מדת זאת עקר הכל לאבות ולמשה - והאבן עולה לכתר עליון
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 16 · דף יא ע"א
לשון הזוהר
[דף עו ע"ב] וְהַאי אַבְנָא עֲלַהּ אִתְּמַר ׳וְאַבְנָא דִּי מְחָת ° לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב׳ (דניאל ב) וּמָלְאָה כָּל אַרְעָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (יחזקאל ג), ° ׳בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ׳. ° וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה. מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת׳ (תהלים קיח). וּבְגִינָהּ אָמַר דָּוִד ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי וְגוֹ'׳ (שם כז) (שם). ׳בָּזֹאת אֲנִי בּוֹטֵחַ׳ וְאַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל ׳כִּי אִם בָּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל׳ (איכה ג). ׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל׳. וְיַעֲקֹב בְּגִין דַּהֲוָה יְדַע דְּאִיהִי עִקָּרָא דְּכֹלָּא, אוֹלִיף לֵהּ לִבְנוֹי. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֵּר לָהֶם אֲבִיהֶם׳ (בראשית מט), וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִינֵהּ קַבִּיל אוֹרַיְתָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה׳ (דברים מד). וְאַהֲרֹן בָּהּ עָאל לְקֹדֶשׁ קָדְשִׁין, וְאִתְקַבֵּל קָרְבָּנֵהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ויקרא טז) בְּזֹאת יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ. זֹאת אֲשֶׁר לַלְּוִיִּם. ° וּבְגִינַהּ (דף עו ע"ב) אִתְּמַר ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ (זכריה ג). ׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינַיִם׳. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּשַׁוִּי לָהּ בְּקִירְטָא דִּילֵהּ, ° דְּאִיהִי פּוּמוֹי, בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְזָרִיק לָהּ לְגַבֵּי שָׁמַיִם דְּסַמָּאֵ"ל. דִּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ° ׳שׁוֹמוּ שָׁמַיִם ° עַל זֹאת׳ (ירמיה ב). וּבָהּ כִּי שָׁמַיִם דִּילֵהּ בֶּעָשָׁן ׳נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה׳. ° וְאַנְתְּ רָעֲיָא מְהֵימָנָא, קוּם טֹל קִירְטָא דִּילָךְ. דְּלַאֲתַר עִלָּאָה אַנְתְּ סָלִיק לֵהּ, יַתִּיר מִדָּוִד ° וּמִכָּל נְבִיאַיָּא ° וְחַכְמַיָּא דְּכָל דָּרָא וְדָרָא. ° וְהַאי אִיהִי קִירְטָא דִּילָךְ. זַרְקָא מֻקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. דְּאַבְנָא דָּא מִפּוּמָךְ סַלְקָא לְאָתָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר. וְאִיהִי שְׁמָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה ° דְּאִיהוּ חָכְמָה קְדוּמָה. ° דְּהָכֵי סָלִיק חָכְמָה לְחֻשְׁבַּן שְׁמָא קַדִּישָׁא, עִם עֶשֶׂר אַתְוָן בִּכְלָלָא, דְּאִנּוּן יוּ'ד הֵ'י וָא'ו הֵ'י. ° דְּתַמָּן תְּלָת יוּדִי"ן ° דְּאִנּוּן שְׁמָא דְּאַכְתַּר לִשְׁמָא דְּחָכְמָה זְעֵירָא. דָּא כָּלִיל עֶשֶׂר מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וְחָכְמָה זְעֵירָא כָּלִיל עֶשֶׂר מִתַּתָּא לְעֵלָּא. ° עֶשֶׂר בִּגְבוּרָא מֵעֵלָּא ° סְגוֹלְתָּא, ° דְּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא ° סְגֻלַּת מְלָכִים, וְאִיהִי שַׂנָּאָה (שצאה) לְאֻמִּין דְּעָלְמָא. ° אִיהִי אַבְנָא חֲדָא כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר אַתְוָן מִתַּתָּא לְעֵלָּא דִּרְמִיזִין בְּיוּ'ד הֵ'א וָא'ו הֵ'א. ° תְּלָת אַלְפִין אִלֵּין דְּחָכְמָה זְעֵירָא ° דְּתַמָּן כ"ח מ"ה. דְּהַאי אִיהוּ שְׁמָא דְּסָלִיק מָ"ה בְּחֻשְׁבָּן. וְתַלְיָן מִנֵּהּ כ"ח אַתְוָן דְּאִנּוּן יוּ'ד וָא'ו דָּלֶ'ת, הֵ'א אָלֶ'ף, וָא'ו אָלֶ'ף וָא'ו, הֵ'א אָלֶ'ף. וּתְלָת אַלְפִין דְּהַאי שְׁמָא אִלֵּין ° דְּסַלְקִין אֶהְיֶה תְּלָת זִמְנִין, כְּחֻשְׁבָּן דְּרָמִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵךְ בִּשְׁלִיחוּתְךָ, לְאַפָּקָא לְיִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה׳ (שמות ג) כֹּה תֹּאמַר אֶל בְּנֵי ׳יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שַׁלְּחֵנִי אֲלֵיכֶם׳. ° וּבֵהּ אִשְׁתְּמוֹדַע ° דְּהוּא מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה מִסִּטְרָא דְּעִלַּת כָּל עִלָּאִין, דְּאִתְּמַר בֵּהּ בְּג' יוֹדִין דִּסְגוֹלְתָּא ° ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבִּלְעֲדַי אֵין אֱלֹהִים׳.
תרגום
וְזוֹ הָאֶבֶן, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (דניאל ב) 'וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב' וּמָלְאָה כָּל הָאָרֶץ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ג) 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', 'בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ'. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (תהלים קיח) '׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳, ׳מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת׳'. וּבִגְלָלָהּ אָמַר דָּוִד (שם כז) 'אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי' וְגוֹ', '׳בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳', וְאַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, '׳כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל׳'. (איכה ג) '׳זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל׳'. וְיַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע שֶׁהִיא עִקַּר הַכֹּל, לִמֵּד אוֹתָהּ לְבָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט) '׳׳וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם׳׳', וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִמֶּנָּה קִבֵּל תּוֹרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) '׳וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה׳'. וְאַהֲרֹן בָּהּ נִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְנִתְקַבֵּל קָרְבָּנוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז) בְּזֹאת יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ. זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם. וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר (זכריה ג) '׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳'. (בראשית מט) '׳עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם׳'. אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ בְּאֶבֶן הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא פִּיו, בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְזוֹרֵק אוֹתָהּ כְּלַפֵּי שְׁמֵי סַמָּאֵל. שֶׁבִּגְלָלוֹ נֶאֱמַר (ירמיה ב) '׳שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת׳'. וּבָהּ, כִּי שָׁמָיו בֶּעָשָׁן '׳נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה׳'. וְאַתָּה, רוֹעֶה נֶאֱמָן, קוּם קַח אֶבֶן קְטַנָּה שֶׁלְּךָ, שֶׁלְּמָקוֹם עֶלְיוֹן אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתָהּ, יוֹתֵר מִדָּוִד וּמִכָּל הַנְּבִיאִים וְהַחֲכָמִים שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר. וְזוֹ הִיא אֶבֶן קְטַנָּה שֶׁלְּךָ. זַרְקָא מֻקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא, שֶׁאֶבֶן זוֹ מִפִּיךָ עוֹלָה לְאוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר. וְהִיא שֵׁם שֶׁל כֶּתֶר עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חָכְמָה קְדוּמָה. שֶׁכָּךְ עוֹלָה חָכְמָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, עִם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת בִּכְלָל, שֶׁהֵן יוּ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. שֶׁשָּׁם שְׁלֹשָׁה יוּדִי"ן שֶׁהֵם שֵׁם שֶׁמַּכְתִּיר לְשֵׁם הַחָכְמָה הַקְּטַנָּה. זֶה כּוֹלֵל עֶשֶׂר מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְחָכְמָה קְטַנָּה כּוֹלֶלֶת עֶשֶׂר מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. עֶשֶׂר בִּגְבוּרָה מִלְמַעְלָה - סְגוֹלְתָּא, שֶׁמִּשָּׁם נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה סְגֻלַּת מְלָכִים, וְהִיא שְׂנוּאָה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. הִיא אֶבֶן אַחַת הַכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, הָרְמוּזוֹת בְּיוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֵלֶּה שֶׁל חָכְמָה קְטַנָּה, שֶׁשָּׁם כ"ח מ"ה - שֶׁזֶּה שֵׁם הָעוֹלֶה מ"ה בְּחֶשְׁבּוֹן, וּתְלוּיוֹת מִמֶּנּוּ כ"ח אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יוּ"ד וָא"ו דָּלֶ"ת, הֵ"א אָלֶ"ף, וָא"ו אָלֶ"ף וָא"ו, הֵ"א אָלֶ"ף. וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שֶׁל שֵׁם זֶה הֵם הָעוֹלִים אֶהְיֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁרָמַז הקב"ה: לֵךְ בִּשְׁלִיחוּתְךָ, לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ג) '׳׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה׳׳, כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי ׳יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׳'. וּבוֹ נוֹדָע שֶׁהוּא מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה מִצַּד עִלַּת כָּל הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הַיּוֹדִין שֶׁל הַסְּגוֹלְתָּא '׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף עו ע"ב] והאי אבנא עלה אתמר ׳ואבנא די מחת ° לצלמא הות לטור רב׳ (דניאל ב) ומלאה כל ארעא. הדא הוא דכתיב ׳מלא כל הארץ כבודו׳ (יחזקאל ג), ° ׳ברוך כבוד ה' ממקומו׳. ° ובגינה אתמר ׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאת ה' היתה זאת׳ (תהלים קיח). ובגינה אמר דוד ׳אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי וגו'׳ (שם כז) (שם). ׳בזאת אני בוטח׳ ואל יתהלל המתהלל ׳כי אם בזאת יתהלל המתהלל׳ (איכה ג). ׳זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׳. ויעקב בגין דהוה ידע דאיהי עקרא דכלא, אוליף לה לבנוי. הדא הוא דכתיב ׳וזאת אשר דבר להם אביהם׳ (בראשית מט), ומשה רבנו עליו השלום מינה קביל אוריתא. הדא הוא דכתיב ׳וזאת התורה אשר שם משה׳ (דברים מד). ואהרן בה עאל לקדש קדשין, ואתקבל קרבנה. הדא הוא דכתיב (ויקרא טז) בזאת יבא אל הקדש. זאת אשר ללוים. ° ובגינה (דף עו ע"ב) אתמר ׳משם רועה אבן ישראל׳ (זכריה ג). ׳על אבן אחת שבעה עינים׳. זכאה איהו מאן דשוי לה בקירטא דילה, ° דאיהי פומוי, בקריאת שמע, וזריק לה לגבי שמים דסמא"ל. דבגינה אתמר ° ׳שומו שמים ° על זאת׳ (ירמיה ב). ובה כי שמים דילה בעשן ׳נמלחו והארץ כבגד תבלה׳. ° ואנת רעיא מהימנא, קום טל קירטא דילך. דלאתר עלאה אנת סליק לה, יתיר מדוד ° ומכל נביאיא ° וחכמיא דכל דרא ודרא. ° והאי איהי קירטא דילך. זרקא מקף שופר הולך סגולתא. דאבנא דא מפומך סלקא לאתא דאתמר בה במפלא ממך אל תדרש ובמכסה ממך אל תחקר. ואיהי שמא דכתר עלאה ° דאיהו חכמה קדומה. ° דהכי סליק חכמה לחשבן שמא קדישא, עם עשר אתון בכללא, דאנון יו'ד ה'י וא'ו ה'י. ° דתמן תלת יודי"ן ° דאנון שמא דאכתר לשמא דחכמה זעירא. דא כליל עשר מעלא לתתא. וחכמה זעירא כליל עשר מתתא לעלא. ° עשר בגבורא מעלא ° סגולתא, ° דמתמן אתקריאת שכינתא ° סגלת מלכים, ואיהי שנאה (שצאה) לאמין דעלמא. ° איהי אבנא חדא כלילא מעשר אתון מתתא לעלא דרמיזין ביו'ד ה'א וא'ו ה'א. ° תלת אלפין אלין דחכמה זעירא ° דתמן כ"ח מ"ה. דהאי איהו שמא דסליק מ"ה בחשבן. ותלין מנה כ"ח אתון דאנון יו'ד וא'ו דל'ת, ה'א אל'ף, וא'ו אל'ף וא'ו, ה'א אל'ף. ותלת אלפין דהאי שמא אלין ° דסלקין אהיה תלת זמנין, כחשבן דרמיז קודשא בריך הוא לך בשליחותך, לאפקא לישראל ממצרים. הדא הוא דכתיב ׳ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה׳ (שמות ג) כה תאמר אל בני ׳ישראל אהיה שלחני אליכם׳. ° ובה אשתמודע ° דהוא מפלא ומכסה מסטרא דעלת כל עלאין, דאתמר בה בג' יודין דסגולתא ° ׳אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׳.
התרגום: וזו האבן, עליה נאמר (דניאל ב) 'ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב' ומלאה כל הארץ. זהו שכתוב (יחזקאל ג) 'מלא כל הארץ כבודו', 'ברוך כבוד ה' ממקומו'. ובגללו נאמר (תהלים קיח) '׳אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׳, ׳מאת ה' היתה זאת׳'. ובגללה אמר דוד (שם כז) 'אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי' וגו', '׳בזאת אני בוטח׳', ואל יתהלל המתהלל, '׳כי אם בזאת יתהלל המתהלל׳'. (איכה ג) '׳זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׳'. ויעקב, משום שידע שהיא עקר הכל, למד אותה לבניו. זהו שכתוב (בראשית מט) '׳וזאת אשר דבר להם אביהם׳', ומשה רבנו עליו השלום ממנה קבל תורה. זהו שכתוב (דברים ד) '׳וזאת התורה אשר שם משה׳'. ואהרן בה נכנס לקדש הקדשים, ונתקבל קרבנו. זהו שכתוב (ויקרא טז) בזאת יבא אל הקדש. זאת אשר ללוים. ובגללה נאמר (זכריה ג) '׳משם רעה אבן ישראל׳'. (בראשית מט) '׳על אבן אחת שבעה עינים׳'. אשרי מי ששם אותה באבן הקטנה שלו, שהיא פיו, בקריאת שמע, וזורק אותה כלפי שמי סמאל. שבגללו נאמר (ירמיה ב) '׳שמו שמים על זאת׳'. ובה, כי שמיו בעשן '׳נמלחו והארץ כבגד תבלה׳'. ואתה, רועה נאמן, קום קח אבן קטנה שלך, שלמקום עליון אתה מעלה אותה, יותר מדוד ומכל הנביאים והחכמים של כל דור ודור. וזו היא אבן קטנה שלך. זרקא מקף שופר הולך סגולתא, שאבן זו מפיך עולה לאות שנאמר בו במפלא ממך אל תדרש ובמכסה ממך אל תחקר. והיא שם של כתר עליון שהוא חכמה קדומה. שכך עולה חכמה בחשבון השם הקדוש, עם עשר אותיות בכלל, שהן יו"ד ה"י וא"ו ה"י. ששם שלשה יודי"ן שהם שם שמכתיר לשם החכמה הקטנה. זה כולל עשר מלמעלה למטה, וחכמה קטנה כוללת עשר מלמטה למעלה. עשר בגבורה מלמעלה - סגולתא, שמשם נקראת השכינה סגלת מלכים, והיא שנואה לאמות העולם. היא אבן אחת הכלולה מעשר אותיות מלמטה למעלה, הרמוזות ביו"ד ה"א וא"ו ה"א. שלשת אלפים אלה של חכמה קטנה, ששם כ"ח מ"ה - שזה שם העולה מ"ה בחשבון, ותלויות ממנו כ"ח אותיות שהן יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. ושלשת אלפים של שם זה הם העולים אהיה שלש פעמים, כחשבון שרמז הקב"ה: לך בשליחותך, להוציא את ישראל ממצרים. זהו שכתוב (שמות ג) '׳ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה׳, כה תאמר אל בני ׳ישראל אהיה שלחני אליכם׳'. ובו נודע שהוא מפלא ומכסה מצד עלת כל העליונים, שנאמר בו בשלשת היודין של הסגולתא '׳אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׳'.
מן המפרשים
אור יקר: יו״ד ה״א וא״ו ה״א דהיינו מילואו ג״י ג׳ אלפין ויוד א׳, שזהו סוד שם שבו משה נאחז, ועל שם זה הכולל י״ג מדות הרחמים נאמר ויקבור אותו בגי, והענוים הם מרכבה לשם זה בסוד ענותנותם, ולזה נאמר כל גי ינשא, דהיינו שהוא בשם ג״י ויתעלה לשם…
ביאור הגר"א: לצלמא. הוא דיוקנא בישא דס"א והוא פלשתאה הנ"ל: