ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 80: תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן › פיסקה 4 (ט ע"ב)

יג"ל פז"ק פדיון זרע קדשים באלף הששי - ושקוצי"ת קץ הימין

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 4 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא ט ע"ב] וּבֵהּ אִתְנְטַע וְאִשְׁתְּרַשׁ בְּעָלְמָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ס) ° נֵצֶר ׳מַטָעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳. וְעוֹד חק"ב טנ"ע תַּמָּן בט"ן וְתַמָּן ע"ב. שְׁכִינְתָּא ° בֵּהּ אִתְקְרִיאַת בִּטְנֵךָ עֲרֵמַת חִטִים. דְּהָא כָּל שְׁמָא כָּלִיל שִׁית לִסְפִירָן וְתַמָּן ע"ב ° הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ויקרא כג) וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת. ° דְּנֶצַ"ח וְהוֹ"ד אִנּוּן עָבֵי שְׁחָקִים. (עה ע"ג) ° וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שם) עַרְבֵי נַחַל (שם), ° דּוֹמְיָא דִּתְרֵין שִׂפְוָן ° וּתְלָת סְפִירָן, כָּל חַד כָּלִיל ע"ב אַתְוָן דְּאִנּוּן נֶצַח וָהוֹד יְסוֹד. כְּגַוְנָא דִּתְלָת אֲבָהָן ° וְכֻלְּהוּ תְּלָת כְּלִילָן שִׁבְעִין וּתְרֵין (נ"א מ"ב) אַתְוָן. יג"ל פז"ק דָּא אִיהוּ צַדִּיק אָלֶף שְׁתִיתָאָה ° דְּבֵהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְגַלֶּ"ה פִּדְיוֹ"ן זֶרַ"ע קְדוֹשִׁי"ם. ° דְּאִיהוּ יְסוֹד עָלְמִין, ° אִיהוּ סוֹד דְּקֵץ דְּפֻרְקָנָא (וילנא ט ע"ב) דְּאִתְרְמִיז בִּשְׁכִינְתָּא דְּאִתְקְרֵי שקוצי"ת, דְּתַמָּן שי"ת וק"ץ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא שְׁבִיעִית לוֹן ° קֵץ דְּכֻלְּהוּ. עָלֵהּ אִתְּמַר ׳וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין׳ (דניאל יב). ° וְאִיהוּ קֵ"ץ דְּדָלִיג מִן ד' מֵאָה שְׁנִין, דַּהֲווֹ עֲתִידִין לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּמִצְרַיִם הִיא וּבְנָהָא, וְאִשְׁתְּאֲרוּ רְד"וּ רְדוּ שָׁמָּה. מִסִּטְרָא דִּימִינָא אִתְקְרִיאַת קֵץ הַיָּמִין.

תרגום

וּבוֹ נִנְטַע וְהִשְׁתָּרֵשׁ בָּעוֹלָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס) נֵצֶר 'מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר'. וְעוֹד חק"ב טנ"ע - שָׁם בֶּטֶ"ן וְשָׁם ע"ב. הַשְּׁכִינָה בּוֹ נִקְרֵאת 'בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים'. שֶׁהֲרֵי כָּל שֵׁם כּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת וְשָׁם ע"ב, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כג) 'וַעֲנַף עֵץ עָבֹת', שֶׁנֶּצַח וָהוֹד הֵם עָבֵי שְׁחָקִים. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם) 'עַרְבֵי נָחַל', כְּדֻגְמַת שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם וּשְׁלֹשׁ סְפִירוֹת, כָּל אַחַת כּוֹלֶלֶת ע"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן נֶצַח וָהוֹד וִיסוֹד, כְּעֵין שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וְכֻלָּן שָׁלֹשׁ כְּלוּלוֹת שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם (נוסח אחר: אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם) אוֹתִיּוֹת. יג"ל פז"ק - זֶה הוּא צַדִּיק, אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, שֶׁבּוֹ הקב"ה יְגַלֶּה פִּדְיוֹן זֶרַע קְדוֹשִׁים, שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלָמִים, הוּא סוֹד הַקֵּץ שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָרָמוּז בַּשְּׁכִינָה הַנִּקְרֵאת שקוצי"ת, שֶׁשָּׁם שִׁי"ת וְקֵ"ץ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַשְּׁבִיעִית לָהֶן, קֵץ שֶׁל כֻּלָּן. עָלֶיהָ נֶאֱמַר (דניאל יב) 'וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין'. וְהִיא קֵץ הַדּוֹלֵג מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם הִיא וּבָנֶיהָ, וְנִשְׁאֲרוּ 'רְדוּ, רְדוּ שָׁמָּה'. מִצַּד הַיָּמִין נִקְרֵאת קֵץ הַיָּמִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא ט ע"ב] ובה אתנטע ואשתרש בעלמא הדא הוא דכתיב (ישעיה ס) ° נצר ׳מטעי מעשה ידי להתפאר׳. ועוד חק"ב טנ"ע תמן בט"ן ותמן ע"ב. שכינתא ° בה אתקריאת בטנך ערמת חטים. דהא כל שמא כליל שית לספירן ותמן ע"ב ° הדא הוא דכתיב (ויקרא כג) וענף עץ עבות. ° דנצ"ח והו"ד אנון עבי שחקים. (עה ע"ג) ° ועליהו אתמר (שם) ערבי נחל (שם), ° דומיא דתרין שפון ° ותלת ספירן, כל חד כליל ע"ב אתון דאנון נצח והוד יסוד. כגונא דתלת אבהן ° וכלהו תלת כלילן שבעין ותרין (נ"א מ"ב) אתון. יג"ל פז"ק דא איהו צדיק אלף שתיתאה ° דבה קודשא בריך הוא יגל"ה פדיו"ן זר"ע קדושי"ם. ° דאיהו יסוד עלמין, ° איהו סוד דקץ דפרקנא (וילנא ט ע"ב) דאתרמיז בשכינתא דאתקרי שקוצי"ת, דתמן שי"ת וק"ץ דאיהי שכינתא שביעית לון ° קץ דכלהו. עלה אתמר ׳ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׳ (דניאל יב). ° ואיהו ק"ץ דדליג מן ד' מאה שנין, דהוו עתידין לאשתעבדא במצרים היא ובנהא, ואשתארו רד"ו רדו שמה. מסטרא דימינא אתקריאת קץ הימין.

התרגום: ובו ננטע והשתרש בעולם, זהו שכתוב (ישעיה ס) נצר 'מטעי מעשה ידי להתפאר'. ועוד חק"ב טנ"ע - שם בט"ן ושם ע"ב. השכינה בו נקראת 'בטנך ערמת חטים'. שהרי כל שם כולל שש ספירות ושם ע"ב, זהו שכתוב (ויקרא כג) 'וענף עץ עבת', שנצח והוד הם עבי שחקים. ועליהם נאמר (שם) 'ערבי נחל', כדגמת שתי שפתים ושלש ספירות, כל אחת כוללת ע"ב אותיות שהן נצח והוד ויסוד, כעין שלשת האבות, וכלן שלש כלולות שבעים ושתים (נוסח אחר: ארבעים ושתים) אותיות. יג"ל פז"ק - זה הוא צדיק, אלף הששי, שבו הקב"ה יגלה פדיון זרע קדושים, שהוא יסוד עולמים, הוא סוד הקץ של הגאלה הרמוז בשכינה הנקראת שקוצי"ת, ששם שי"ת וק"ץ, שהיא השכינה השביעית להן, קץ של כלן. עליה נאמר (דניאל יב) 'ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין'. והיא קץ הדולג מארבע מאות שנה שהיו עתידים להשתעבד במצרים היא ובניה, ונשארו 'רדו, רדו שמה'. מצד הימין נקראת קץ הימין.

מן המפרשים

אור יקר: יג״ל פז״ק דא צדיק, היינו לפי מספר השמות השם (השביעי) ]השישי[ הוא ביסוד, איהו אלף שתיתאה, כי .עולם חסד יבנה, דהיינו אלף ראשון כולו בחסד, וכל ספירה משמשת אלף שנה מפני שהיא. כלולה מעשר ועשר מעשר עד אלף, ואלף בחינות אלו בספירף…

ביאור הגר"א: נצר מטעי כו'. ר"ל ל' נטע וכן לעיל ביום נטעך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: