השכינה התחתונה יונה והעליונה נשר - וקן היונה מטטרו"ן ששמו שד"י
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 5 · דף יד ע"א
לשון הזוהר
[דף עז ע"ג] ° וּמַאי אִית בֵּין שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה לְתַתָּאה, דְּכֹלָּא חַד, אֶלָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי כְּיוֹנָה, וְאִתְּמַר בָּהּ ׳כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַּכֶּסֶף׳ (תהלים סח), צָרִיךְ לְכַסָּאָה לָהּ, דְּאִיהִי יִרְאָה וּדְחִילוּ אִשְׁתְּכַח מִסִּטְרָאָה. בְּגִין דְּאִנְטִילַת מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן סַמָּאֵ"ל לְמִתְבַּע דִּינִין. וּבְגִין דָּא צָרִיךְ לְכַסָּאָה לָהּ מִכַּמָּה מָארֵי דְּדִינִין, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בֵּהּ. וּבְמַאי, בְּכֶסֶף, דְּאִיהוּ יְמִינָא. דִּבְגִינֵהּ אִתְּמַר כָּל הָעוֹסֵק ° בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו שֶׁל חוּט חֶסֶד בַּיּוֹם. וּבְגִין דָּא נֶחְפָּה בַּכֶּסֶף לְרַשְּׁמָא לָהּ מִסִּטְרָא דְּרַחֲמֵי, דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדָעִין בָּהּ מָארֵי דְּדִינָא. אֲבָל אִימָּא עִלָּאָה אִיהִי כְּנִשְׁרָא דְּלָא דְּחִילַת מִכָּל עוֹפִין דִּלְעֵלָּא. ° וְגַדְפִּין דִּילַהּ אִנּוּן מִסּוֹף עָלְמָא וְעַד סוֹף (דף עז ע"ג) עָלְמָא. וּבְגִינַהּ אִתְּמַר (דברים לב) כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, וְדָא יְרוּשָׁלַםִ. וְעָלֵהּ אִתְּמַר (שם כב) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר. דְּקֵן דִּילַהּ אִיהִי יְרוּשָׁלַםִ דִּלְעֵלָּא. וְקֵן דְּצִפּוֹר יְרוּשָׁלַםִ דִּלְתַתָּא. זַכָּאָה פּוּמָא דְּאִיהוּ קֵן דִּילַהּ. זַכָּאָה אוֹרַיְתָא וּצְלוֹתָא דְּאִיהִי קֵן לָהּ. זַכָּאָה נִשְׁמָתָא דְּאִיהִי קֵן דִּילַהּ. דְּכַד אִיהִי מְקַנְּנָא תַּמָּן לֹא דְּחִילַת מִכָּל מְקַטְרְגִין דְּעָלְמָא. וּבְגִין דָּא ° אִתְקְרִיאַת נִשְׁמַת כָּל חַי. ° אִיהִי מְקַנֶּנֶת בִּצְלוֹתָא דְּשַׁבָּת, וְצַדִּיק מִסִּטְרָא דִּילֵהּ אִתְקְרֵי יוֹם הַשְּׁבִיעִי, כַּד חָשְׁבִין יוֹמִין מֵאִימָּא עִלָּאָה. ° וְאִיהִי יוֹמָא קַדְמָאָה דְּפֶסַח וְיוֹמָא קַדְמָאָה דְּסֻכּוֹת. ° וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת ° וְאִיהִי ° יוֹם מַתַּן תּוֹרָה ° וְאִיהִי יוֹם הַכִּפּוּרִים. כָּל צְלוֹתִין דְּכָל שַׁבָּתוֹת וְיוֹמִין טָבִין צְרִיכִין לְמֶעֱבַד לַהּ. וְהַאי אִיהוּ דְּאָמַר קְרָא ׳אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם׳ (ויקרא כג). ° מַאי מוֹעֲדָם, אִימָּא עִלָּאָה. וְצָרִיךְ לְאַכְלְלָא בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת. וְכַד אִיהִי סְלִיקַת, אִיהִי סְלִיקַת עַל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּבְגִין דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי ל) דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, ° עֲבִידַת אוֹרְחָא תַּמָּן, ° וְלֹא אִשְׁתְּמוֹדְעַת בֵּהּ אֶלָּא לְבַעְלָהּ, ° ׳וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ׳, אֶלָּא דְּסָלִיק לַהּ עִטְרָא עַל רֵישֵׁהּ, תְּפִלִּין עַל הָרֹאשׁ. וְכַד סְלִיקַת כַּמָּה חַיָּלִין סְלִיקִין עִמַּהּ, וְכַד נְחִיתַת כַּמָּה חַיָּלִין נַחְתִּין עִמָּהּ, וְאִתְקְרִיאוּ נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת דְּיַרְתִין עַמָּא קַדִּישָׁא. ° וּבְהוֹן אִית לוֹן נַיְיחָא לְיִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּתוֹת וְיוֹמִין טָבִין. ° וְיוֹנָה קַדִּישָׁא בְּכָל שִׁית יוֹמִין דְּחֹל אַזְלָא מְנַדְּדָא מִדּוֹךְ לְדוֹךְ. וְאִם אַשְׁכְּחַת צַדִּיק בְּעָלְמָא אִתְדַּבְּקַת בֵהּ. אִם לָאו, אִתְחַזְרַת לְקִנָּהָא וְאִתְטַמְּרָה תַּמָּן, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְקְרֵי קַן צִפּוֹר. וּמַאי נִיהוּ קֵן דִּילַהּ ° מְטַטְרוֹ"ן ° דִּי שְׁמֵהּ שַׁדָּ"י, דְּאִיהוּ נָטִיר תַּרְעָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ (תהלים קיח) זֶה הַשַּׁעַר לַה'. וּבְגִין דָּא בִּמְזוּזָה, שַׁדָּי מִלְּבַר, יהו'ה מִלְּגָאו. ° דשס"ה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה אִנּוּן כְּחֻשְׁבַּן יוֹמֵי שִׁתָּא שס"ד, חָסֵר חַד דָּא אִיהוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּלֵית לַשָּטָן שׁוֹלְטָן עָלֵהּ, הַשָּטָן הָכֵי סָלִיק שס"ד. בַּאֲתַר דִּמְזוּזָה תַּמָּן, לֹא אִית לֵהּ רְשׁוּ לְקָרְבָא. וּבְגִין דָּא (דברים יא) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ ° מְזוּזֹת, זָז מָוֶת. וּבְגִין דָּא, כַּד לָא אַשְׁכַּחַת אֲתַר, אִתְחַזְרַת לְקִנָּהָא דְּאִיהוּ מְטַטְרוֹ"ן, דְּחֻשְׁבָּנֵהּ שַׁדָּ"י, דְּתַמָּן יהו'ה מָארֵי דְּיוֹנָה קַדִּישָׁא.
תרגום
וּמַה יֵּשׁ בֵּין הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה לַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל אֶחָד? אֶלָּא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא כְּיוֹנָה, וְנֶאֱמַר בָּהּ (תהלים סח) 'כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף', צָרִיךְ לְכַסּוֹתָהּ, שֶׁהִיא יִרְאָה וּפַחַד הַנִּמְצָא מִצִּדָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁנִּטְּלָה מִצַּד הַגְּבוּרָה שֶׁשָּׁם סַמָּאֵ"ל לְבַקֵּשׁ דִּינִים. וּבִגְלַל זֶה צָרִיךְ לְכַסּוֹתָהּ מִכַּמָּה בַּעֲלֵי דִּינִים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים בּוֹ. וּבַמָּה - בְּכֶסֶף, שֶׁהוּא יָמִין. שֶׁבִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הקב"ה מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם. וּבִגְלַל זֶה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, לְרַשֵּׁם אוֹתָהּ מִצַּד הָרַחֲמִים, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בָּהּ בַּעֲלֵי הַדִּין. אֲבָל הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה הִיא כְּנֶשֶׁר שֶׁאֵינָהּ יְרֵאָה מִכָּל הָעוֹפוֹת שֶׁל מַעְלָה. וּכְנָפֶיהָ הֵן מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר (דברים לב) כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם. וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם כב) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר, שֶׁקִּנָּהּ הוּא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וְקַן צִפּוֹר יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. אַשְׁרֵי הַפֶּה שֶׁהוּא קִנָּהּ. אַשְׁרֵי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁהִיא קֵן לָהּ. אַשְׁרֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא קִנָּהּ, שֶׁכְּשֶׁהִיא מְקַנֶּנֶת שָׁם אֵינָהּ יְרֵאָה מִכָּל הַמְקַטְרְגִים שֶׁל הָעוֹלָם. וּבִגְלַל זֶה נִקְרֵאת נִשְׁמַת כָּל חָי. הִיא מְקַנֶּנֶת בִּתְפִלַּת שַׁבָּת, וְהַצַּדִּיק מִצִּדּוֹ נִקְרָא יוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּשֶׁחוֹשְׁבִים יָמִים מֵהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. וְהִיא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח וְהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת. וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה - חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, וְהִיא יוֹם מַתַּן תּוֹרָה, וְהִיא יוֹם הַכִּפּוּרִים. כָּל תְּפִלּוֹת כָּל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לָהּ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כג) 'אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם׳'. מַה מוֹעֲדָם - הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. וְצָרִיךְ לִכְלֹל בָּהּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת. וּכְשֶׁהִיא עוֹלָה, עוֹלָה עַל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּבִגְלַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי ל) דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם - עֲשׂוּיַת דֶּרֶךְ שָׁם, וְלֹא נוֹדַעַת בּוֹ אֶלָּא לְבַעְלָהּ, '׳וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ׳', אֶלָּא שֶׁמַּעֲלֶה לָהּ עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ, תְּפִלִּין עַל הָרֹאשׁ. וּכְשֶׁהִיא עוֹלָה, כַּמָּה חַיָלוֹת עוֹלִים עִמָּהּ, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת, כַּמָּה חַיָלוֹת יוֹרְדִים עִמָּהּ, וְנִקְרָאִים נְשָׁמוֹת יְתֵרוֹת הַמּוֹרִישׁוֹת לָעָם הַקָּדוֹשׁ. וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם מְנוּחָה לְיִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. וְהַיּוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הוֹלֶכֶת נוֹדֶדֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְאִם מוֹצֵאת צַדִּיק בָּעוֹלָם נִדְבֶּקֶת בּוֹ. וְאִם לֹא, חוֹזֶרֶת לְקִנָּהּ וְנֶחְבֵּאת שָׁם, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם הַנִּקְרָא קַן צִפּוֹר. וּמַהוּ קִנָּהּ - מְטַטְרוֹ"ן שֶׁשְּׁמוֹ שַׁדָּ"י, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קיח) זֶה הַשַּׁעַר לַה'. וּבִגְלַל זֶה בַּמְּזוּזָה שַׁדַּי מִבַּחוּץ, יְהֹוָ"ה מִבִּפְנִים. שֶׁשס"ה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הֵם כְּחֶשְׁבּוֹן יְמֵי הַשָּׁנָה שס"ד חָסֵר אֶחָד, זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֵין לַשָּׂטָן שִׁלְטוֹן עָלָיו, וְהַשָּׂטָן כָּךְ עוֹלֶה שס"ד. בַּמָּקוֹם שֶׁהַמְּזוּזָה שָׁם, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהִתְקָרֵב. וּבִגְלַל זֶה (דברים יא) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ - מְזוּזוֹת, זָז מָוֶת. וּבִגְלַל זֶה, כְּשֶׁלֹּא מוֹצֵאת מָקוֹם, חוֹזֶרֶת לְקִנָּהּ שֶׁהוּא מְטַטְרוֹ"ן שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ שַׁדָּ"י, שֶׁשָּׁם יְהֹוָ"ה אֲדוֹן הַיּוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף עז ע"ג] ° ומאי אית בין שכינתא עלאה לתתאה, דכלא חד, אלא שכינתא תתאה איהי כיונה, ואתמר בה ׳כנפי יונה נחפה בכסף׳ (תהלים סח), צריך לכסאה לה, דאיהי יראה ודחילו אשתכח מסטראה. בגין דאנטילת מסטרא דגבורה, דתמן סמא"ל למתבע דינין. ובגין דא צריך לכסאה לה מכמה מארי דדינין, דלא אשתמודעין בה. ובמאי, בכסף, דאיהו ימינא. דבגינה אתמר כל העוסק ° בתורה בלילה הקודשא בריך הוא מושך עליו של חוט חסד ביום. ובגין דא נחפה בכסף לרשמא לה מסטרא דרחמי, דלא ישתמודעין בה מארי דדינא. אבל אימא עלאה איהי כנשרא דלא דחילת מכל עופין דלעלא. ° וגדפין דילה אנון מסוף עלמא ועד סוף (דף עז ע"ג) עלמא. ובגינה אתמר (דברים לב) כנשר יעיר קנו, ודא ירושלם. ועלה אתמר (שם כב) כי יקרא קן צפור. דקן דילה איהי ירושלם דלעלא. וקן דצפור ירושלם דלתתא. זכאה פומא דאיהו קן דילה. זכאה אוריתא וצלותא דאיהי קן לה. זכאה נשמתא דאיהי קן דילה. דכד איהי מקננא תמן לא דחילת מכל מקטרגין דעלמא. ובגין דא ° אתקריאת נשמת כל חי. ° איהי מקננת בצלותא דשבת, וצדיק מסטרא דילה אתקרי יום השביעי, כד חשבין יומין מאימא עלאה. ° ואיהי יומא קדמאה דפסח ויומא קדמאה דסכות. ° ושכינתא תתאה חג שמיני עצרת ° ואיהי ° יום מתן תורה ° ואיהי יום הכפורים. כל צלותין דכל שבתות ויומין טבין צריכין למעבד לה. והאי איהו דאמר קרא ׳אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם׳ (ויקרא כג). ° מאי מועדם, אימא עלאה. וצריך לאכללא בה עשר ספירות. וכד איהי סליקת, איהי סליקת על עמודא דאמצעיתא. ובגין דא אמר שלמה (משלי ל) דרך הנשר בשמים, ° עבידת אורחא תמן, ° ולא אשתמודעת בה אלא לבעלה, ° ׳וידע אדם עוד את אשתו׳, אלא דסליק לה עטרא על רישה, תפלין על הראש. וכד סליקת כמה חילין סליקין עמה, וכד נחיתת כמה חילין נחתין עמה, ואתקריאו נשמות יתרות דירתין עמא קדישא. ° ובהון אית לון נייחא לישראל בשבתות ויומין טבין. ° ויונה קדישא בכל שית יומין דחל אזלא מנדדא מדוך לדוך. ואם אשכחת צדיק בעלמא אתדבקת בה. אם לאו, אתחזרת לקנהא ואתטמרה תמן, בההוא אתר דאתקרי קן צפור. ומאי ניהו קן דילה ° מטטרו"ן ° די שמה שד"י, דאיהו נטיר תרעא דאתמר בה (תהלים קיח) זה השער לה'. ובגין דא במזוזה, שדי מלבר, יהו'ה מלגאו. ° דשס"ה מלאכי חבלה אנון כחשבן יומי שתא שס"ד, חסר חד דא איהו יום הכפורים, דלית לשטן שולטן עלה, השטן הכי סליק שס"ד. באתר דמזוזה תמן, לא אית לה רשו לקרבא. ובגין דא (דברים יא) וכתבתם על מזוזות ביתך ° מזוזת, זז מות. ובגין דא, כד לא אשכחת אתר, אתחזרת לקנהא דאיהו מטטרו"ן, דחשבנה שד"י, דתמן יהו'ה מארי דיונה קדישא.
התרגום: ומה יש בין השכינה העליונה לתחתונה, שהרי הכל אחד? אלא השכינה התחתונה היא כיונה, ונאמר בה (תהלים סח) 'כנפי יונה נחפה בכסף', צריך לכסותה, שהיא יראה ופחד הנמצא מצדה, משום שנטלה מצד הגבורה ששם סמא"ל לבקש דינים. ובגלל זה צריך לכסותה מכמה בעלי דינים שאינם מכירים בו. ובמה - בכסף, שהוא ימין. שבגללו נאמר: כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום. ובגלל זה נחפה בכסף, לרשם אותה מצד הרחמים, שלא יכירו בה בעלי הדין. אבל האם העליונה היא כנשר שאינה יראה מכל העופות של מעלה. וכנפיה הן מסוף העולם ועד סוף העולם. ובגללה נאמר (דברים לב) כנשר יעיר קנו, וזו ירושלים. ועליה נאמר (שם כב) כי יקרא קן צפור, שקנה הוא ירושלים של מעלה, וקן צפור ירושלים של מטה. אשרי הפה שהוא קנה. אשרי התורה והתפלה שהיא קן לה. אשרי הנשמה שהיא קנה, שכשהיא מקננת שם אינה יראה מכל המקטרגים של העולם. ובגלל זה נקראת נשמת כל חי. היא מקננת בתפלת שבת, והצדיק מצדו נקרא יום השביעי, כשחושבים ימים מהאם העליונה. והיא היום הראשון של פסח והיום הראשון של סכות. והשכינה התחתונה - חג שמיני עצרת, והיא יום מתן תורה, והיא יום הכפורים. כל תפלות כל שבתות וימים טובים צריכים לעשות לה. וזהו שאמר הכתוב (ויקרא כג) 'אלה מועדי ה' ׳מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם׳'. מה מועדם - האם העליונה. וצריך לכלל בה עשר ספירות. וכשהיא עולה, עולה על עמודא דאמצעיתא. ובגלל זה אמר שלמה (משלי ל) דרך הנשר בשמים - עשוית דרך שם, ולא נודעת בו אלא לבעלה, '׳וידע אדם עוד את אשתו׳', אלא שמעלה לה עטרה על ראשו, תפלין על הראש. וכשהיא עולה, כמה חילות עולים עמה, וכשיורדת, כמה חילות יורדים עמה, ונקראים נשמות יתרות המורישות לעם הקדוש. ובהם יש להם מנוחה לישראל בשבתות וימים טובים. והיונה הקדושה בכל ששת ימי החל הולכת נודדת ממקום למקום. ואם מוצאת צדיק בעולם נדבקת בו. ואם לא, חוזרת לקנה ונחבאת שם, באותו מקום הנקרא קן צפור. ומהו קנה - מטטרו"ן ששמו שד"י, שהוא שומר השער שנאמר בו (תהלים קיח) זה השער לה'. ובגלל זה במזוזה שדי מבחוץ, יהו"ה מבפנים. ששס"ה מלאכי חבלה הם כחשבון ימי השנה שס"ד חסר אחד, זה יום הכפורים, שאין לשטן שלטון עליו, והשטן כך עולה שס"ד. במקום שהמזוזה שם, אין לו רשות להתקרב. ובגלל זה (דברים יא) וכתבתם על מזוזות ביתך - מזוזות, זז מות. ובגלל זה, כשלא מוצאת מקום, חוזרת לקנה שהוא מטטרו"ן שחשבונו שד"י, ששם יהו"ה אדון היונה הקדושה.
מן המפרשים
אור יקר: דלא דחילת מכל עופין דלעילא, ירצה הנץ והפיס והעזניה עופות הדורסים שהם החצונים שהיונה יראה מהם כדפירשתי, איהי לא דחילת שאפילו יעוררו הדינים יש בכח רחמיה להנהיג העולם בשובה ונחת, והחצונים בורחים מאור חירותה המתגלה ואדרבא מצדה…
ביאור הגר"א: דעלייהו איתמר כו'. כמ"ש בגמ' ( ע"ז ה ע"ב ) תד"א לעולם יהא כשור לעול וכחמור כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: