ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 81: תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית › פיסקה 3 (יג ע"ב)

קשירת היונה הקדושה בקשר התפלין - שתקרא לבעלה ישראל של מעלה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 3 · דף יג ע"ב

לשון הזוהר

[דף עז ע"ב] ° וּבִתְלָת קַדְמָאִין צָרִיךְ לְתַקְּנָא שִׁבְחוֹי, לְאַעֲלָא לְתַרְעָא דְּמַלְכָּא בְּהֵיכָלֵהּ, דְּאִיהִי אדנ'י, דְּהָכֵי סָלִיק הֵיכָ"ל כְּחֻשְׁבַּן אֲדֹנָ"י. בָּתַר דְּעָאל תַּמָּן וְיִשְׁאַל שְׁאֵלָתוֹי בי"ב בִּרְכָּאן ° דְּאִנּוּן ו'ו. לְבָתַר (עז ע"ב) יַהֲבִין לֵהּ שְׁאֵלָתוֹי בִּתְלָת בַּתְרָאִין, דְּתַמָּן צַדִּיק בֵּין תְּרֵין שִׂפְוָן לְשׁוֹן לִמּוּדִים, ° וּבֵהּ שְׁכִינְתָּא אִיהִי קַבָּלָה. ° מִסִּטְרָא דְּאִלֵּין צַדִּיקַיָּא אִיהוּ אָסוּר וְחָבוּשׁ, ° דִּמְתַקְּנִין לֵהּ ° כֻּרְסֵא ° עִם מֶרְכַּבְתָּא דִּילֵהּ ° וּמַשִּׁרְיָתָה, מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. ° אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, ° דְּקָשִׁיר לוֹן בַּיֵּצֶר הַטוֹב ° לְמֶהֱוֵי עֵזְר בַּהֲדַיְהוּ, ° וְקָשִׁיר לֵהּ לַיֵּצֶר הָרָע לְמֶהֱוֵי כַּחֲמוֹר ° לְמַשּאוֹי תְּחוֹתַיְהוּ, חֲמוֹר ° נוֹשֵׂא סְפָרִים. ° מִסִּטְרָא דְּבֵינוֹנִים אִיהוּ אָסוּר וְחָבוּשׁ בְּגָלוּתָא. ° דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר ° בְּיוֹמִין דְּחֹל הָיָה כְּשׁוֹר לַחֲרֹשׁ וְכַחֲמוֹר לְמַשּאוֹי. בְּרַשִּׁיעַיָּא אִתְּמַר (איכה א) ° נְתָנַנִי ה' ׳בְּיָדִי לֹא אוּכַל קוּם׳. ° דִּרְצוּעִין דִּתְפִלִּין אִנּוּן כַּחֲבָלִים לְקַרְנוֹי דְּסַמָּאֵ"ל, שׁוֹר מוּעָד, דְּלָא יְשֵׁיצֵי לוֹן. ° וּתְפִלָּה דְּיָד קָשִׁיר ° לְרַגְלוֹי. וּמָאן דְּלָא מָנַח תְּפִלִּין, עָלֵהּ אִתְּמַר מִשּׁוֹר מוּעָד הַרְחֵק מִמֶּנּוּ ° כִּמְלֹא עֵינָיו, ° דְּמִנֵּהּ תַּלְיָן אֲבוֹת נְזִיקִין. צִיצִית מַשּאוֹי ° עַל חֲמוֹר נוֹאֵף. נָחָשׁ בְּגִינֵהּ אִתְּמַר אֲפִלּוּ נָחָשׁ ° כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. ° וְד' בָּתֵּי תְּפִלִּין ° אִנּוּן כְּהֵיכָלָא לְד' אַתְוָן. מָאן הֵיכָלָא, דָּא אֲדֹנָ"י, דְּהָכֵי סָלִיק כְּחֻשְׁבַּ"ן הֵיכָ"ל. וְאִנּוּן ד' פַּרְשַׁיָּן, ד' אַתְוָן דיהו"ה, כַּגְּוָנָא דְּאַנְפִּין דְּחֵיוָן. וּבָתִּים ד' לָקֳבֵל גַּדְפִּין דְּחֵיוָן, וְאִנּוּן כְּגַוְנָא דְּנִקּוּדִין וְאַתְוָן, דְּאִנּוּן דְּכַר וְנוּקְבָא. תְּרֵין רְצוּעִין לָקֳבֵל כַּנְפֵי יוֹנָה. רְצוּעָה דְּיָד ° לְקַשְׁרָא לָהּ, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. ° וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ, וּמִיָּד יִקְרֵי לִדְכוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל ° לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא, מִצְוָה, שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין. ° וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ, דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ° וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְמִקְרֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בְּקָלָא ° עִם מִצְוַת תְּפִלִּין. וּמִיָּד דְּנָחִית לְגַבָּהּ, ° צָרִיךְ לְקַשְּׁרָא לֵהּ עִמֵּהּ, לְמֶהֱוֵי חָבוּשׁ עִמֵּהּ בִּרְצוּעָה דִּתְפִלִּין דְּיָד, כְּמָא דְּאוֹקְמוּהּ מ"מ. (יחזקאל כד) ° פְּאֵרְךָ חָבוּשׁ עָלֶיךָ, אֵלּוּ תְּפִלִּין כְּמָא דְּאוֹקְמוּהּ לְעֵיל. וּמִיָּד דְּקָשִׁיר לוֹן צָרִיךְ לְיַחֲדָא לוֹן בְּיִחוּדָא דְּאֶחָד, ° א"ח עִם ד', ° דְּאִיהִי כְּלִילָא מֵאַרְבַּע פַּרְשִׁיַּן דִּתְפִלִּין, וְאִיהִי רְבִיעִית ° לְד' אַתְוָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ה' רְבִיעָאָה, שְׁלִימוּ דְּשֵׁם יהו'ה, ° וְאִיהִי קוֹצָא דְּאָת דָּלֶ"ת, ° עֲשִׂירִית לא"ח, דְּאִיהוּ תֵּשַׁע בְּחֻשְׁבָּן, וּבָהּ אִשְׁתְּלִים לַעֲשָׂרָה. כְּגַוְנָא דָּא יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְהָא אוֹקְמוּהּ. ° וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ לְמִקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע בִּתְפִלִּין. וְאוֹקְמוּהּ מ"מ, דְּמָאן דְּקָארֵי קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ ° סָהִיד סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא. וְקִשּׁוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתָּא, צַדִּיק. ° אוֹת דִּתְפִלִּין. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּקָשִׁיר לוֹן בֵּהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, ° מָאן דְּשָׂח בֵּינְתַיִם עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ.

תרגום

וּבִשְׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת צָרִיךְ לְתַקֵּן שְׁבָחָיו, לְהִכָּנֵס בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְהֵיכָלוֹ, שֶׁהוּא אֲדֹנָ"י, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה הֵיכָ"ל כְּחֶשְׁבּוֹן אֲדֹנָ"י. אַחַר שֶׁנִּכְנַס שָׁם וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹתָיו בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁהֵן וָ"ו, אַחַר כָּךְ נוֹתְנִים לוֹ שְׁאֵלוֹתָיו בְּשָׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת, שֶׁשָּׁם צַדִּיק בֵּין שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם - לְשׁוֹן לִמּוּדִים, וּבוֹ הַשְּׁכִינָה הִיא קַבָּלָה. מִצַּד אוֹתָם הַצַּדִּיקִים הוּא אָסוּר וְחָבוּשׁ, שֶׁמְּתַקְּנִים לוֹ כִּסֵּא עִם מֶרְכַּבְתּוֹ וּמַחֲנוֹתָיו, מִצַּד עֵץ הַחַיִּים. אֲבָל מִצַּד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁקּוֹשֵׁר אוֹתָם בַּיֵּצֶר הַטּוֹב לִהְיוֹת עֵזֶר עִמָּהֶם, וְקוֹשֵׁר אוֹתוֹ בַּיֵּצֶר הָרָע לִהְיוֹת כַּחֲמוֹר לְמַשָּׂא תַּחְתֵּיהֶם, חֲמוֹר נוֹשֵׂא סְפָרִים. מִצַּד הַבֵּינוֹנִים הוּא אָסוּר וְחָבוּשׁ בַּגָּלוּת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: בִּימֵי חֹל הָיָה כְּשׁוֹר לַחֲרֹשׁ וְכַחֲמוֹר לְמַשָּׂא. בָּרְשָׁעִים נֶאֱמַר (איכה א) נְתָנַנִי ה' ' ׳בְּיָדִי לֹא אוּכַל קוּם׳ '. שֶׁרְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין הֵן כַּחֲבָלִים לְקַרְנֵי סַמָּאֵ"ל, שׁוֹר מוּעָד, שֶׁלֹּא יְכַלֶּה אוֹתָם. וּתְפִלָּה שֶׁל יָד קְשׁוּרָה לְרַגְלָיו. וּמִי שֶׁלֹּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין, עָלָיו נֶאֱמַר: מִשּׁוֹר מוּעָד הַרְחֵק מִמֶּנּוּ כִּמְלֹא עֵינָיו, שֶׁמִּמֶּנּוּ תְּלוּיִים אֲבוֹת נְזִיקִין. צִיצִית מַשָּׂא עַל חֲמוֹר נוֹאֵף. נָחָשׁ - בִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר: אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי תְפִלִּין הֵם כְּהֵיכָל לְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. מִיהוּ הֵיכָל - זֶה אֲדֹנָ"י, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה כְּחֶשְׁבּוֹן הֵיכָ"ל. וְהֵן אַרְבַּע פָּרָשׁוֹת, אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל יְהֹוָ"ה, כְּעֵין פְּנֵי הַחַיּוֹת. וְאַרְבָּעָה בָּתִּים כְּנֶגֶד כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, וְהֵם כְּעֵין נְקֻדּוֹת וְאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם זָכָר וּנְקֵבָה. שְׁתֵּי רְצוּעוֹת כְּנֶגֶד כַּנְפֵי יוֹנָה. רְצוּעָה שֶׁל יָד לְקָשְׁרָהּ, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּשְׁתֵּי יוֹנִים הֵן זָכָר וּנְקֵבָה. מִי שֶׁרוֹצֶה לָצוּד אֶת שְׁנֵיהֶם, נוֹטֵל אֶת הַנְּקֵבָה וְקוֹשֵׁר אוֹתָהּ עִמּוֹ, וּמִיָּד יִקְרָא לַזָּכָר וְיָבוֹא. וְכָךְ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לִטֹּל אֶת הַיּוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה - הַמִּצְוָה, הַשְּׁכִינָה - לְקָשְׁרָהּ בְּקֶשֶׁר הַתְּפִלִּין. וּמִיָּד תִּקְרָא לְבַעְלָהּ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל שֶׁל מַעְלָה, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּבִגְלַל זֶה תִּקְּנוּ לִקְרֹא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל עִם מִצְוַת תְּפִלִּין. וּמִיָּד שֶׁיּוֹרֵד אֵלֶיהָ, צָרִיךְ לְקָשְׁרוֹ עִמָּהּ, לִהְיוֹת חָבוּשׁ עִמָּהּ בִּרְצוּעַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה. (יחזקאל כד) פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ - אֵלּוּ תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ לְעֵיל. וּמִיָּד שֶׁקּוֹשֵׁר אוֹתָם, צָרִיךְ לְיַחֲדָם בְּיִחוּד שֶׁל 'אֶחָד' - אָלֶ"ף עִם דָּ"ד, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבַּע פָּרָשׁוֹת הַתְּפִלִּין, וְהִיא הָרְבִיעִית לְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל הקב"ה. ה"א הָרְבִיעִית, שְׁלֵמוּת שֵׁם יְהֹוָ"ה, וְהִיא קוֹצוֹ שֶׁל אוֹת דָּלֶ"ת, עֲשִׂירִית לְאֶחָ"ד שֶׁהוּא תֵּשַׁע בְּחֶשְׁבּוֹן, וּבָהּ נִשְׁלָם לַעֲשָׂרָה. כְּעֵין זֶה יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ. וּבִגְלַל זֶה תִּקְּנוּ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע בִּתְפִלִּין. וּבֵאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁמִּי שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְפִלִּין, כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. וְקֶשֶׁר הקב"ה וְהַשְּׁכִינָה - הַצַּדִּיק, אוֹת הַתְּפִלִּין. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקּוֹשֵׁר אוֹתָם בּוֹ לְהקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, מִי שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינְתַיִם, עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [דף עז ע"ב] ° ובתלת קדמאין צריך לתקנא שבחוי, לאעלא לתרעא דמלכא בהיכלה, דאיהי אדנ'י, דהכי סליק היכ"ל כחשבן אדנ"י. בתר דעאל תמן וישאל שאלתוי בי"ב ברכאן ° דאנון ו'ו. לבתר (עז ע"ב) יהבין לה שאלתוי בתלת בתראין, דתמן צדיק בין תרין שפון לשון למודים, ° ובה שכינתא איהי קבלה. ° מסטרא דאלין צדיקיא איהו אסור וחבוש, ° דמתקנין לה ° כרסא ° עם מרכבתא דילה ° ומשריתה, מסטרא דעץ החיים. ° אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, ° דקשיר לון ביצר הטוב ° למהוי עזר בהדיהו, ° וקשיר לה ליצר הרע למהוי כחמור ° למשאוי תחותיהו, חמור ° נושא ספרים. ° מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא. ° דעליהו אתמר ° ביומין דחל היה כשור לחרש וכחמור למשאוי. ברשיעיא אתמר (איכה א) ° נתנני ה' ׳בידי לא אוכל קום׳. ° דרצועין דתפלין אנון כחבלים לקרנוי דסמא"ל, שור מועד, דלא ישיצי לון. ° ותפלה דיד קשיר ° לרגלוי. ומאן דלא מנח תפלין, עלה אתמר משור מועד הרחק ממנו ° כמלא עיניו, ° דמנה תלין אבות נזיקין. ציצית משאוי ° על חמור נואף. נחש בגינה אתמר אפלו נחש ° כרוך על עקבו לא יפסיק. ° וד' בתי תפלין ° אנון כהיכלא לד' אתון. מאן היכלא, דא אדנ"י, דהכי סליק כחשב"ן היכ"ל. ואנון ד' פרשין, ד' אתון דיהו"ה, כגונא דאנפין דחיון. ובתים ד' לקבל גדפין דחיון, ואנון כגונא דנקודין ואתון, דאנון דכר ונוקבא. תרין רצועין לקבל כנפי יונה. רצועה דיד ° לקשרא לה, ודא שכינתא דאתמר בה יונתי. ° ותרין אנון יונים דכר ונוקבא. מאן דבעי לצידא לה צדה דתרויהו, נטיל נוקבא וקשיר לה עמה, ומיד יקרי לדכורא ויתי. והכי צריכין ישראל ° לנטלא יונה קדישא, מצוה, שכינתא, לקשרה לה בקשורא דתפלין. ° ומיד יקרי לבעלה, דאיהו ישראל דלעלא, עמודא דאמצעיתא. ° ובגין דא תקינו למקרי שמע ישראל בקלא ° עם מצות תפלין. ומיד דנחית לגבה, ° צריך לקשרא לה עמה, למהוי חבוש עמה ברצועה דתפלין דיד, כמא דאוקמוה מ"מ. (יחזקאל כד) ° פארך חבוש עליך, אלו תפלין כמא דאוקמוה לעיל. ומיד דקשיר לון צריך ליחדא לון ביחודא דאחד, ° א"ח עם ד', ° דאיהי כלילא מארבע פרשין דתפלין, ואיהי רביעית ° לד' אתון דקודשא בריך הוא. ה' רביעאה, שלימו דשם יהו'ה, ° ואיהי קוצא דאת דל"ת, ° עשירית לא"ח, דאיהו תשע בחשבן, ובה אשתלים לעשרה. כגונא דא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, והא אוקמוה. ° ובגין דא תקינו למקרי קריאת שמע בתפלין. ואוקמוה מ"מ, דמאן דקארי קריאת שמע בלא תפלין, כאלו ° סהיד סהדותא דשקרא. וקשורא דקודשא בריך הוא ושכינתא, צדיק. ° אות דתפלין. ובההוא זמנא דקשיר לון בה לקודשא בריך הוא ושכינתה, ° מאן דשח בינתים עברה היא בידו.

התרגום: ובשלש ברכות ראשונות צריך לתקן שבחיו, להכנס בשער המלך להיכלו, שהוא אדנ"י, שכך עולה היכ"ל כחשבון אדנ"י. אחר שנכנס שם ושואל שאלותיו בשתים עשרה ברכות שהן ו"ו, אחר כך נותנים לו שאלותיו בשלש האחרונות, ששם צדיק בין שתי שפתים - לשון למודים, ובו השכינה היא קבלה. מצד אותם הצדיקים הוא אסור וחבוש, שמתקנים לו כסא עם מרכבתו ומחנותיו, מצד עץ החיים. אבל מצד עץ הדעת טוב ורע, שקושר אותם ביצר הטוב להיות עזר עמהם, וקושר אותו ביצר הרע להיות כחמור למשא תחתיהם, חמור נושא ספרים. מצד הבינונים הוא אסור וחבוש בגלות, שעליהם נאמר: בימי חל היה כשור לחרש וכחמור למשא. ברשעים נאמר (איכה א) נתנני ה' ' ׳בידי לא אוכל קום׳ '. שרצועות התפלין הן כחבלים לקרני סמא"ל, שור מועד, שלא יכלה אותם. ותפלה של יד קשורה לרגליו. ומי שלא מניח תפלין, עליו נאמר: משור מועד הרחק ממנו כמלא עיניו, שממנו תלויים אבות נזיקין. ציצית משא על חמור נואף. נחש - בגללו נאמר: אפלו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. וארבעה בתי תפלין הם כהיכל לארבע אותיות. מיהו היכל - זה אדנ"י, שכך עולה כחשבון היכ"ל. והן ארבע פרשות, ארבע אותיות של יהו"ה, כעין פני החיות. וארבעה בתים כנגד כנפי החיות, והם כעין נקדות ואותיות שהם זכר ונקבה. שתי רצועות כנגד כנפי יונה. רצועה של יד לקשרה, וזו השכינה שנאמר בה יונתי. ושתי יונים הן זכר ונקבה. מי שרוצה לצוד את שניהם, נוטל את הנקבה וקושר אותה עמו, ומיד יקרא לזכר ויבוא. וכך צריכים ישראל לטל את היונה הקדושה - המצוה, השכינה - לקשרה בקשר התפלין. ומיד תקרא לבעלה שהוא ישראל של מעלה, עמודא דאמצעיתא. ובגלל זה תקנו לקרא שמע ישראל בקול עם מצות תפלין. ומיד שיורד אליה, צריך לקשרו עמה, להיות חבוש עמה ברצועת תפלין של יד, כמו שבארו בעלי המשנה. (יחזקאל כד) פארך חבוש עליך - אלו תפלין, כמו שבארו לעיל. ומיד שקושר אותם, צריך ליחדם ביחוד של 'אחד' - אל"ף עם ד"ד, שהיא כלולה מארבע פרשות התפלין, והיא הרביעית לארבע אותיות של הקב"ה. ה"א הרביעית, שלמות שם יהו"ה, והיא קוצו של אות דל"ת, עשירית לאח"ד שהוא תשע בחשבון, ובה נשלם לעשרה. כעין זה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, והרי בארוהו. ובגלל זה תקנו לקרא קריאת שמע בתפלין. ובארו בעלי המשנה, שמי שקורא קריאת שמע בלא תפלין, כאלו מעיד עדות שקר. וקשר הקב"ה והשכינה - הצדיק, אות התפלין. ובאותה שעה שקושר אותם בו להקב"ה ושכינתו, מי שמדבר בינתים, עברה היא בידו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וביה צריך למכריע כו'. כמ"ש ( ברכות יב ע"א ) הכורע כורע בברוך שהוא יסוד כמ"ש לעיל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: