האבן בירידתה אבן בחן לנסיון - והעומד בו מסתלק עמה אל בעלה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 21 · דף יב ע"א
לשון הזוהר
[וילנא יב ע"א] בְּהַהוּא זִמְנָא קָם הַהוּא סָבָא וְנָטַל קִירְטָא בִּידוֹי. פָּתַח וְאָמַר, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא (וילנא יב ע"א) עַד כְּעַן הֲוָה קִירְטָא בִּידָךְ. ° מִכָּאן וְאֵילָךְ הָא אִסְתַּלְּקַת בְּעִלָּאִין. נָטוּר גַּרְמָךְ ° מֵאַבְנִין דִּילָהּ. ° דְּהָא בְּפוּמָא דְּצַדִּיקִים אִיהִי מִסְתַּלְּקָא בִּצְלוֹתִין דִּילְהוֹן לְגַבֵּי בַּעְלָהּ וּבְעוֹבָדִין דִּילְהוֹן ° דְּהַאי אַבְנָא כַּד נַחְתַּת לְתַתָּאה אִיהִי אֶבֶן בֹּחַן, דְּעָלֵהּ אִתְּמַר (תהלים יא) ה' צַדִּיק יִבְחַן וּבָהּ נִתְנַסּוּ אֲבָהָן. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים׳ (תהלים קיח) ° דְּאִנּוּן אֲבָהָן. ° וְכַד נַחְתַּת לְתַתָּא נַחְתַּת כְּגַוְנָא דָּא הוה'י ° וְכַד אִסְתַּלְּקַת, אִתְּמַר בָּהּ ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים׳ ׳הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳, כְּגַוְנָא דָּא יהו'ה. ° בָּהּ נִתְנַסָּה אַבְרָהָם בָּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. וּבְזִמְנָא דְנִתְנַסָּא בָּהּ בַּר נָשׁ, ° אִיהוּ מָאִיךְ. וּלְבָתַר דְּקָאִים בְּנִסְיוֹנָא דִילַהּ, אִיהִי אִסְתַּלְּקַת בֵּהּ ° לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי יהו'ה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִסְתְּלַק בָּהּ בַּר נָשׁ עַל כָּל אִנּוּן דַּרְגִּין וממנן דְּאִתְנַסֵּי בְּהוֹן בַּר נָשׁ. וְכַד חָזָא סַמָּאֵ"ל דְּיַהֲבִין לֵהּ רְשׁוּ עַל צַדִּיק לְמֶהֱוֵי לֵהּ נִסָּיוֹן וְחָזָא דְּאִיהוּ קָאִים בְּקִיּוּמָא, אִיהוּ אָמַר (אסתר ה) ° וְכָל זֶ'ה אֵינֶנּ'וּ שׁוֹ'ה לִ'י.
תרגום
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אוֹתוֹ הַזָּקֵן וְנָטַל אֶבֶן קְטַנָּה בְּיָדָיו. פָּתַח וְאָמַר: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, עַד עַכְשָׁו הָיְתָה הָאֶבֶן הַקְּטַנָּה בְּיָדְךָ. מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי הִסְתַּלְּקָה בָּעֶלְיוֹנִים. שְׁמֹר עַצְמְךָ מֵאֲבָנֶיהָ. שֶׁהֲרֵי בְּפִי הַצַּדִּיקִים הִיא מִסְתַּלֶּקֶת בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם אֶל בַּעְלָהּ וּבְמַעֲשֵׂיהֶם. שֶׁאֶבֶן זוֹ כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה הִיא אֶבֶן בֹּחַן, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳ה' צַדִּיק יִבְחָן׳ (תהלים יא, ה), וּבָהּ נִתְנַסּוּ הָאָבוֹת. וּבִגְלַל זֶה נֶאֱמַר ' ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים׳ (תהלים קיח, כב) ' שֶׁהֵם הָאָבוֹת. וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה, יוֹרֶדֶת כְּעֵין זֶה הֲוָיָ"ה, וּכְשֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת, נֶאֱמַר בָּהּ ' ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ ', כְּעֵין זֶה יְהֹוָ"ה. בָּהּ נִתְנַסָּה אַבְרָהָם בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת. וּבִזְמַן שֶׁאָדָם מִתְנַסֶּה בָּהּ, הוּא שָׁפָל. וְאַחַר שֶׁעוֹמֵד בְּנִסְיוֹנָהּ, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת בּוֹ אֶל בַּעְלָהּ, שֶׁהוּא יְהֹוָ"ה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִסְתַּלֵּק בָּהּ אָדָם עַל כָּל אוֹתָן הַדְּרָגוֹת וְהַמְּמֻנִּים שֶׁמִּתְנַסֶּה בָּהֶם אָדָם. וּכְשֶׁרָאָה סַמָּאֵל שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ רְשׁוּת עַל הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ נִסָּיוֹן, וְרָאָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ, הוּא אָמַר ׳'וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶה לִי'׳ (אסתר ה, יג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא יב ע"א] בההוא זמנא קם ההוא סבא ונטל קירטא בידוי. פתח ואמר, בוצינא קדישא (וילנא יב ע"א) עד כען הוה קירטא בידך. ° מכאן ואילך הא אסתלקת בעלאין. נטור גרמך ° מאבנין דילה. ° דהא בפומא דצדיקים איהי מסתלקא בצלותין דילהון לגבי בעלה ובעובדין דילהון ° דהאי אבנא כד נחתת לתתאה איהי אבן בחן, דעלה אתמר (תהלים יא) ה' צדיק יבחן ובה נתנסו אבהן. ובגין דא אתמר ׳אבן מאסו הבונים׳ (תהלים קיח) ° דאנון אבהן. ° וכד נחתת לתתא נחתת כגונא דא הוה'י ° וכד אסתלקת, אתמר בה ׳אבן מאסו הבונים׳ ׳היתה לראש פנה׳, כגונא דא יהו'ה. ° בה נתנסה אברהם בעשרה נסיונות. ובזמנא דנתנסא בה בר נש, ° איהו מאיך. ולבתר דקאים בנסיונא דילה, איהי אסתלקת בה ° לגבי בעלה, דאיהי יהו'ה. בההוא זמנא אסתלק בה בר נש על כל אנון דרגין וממנן דאתנסי בהון בר נש. וכד חזא סמא"ל דיהבין לה רשו על צדיק למהוי לה נסיון וחזא דאיהו קאים בקיומא, איהו אמר (אסתר ה) ° וכל ז'ה איננ'ו שו'ה ל'י.
התרגום: באותה שעה קם אותו הזקן ונטל אבן קטנה בידיו. פתח ואמר: בוצינא קדישא, עד עכשו היתה האבן הקטנה בידך. מכאן ואילך הרי הסתלקה בעליונים. שמר עצמך מאבניה. שהרי בפי הצדיקים היא מסתלקת בתפלותיהם אל בעלה ובמעשיהם. שאבן זו כשיורדת למטה היא אבן בחן, שעליה נאמר ׳ה' צדיק יבחן׳ (תהלים יא, ה), ובה נתנסו האבות. ובגלל זה נאמר ' ׳אבן מאסו הבונים׳ (תהלים קיח, כב) ' שהם האבות. וכשיורדת למטה, יורדת כעין זה הוי"ה, וכשמסתלקת, נאמר בה ' ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳ ', כעין זה יהו"ה. בה נתנסה אברהם בעשרה נסיונות. ובזמן שאדם מתנסה בה, הוא שפל. ואחר שעומד בנסיונה, היא מסתלקת בו אל בעלה, שהוא יהו"ה. באותה שעה מסתלק בה אדם על כל אותן הדרגות והממנים שמתנסה בהם אדם. וכשראה סמאל שנותנים לו רשות על הצדיק להיות לו נסיון, וראה שהוא עומד בקיומו, הוא אמר ׳'וכל זה איננו שוה לי'׳ (אסתר ה, יג).
מן המפרשים
אור יקר: ולבתר דקאים בנסיונא דילה, כיצד אם בערך הייסורין אינו בועט אלא סובל ומצדיק, אם׳ בערך עסק תורה ומצוה אינו מתרפה ממנה אלא בכל יכולתו הוא עובד, אזי עומד מחמת הפגם, ואז תרד ותשכון את דכא ושפל רות צדיק המדוכה בייסורין, ושכינה נגררת…
ביאור הגר"א: מכאן ואילך כו' נטור כו'. ר"ל שהקירטא כד איהי למטה זרקת אבנין למעלה וכד איהי למעלה זורקת למטה: