כריכת האבן בחוט הזרקא - כתר ספר תורה ועטרת הצדיקים
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 18 · דף יא ע"ב
לשון הזוהר
[דף עו ע"ג] ° קוּם נָטִיל אַבְנָא וְכָרִיךְ לָהּ ° בְּהַהוּא חוּט דְּזַרְקָא ° דְּאִיהוּ אָרִיךְ אַנְפִּין בַּעְלָהּ וַדַּאי וָא"ו אֲרִיכָא דְּאִם בַּר נָשׁ לָא ° כָּרִיךְ לָהּ בְּה' י', ° בְּאַבְנִין ° בְּטַבַּעְתָּא דְּאִיהוּ כְּרִיכָא בְּרֵישׁ בְּאֶצְבְּעָא, דְּעָלֵהּ אִתְּמַר תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זֹאת, וּבִרְצוּעָה דְּאִיהִי קֶשֶׁר תְּפִלִּין, תְּפִלָּה דְּי"ד לָא אִסְתַּלְּקַת. ° וְכַד אִיהִי כְּרִיכָא עַל רֵישָׁא דְּאָת ו' אִתְקְרִיאַת תָּגָא דס"ת. וּבְגִינַהּ אִתְּמַר כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חֲלָף. אִיהִי אֶבֶן מְכֻלֶּלֶת וּמְעֻטֶרֶת עַל כָּל אַתְוָן. אִיהִי עֲטָרָה עַל כָּל רֵישָׁא דְּצַדִּיק, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ מ"מ, הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם. ° וְאִיהִי כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת בִּתְלָת אַנְפִּין דְּשִׁי"ן מִן מֹשֶׁה אִשְׁתְּמוֹדַע, בִּשְׁמָךְ רָעֲיָא מְהֵימָנָא. ° בִּתְלָת אַתְוָן אִתְעַטְרַת לְמֶהֱוֵי כֶּתֶר עַל רֵישָׁא דְּכֻלְּהוּ דְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים אִתְעַטְרַת עַל כֻּלְּהוּ. ° וְכַד סְלִיקַת בְּמַחֲשָׁבָה אִיהִי אַבְנָא חֲדָא ° כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר סְפִירָן דְּאִנּוּן יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. ° מַחֲשָׁבָה וַדַּאי אִיהִי חָכְמָה מ"ה חש"ב וְתִשְׁכַּח לָהּ תַּמָּן. וּמִסִּטְרָא דְּכֶתֶר תָּגָא אִתְקְרִיאַת, ° וּבָהּ עָלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה, דְּמַחֲשָׁבָה אִתְעֲבִידַת לֵהּ מֶרְכָּבָה. וְכַד סְלִיקָא לְגַבֵּי עִלַּת כָּל עִלָּאִין, אִתְעֲבִידַת תָּגָא בְּלֹא שִׁתּוּפָא ° דְּאִתְכְּלַל לְמֶהֱוֵי מֶרְכָּבָה ° לְהַהוּא דְּלֵית לֵהּ חֻשְׁבָּן וְשִׁתּוּף.
תרגום
קוּם קַח אֶבֶן וּכְרֹךְ אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ חוּט שֶׁל זַרְקָא, שֶׁהוּא אָרִיךְ אַנְפִּין בַּעְלָהּ וַדַּאי, וָא"ו אֲרֻכָּה. שֶׁאִם אָדָם אֵינוֹ כּוֹרֵךְ אוֹתָהּ בְּה' י', בַּאֲבָנִים, בַּטַּבַּעַת הַכְּרוּכָה בְּרֹאשׁ הָאֶצְבַּע, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר 'תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּטַבַּעַת זוֹ', וּבִרְצוּעָה שֶׁהִיא קֶשֶׁר הַתְּפִלִּין - תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מִסְתַּלֶּקֶת. וּכְשֶׁהִיא כְּרוּכָה עַל רֹאשׁ אוֹת וָא"ו נִקְרֵאת כֶּתֶר שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר: כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר חוֹלֵף. הִיא אֶבֶן מְשֻׁכְלֶלֶת וּמְעֻטֶּרֶת עַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת. הִיא עֲטָרָה עַל רֹאשׁ כָּל צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ: הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם. וְהִיא כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, בִּשְׁלֹשֶׁת פָּנִים שֶׁל שִׁי"ן מִ'מֹּשֶׁה' נוֹדָע, בְּשִׁמְךָ, רוֹעֶה נֶאֱמָן. בִּשְׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת מִתְעַטֶּרֶת לִהְיוֹת כֶּתֶר עַל רֹאשׁ כֻּלָּם - כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים - מִתְעַטֶּרֶת עַל כֻּלָּם. וּכְשֶׁעוֹלָה בְּמַחֲשָׁבָה הִיא אֶבֶן אַחַת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁהֵן יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. מַחֲשָׁבָה וַדַּאי הִיא חָכְמָה - מ"ה, חֲשֹׁב וְתִמְצָא אוֹתָהּ שָׁם. וּמִצַּד הַכֶּתֶר נִקְרֵאת כֶּתֶר, וּבָהּ עָלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲשָׁבָה, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה נַעֲשֵׂית לוֹ מֶרְכָּבָה. וּכְשֶׁעוֹלָה אֶל עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, נַעֲשֵׂית כֶּתֶר בְּלֹא שִׁתּוּף, שֶׁנִּכְלֶלֶת לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לְאוֹתוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֶשְׁבּוֹן וְשִׁתּוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף עו ע"ג] ° קום נטיל אבנא וכריך לה ° בההוא חוט דזרקא ° דאיהו אריך אנפין בעלה ודאי וא"ו אריכא דאם בר נש לא ° כריך לה בה' י', ° באבנין ° בטבעתא דאיהו כריכא בריש באצבעא, דעלה אתמר תהא מקדשת לי בטבעת זאת, וברצועה דאיהי קשר תפלין, תפלה די"ד לא אסתלקת. ° וכד איהי כריכא על רישא דאת ו' אתקריאת תגא דס"ת. ובגינה אתמר כל המשתמש בתגא חלף. איהי אבן מכללת ומעטרת על כל אתון. איהי עטרה על כל רישא דצדיק, כמה דאוקמוה מ"מ, העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. ° ואיהי כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות בתלת אנפין דשי"ן מן משה אשתמודע, בשמך רעיא מהימנא. ° בתלת אתון אתעטרת למהוי כתר על רישא דכלהו דכהנים ולוים וישראלים אתעטרת על כלהו. ° וכד סליקת במחשבה איהי אבנא חדא ° כלילא מעשר ספירן דאנון יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ° מחשבה ודאי איהי חכמה מ"ה חש"ב ותשכח לה תמן. ומסטרא דכתר תגא אתקריאת, ° ובה עלו ישראל במחשבה, דמחשבה אתעבידת לה מרכבה. וכד סליקא לגבי עלת כל עלאין, אתעבידת תגא בלא שתופא ° דאתכלל למהוי מרכבה ° לההוא דלית לה חשבן ושתוף.
התרגום: קום קח אבן וכרך אותה באותו חוט של זרקא, שהוא אריך אנפין בעלה ודאי, וא"ו ארכה. שאם אדם אינו כורך אותה בה' י', באבנים, בטבעת הכרוכה בראש האצבע, שעליה נאמר 'תהא מקדשת לי בטבעת זו', וברצועה שהיא קשר התפלין - תפלה של יד אינה מסתלקת. וכשהיא כרוכה על ראש אות וא"ו נקראת כתר של ספר תורה. ובגללה נאמר: כל המשתמש בכתר חולף. היא אבן משכללת ומעטרת על כל האותיות. היא עטרה על ראש כל צדיק, כמו שבארוהו: העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. והיא כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות, בשלשת פנים של שי"ן מ'משה' נודע, בשמך, רועה נאמן. בשלש אותיות מתעטרת להיות כתר על ראש כלם - כהנים ולוים וישראלים - מתעטרת על כלם. וכשעולה במחשבה היא אבן אחת כלולה מעשר ספירות שהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א. מחשבה ודאי היא חכמה - מ"ה, חשב ותמצא אותה שם. ומצד הכתר נקראת כתר, ובה עלו ישראל במחשבה, שהמחשבה נעשית לו מרכבה. וכשעולה אל עלת כל העלות, נעשית כתר בלא שתוף, שנכללת להיות מרכבה לאותו שאין לו חשבון ושתוף.
מן המפרשים
אור יקר: י׳ איהי חכמה, לא נקרא עתה אבא שמחייב שתופו לבינה נקבה אימא וכיוצא, אלא חכמה 'דהיינו חכמה עליונה המשריש בה כל הנמצא מהחכמה, ומנ״ל דאיהי לעצמה.
ביאור הגר"א: ובגינה כו' אבן ישראל על כו'. ר"ל בגין האי אבנא והיא כלולה משבעה כו':