניהם רמוזים בשם אדנ"י: א' - אהי'ה, י' - יהו'ה. וכך כשאדנ'י על יהו'ה הוא נקבה, בת. כעין טפת הזכר כשקודמת לטפת הנקבה, הוא בת. וכשהנקבה קודמת לזכר הוא בן. זהו שכתוב ׳ביום עשות יהו'ה אלהי"ם ארץ ושמים׳ (בראשית ב, ד). ובגלל זה עשר ספירות מצד אהיה מתחילות באות א', והיא כ', כתר, כחשבון הי'ה, ומתפשטות ממנה עשר הויות, והן הוה היה אהיה, כעין האותיות שהן יהו"ה מלך יהו"ה מלך יהו"ה ימלך, הוה היה ויהיה, שנקדתם של הויה זו מעידה על עלת כל העליונים, שהוא היה קדם כל הוה, ויהיה אחר כל הוה עד אין סוף. ומצד אדנ"י נקרא אין, הרמוז באדנ"י המעיד עליו שהוא אחרית עד אין סוף ותכלית. ואהי'ה מעיד על קדמותו שאין קדמון עליו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובגיניה אתמר לא כו'. הכל בצדיק דלעילא ובצדיק דלתתא שהוא בדיוקניה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: