ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 80: תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן › פיסקה 25 (יב ע"ב)

שם ס"ג הנוקם מן ג"ס - והשכבת שתי האמהות בין השפתים

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 25 · דף יב ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא יב ע"ב] אָמַר הַהוּא סָבָא, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, ° יוּ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י אִיהוּ עֶשֶׂר אַתְוָן, ° וְחֻשְׁבָּנֵהּ ס"ג. בֵּהּ נָטִיל נוּקְמָא ° מִן ג"ס רוּחָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ° כִּי גָאֹה גָאָה. ° בְּגִין דְּמִנֵּהּ קָא אַתְיָן עִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא. דְּאִתְּמַר בְּהוֹן הַכֹּל ׳סָג יַחְדָּיו נֶאֱלָחוּ אֵין עוֹשֶׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד׳ (תהלים נג). וְעֶשֶׂר אַתְוָן עִם ס"ג הֵם ג"ע וְהַאי אִיהוּ שְׁלַח נָא יָדְךָ וג"ע ° בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ. וּבוּצִינָא קַדִּישָׁא בָּתַר דְּקַבָּלְתוּן הַאי אֶבֶן טוֹלוּ לָהּ לְגַבַּיְכוּ, ° דְּלָא תָּזוּז מִנְּכוֹן. עֲלָהּ אִתְּמַר ׳אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׂפָתַיִם׳ (תהלים סח). זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּשָׁכִיב אִימָּא עִלָּאָה בֵּין שִׂפְוָן דִּילֵהּ וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׂפָתַיִם׳ (שם סח), אַל תִּקְרִי אִם אֶלָּא אֵם. ° וּתְרֵין אִנּוּן אֵם עִלָּאָה אֵם תַּתָּאָה, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. דְּעָלַייהוּ אִתְּמַר (דברים כב) שְׁלַח תִּשְׁלָח, תְּרֵין (וילנא יב ע"ב) שְׁלוּחִין. ° לְקָבְלַיְהוּ אִתְּמַר (רות א) ° וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּשָׁכִיב לוֹן ° בְּשִׂפְוָן דִּילֵהּ, בִּצְלוֹתָא בְּאוֹרַיְתָא בִּקְרִיאַת שְׁמַע. בִּצְלוֹתָא בְּהַשְׁכִּיבֵנוּ, ° דְּתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם וְגוֹ', ° וְעַל שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, ° תְּרֵין שְׁלוֹמֵי חַד לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְחַד לָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.

