הכאת סמא"ל ככלב במקל ובים התורה - וחמשה חלוקי אבנים תבות שמע
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 15 · דף יא ע"א
לשון הזוהר
[וילנא יא ע"א] קוּם לְגַבֵּהּ ° בְּחוּטְרָא דִּילָךְ, לְמַחֲאָה לֵהּ כְּכַלְבָּא, דְּהָכֵי אוֹרְחָא דְּכַלְבָּא לְמַחֲאָה לֵהּ בְּחוּטְרָא. וְאוֹרְחָא דְּעַבְדָּא לְמַחֲאָה לֵהּ בְּחוּטְרָא כְּכַלְבָּא, בְּגִין ° דְּעָלֵהּ אִתְּמַר ׳בִּדְבָרִים לֹא יוסר עֶבֶד׳ (משלי כט). בְּקַדְמִיתָא מָחִית לֵהּ עַל יַמָּא. כְּעָן קוּם מָחֵי לֵהּ בְּיַמָּא דְּאוֹרַיְתָא, ° בְּקֻלְמוֹס דִּילָךְ, בִּדְרוֹעָא דִּילָךְ, בְּיָד דִּילָךְ (וילנא יא ע"א) דְּאִתְּמַר בֵּהּ (שמות יד) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם דְּהָא ° בִּימִינָהּ אִתְבַּקְּעָא יַמָּא. ° בִּשְׂמָאלָא אִתְחַזְרַת יַבָּשָׁה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם (שם). ° בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא ׳נָשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם׳. קוּם נָצַח קְרָבִין דְּהָא בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא דִּילָךְ אִיהִי ° וְלֵךְ אִתְחַזְרַת. ° וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּמָּה דֻּבִּים וּזְאֵבִים דְּעִרְבּוּבְיָא מִתְכַּנְּשִׁין בְּגָלוּתָא לְמֵיכַל ° עָאנָא דִּילָךְ, ° דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וָאַתֶּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי׳ (יחזקאל לד). קוּם נָטִיל ° קִירְטָא דִּילָךְ לְגַבַּיְהוּ דְּהָא קִירְטָא דְדָוִד אִתְּמַר בָּהּ (שמואל א, יז) ׳וַיִּבְחַר לוֹ ° חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל׳. נָטִיל לוֹן בַּחֲמִשָּׁה תֵּיבִין דְּאִנּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'. ° וְכַד שַׁוֵּי לוֹן בְּקִירְטָא, אִתְעֲבִידוּ אֶחָד, אַבְנָא חֲדָא, וְקָטִיל לִפְלִישְׁתָּאָה.
תרגום
קוּם כְּנֶגְדּוֹ בְּמַקֶּלְךָ, לְהַכּוֹתוֹ כְּכֶלֶב, שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַכֶּלֶב, לְהַכּוֹתוֹ בְּמַקֵּל. וְדֶרֶךְ הָעֶבֶד לְהַכּוֹתוֹ בְּמַקֵּל כְּכֶלֶב, מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (משלי כט) 'בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֵר עָבֶד'. בַּתְּחִלָּה הִכָּה אוֹתוֹ עַל הַיָּם. עַכְשָׁו קוּם הַכֵּה אוֹתוֹ בְּיַם הַתּוֹרָה, בְּקֻלְמוֹסְךָ, בִּזְרוֹעֲךָ, בְּיָדְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות יד) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, שֶׁהֲרֵי בִּימִינָהּ נִבְקַע הַיָּם, בִּשְׂמֹאלָהּ נַהְפְּכָה הַיַּבָּשָׁה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב 'וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם' (שם). בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא 'נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם'. קוּם נַצֵּחַ מִלְחָמוֹת, שֶׁהֲרֵי בַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְךָ שָׁבָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּמָּה דֻּבִּים וּזְאֵבִים שֶׁל עִרְבּוּבְיָה מִתְכַּנְּסִים בַּגָּלוּת לֶאֱכֹל אֶת צֹאנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל לד) 'וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי'. קוּם קַח אֶבֶן קְטַנָּה שֶׁלְּךָ אֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אֶבֶן קְטַנָּה שֶׁל דָּוִד נֶאֱמַר בָּהּ (שמואל א יז) 'וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל'. קַח אוֹתָן בַּחֲמִשָּׁה תֵּבוֹת שֶׁהֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'. וּכְשֶׁשָּׂם אוֹתָן בָּאֶבֶן הַקְּטַנָּה, נַעֲשׂוּ אֶחָד, אֶבֶן אַחַת, וְהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא יא ע"א] קום לגבה ° בחוטרא דילך, למחאה לה ככלבא, דהכי אורחא דכלבא למחאה לה בחוטרא. ואורחא דעבדא למחאה לה בחוטרא ככלבא, בגין ° דעלה אתמר ׳בדברים לא יוסר עבד׳ (משלי כט). בקדמיתא מחית לה על ימא. כען קום מחי לה בימא דאוריתא, ° בקלמוס דילך, בדרועא דילך, ביד דילך (וילנא יא ע"א) דאתמר בה (שמות יד) ויט משה את ידו על הים דהא ° בימינה אתבקעא ימא. ° בשמאלא אתחזרת יבשה. הדא הוא דכתיב ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שם). ° בעמודא דאמצעיתא ׳נשפת ברוחך כסמו ים׳. קום נצח קרבין דהא ברתא דמלכא דילך איהי ° ולך אתחזרת. ° ולא עוד אלא כמה דבים וזאבים דערבוביא מתכנשין בגלותא למיכל ° עאנא דילך, ° דאתמר בהון ׳ואתן צאני צאן מרעיתי׳ (יחזקאל לד). קום נטיל ° קירטא דילך לגביהו דהא קירטא דדוד אתמר בה (שמואל א, יז) ׳ויבחר לו ° חמשה חלוקי אבנים מן הנחל׳. נטיל לון בחמשה תיבין דאנון שמע ישראל ה' אלהינו ה'. ° וכד שוי לון בקירטא, אתעבידו אחד, אבנא חדא, וקטיל לפלישתאה.
התרגום: קום כנגדו במקלך, להכותו ככלב, שכך דרך הכלב, להכותו במקל. ודרך העבד להכותו במקל ככלב, משום שעליו נאמר (משלי כט) 'בדברים לא יוסר עבד'. בתחלה הכה אותו על הים. עכשו קום הכה אותו בים התורה, בקלמוסך, בזרועך, בידך, שנאמר בו (שמות יד) ויט משה את ידו על הים, שהרי בימינה נבקע הים, בשמאלה נהפכה היבשה. זהו שכתוב 'ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים' (שם). בעמודא דאמצעיתא 'נשפת ברוחך כסמו ים'. קום נצח מלחמות, שהרי בת המלך שלך היא, ולך שבה. ולא עוד אלא כמה דבים וזאבים של ערבוביה מתכנסים בגלות לאכל את צאנך, שנאמר בהם (יחזקאל לד) 'ואתן צאני צאן מרעיתי'. קום קח אבן קטנה שלך אליהם, שהרי אבן קטנה של דוד נאמר בה (שמואל א יז) 'ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל'. קח אותן בחמשה תבות שהן שמע ישראל ה' אלהינו ה'. וכששם אותן באבן הקטנה, נעשו אחד, אבן אחת, והרג את הפלשתי.
מן המפרשים
אור יקר: אחד אבנא חדא, דהיינו סוד אחד המייחד כל המציאות במלכות, דהיינו עשר ספירות כולם בסוד אחד ודאי, ואינם בבחינתם למעלה אלא אבנא חדא דהיינו היותם נכללות כולם למטה במלכות בקושי ודין על אלו החצונים, דהיינו וקטיל לפלשתאי, וסוד הפלשתי…
ביאור הגר"א: באלין חמשין כו'. דנ' תרעין הן י"ה, ה' כליל מי' כמ"ש בהקדמת ת"ז. וכן היו בים, ביד, בה' אצבעות בכ"א עשר מסט' דימא עילאה, ים גי' חמשים כמ"ש בהגדת פסח בים כמה כו':