׳ותבא אליו היונה׳ אל הצדיק שהעולם עומד עליו - וירידת אליהו ומחנותיו
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 6 · דף יד ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא יד ע"ב] ּבְשַׁבָּת דְּתַמָּן צַדִּיק, ׳וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה ° לְעֵת עֶרֶב׳. בְּגִין דְּאִיהוּ יִחוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. ° וְכַד אִית צַדִּיק לְתַתָּא, אִיהוּ בַּאֲתַר דְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּאִיהוּ ° שַׁדָּי דִּלְעֵלָּא, ° וּבֵהּ אִתְיַחֲדַת עם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° וְתַמָּן אַשְׁכַּחַת נַיְיחָא, וְלָא אַזְלַת מְטַלְטְלָא מִדּוֹךְ לְדוֹךְ וּמֵאֲתַר לַאֲתַר. וּמָאן אִיהוּ צַדִּיק דְּאִיהִי אִתְדַּבְּקַת בֵּהּ, ° הַהוּא דְּאִיהוּ כְּלִיל מִכָּל מִדּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (וילנא יד ע"ב) ° דְּאִתְּמַר בֵּהּ וַיְכֻלּוּ כָּלִיל כֹּלָּא. ° דְּכָל סְפִירָן בֵּהּ אִתְכְּלִילוּ, דְּאִיהוּ חָסִיד וְגָמִיל חֶסֶד עִם שְׁכִינְתָּא, וְיָהִיב לָהּ תֻּקְפָא בִּגְבוּרָה, וְהָכֵי בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, יָהִיב לָהּ תֻּקְפָא. אִיהִי אִתְדַּבְּקַת וְלֹא תָּזוּז מִנֵּהּ ° בְּכָל שִׁית יוֹמֵי שַׁבְּתָא. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר עַל צַדִּיק אחד הָעוֹלָם עוֹמֵד. ° אִיהוּ עַמּוּד סָבִיל כֹּלָּא. ° וּבֵהּ ׳כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַּכֶּסֶף׳ אִיהִי מְכַסִּיאַת עָלֵהּ בְּגַדְפָּהָא, וְאַגִּינַת עָלֵהּ מִכָּל מְקַטְרְגִין דְּעָלְמָא. ° וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק׳ (תהלים כה). ׳לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן׳. לֹא ׳רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֵּשׁ לָחֶם׳. ° וּבֵהּ אִתְחֲזֵי קֶשֶׁת דְּפֻרְקָנָא בְּגַוְנוֹי נְהִירִין. וּמִיָּד ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט). ° וְלֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים מִסִּטְרָא דְּקֶשֶׁת דְּאִיהוּ עֶבֶד. וְעוֹד זַרְקָא. הָא אֵלִיָּהוּ נָחִית וְכַמָּה מַשִּׁרְיָן עִמֵּהּ דְּמַלְאָכִין וְנִשְׁמָתִין. פָּתַח וְאָמַר, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, הָא כַּמָּה מַשִּׁרְיָן דְּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה קָא מַחְתִּין עַל עָאנָא. ° אִימָּא לְרָעֲיָא דְּזָרִיק אַבְנָא מִקִּירְטָא קַדִּישָׁא לְגַבַּיְהוּ. (חסר כאן) ° אִתְרְמִיז בְּכֶתֶר עִלָּאָה ° כְּגַוְנָא דָּא יוּ'ד הֵ'י וָא'ו הֵ'י דְּסָלִיק אֶהְיֶה תְּלָת זִמְנִין. ° וְאִיהוּ אֲשֶׁ"ר, רֹא"שׁ דְּאֶהְיֶ"ה אֶהְיֶ"ה, ° כְּלָלָא דְּמ"ב. וְאִיהוּ כָּלִיל עֶשֶׂר אֲמִירָן. כְּגַוְנָא דָּא אָלֶ"ף הֵ"א יוּ"ד הֵ"א.
תרגום
בְּשַׁבָּת שֶׁשָּׁם הַצַּדִּיק, 'וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב', מִשּׁוּם שֶׁהוּא יִחוּד הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ. וּכְשֶׁיֵּשׁ צַדִּיק לְמַטָּה, הוּא בְּמָקוֹם יוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא שַׁדַּי שֶׁל מַעְלָה, וּבוֹ מִתְיַחֶדֶת עִם הקב"ה, וְשָׁם מוֹצֵאת מְנוּחָה, וְלֹא הוֹלֶכֶת נוֹדֶדֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמֵאֲתָר לַאֲתָר. וּמִיהוּ הַצַּדִּיק שֶׁהִיא נִדְבֶּקֶת בּוֹ - אוֹתוֹ הַכּוֹלֵל מִכָּל מִדּוֹת הקב"ה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיְכֻלּוּ - כּוֹלֵל הַכֹּל, שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת נִכְלָלוֹת בּוֹ, שֶׁהוּא חָסִיד וְגוֹמֵל חֶסֶד עִם הַשְּׁכִינָה, וְנוֹתֵן לָהּ תֹּקֶף בִּגְבוּרָה, וְכָךְ בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה נוֹתֵן לָהּ תֹּקֶף. הִיא נִדְבֶּקֶת וְלֹא תָזוּז מִמֶּנּוּ כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשַּׁבָּת. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר: עַל צַדִּיק אֶחָד הָעוֹלָם עוֹמֵד, הוּא עַמּוּד הַסּוֹבֵל הַכֹּל. וּבוֹ 'כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף' - הִיא מְכַסָּה עָלָיו בִּכְנָפֶיהָ, וּמְגִנָּה עָלָיו מִכָּל הַמְקַטְרְגִים שֶׁל הָעוֹלָם. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (תהלים כה) 'לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק'. 'לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן'. לֹא 'רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֵּשׁ לָחֶם'. וּבוֹ נִרְאֵית קֶשֶׁת הַגְּאֻלָּה בִּגְוָנֶיהָ מְאִירִים, וּמִיָּד (בראשית ט) 'וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם'. וְלֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים מִצַּד הַקֶּשֶׁת שֶׁהוּא עֶבֶד. וְעוֹד זַרְקָא. הִנֵּה אֵלִיָּהוּ יוֹרֵד וְכַמָּה מַחֲנוֹת עִמּוֹ שֶׁל מַלְאָכִים וּנְשָׁמוֹת. פָּתַח וְאָמַר: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, הִנֵּה כַּמָּה מַחֲנוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַכִּים בַּצֹּאן. אֱמֹר לָרוֹעֶה שֶׁיִּזְרֹק אֶבֶן מֵאֶבֶן קְטַנָּה קְדוֹשָׁה אֲלֵיהֶם. (חסר כאן) נִרְמָז בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן, כְּעֵין זֶה יוּ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י שֶׁעוֹלֶה אֶהְיֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְהוּא אֲשֶׁ"ר, רֹא"שׁ שֶׁל אֶהְיֶ"ה אֶהְיֶ"ה, כְּלַל שֶׁל מ"ב. וְהוּא כּוֹלֵל עֶשֶׂר אֲמִירוֹת. כְּעֵין זֶה אָלֶ"ף, הֵ"א, יוּ"ד הֵ"א.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא יד ע"ב] בשבת דתמן צדיק, ׳ותבא אליו היונה ° לעת ערב׳. בגין דאיהו יחודא דקודשא בריך הוא ושכינתה. ° וכד אית צדיק לתתא, איהו באתר דיום השבת, דאיהו ° שדי דלעלא, ° ובה אתיחדת עם קודשא בריך הוא, ° ותמן אשכחת נייחא, ולא אזלת מטלטלא מדוך לדוך ומאתר לאתר. ומאן איהו צדיק דאיהי אתדבקת בה, ° ההוא דאיהו כליל מכל מדות דקודשא בריך הוא. (וילנא יד ע"ב) ° דאתמר בה ויכלו כליל כלא. ° דכל ספירן בה אתכלילו, דאיהו חסיד וגמיל חסד עם שכינתא, ויהיב לה תקפא בגבורה, והכי בכל ספירה וספירה, יהיב לה תקפא. איהי אתדבקת ולא תזוז מנה ° בכל שית יומי שבתא. ובגינה אתמר על צדיק אחד העולם עומד. ° איהו עמוד סביל כלא. ° ובה ׳כנפי יונה נחפה בכסף׳ איהי מכסיאת עלה בגדפהא, ואגינת עלה מכל מקטרגין דעלמא. ° ובגינה אתמר ׳לא יתן לעולם מוט לצדיק׳ (תהלים כה). ׳לא יאנה לצדיק כל און׳. לא ׳ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׳. ° ובה אתחזי קשת דפרקנא בגונוי נהירין. ומיד ׳וראיתיה לזכר ברית עולם׳ (בראשית ט). ° ולא תצא כצאת העבדים מסטרא דקשת דאיהו עבד. ועוד זרקא. הא אליהו נחית וכמה משרין עמה דמלאכין ונשמתין. פתח ואמר, בוצינא קדישא, הא כמה משרין דמלאכי חבלה קא מחתין על עאנא. ° אימא לרעיא דזריק אבנא מקירטא קדישא לגביהו. (חסר כאן) ° אתרמיז בכתר עלאה ° כגונא דא יו'ד ה'י וא'ו ה'י דסליק אהיה תלת זמנין. ° ואיהו אש"ר, רא"ש דאהי"ה אהי"ה, ° כללא דמ"ב. ואיהו כליל עשר אמירן. כגונא דא אל"ף ה"א יו"ד ה"א.
התרגום: בשבת ששם הצדיק, 'ותבא אליו היונה לעת ערב', משום שהוא יחוד הקב"ה ושכינתו. וכשיש צדיק למטה, הוא במקום יום השבת שהוא שדי של מעלה, ובו מתיחדת עם הקב"ה, ושם מוצאת מנוחה, ולא הולכת נודדת ממקום למקום ומאתר לאתר. ומיהו הצדיק שהיא נדבקת בו - אותו הכולל מכל מדות הקב"ה, שנאמר בו ויכלו - כולל הכל, שכל הספירות נכללות בו, שהוא חסיד וגומל חסד עם השכינה, ונותן לה תקף בגבורה, וכך בכל ספירה וספירה נותן לה תקף. היא נדבקת ולא תזוז ממנו כל ששת ימי השבת. ובגללו נאמר: על צדיק אחד העולם עומד, הוא עמוד הסובל הכל. ובו 'כנפי יונה נחפה בכסף' - היא מכסה עליו בכנפיה, ומגנה עליו מכל המקטרגים של העולם. ובגללו נאמר (תהלים כה) 'לא יתן לעולם מוט לצדיק'. 'לא יאנה לצדיק כל און'. לא 'ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם'. ובו נראית קשת הגאלה בגוניה מאירים, ומיד (בראשית ט) 'וראיתיה לזכר ברית עולם'. ולא תצא כצאת העבדים מצד הקשת שהוא עבד. ועוד זרקא. הנה אליהו יורד וכמה מחנות עמו של מלאכים ונשמות. פתח ואמר: בוצינא קדישא, הנה כמה מחנות של מלאכי חבלה מכים בצאן. אמר לרועה שיזרק אבן מאבן קטנה קדושה אליהם. (חסר כאן) נרמז בכתר עליון, כעין זה יו"ד ה"י וא"ו ה"י שעולה אהיה שלש פעמים. והוא אש"ר, רא"ש של אהי"ה אהי"ה, כלל של מ"ב. והוא כולל עשר אמירות. כעין זה אל"ף, ה"א, יו"ד ה"א.
מן המפרשים
אור יקר: וכד אית צדיק לתתא, הצדיק הידוע בתנאים הנזכרים, אין היחוד שלו כייחוד ענין המלכות בת״ת בסוד עולם מטטרון, כמבואר שאותו הצדיק גרוע מפני שהנהגתו. בהנהגת החול שיש שליטה לחצונים וההשפעה מועטת, ונמצא גרוע מכמה בחינות, והצדיק מייחד.
ביאור הגר"א: וכד אית צדיק כו'. מסט' דעץ החיים באצילות:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: