ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 81: תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית › פיסקה 16 (טז ע"ב)

שלש ווין כתר תפארת יסוד בחשבון ח"י - וקפיצת הדרך לשכינה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 16 · דף טז ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא טז ע"ב] זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּלָא נָטִיל אִיהוּ אַגְרָא לְגַרְמֵהּ, אֶלָּא ° דְּאוֹלִיף סְגֻלּוֹת אִלֵּין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא. ° דְּאִנּוּן סְגֻלּוֹת, אִלֵּין דְּבַעְלָהּ, דְּנָחְתָא לוֹן לְגַבָּהּ. ו'ו'ו' כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת יְסוֹד. בְּגִין ° דְּכֶתֶר אִיהוּ יוּ"ד דְּסָלִיק לְחֻשְׁבָּן כ' דְּתַמָּן ו'. תְּרֵין וָוִי"ן רְמִיזִין ° בְּאָת וָא"ו. וְכֻלְּהוּ תְּלָת וָוִין כְּלִילָן בְּצַדִּיק חַי עָלְמִין. דְּהָכֵי סַלְקִין תְּלָת וָוִין כְּחֻשְׁבָּן חַ"י. וְהַאי אִיהוּ ° וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. וְאִלֵּין תְּלָת וָוִין, סְגֻלָּה דִּילְהוֹן לְיַחֲדָא שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ° וְהַאי אִיהוּ לְקָרֵב רְחוֹקִים ° דְּאִנּוּן אוֹרְחִים, דִּבְהוֹן ° קָפְצָה אַרְעָא לְיַעֲקֹב. דְּאָת ו' דֶּרֶךְ אִיהוּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ° ׳דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב׳ (במדבר כד, יז). ° דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ שְׁכִינְתָּא. דִּבְאִלֵּין וָוִין קָפְצַת אוֹרְחָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ. וְאִיהוּ ׳יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׳ לְגַבָּהּ. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר ° ׳דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם׳ (משלי ג, יז). וּמִסִּטְרָא (וילנא טז ע"ב) ° דְּאָת וָא"ו מִן שֵׁם בֵּן עָ"ב עָבִיד י"ב אוֹרְחין בְּיַמָּא, דְּאִתְעֲבָרוּ בֵּינַיְהוּ ° י"ב שְׁבָטִין. ° דִּתְלָת שְׁמָהָן אִנּוּן, בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. וְאִנּוּן וה"ו אנ"י וה"ו. וְרֵישֵׁי תֵּבִין דִּילְהוֹן וָא"ו.

תרגום

אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שָׂכָר לְעַצְמוֹ, אֶלָּא לוֹמֵד סְגֻלּוֹת אֵלֶּה כְּלַפֵּי הַשְּׁכִינָה. שֶׁהֵן סְגֻלּוֹת שֶׁל בַּעְלָהּ, שֶׁמּוֹרִיד אוֹתָן אֵלֶיהָ. ו'ו'ו' - כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת יְסוֹד. מִשּׁוּם שֶׁכֶּתֶר הוּא יוֹ"ד שֶׁעוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן כ', שֶׁשָּׁם וָא"ו - שְׁתֵּי וָוִין רְמוּזוֹת בְּאוֹת וָא"ו. וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַוָּוִין כְּלוּלוֹת בַּצַּדִּיק חַי עוֹלָמִים, שֶׁכָּךְ עוֹלוֹת שְׁלֹשֶׁת הַוָּוִין כְּחֶשְׁבּוֹן חַ"י. וְזֶה הוּא וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. וְאֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת הַוָּוִין, סְגֻלָּתָן לְיַחֵד אֶת הַשְּׁכִינָה עִם הקב"ה. וְזֶה לְקָרֵב רְחוֹקִים שֶׁהֵם אוֹרְחִים, שֶׁבָּהֶם קָפְצָה הָאָרֶץ לְיַעֲקֹב, שֶׁאוֹת וָא"ו דֶּרֶךְ הִיא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב׳ (במדבר כד, יז). דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם. קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ - הַשְּׁכִינָה, שֶׁבְּאֵלֶּה הַוָּוִין קָפְצָה הַדֶּרֶךְ כְּלַפֵּי בַּעְלָהּ. וְהוּא 'יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח' אֵלֶיהָ. וּבִגְלָלָן נֶאֱמַר ׳דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם׳ (משלי ג, יז). וּמִצַּד אוֹת וָא"ו מִשֵּׁם בֶּן ע"ב עוֹשֶׂה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דְּרָכִים בַּיָּם, שֶׁעָבְרוּ בֵּינֵיהֶן שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים. שֶׁשְּׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הֵם, בְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט. וְהֵם וה"ו אנ"י וה"ו. וְרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם וָא"ו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא טז ע"ב] זכאה איהו מאן דלא נטיל איהו אגרא לגרמה, אלא ° דאוליף סגלות אלין לגבי שכינתא. ° דאנון סגלות, אלין דבעלה, דנחתא לון לגבה. ו'ו'ו' כתר תפארת יסוד. בגין ° דכתר איהו יו"ד דסליק לחשבן כ' דתמן ו'. תרין ווי"ן רמיזין ° באת וא"ו. וכלהו תלת ווין כלילן בצדיק חי עלמין. דהכי סלקין תלת ווין כחשבן ח"י. והאי איהו ° וברכות לראש צדיק. ואלין תלת ווין, סגלה דילהון ליחדא שכינתא עם קודשא בריך הוא. ° והאי איהו לקרב רחוקים ° דאנון אורחים, דבהון ° קפצה ארעא ליעקב. דאת ו' דרך איהו. הדא הוא דכתיב ° ׳דרך כוכב מיעקב׳ (במדבר כד, יז). ° דרך הנשר בשמים. קפיצת הדרך שכינתא. דבאלין ווין קפצת אורחא לגבי בעלה. ואיהו ׳ישיש כגבור לרוץ ארח׳ לגבה. ובגיניהו אתמר ° ׳דרכיה דרכי נעם׳ (משלי ג, יז). ומסטרא (וילנא טז ע"ב) ° דאת וא"ו מן שם בן ע"ב עביד י"ב אורחין בימא, דאתעברו ביניהו ° י"ב שבטין. ° דתלת שמהן אנון, בויסע ויבא ויט. ואנון וה"ו אנ"י וה"ו. ורישי תבין דילהון וא"ו.

התרגום: אשרי מי שאינו נוטל שכר לעצמו, אלא לומד סגלות אלה כלפי השכינה. שהן סגלות של בעלה, שמוריד אותן אליה. ו'ו'ו' - כתר תפארת יסוד. משום שכתר הוא יו"ד שעולה בחשבון כ', ששם וא"ו - שתי ווין רמוזות באות וא"ו. וכל שלשת הווין כלולות בצדיק חי עולמים, שכך עולות שלשת הווין כחשבון ח"י. וזה הוא וברכות לראש צדיק. ואלה שלשת הווין, סגלתן ליחד את השכינה עם הקב"ה. וזה לקרב רחוקים שהם אורחים, שבהם קפצה הארץ ליעקב, שאות וא"ו דרך היא. זהו שכתוב ׳דרך כוכב מיעקב׳ (במדבר כד, יז). דרך הנשר בשמים. קפיצת הדרך - השכינה, שבאלה הווין קפצה הדרך כלפי בעלה. והוא 'ישיש כגבור לרוץ ארח' אליה. ובגללן נאמר ׳דרכיה דרכי נעם׳ (משלי ג, יז). ומצד אות וא"ו משם בן ע"ב עושה שתים עשרה דרכים בים, שעברו ביניהן שנים עשר השבטים. ששלשה שמות הם, בויסע ויבא ויט. והם וה"ו אנ"י וה"ו. וראשי התבות שלהם וא"ו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאוליף סגולות כו'. ר"ל תלת תלת הנ"ל, שכולם הן ג' דסגולתא, והן סגולות לנחתא חכמתא ועותרא כנ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו