ההלכה ארוסת משה עד שיהרג הנחש - ובכ"ה וכ"ה הכה את המצרי
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 14 · דף י ע"ב
לשון הזוהר
° וְאִיהִי אֲרוּסָה לְמֹשֶׁה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְעַד לָאו אִיהִי נְשׂוּאָה לֵהּ ° עַד דְּיִקְטוֹל לְחִוְיָא וְיֵעוּל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. דִּבְגִין דָּא לָא עָאל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא עַד דְּיִזְכֶּה לָהּ דְּמִדִּתְרֵין לוּחִין אִתְּבָּרוּ פָּרְחָא מִנֵּהּ וּבְגָלוּתָא רְבִיעָאָה יִזְכֶּה לָהּ וּבְגִינָהּ יִזְכֶּה לְאַעֲלָא לְאַרְעָא קַדִּישָׁא: קוּם אַנְתְּ רָעֲיָא מְהֵימָנָא, דִּבְגִינָךְ אִתְּמַר ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה׳ (שמות ב) וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. דְּבִשְׁמָא דְּאִמָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי נ' תַּרְעִין, מָחִית לֵהּ דְּאִתְרְמִיזוּ בְּכֹ"ה וָכֹ"ה אַתְוָן דִּמְיַחֲדִין בְּהוֹן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּרֵין זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, דְּאִית בְּשִׁית תֵּיבִין כ"ה אַתְוָן, וּתְרֵין זִמְנִין אִנּוּן נ'. ° בְּאִלֵּין חַמְשִׁין מָחֵי לְפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו חַמְשִׁין מַכּוֹת:
תרגום
וְהִיא אֲרוּסָה לְמֹשֶׁה - הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְעַד עַתָּה אֵינָהּ נְשׂוּאָה לוֹ עַד שֶׁיַּהֲרֹג אֶת הַנָּחָשׁ וְיִכָּנֵס לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. וְלָכֵן לֹא נִכְנַס לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָהּ, שֶׁמִּשְּׁנֵי הַלּוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ, פָּרְחָה מִמֶּנּוּ, וּבַגָּלוּת הָרְבִיעִית יִזְכֶּה לָהּ, וּבִגְלָלָהּ יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה: קוּם אַתָּה, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁבִּגְלָלְךָ נֶאֱמַר ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה׳ (שמות ב) וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי. שֶׁבְּשֵׁם הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים, הִכָּה אוֹתוֹ, שֶׁנִּרְמְזוּ בְּכֹה וָכֹה - אוֹתִיּוֹת הַמְיַחֲדוֹת בָּהֶן אֶת הקב"ה שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל יוֹם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, שֶׁיֵּשׁ בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת כ"ה אוֹתִיּוֹת, וּשְׁתֵּי פְעָמִים הֵן נ'. בְּאֵלֶּה הַחֲמִשִּׁים הִכָּה אֶת פַּרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ואיהי ארוסה למשה הלכה למשה מסיני ועד לאו איהי נשואה לה ° עד דיקטול לחויא ויעול לארעא קדישא. דבגין דא לא עאל לארעא קדישא עד דיזכה לה דמדתרין לוחין אתברו פרחא מנה ובגלותא רביעאה יזכה לה ובגינה יזכה לאעלא לארעא קדישא: קום אנת רעיא מהימנא, דבגינך אתמר ׳ויפן כה וכה׳ (שמות ב) ויך את המצרי. דבשמא דאמא עלאה דאיהי נ' תרעין, מחית לה דאתרמיזו בכ"ה וכ"ה אתון דמיחדין בהון לקודשא בריך הוא תרין זמנין בכל יומא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, דאית בשית תיבין כ"ה אתון, ותרין זמנין אנון נ'. ° באלין חמשין מחי לפרעה ובכל עבדיו חמשין מכות:
התרגום: והיא ארוסה למשה - הלכה למשה מסיני, ועד עתה אינה נשואה לו עד שיהרג את הנחש ויכנס לארץ הקדושה. ולכן לא נכנס לארץ הקדושה עד שיזכה לה, שמשני הלוחות נשברו, פרחה ממנו, ובגלות הרביעית יזכה לה, ובגללה יזכה להכנס לארץ הקדושה: קום אתה, רועה נאמן, שבגללך נאמר ׳ויפן כה וכה׳ (שמות ב) ויך את המצרי. שבשם האם העליונה שהיא חמשים שערים, הכה אותו, שנרמזו בכה וכה - אותיות המיחדות בהן את הקב"ה שתי פעמים בכל יום: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, שיש בשש תבות כ"ה אותיות, ושתי פעמים הן נ'. באלה החמשים הכה את פרעה ובכל עבדיו חמשים מכות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ואיהי ארוסה. כמ"ש כלת משה. וכן אמרו ( פסחים מט ע"ב ) תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה: