ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 80: תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן › פיסקה 7 (ט ע"ב)

שאלה מימין ותניא סיעתא דשמיא - ותקופות ההלכה ראיה שמיעה ריח ודבור

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 7 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

וְכָל עוּמְקָא דַּהֲלָכָה אִתְגַּלְּיָא לֵהּ. ° וצָרִיךְ לְאַחֲזָרָא עָלֵהּ דְּלָא יְהֵא בֵּהּ סְפֵיקָא בְּעָלְמָא שְׁאֵלָ"ה אִיהִי מִימִינָא ° דְּאִיהוּ אֵל, הָאֵל הַגָּדוֹל ° דְּתַמָּן חָכְמָה. וּמִתַּמָּן ׳שָׁאִיל שְׁלֹמֹה׳ חָכְמְתָא. כַּד אָמַר לֵהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (מלכים א, ג) ׳שְׁאַל מָה אֶתֵּן לָךְ׳. ° וּמִתַּמָּן תַּנְיָא דִּמְסַיַּע לֵהּ, דְּבֵהּ וְה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, ° מַאי תַּנְיָא, דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. ° וּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (שם ח, לב). צְרִיכָא הָא אוֹקִימְנָא לֵהּ מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה תְּיוּבְתָּא אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְּבִינָה, דְּאִם בַּר נָשׁ לָאו מֵבִין הַהֲלָכָה, אֵיךְ יַחֲזִיר לָהּ וּמֵשִׁיב לַשּׁוֹאֵל. פָּסַק הָא אוֹקִימְנָא לֵהּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא פְּסַק דִּין. ° מִשְּׁמַעְתָּא מַשְׁמָעוּת הַהֲלָכָה, מִסִּטְרָא דְּהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּהַהוּא ° דְּאַרְבַּע אִנּוּן תִּקּוּפָן דַּהֲלָכָה דְּאִתְרְמִיזוּ בְּבַר נָשׁ. וְאִנּוּן י' רְאִיָּה. י'ה שְׁמִיעָה. יה'ו רֵיחָא. יהו'ה דִּבּוּר. וְד' בְּגוּפָא כְּלִילָן מִד' אַתְוָן. לְקָבְלַיְהוּ א' שִׁמּוּשׁ. א"ד תְּנוּעָה. אד"נ מִשּׁוּשׁ. אֲדֹנָ"י הִלּוּךְ. דְּאִנּוּן שִׁמּוּשׁ בַּיָּדַיִם. תְּנוּעָה בְּגוּפָא. מִשּׁוּשׁ בַּבְּרִית. הֲלִיכָה בָּרַגְלַיִן. ° אִית דְּאָמְרֵי מִשּׁוּשׁ בַּיָּדַיִם. שִׁמּוּשׁ בַּבְּרִית. וְכֹלָּא קְשׁוֹט: רְאִיָּה מִסִּטְרָא דְּאַרְיֵה, דְּאִיהוּ לִימִינָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם׳ (יחזקאל א, י). רְאִיָּה אַרְיֵה ° תּוֹסֶפֶת י' תִּנְיָנָא חָכְמָה. הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. ° וּמִתַּמָּן רְאוּבֵן, ° או'ר ב'ן ° אוֹר דְּיוֹמָא קַדְמָאָה:

תרגום

וְכָל עֹמֶק שֶׁל הֲלָכָה נִגְלֶה לוֹ. וְצָרִיךְ לַהֲשִׁיב עָלָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ סָפֵק בָּעוֹלָם. שְׁאֵלָ"ה הִיא מִיָּמִין, שֶׁהוּא אֵל, הָאֵל הַגָּדוֹל, שֶׁשָּׁם חָכְמָה. וּמִשָּׁם שָׁאַל שְׁלֹמֹה חָכְמָה, כְּשֶׁאָמַר לוֹ לְהקב"ה (מלכים א ג) שְׁאַל מָה אֶתֵּן לָךְ. וּמִשָּׁם תַּנְיָא הַמְסַיַּעַת אוֹתוֹ, שֶׁבָּהּ 'וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה'. מַהִי תַּנְיָא? זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמִשָּׁם נִקְרֵאת סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם ח) 'וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם'. צְרִיכָא - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ אוֹתָהּ מִצַּד הַגְּבוּרָה. תְּשׁוּבָה נִקְרֵאת מִצַּד הַבִּינָה, שֶׁאִם בֶּן אָדָם אֵינוֹ מֵבִין אֶת הַהֲלָכָה, אֵיךְ יָשִׁיב אוֹתָהּ וּמֵשִׁיב לַשּׁוֹאֵל. פְּסַק - הֲרֵי בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ מִצַּד הַדִּין, פְּסַק דִּין. מִשְׁמַעְתָּא - מַשְׁמָעוּת הַהֲלָכָה, מִצַּד אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַרְבַּע הֵן תְּקוּפוֹת הַהֲלָכָה הָרְמוּזוֹת בְּבֶן אָדָם, וְהֵן: יוּ"ד - רְאִיָּה, יָ"הּ - שְׁמִיעָה, יְהֹ"ו - רֵיחַ, יְהֹוָ"ה - דִּבּוּר. וְאַרְבַּע בַּגּוּף כְּלוּלוֹת מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. כְּנֶגְדָּן: אָלֶ"ף - שִׁמּוּשׁ, אֲדֹ"ן - תְּנוּעָה, אֲדֹנָ"י - מִשּׁוּשׁ, אֲדֹנָ"י - הִלּוּךְ. שֶׁהֵם שִׁמּוּשׁ בַּיָּדַיִם, תְּנוּעָה בַּגּוּף, מִשּׁוּשׁ בַּבְּרִית, הֲלִיכָה בָּרַגְלַיִם. וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים מִשּׁוּשׁ בַּיָּדַיִם, שִׁמּוּשׁ בַּבְּרִית, וְהַכֹּל אֱמֶת: רְאִיָּה מִצַּד הָאַרְיֵה, שֶׁהוּא לְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (יחזקאל א) '׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם׳'. רְאִיָּה אַרְיֵה - תּוֹסֶפֶת יוּ"ד שְׁנִיָּה - חָכְמָה. 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים'. וּמִשָּׁם רְאוּבֵן - אוֹר בֵּן, אוֹר שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל עומקא דהלכה אתגליא לה. ° וצריך לאחזרא עלה דלא יהא בה ספיקא בעלמא שאל"ה איהי מימינא ° דאיהו אל, האל הגדול ° דתמן חכמה. ומתמן ׳שאיל שלמה׳ חכמתא. כד אמר לה לקודשא בריך הוא (מלכים א, ג) ׳שאל מה אתן לך׳. ° ומתמן תניא דמסיע לה, דבה וה' נתן חכמה לשלמה, ° מאי תניא, דא עמודא דאמצעיתא. ° ומתמן אתקריאת סיעתא דשמיא דאתמר בה ׳ואתה תשמע השמים׳ (שם ח, לב). צריכא הא אוקימנא לה מסטרא דגבורה תיובתא אתקריאת מסטרא דבינה, דאם בר נש לאו מבין ההלכה, איך יחזיר לה ומשיב לשואל. פסק הא אוקימנא לה מסטרא דדינא פסק דין. ° משמעתא משמעות ההלכה, מסטרא דההוא דאתמר בה שמע ישראל דההוא ° דארבע אנון תקופן דהלכה דאתרמיזו בבר נש. ואנון י' ראיה. י'ה שמיעה. יה'ו ריחא. יהו'ה דבור. וד' בגופא כלילן מד' אתון. לקבליהו א' שמוש. א"ד תנועה. אד"נ משוש. אדנ"י הלוך. דאנון שמוש בידים. תנועה בגופא. משוש בברית. הליכה ברגלין. ° אית דאמרי משוש בידים. שמוש בברית. וכלא קשוט: ראיה מסטרא דאריה, דאיהו לימינא דאתמר בה ׳ופני אריה אל הימין לארבעתם׳ (יחזקאל א, י). ראיה אריה ° תוספת י' תנינא חכמה. הרוצה להחכים ידרים. ° ומתמן ראובן, ° או'ר ב'ן ° אור דיומא קדמאה:

התרגום: וכל עמק של הלכה נגלה לו. וצריך להשיב עליו שלא יהיה בו ספק בעולם. שאל"ה היא מימין, שהוא אל, האל הגדול, ששם חכמה. ומשם שאל שלמה חכמה, כשאמר לו להקב"ה (מלכים א ג) שאל מה אתן לך. ומשם תניא המסיעת אותו, שבה 'וה' נתן חכמה לשלמה'. מהי תניא? זה עמודא דאמצעיתא. ומשם נקראת סיעתא דשמיא, שנאמר בה (שם ח) 'ואתה תשמע השמים'. צריכא - הרי בארנו אותה מצד הגבורה. תשובה נקראת מצד הבינה, שאם בן אדם אינו מבין את ההלכה, איך ישיב אותה ומשיב לשואל. פסק - הרי בארנו אותו מצד הדין, פסק דין. משמעתא - משמעות ההלכה, מצד אותו שנאמר בו שמע ישראל, שארבע הן תקופות ההלכה הרמוזות בבן אדם, והן: יו"ד - ראיה, י"ה - שמיעה, יה"ו - ריח, יהו"ה - דבור. וארבע בגוף כלולות מארבע אותיות. כנגדן: אל"ף - שמוש, אד"ן - תנועה, אדנ"י - משוש, אדנ"י - הלוך. שהם שמוש בידים, תנועה בגוף, משוש בברית, הליכה ברגלים. ויש האומרים משוש בידים, שמוש בברית, והכל אמת: ראיה מצד האריה, שהוא לימין, שנאמר בו (יחזקאל א) '׳ופני אריה אל הימין לארבעתם׳'. ראיה אריה - תוספת יו"ד שניה - חכמה. 'הרוצה להחכים ידרים'. ומשם ראובן - אור בן, אור של יום ראשון.

מן המפרשים

אור יקר: יה״ו ריחא, הענין כי הריח הוא בחוטמא, וסוד חוטמא הוא סוד אשה ריח גיחח לה׳, ואשה הוא העולה ממטה למעלה ונכנס בסוד ו׳, והיינו סוד ריח ריח ועולה כל משך אות ו דרך נקבי החוטם, ועולה סוד ניחת דהיינו שעולה עד הכינה שהיא ה׳, שם נתת רוח…

ביאור הגר"א: שמע ישראל. ראיה. ששמיעה תליא ביה שהוא נקרא ישראל כידוע:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 8 פסוקים. אינדקס הפסוקים