ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 81: תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית › פיסקה 17 (טז ע"ב)

חשבון שמ"ו מן ההויות - ו ׳יום נקם בלבי׳ כחשבון ד"ם

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 17 · דף טז ע"ב

לשון הזוהר

° יַמָּא בְּאֶמְצָעִיתָא, א', ° אָלֶף בִּינָה וְתִשְׁכַּח לָהּ. וּבְתֻקְפָּא דִּתְרֵין וָוִי"ן אִלֵּין, בָּקַע שִׁמְשָׁא רְקִיעִין, וְעָבִיד בְּהוֹן י"ב אוֹרְחִין בָּרָקִיעַ ° דְּאִתְּמַר בֵּהּ וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. ° וְחָמֵשׁ סָרֵי יָ'הּ, וְחַד סְרֵי וָ'הּ, סַלְקִין חֻשְׁבָּנֵיהוֹן שמ"ו. ° (פָּעַל בְּכֹ"ח דְּסַלְקִין לְחֻשְׁבַּן שָׁמַיִם לְעֵלָּא י' מִינֵי תִּלִּים דִּכְלִילָן בְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרֵשׁ וְסַלְקִין מ"ה וְעִם שמ"ו שס"א (נ"ל שצ"א)) ° וְהַאי אִיהוּ וְאָמְרוּ לִי מַ"ה שְּׁמ"וֹ. ׳כִּי לֹא יִטֹשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל׳. (דָּלִיג מ'ה מ'ה מִשְּׁמוֹ אִשְׁתְּאַר רנ"ו) ° (שֶׁמָּא דְּאִיהוּ י'ו י'ו שִׁית עָשָׂר זִמְנִין י'ו וְשִׁית עֲשָׂר זִמְנִין ו'י רָמִיז דִּילְהוֹן בְּאָת א' כְּגַוְנָא דָּא א' רָמִיז יוי דָּא אִיהוּ א ויי וַיִּיצֶר (חסר כאן)). ° חָסֵר מ"ד משמים חשבונו שמו. (ונ"א א' מן מ"ה נשאר דם אֶחָד שְׁמוֹ לְחֻשְׁבַּן שָׁמַיִם) בֵּהּ אֻמָּאָה ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּ׳ (ישעיה סג, ד) 'י כְּחֻשְׁבַּן ד'ם, לְקַיֵּם בֵּהּ ׳כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקֹּם׳. שמ'ו עִם דָּם שָׁמַיִם. חָסֵר חַד למ"ה חַד ° בְּתוֹסֶפֶת א' לְאַחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד. הָא הָכָא רָזָא דִּתְלַת שְׁמָהָן, יְה"וּ מְשֻׁלָּשִׁים. וּמִתַּמָּן בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי. חַיֵּי, וְהָחָכְמָה תְּחַיֶּה בְּעָלֶיהָ. מְזוֹנֵי, ׳פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׳, ° וְאִיהוּ אִמָּא עִלָּאָה.

תרגום

הַיָּם בָּאֶמְצַע, א', אֶלֶ"ף בִּינָה וְתִמְצָא אוֹתָהּ. וּבְתֹקֶף שְׁתֵּי הַוָּוִין הָאֵלֶּה, בָּקַע הַשֶּׁמֶשׁ רְקִיעִים, וְעָשָׂה בָּהֶם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דְּרָכִים בָּרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה יָ"הּ וְאַחַת עֶשְׂרֵה וָ"הּ, עוֹלֶה חֶשְׁבּוֹנָם שמ"ו. וְזֶה 'וְאָמְרוּ לִי מַ"ה שְּׁמ"וֹ'. 'כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל'. חָסֵר מ"ד: מִשָּׁמַיִם חֶשְׁבּוֹנוֹ שְׁמוֹ. בּוֹ נִשְׁבָּע ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳ (ישעיה סג, ד) כְּחֶשְׁבּוֹן דָּ"ם, לְקַיֵּם בּוֹ ׳כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם׳. שְׁמוֹ עִם דָּם - שָׁמַיִם. חָסֵר אֶחָד לְמ"ה, אֶחָד בְּתוֹסֶפֶת אָלֶ"ף לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל אֶחָד. הֲרֵי כָּאן סוֹד שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, יְהוּ מְשֻׁלָּשִׁים. וּמִשָּׁם בָּנִים חַיִּים וּמְזוֹנוֹת. חַיִּים - וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ. מְזוֹנוֹת - 'פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן', וְהוּא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ימא באמצעיתא, א', ° אלף בינה ותשכח לה. ובתקפא דתרין ווי"ן אלין, בקע שמשא רקיעין, ועביד בהון י"ב אורחין ברקיע ° דאתמר בה ואתה תשמע השמים. ° וחמש סרי י'ה, וחד סרי ו'ה, סלקין חשבניהון שמ"ו. ° (פעל בכ"ח דסלקין לחשבן שמים לעלא י' מיני תלים דכלילן בעשר אתון דשמא מפרש וסלקין מ"ה ועם שמ"ו שס"א (נ"ל שצ"א)) ° והאי איהו ואמרו לי מ"ה שמ"ו. ׳כי לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול׳. (דליג מ'ה מ'ה משמו אשתאר רנ"ו) ° (שמא דאיהו י'ו י'ו שית עשר זמנין י'ו ושית עשר זמנין ו'י רמיז דילהון באת א' כגונא דא א' רמיז יוי דא איהו א ויי וייצר (חסר כאן)). ° חסר מ"ד משמים חשבונו שמו. (ונ"א א' מן מ"ה נשאר דם אחד שמו לחשבן שמים) בה אמאה ׳כי יום נקם בלב׳ (ישעיה סג, ד) 'י כחשבן ד'ם, לקים בה ׳כי דם עבדיו יקם׳. שמ'ו עם דם שמים. חסר חד למ"ה חד ° בתוספת א' לאחזאה דכלא חד. הא הכא רזא דתלת שמהן, יה"ו משלשים. ומתמן בני חיי ומזוני. חיי, והחכמה תחיה בעליה. מזוני, ׳פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון׳, ° ואיהו אמא עלאה.

התרגום: הים באמצע, א', אל"ף בינה ותמצא אותה. ובתקף שתי הווין האלה, בקע השמש רקיעים, ועשה בהם שתים עשרה דרכים ברקיע, שנאמר בו ואתה תשמע השמים. וחמש עשרה י"ה ואחת עשרה ו"ה, עולה חשבונם שמ"ו. וזה 'ואמרו לי מ"ה שמ"ו'. 'כי לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול'. חסר מ"ד: משמים חשבונו שמו. בו נשבע ׳כי יום נקם בלבי׳ (ישעיה סג, ד) כחשבון ד"ם, לקים בו ׳כי דם עבדיו יקום׳. שמו עם דם - שמים. חסר אחד למ"ה, אחד בתוספת אל"ף להראות שהכל אחד. הרי כאן סוד שלשה שמות, יהו משלשים. ומשם בנים חיים ומזונות. חיים - והחכמה תחיה את בעליה. מזונות - 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון', והוא האם העליונה.

מן המפרשים

אור יקר: מ״ה ש׳ כדפי׳, אמנם הם נגדיות להם ותם סגול, לכך הם מסודרות מש״ה דהיינו מ בחסד נגדיות למ של.

ביאור הגר"א: ימא באמצעיתא א' כו'. ר"ל שהים שבין י"ב ארחין הוא א' של אמצע הוא"ו, והוא ימא דאורייתא, בינה, שהיא נהרא בעד"א כמ"ש לקמן ואיהי זוהר דנהרא בלב כו' שהוא אמצע הוא"ו:

לכל המפרשים על פיסקה זו