שמיעה בשור וריח בנשר ודבור באדם - והשכינה נקראת אגדה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 8 · דף י ע"א
לשון הזוהר
[וילנא י ע"א] (וילנא י ע"א) שְׁמִיעָה בְּשׁוֹר גְּבוּרָא דְּתַמָּן בִּינָה ° דְּאִיהוּ שְׁמִיעָה, ° בַּלַיְלָה, ° חַמְשִׁין אַתְוָן דִּקְרִיאַת שְׁמַע. ° וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בֵּהּ קְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית. ° וּבְגִינָהּ אָמַר הַנָּבִיא ׳ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג) וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין הֲבִינוֹתִי מִבְּעֵי לֵהּ. ° וּבְגִינָהּ אָמַר (ישעיה לז) הַטֵה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמַע. וּמִסִּטְרָא דְּחֶסֶד כִּי עַיִ"ן בְּעַיִ"ן יִרְאוּ דְּאִיהוּ ע"ב חֶסֶד. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָא ׳שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ ° דְּתַמָּן יִרְאָה דְּמִתַּמָּן אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מִשְּׁמַעְתָּא, (עה ע"ד) וּמִתַּמָּן שַׁמְעִין: רֵיחָא ׳וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן׳ (יחזקאל א). ° וּבֵהּ אִיהִי ° פַּרְחָא נִשְׁרָא, וּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא נִשְׁרָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ל) דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר ° בַּשָּׁמַיִם. וּמִתַּמָּן לֵוִ"י, לְוִיָּה, דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא חִבּוּרָא דְּתַרְוַיְהוּ: דִּבּוּר ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א), וִיהוּדָה ° בָּהּ אוֹדֶה אֶת ה'. ° וּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא אַגָּדָה. בְּגִין ° וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל. ° וְאִנּוּן תְּרֵין חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר ° ׳וַיַּגֵּד לְךָ תַּעֲלֻמּוֹת חָכְמָה׳ (איוב יא).
תרגום
שְׁמִיעָה בְּשׁוֹר, גְּבוּרָה שֶׁשָּׁם בִּינָה, שֶׁהִיא שְׁמִיעָה, בַּלַּיְלָה, חֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. וּבִגְלַל זֶה תִּקְּנוּ בָּהּ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. וּבִגְלָלָהּ אָמַר הַנָּבִיא (חבקוק ג) 'ה' ׳שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳', וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: הֲבִינוֹתִי מִבָּעֵי לֵיהּ. וּבִגְלָלָהּ אָמַר (ישעיה לז) 'הַטֵּה ה' אָזְנְךָ וּשְׁמָע'. וּמִצַּד הַחֶסֶד 'כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ' שֶׁהוּא ע"ב חֶסֶד. אֲבָל מִצַּד הַגְּבוּרָה '׳שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳', שֶׁשָּׁם יִרְאָה, שֶׁמִּשָּׁם הִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מִשְׁמַעְתָּא, וּמִשָּׁם שׁוֹמְעִים: רֵיחַ (יחזקאל א) '׳וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן׳'. וּבוֹ הִיא פּוֹרַחַת כְּנֶשֶׁר, וּמִשָּׁם נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה נֶשֶׁר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) 'דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם'. וּמִשָּׁם לֵוִי - לְוִיָּה, שֶׁל יָמִין וּשְׂמֹאל, חִבּוּר שְׁנֵיהֶם: דִּבּוּר (יחזקאל א) 'וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם', וִיהוּדָה בָּהּ 'אוֹדֶה אֶת ה''. וּמִשָּׁם נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה אַגָּדָה, בִּגְלַל 'וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל'. וְהֵן שְׁתַּיִם: חָכְמָה עֶלְיוֹנָה וְחָכְמָה תַּחְתּוֹנָה. וּבִגְלָלָן נֶאֱמַר (איוב יא) '׳וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא י ע"א] (וילנא י ע"א) שמיעה בשור גבורא דתמן בינה ° דאיהו שמיעה, ° בלילה, ° חמשין אתון דקריאת שמע. ° ובגין דא תקינו בה קריאת שמע דשחרית וערבית. ° ובגינה אמר הנביא ׳ה' שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג) ואמרו מארי מתניתין הבינותי מבעי לה. ° ובגינה אמר (ישעיה לז) הטה ה' אזנך ושמע. ומסטרא דחסד כי עי"ן בעי"ן יראו דאיהו ע"ב חסד. אבל מסטרא דגבורא ׳שמעתי שמעך יראתי׳ ° דתמן יראה דמתמן איהי שכינתא תתאה משמעתא, (עה ע"ד) ומתמן שמעין: ריחא ׳ופני נשר לארבעתן׳ (יחזקאל א). ° ובה איהי ° פרחא נשרא, ומתמן אתקריאת שכינתא נשרא. הדא הוא דכתיב (משלי ל) דרך הנשר ° בשמים. ומתמן לו"י, לויה, דימינא ושמאלא חבורא דתרויהו: דבור ׳ודמות פניהם פני אדם׳ (יחזקאל א), ויהודה ° בה אודה את ה'. ° ומתמן אתקריאת שכינתא אגדה. בגין ° ויגד יעקב לרחל. ° ואנון תרין חכמה עלאה וחכמה תתאה. ובגיניהו אתמר ° ׳ויגד לך תעלמות חכמה׳ (איוב יא).
התרגום: שמיעה בשור, גבורה ששם בינה, שהיא שמיעה, בלילה, חמשים אותיות של קריאת שמע. ובגלל זה תקנו בה קריאת שמע של שחרית וערבית. ובגללה אמר הנביא (חבקוק ג) 'ה' ׳שמעתי שמעך יראתי׳', ואמרו בעלי המשנה: הבינותי מבעי ליה. ובגללה אמר (ישעיה לז) 'הטה ה' אזנך ושמע'. ומצד החסד 'כי עין בעין יראו' שהוא ע"ב חסד. אבל מצד הגבורה '׳שמעתי שמעך יראתי׳', ששם יראה, שמשם היא השכינה התחתונה משמעתא, ומשם שומעים: ריח (יחזקאל א) '׳ופני נשר לארבעתן׳'. ובו היא פורחת כנשר, ומשם נקראת השכינה נשר. זהו שכתוב (משלי ל) 'דרך הנשר בשמים'. ומשם לוי - לויה, של ימין ושמאל, חבור שניהם: דבור (יחזקאל א) 'ודמות פניהם פני אדם', ויהודה בה 'אודה את ה'. ומשם נקראת השכינה אגדה, בגלל 'ויגד יעקב לרחל'. והן שתים: חכמה עליונה וחכמה תחתונה. ובגללן נאמר (איוב יא) '׳ויגד לך תעלמות חכמה׳'.
מן המפרשים
אור יקר: אתמר ויגד לך תעלומות חכמה, ואין הענין הגדה מחכמה לחכמה כענין ויגד יעקב לרחל, אלא הוא הגדה לאיוב, אלא בגינייהו אתמר, מפני שהם ממשיכות מזו לזו סוד תעלומות העליונות, כל אותם המרכבות הכלולות בסוד.
ביאור הגר"א: ומתמן ראובן. כידוע שששה בניה של לאה הן בז"ס התחתונות של מלכות, ראובן שמעון לוי יהודה - חגת"ם שהן ד' תקונין דהלכה והן ד' אותות הנ"ל. יששכר זבולון - נו"ה. ובניה של רחל: יוסף - יסוד דדכורא, בנימין - יסוד דנוקבא. ולכן יוסף לא נמנה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: