קץ כל בשר מן השמאל - והשכינה שאלה ותשובה ואגדה ופסק
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 5 · דף ט ע"ב
לשון הזוהר
וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא קֵץ כָּל בָּשָׂר. לְמָאן דְּחַבִּיל אוֹת בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אִיהִי לֵהּ דִּינָא, קֵץ כָּל בָּשָׂר. וְאִיהִי סוֹף פָּסוּק ° סוֹף פסק דַּהֲלָכוֹת. ° וּבְחִבּוּרָא דְּאָת ו' אִיהוּ פָּסוּק, אִיהִי ° פְּסָק כָּלִיל כָּל פִּסְקֵי הֲלָכוֹת, ודא אִיהִי שְׁכִינְתָּא, ° אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה קָרֵינָן לַהּ, ° וְאִיהִי שְׁאֵלָה ° (ברכה) צריכא פְּסָק סייעתא וְאִיהוּ מִשְׁמַעְתָּא שָׁטָה תְּיוּבְתָּא תּוֹסֶפְתָּא הַגָּדָה תֵּיקוּ. תַּנְיָא קַבָּלָה הֲלָכָה מִשְׁנָה בָּרַיְתָא קוּשְׁיָא מַחֲלֹקֶת חֻמְרָא קֻלָּא, גזירה שוה אִיהִי שְׁאֵלָה ° דְּבָהּ חָכָם שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב ° כַּהֲלָכָה. וּבָהּ (שמות ג) ° וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וְגוֹ'. ° וּבָהּ (דברים לב) שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֶּדְךָ דְּאִיהִי הַגָּדָה, ° דְּבָהּ (שם כו) הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ. ° ׳שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גּוֹיִם נַחֲלָתֶךָ׳. וּבָהּ אָמַר לִשְׁלמֹה (מלכים א, ג) שְׁאַל מָה אֶתֵּן לָךְ ° וּבָהּ תַּקִּינוּ לְמִשְׁאַל שְׁאֵלְתֵּהּ בְּבִרְכָּאן אֶמְצָעִית דִּצְלוֹתָא, דְּבִשְׁאֵלָה זוֹ לֹא יַחֲזֹר רֵיקָנֵהּ בִּצְלוֹתֵהּ קַמֵּי מַלְכָּא דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּבְבִרְכָּאן קַדְמָאִין אִתְקְרִיאַת תֻּשְׁבְּחָתָא, דְּבֵהּ תַּקִּינוּ לְתַקְּנָא (נ"א לסדרא) בַּר נָשׁ שְׁבָחָא דְּמַלְכָּא.
תרגום
וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל - קֵץ כָּל בָּשָׂר. לְמִי שֶׁחִבֵּל אוֹת בְּשַׂר קֹדֶשׁ, הִיא לוֹ דִּין, קֵץ כָּל בָּשָׂר. וְהִיא סוֹף פָּסוּק, סוֹף פְּסַק שֶׁל הֲלָכוֹת. וּבְחִבּוּר אוֹת וָא"ו הוּא פָּסוּק, הִיא פְּסָק הַכּוֹלֵל כָּל פִּסְקֵי הֲלָכוֹת, וְזוֹ הִיא הַשְּׁכִינָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קוֹרְאִים לָהּ. וְהִיא שְׁאֵלָה, בְּרָכָה צְרִיכָה פְּסַק סִיּוּעַ, וְהִיא מִשְׁמַעְתָּא, שִׁטָּה, תְּשׁוּבָה, תּוֹסֶפְתָּא, אַגָּדָה, תֵּיקוּ. תַּנְיָא, קַבָּלָה, הֲלָכָה, מִשְׁנָה, בָּרַיְתָא, קֻשְׁיָא, מַחֲלֹקֶת, חֻמְרָא, קֻלָּא, גְּזֵרָה שָׁוָה - הִיא שְׁאֵלָה שֶׁבָּהּ הֶחָכָם שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה. וּבָהּ (שמות ג) 'וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ' וְגוֹ'. וּבָהּ (דברים לב) 'שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ', שֶׁהִיא אַגָּדָה, שֶׁבָּהּ (שם כו) 'הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ', 'שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ'. וּבָהּ אָמַר לִשְׁלֹמֹה (מלכים א ג) 'שְׁאַל מָה אֶתֵּן לָךְ', וּבָהּ תִּקְּנוּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָתוֹ בְּבִרְכַּת הָאֶמְצַע שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁבִּשְׁאֵלָה זוֹ לֹא יָשׁוּב רֵיקָם בִּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּבַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִקְרֵאת שֶׁבַח, שֶׁבָּהּ תִּקְּנוּ לְסַדֵּר לְאָדָם שֶׁבַח הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומסטרא דשמאלא קץ כל בשר. למאן דחביל אות בשר קדש, איהי לה דינא, קץ כל בשר. ואיהי סוף פסוק ° סוף פסק דהלכות. ° ובחבורא דאת ו' איהו פסוק, איהי ° פסק כליל כל פסקי הלכות, ודא איהי שכינתא, ° אוריתא דבעל פה קרינן לה, ° ואיהי שאלה ° (ברכה) צריכא פסק סייעתא ואיהו משמעתא שטה תיובתא תוספתא הגדה תיקו. תניא קבלה הלכה משנה בריתא קושיא מחלקת חמרא קלא, גזירה שוה איהי שאלה ° דבה חכם שואל כענין ומשיב ° כהלכה. ובה (שמות ג) ° ושאלה אשה משכנתה וגו'. ° ובה (דברים לב) שאל אביך ויגדך דאיהי הגדה, ° דבה (שם כו) הגדתי היום לה' אלהיך. ° ׳שאל ממני ואתנה גוים נחלתך׳. ובה אמר לשלמה (מלכים א, ג) שאל מה אתן לך ° ובה תקינו למשאל שאלתה בברכאן אמצעית דצלותא, דבשאלה זו לא יחזר ריקנה בצלותה קמי מלכא דאיהו עמודא דאמצעיתא ובברכאן קדמאין אתקריאת תשבחתא, דבה תקינו לתקנא (נ"א לסדרא) בר נש שבחא דמלכא.
התרגום: ומצד השמאל - קץ כל בשר. למי שחבל אות בשר קדש, היא לו דין, קץ כל בשר. והיא סוף פסוק, סוף פסק של הלכות. ובחבור אות וא"ו הוא פסוק, היא פסק הכולל כל פסקי הלכות, וזו היא השכינה, תורה שבעל פה קוראים לה. והיא שאלה, ברכה צריכה פסק סיוע, והיא משמעתא, שטה, תשובה, תוספתא, אגדה, תיקו. תניא, קבלה, הלכה, משנה, בריתא, קשיא, מחלקת, חמרא, קלא, גזרה שוה - היא שאלה שבה החכם שואל כענין ומשיב כהלכה. ובה (שמות ג) 'ושאלה אשה משכנתה' וגו'. ובה (דברים לב) 'שאל אביך ויגדך', שהיא אגדה, שבה (שם כו) 'הגדתי היום לה' אלהיך', 'שאל ממני ואתנה גוים נחלתך'. ובה אמר לשלמה (מלכים א ג) 'שאל מה אתן לך', ובה תקנו לשאל שאלתו בברכת האמצע של התפלה, שבשאלה זו לא ישוב ריקם בתפלתו לפני המלך שהוא עמודא דאמצעיתא, ובברכות הראשונות נקראת שבח, שבה תקנו לסדר לאדם שבח המלך.
מן המפרשים
אור יקר: וז״ש דא איהי שכינתא שרשא דאילנא, שהוא סוד אילן הנטוע ממטה למעלה, וסוד האילן הזה נמשך פריו ממטה למעלה עד תקיעתו שם בסוד החכמה, והיינו סוד ריח מעשה התחתונים העולה, והשכינה הם השרשים לאילן זה להפריח למעלה ממש הפרי היפה הריח הטוב.…
ביאור הגר"א: סוף פסק כו'. ר"ל מה שפוסקין הלכה כפלוני סוף כל השקלא וטריא:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: