המשכילים היודעים אדון העולם בשכינה - ולעלת העלות אין גבול וכנוי
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שמות השכינה ותפלין וקן היונה, ופתיחת תקון ראשון דבראשית · מאמר 81 · פיסקה 12 · דף טו ע"ב
לשון הזוהר
וְאִית לְמָאן דְּאַתְּ עָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא לֵהּ פָּנִים בְּפָנִים מִסִּטְרָא בְּגוּפֵהּ. קוּם אַפְתַּח מִלִּין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר: וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ. מָאן מַשְׂכִּילִים. אִלֵּין דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְמִנְדַּע לְמָארֵי עָלְמִין, דְּאִיהוּ עִילַת כָּל עִלָּאִין, בִּשְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בּוֹ׳ (תהלים קיח, כ). שַׁעַר בְּהִפּוּךְ אַתְוָן עֶשֶׂר, כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן. וּמִסִּטְרָא דִּילְהוֹן ° אִיהִי גְּבוּל. כְּגוֹן יַמָּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם׳ (ירמיה ה, כב). הָכֵי אִיהִי גְּבוּל וּתְחוּם לִשְׁמָא דיהו'ה, דְּאִיהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד דִּתְחוּמֵהּ אִיהוּ ° שְׁמוֹנָה אֲלָפִים אַמָּה, אַלְפַּים לְכָל סִטְרָא, וְאִנּוּן יאהדונהי. וּרְשׁוּת אִיהִי לַיָּחִיד דְּאִיהוּ רָחְבּוֹ ד' וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה. אִיהִי גְּבוּל לְיַמָּא דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה ° דְּגַלּוֹי דְּאִשְׁתְּכָחוּ מִן חָכְמָה, ° דְּאִיהִי כ"ח מ"ה, לא עברין עוד מנה. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעִלַּת כִּלְ הָעִלּוֹת, דְּלֵית לְעֵלָּא מִנֵּהּ, לֵית לָהּ גְּבוּל מִסִּטְרֵהּ, וְלֵית לָהּ תְּחוּם מִסִּטְרֵהּ, וְלֹא רְשׁוּת עָלֵהּ, וְלֹא בַּר מִנֵּהּ. וְלֵית לֵהּ מִדָּה וְשִׁעוּר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִית לָהּ שִׁתּוּף וְחִבּוּר, כְּגוֹן דְּכַר וְנוּקְבָא. דְּאִיהִי ד', וְשִׁתּוּפָא דִּילֵהּ א'ח, וְתַרְוַיְהוּ אֶחָ"ד. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעִלַּת כִּלְ הָעִלּוֹת אִיהִי אֶחָד בְּלֹא שִׁתּוּף. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּאֶחָד אִיהִי ° ד', י"ג, אֶחָד הַמָּנוּי. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעִלַּת עַל כָּל עִלָּאִין אִיהִי אֶחָד, וְלֹא כְּכָל אֶחָד ° הַכִּנּוּי וְהַמָּנּוּי, דְּאִיהוּ כִּנּוּי ליהו'ה, אֱלֹהִים וַדַּאי, הָכֵי סְלִיקַת בְּחֻשְׁבָּן כִּנּוּ"י. וּמִסִּטְרָא דְּמָארֵי עַל כֹּלָּא לֵית לֵהּ כִּנּוּ"י.
תרגום
וְיֵשׁ מִי שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת לוֹ פָּנִים בְּפָנִים מִצַּד גּוּפוֹ. קוּם פְּתַח דְּבָרִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר: וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ. מִיהֶם מַשְׂכִּילִים - אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂכֶל לָדַעַת אֶת אֲדוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא עִלַּת כָּל הָעֶלְיוֹנִים, בַּשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׳ (תהלים קיח, כ). שַׁעַר בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת - עֶשֶׂר, כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת. וּמִצִּדָּן הִיא גְּבוּל, כְּגוֹן הַיָּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ' ׳אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם׳ (ירמיה ה, כב) '. כָּךְ הִיא גְּבוּל וּתְחוּם לְשֵׁם יְהֹוָ'ה, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁתְּחוּמָהּ שְׁמוֹנַת אֲלָפִים אַמָּה, אַלְפַּיִם לְכָל צַד, וְהֵם יאהדונה"י. וּרְשׁוּת הִיא לַיָּחִיד שֶׁרָחְבּוֹ אַרְבַּע וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה. הִיא ׳גְּבוּל לְיַם׳ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל גִּלּוּי הַנִּמְצָא מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא כ"ח מ"ה, לֹא עוֹבְרִים עוֹד מִמֶּנָּה. אֲבָל מִצַּד עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אֵין לוֹ גְּבוּל מִצִּדּוֹ, וְאֵין לוֹ תְחוּם מִצִּדּוֹ, וְלֹא רְשׁוּת עָלָיו, וְלֹא זוּלָתוֹ. וְאֵין לוֹ מִדָּה וְשִׁעוּר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יֵשׁ לוֹ שִׁתּוּף וְחִבּוּר, כְּגוֹן זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁהִיא ד', וְשִׁתּוּפוֹ אֶחָ"ד, וּשְׁנֵיהֶם אֶחָ"ד. אֲבָל מִצַּד עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת הוּא אֶחָד בְּלֹא שִׁתּוּף. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּצַּד אֶחָד הִיא ד', שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, אֶחָד הַנִּמְנֶה. אֲבָל מִצַּד עִלַּת עַל כָּל הָעֶלְיוֹנִים הוּא אֶחָד, וְלֹא כְּכָל אֶחָד הַכִּנּוּי וְהַנִּמְנֶה, שֶׁהוּא כִּנּוּי לַיְהֹוָ'ה, אֱלֹהִים וַדַּאי, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה בְּחֶשְׁבּוֹן כִּנּוּ"י. וּמִצַּד אֲדוֹן הַכֹּל אֵין לוֹ כִּנּוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואית למאן דאת עתיד לאתגליא לה פנים בפנים מסטרא בגופה. קום אפתח מלין קמי שכינתא. מיד פתח ואמר: והמשכילים יזהרו. מאן משכילים. אלין דאית בהון שכל למנדע למארי עלמין, דאיהו עילת כל עלאין, בשכינתא דאתמר בה ׳זה השער לה' צדיקים יבאו בו׳ (תהלים קיח, כ). שער בהפוך אתון עשר, כלילא מעשר ספירן. ומסטרא דילהון ° איהי גבול. כגון ימא דאתמר בה ׳אשר שמתי חול גבול לים׳ (ירמיה ה, כב). הכי איהי גבול ותחום לשמא דיהו'ה, דאיהי רשות היחיד דתחומה איהו ° שמונה אלפים אמה, אלפים לכל סטרא, ואנון יאהדונהי. ורשות איהי ליחיד דאיהו רחבו ד' וגבהו עשרה. איהי גבול לימא דאוריתא, דאיהי אימא עלאה ° דגלוי דאשתכחו מן חכמה, ° דאיהי כ"ח מ"ה, לא עברין עוד מנה. אבל מסטרא דעלת כל העלות, דלית לעלא מנה, לית לה גבול מסטרה, ולית לה תחום מסטרה, ולא רשות עלה, ולא בר מנה. ולית לה מדה ושעור. ולא עוד אלא מסטרא דעמודא דאמצעיתא אית לה שתוף וחבור, כגון דכר ונוקבא. דאיהי ד', ושתופא דילה א'ח, ותרויהו אח"ד. אבל מסטרא דעלת כל העלות איהי אחד בלא שתוף. ולא עוד אלא מסטרא דאחד איהי ° ד', י"ג, אחד המנוי. אבל מסטרא דעלת על כל עלאין איהי אחד, ולא ככל אחד ° הכנוי והמנוי, דאיהו כנוי ליהו'ה, אלהים ודאי, הכי סליקת בחשבן כנו"י. ומסטרא דמארי על כלא לית לה כנו"י.
התרגום: ויש מי שאתה עתיד להתגלות לו פנים בפנים מצד גופו. קום פתח דברים לפני השכינה. מיד פתח ואמר: והמשכילים יזהרו. מיהם משכילים - אלה שיש בהם שכל לדעת את אדון העולמים, שהוא עלת כל העליונים, בשכינה שנאמר בה ׳זה השער לה' צדיקים יבאו בו׳ (תהלים קיח, כ). שער בהפוך אותיות - עשר, כלולה מעשר ספירות. ומצדן היא גבול, כגון הים שנאמר בו ' ׳אשר שמתי חול גבול לים׳ (ירמיה ה, כב) '. כך היא גבול ותחום לשם יהו'ה, שהיא רשות היחיד שתחומה שמונת אלפים אמה, אלפים לכל צד, והם יאהדונה"י. ורשות היא ליחיד שרחבו ארבע וגבהו עשרה. היא ׳גבול לים׳ התורה, שהיא האם העליונה של גלוי הנמצא מן החכמה, שהיא כ"ח מ"ה, לא עוברים עוד ממנה. אבל מצד עלת כל העלות, שאין למעלה ממנו, אין לו גבול מצדו, ואין לו תחום מצדו, ולא רשות עליו, ולא זולתו. ואין לו מדה ושעור. ולא עוד אלא שמצד עמודא דאמצעיתא יש לו שתוף וחבור, כגון זכר ונקבה, שהיא ד', ושתופו אח"ד, ושניהם אח"ד. אבל מצד עלת כל העלות הוא אחד בלא שתוף. ולא עוד אלא שמצד אחד היא ד', שלש עשרה, אחד הנמנה. אבל מצד עלת על כל העליונים הוא אחד, ולא ככל אחד הכנוי והנמנה, שהוא כנוי ליהו'ה, אלהים ודאי, שכך עולה בחשבון כנו"י. ומצד אדון הכל אין לו כנוי.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: איהי גבול כו'. ר"ל לע"ס שנקראין ימא, כמ"ש לעיל מקור ומבוע כו'. והיא חול, גבול להם, דכולם אין יוצאין ממנה. וכל הע"ס הם שמא דהויה, ימא כנ"ל. והיא שמא דאדנ"י, גבול ותחום להם כמש"ו:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 1 פסוקים. אינדקס הפסוקים