תרגום

אָמַר אוֹתוֹ הַזָּקֵן: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, יוֹ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י הֵם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת, וְחֶשְׁבּוֹנוֹ ס"ג. בּוֹ נוֹטֵל נְקָמָה מִן ג"ס - רוּחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'כִּי גָאֹה גָּאָה'. מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה עִרְבּוּבְיָה רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים נג) הַכֹּל 'סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד'. וְעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת עִם ס"ג הֵם ג"ע, וְזֶהוּ 'שְׁלַח נָא יָדְךָ' וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ. וּבוּצִינָא קַדִּישָׁא, אַחַר שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶבֶן זוֹ, קְחוּ אוֹתָהּ אֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תָזוּז מִכֶּם. עָלֶיהָ נֶאֱמַר (תהלים סח) 'אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם'. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּשְׁכִּיב אֶת הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה בֵּין שְׂפָתָיו. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר (שם סח) 'אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם' - אַל תִּקְרֵי 'אִם' אֶלָּא 'אֵם'. וּשְׁתֵּי הֵן: אֵם עֶלְיוֹנָה אֵם תַּחְתּוֹנָה, שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (דברים כב) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח - שְׁנֵי שְׁלוּחִים. כְּנֶגְדָּן נֶאֱמַר (רות א) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּשְׁכִּיב אוֹתָן בִּשְׂפָתָיו, בַּתְּפִלָּה בַּתּוֹרָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בַּתְּפִלָּה בְּ'הַשְׁכִּיבֵנוּ', שֶׁשָּׁם הקב"ה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם' וְגוֹ', וְעַל הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר 'וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ', שְׁנֵי שְׁלוֹמוֹת - אֶחָד כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאֶחָד כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא יב ע"ב] אמר ההוא סבא, בוצינא קדישא, ° יו"ד ה"י וא"ו ה"י איהו עשר אתון, ° וחשבנה ס"ג. בה נטיל נוקמא ° מן ג"ס רוחא דאתמר בה ° כי גאה גאה. ° בגין דמנה קא אתין ערבוביא בישא. דאתמר בהון הכל ׳סג יחדיו נאלחו אין עושה טוב אין גם אחד׳ (תהלים נג). ועשר אתון עם ס"ג הם ג"ע והאי איהו שלח נא ידך וג"ע ° בכל אשר לו. ובוצינא קדישא בתר דקבלתון האי אבן טולו לה לגביכו, ° דלא תזוז מנכון. עלה אתמר ׳אם תשכבון בין שפתים׳ (תהלים סח). זכאה איהו מאן דשכיב אימא עלאה בין שפון דילה ובגינה אתמר ׳אם תשכבון בין שפתים׳ (שם סח), אל תקרי אם אלא אם. ° ותרין אנון אם עלאה אם תתאה, שכינתא עלאה שכינתא תתאה. דעלייהו אתמר (דברים כב) שלח תשלח, תרין (וילנא יב ע"ב) שלוחין. ° לקבליהו אתמר (רות א) ° ותלכנה שתיהן. זכאה איהו מאן דשכיב לון ° בשפון דילה, בצלותא באוריתא בקריאת שמע. בצלותא בהשכיבנו, ° דתמן קודשא בריך הוא דאתמר בה השכיבנו אבינו לשלום וגו', ° ועל שכינתא אתמר ופרש עלינו סכת שלומך, ° תרין שלומי חד לקבל שכינתא עלאה, וחד לקבל שכינתא תתאה.

התרגום: אמר אותו הזקן: בוצינא קדישא, יו"ד ה"י וא"ו ה"י הם עשר אותיות, וחשבונו ס"ג. בו נוטל נקמה מן ג"ס - רוח שנאמר בו 'כי גאה גאה'. משום שממנו באה ערבוביה רעה, שנאמר בהם (תהלים נג) הכל 'סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד'. ועשר אותיות עם ס"ג הם ג"ע, וזהו 'שלח נא ידך' וגע בכל אשר לו. ובוצינא קדישא, אחר שקבלתם אבן זו, קחו אותה אליכם שלא תזוז מכם. עליה נאמר (תהלים סח) 'אם תשכבון בין שפתים'. אשרי מי שמשכיב את האם העליונה בין שפתיו. ובגללה נאמר (שם סח) 'אם תשכבון בין שפתים' - אל תקרי 'אם' אלא 'אם'. ושתי הן: אם עליונה אם תחתונה, שכינה עליונה שכינה תחתונה, שעליהן נאמר (דברים כב) שלח תשלח - שני שלוחים. כנגדן נאמר (רות א) ותלכנה שתיהן. אשרי מי שמשכיב אותן בשפתיו, בתפלה בתורה בקריאת שמע, בתפלה ב'השכיבנו', ששם הקב"ה שנאמר בו 'השכיבנו אבינו לשלום' וגו', ועל השכינה נאמר 'ופרש עלינו סכת שלומך', שני שלומות - אחד כנגד השכינה העליונה, ואחד כנגד השכינה התחתונה.

מן המפרשים

אור יקר: אמר ההוא סבא, הענין כי אל החכמה הקדומה. דהיינו שם יו״ד ה״י וא״ו ה״י שתי בחינות, האחד היותה בסוד שלשת יודין, ואל' כל אוירא שבאויר ההוא שורה שלשה יודין אלו, והיינו שהוא בא ושורה למטה בסוד אויר, או שהוא בסוד בחינה בוצינא עליונה…

ביאור הגר"א: כי גאה גאה. ר"ל כמ"ש ( חגיגה יג ע"ב ) שמתגאה על גאים:

לכל המפרשים על פיסקה זו