שטה מימין כתקיעה פשוטה וקשיא מן הדין - והמתקשה בהלכה ישתדל במצות עשה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 9 · דף י ע"א
לשון הזוהר
° פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה. דְּמִתַּתָּא לְעֵלָּא אִיהִי אָדָם הַקָּטָן, וְחָכְמָה עִלָּאָה אָדָם הַגָּדוֹל, וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא ת"ת ° אָדָם כָּלִיל בֵּהּ (נ"א בין) תַּרְוַיְהוּ. ° שִׁיטָה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דִּימִינָא, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה, וּכְגוֹן ° תְּקִיעָה פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, רַחֲמֵי, ° דְּלֵית תַּמָּן קוּשְׁיָא דְּדִינָא. דְּקוּשְׁיָא אִיהִי וַדַּאי קַשְׁיָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא מִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה מִדָּה דְּדִינָא קַשְׁיָא. ° וְכַד חֲזֵי דְּאִתְקָשֵׁהּ מִינֵהּ הֲלָכָה, אִשְׁתַּדַּל בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וְיִתְּעַרב יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא, רַחֲמֵי בְּדִינָא. דְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה הָא אוֹקְמוּהּ. וְזֶה זִכְרִי, ° דְּאִיהוּ ° וָ"ה עִם זִכְרִי ° רְמַ"ח, מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם דְּדַרְגֵּהּ חֶסֶד ° כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ אַהֲבַת ׳עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חֶסֶד׳. דְּמָאן גָּרִים דְּאִתְקַשְּׁיָא מִינֵהּ הֲלָכָה דְּאַעֲבַר עַל חַד מִשְּסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִנּוּן מִשְּמָאלָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ זֶה שְׁמִי ° עִם יָ"הּ שְסָ"ה. חֻמְרָא אִתְקְרֵי מִשְּמָאלָא קוּלָא מִימִינָא. ° וְהַאי אִיהוּ מִקַּל וָחֹמֶר. גְּזֵרָה שָׁוָה מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְהַאי אִיהוּ ׳וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר ° וּבִלְבֵנִים׳ (שמות א, יד), בְּקַל וָחֹמֶר, ° ׳וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּדֶה׳, בג"ש.
תרגום
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה. שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה הִיא אָדָם הַקָּטָן, וְחָכְמָה עֶלְיוֹנָה אָדָם הַגָּדוֹל, וּמִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא - תִּפְאֶרֶת - אָדָם כּוֹלֵל בּוֹ שְׁנֵיהֶם. שִׁטָּה נִקְרֵאת מִצַּד הַיָּמִין, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה, וּכְגוֹן תְּקִיעָה פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ - רַחֲמִים, שֶׁאֵין שָׁם קֻשְׁיָא שֶׁל דִּין. שֶׁקֻּשְׁיָא הִיא וַדַּאי קָשָׁה מִצַּד הַדִּין, מִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה, מִדַּת דִּין קָשָׁה. וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁנִּתְקַשְּׁתָה מִמֶּנָּה הֲלָכָה, מִשְׁתַּדֵּל בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְיִתְעָרֵב יָמִין בִּשְׂמֹאל, רַחֲמִים בְּדִין. שֶׁמִּצְווֹת עֲשֵׂה הֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ 'וְזֶה זִכְרִי', שֶׁהוּא וָ"ה עִם 'זִכְרִי' - רמ"ח, מִצַּד אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁדַּרְגָּתוֹ חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ: אַהֲבַת 'עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חֶסֶד'. וּמִי גּוֹרֵם שֶׁנִּתְקַשְּׁתָה מִמֶּנָּה הֲלָכָה - שֶׁעָבַר עַל אַחַת מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהֵן מִשְּׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן 'זֶה שְׁמִי' עִם יָ"הּ - שס"ה. חֻמְרָא נִקְרֵאת מִשְּׂמֹאל, קֻלָּא מִיָּמִין. וְזֶהוּ (שמות א) 'מִקַּל וָחֹמֶר'. גְּזֵרָה שָׁוָה מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וְזֶהוּ 'וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים' - בְּקַל וָחֹמֶר, ' ׳וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה׳ ' - בִּגְזֵרָה שָׁוָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° פיה פתחה בחכמה. דמתתא לעלא איהי אדם הקטן, וחכמה עלאה אדם הגדול, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא ת"ת ° אדם כליל בה (נ"א בין) תרויהו. ° שיטה אתקריאת מסטרא דימינא, כי ימינך פשוטה, וכגון ° תקיעה פשוטה לפניה ולאחריה, רחמי, ° דלית תמן קושיא דדינא. דקושיא איהי ודאי קשיא מסטרא דדינא מדת הדין הקשה מדה דדינא קשיא. ° וכד חזי דאתקשה מינה הלכה, אשתדל בפקודין דעשה, ויתערב ימינא בשמאלא, רחמי בדינא. דפקודין דעשה הא אוקמוה. וזה זכרי, ° דאיהו ° ו"ה עם זכרי ° רמ"ח, מסטרא דאברהם אבינו עליו השלום דדרגה חסד ° כמה דאוקמוה אהבת ׳עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׳. דמאן גרים דאתקשיא מינה הלכה דאעבר על חד משס"ה לא תעשה, דאנון משמאלא דאתמר בה זה שמי ° עם י"ה שס"ה. חמרא אתקרי משמאלא קולא מימינא. ° והאי איהו מקל וחמר. גזרה שוה מסטרא דעמודא דאמצעיתא. והאי איהו ׳וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ° ובלבנים׳ (שמות א, יד), בקל וחמר, ° ׳ובכל עבודה בשדה׳, בג"ש.
התרגום: פיה פתחה בחכמה. שמלמטה למעלה היא אדם הקטן, וחכמה עליונה אדם הגדול, ומצד עמודא דאמצעיתא - תפארת - אדם כולל בו שניהם. שטה נקראת מצד הימין, כי ימינך פשוטה, וכגון תקיעה פשוטה לפניה ולאחריה - רחמים, שאין שם קשיא של דין. שקשיא היא ודאי קשה מצד הדין, מדת הדין הקשה, מדת דין קשה. וכשרואה שנתקשתה ממנה הלכה, משתדל במצוות עשה, ויתערב ימין בשמאל, רחמים בדין. שמצוות עשה הרי בארוהו 'וזה זכרי', שהוא ו"ה עם 'זכרי' - רמ"ח, מצד אברהם אבינו עליו השלום שדרגתו חסד, כמו שבארוהו: אהבת 'עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד'. ומי גורם שנתקשתה ממנה הלכה - שעבר על אחת משלש מאות וששים וחמש לא תעשה, שהן משמאל, שנאמר בהן 'זה שמי' עם י"ה - שס"ה. חמרא נקראת משמאל, קלא מימין. וזהו (שמות א) 'מקל וחמר'. גזרה שוה מצד עמודא דאמצעיתא. וזהו 'וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים' - בקל וחמר, ' ׳ובכל עבדה בשדה׳ ' - בגזרה שוה.
מן המפרשים
אור יקר: דלית תמן קושיא דדינא, היינו שום קושי דדין, שהרי יש בה שתי בחינות או קושייתה בעצמה שהיא דין, או קושי יתא מצד הגבורה המשפעת בה דין, ופשוטה ממתקת אותה משתי בחינות אלו, והיינו אומרו דלית תמן קושיא דדינא.
ביאור הגר"א: פיה פתחה בחכמה. הוא ראיה שחכמה דמות אדם הוא בפיה דבור:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: