ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 80: תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן › פיסקה 13 (י ע"ב)

הכרוזים למלחמת הנחש הקדמוני - וההורג אותו תהיה הלכה כמותו

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 13 · דף י ע"ב

לשון הזוהר

דְּהָא כַּמָּה כָּרוֹזִין נַפְקִין בְּגִינַהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בְּעִיר ° אֲמָרֶיהָ תֹּאמַר׳ (משלי ח). וּמַאי אַמְרִין כָּרוֹזִין (שם) ׳אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל ° בְּנֵי אָדָם׳. דְּהָא כַּמָּה פָּרְשִׁין תַּקִּיפִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין לְאַגָּחָא קְרָבָא עִם חִוְיָא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְּקָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וְקָטִיל לְכָל דָּרִין דְּאַתְיָן אֲכַתְרֵהּ. מִנְּהוֹן הֲוָה אָכִיל בְּנוּרָא דִּילֵהּ דְּאִיהוּ גֵּיהִנֹּם, וּמִנְּהוֹן הֲוָה בָּלַע לוֹן חַיִּין כְּגַוְנָא דְּקֹרַח, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְיָרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה׳ (במדבר טז, לג) (במדבר ט"ז, ל"ג). מִנְּהוֹן קָטִיל בְּכַמָּה מִינֵי מִיתָה. דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת׳ (תהלים סח, כא). ° וְכַמָּה מָארֵי תְּרִיסִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבֵּהּ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת ° וּפַסְקִין עָלֶיהָ כַּמָּה פְּסָקוֹת בְּקַלִּין וַחֲמוּרִין דִּילֵהּ ° ׳וַיִּפֶן כֹּ'ה וָכֹ'ה ° וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ (שמות ב, יב). לֵית בְּהוּ חַד דְּקָטִיל לְחִוְיָא וְכָרוֹזִין נַפְקִין מָאן דְּנָצַח קְרָבָא וְקָטִיל לְחִוְיָא יְהֵא הֲלָכָה דִּילֵהּ ° וְכַמָּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת אִנּוּן דְּאִתְּמַר בְּכָל חַד הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי וְאִנּוּן (תהלים מא) בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוּתֶיהָ דִּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא אֲבָל בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא עֲלַהּ אִתְּמַר ° ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה׳ (משלי לא, כט).

תרגום

שֶׁהֲרֵי כַּמָּה כָּרוֹזִים יוֹצְאִים בִּגְלָלָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ח) 'בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמַר'. וּמַה אוֹמְרִים הַכָּרוֹזִים? (שם) ׳'אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם'׳. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה פָּרָשִׁים חֲזָקִים הָיוּ מִתְכַּנְּסִים לְהִלָּחֵם עִם הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁהָרַג אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהָרַג אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו. מֵהֶם הָיָה אוֹכֵל בְּאֵשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא גֵּיהִנֹּם, וּמֵהֶם הָיָה בּוֹלֵעַ אוֹתָם חַיִּים כְּעֵין קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳'וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה'׳ (במדבר טז, לג). מֵהֶם הָרַג בְּכַמָּה מִינֵי מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳'לַמָּוֶת תּוֹצָאוֹת'׳ (תהלים סח, כא). וְכַמָּה בַּעֲלֵי תְרִיסִים הָיוּ מִתְכַּנְּסִים אֵלָיו בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּפוֹסְקִים עָלֶיהָ כַּמָּה פְּסָקוֹת בְּקֻלִּים וַחֲמוּרִים שֶׁלּוֹ ׳'וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ'׳ (שמות ב, יב). ׳אֵין בָּהֶם׳ אֶחָד שֶׁהוֹרֵג אֶת הַנָּחָשׁ. וְכָרוֹזִים יוֹצְאִים: מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה וְהוֹרֵג אֶת הַנָּחָשׁ, תִּהְיֶה הֲלָכָה כָּמוֹהוּ. וְכַמָּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת יֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל אַחַת 'הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי', וְהֵן (תהלים מא) 'בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ' שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ, אֲבָל בַּת הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳'רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה'׳ (משלי לא, כט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהא כמה כרוזין נפקין בגינה. הדא הוא דכתיב ׳בראש הומיות תקרא בפתחי שערים בעיר ° אמריה תאמר׳ (משלי ח). ומאי אמרין כרוזין (שם) ׳אליכם אישים אקרא וקולי אל ° בני אדם׳. דהא כמה פרשין תקיפין הוו מתכנשין לאגחא קרבא עם חויא נחש הקדמוני, דקטיל לאדם קדמאה, וקטיל לכל דרין דאתין אכתרה. מנהון הוה אכיל בנורא דילה דאיהו גיהנם, ומנהון הוה בלע לון חיין כגונא דקרח, דאתמר בהון ׳וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה׳ (במדבר טז, לג) (במדבר ט"ז, ל"ג). מנהון קטיל בכמה מיני מיתה. דאתמר בהון ׳למות תוצאות׳ (תהלים סח, כא). ° וכמה מארי תריסין הוו מתכנשין לגבה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ° ופסקין עליה כמה פסקות בקלין וחמורין דילה ° ׳ויפן כ'ה וכ'ה ° וירא כי אין איש׳ (שמות ב, יב). לית בהו חד דקטיל לחויא וכרוזין נפקין מאן דנצח קרבא וקטיל לחויא יהא הלכה דילה ° וכמה הלכות פסוקות אנון דאתמר בכל חד הלכה כפלוני ואנון (תהלים מא) בתולות אחריה רעותיה דברתא דמלכא אבל ברתא דמלכא עלה אתמר ° ׳רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׳ (משלי לא, כט).

התרגום: שהרי כמה כרוזים יוצאים בגללה. זהו שכתוב (משלי ח) 'בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר'. ומה אומרים הכרוזים? (שם) ׳'אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם'׳. שהרי כמה פרשים חזקים היו מתכנסים להלחם עם הנחש הקדמוני, שהרג את אדם הראשון, והרג את כל הדורות הבאים אחריו. מהם היה אוכל באש שלו שהוא גיהנם, ומהם היה בולע אותם חיים כעין קרח, שנאמר בהם ׳'וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה'׳ (במדבר טז, לג). מהם הרג בכמה מיני מיתה, שנאמר בהם ׳'למות תוצאות'׳ (תהלים סח, כא). וכמה בעלי תריסים היו מתכנסים אליו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ופוסקים עליה כמה פסקות בקלים וחמורים שלו ׳'ויפן כה וכה וירא כי אין איש'׳ (שמות ב, יב). ׳אין בהם׳ אחד שהורג את הנחש. וכרוזים יוצאים: מי שמנצח במלחמה והורג את הנחש, תהיה הלכה כמוהו. וכמה הלכות פסוקות יש שנאמר בכל אחת 'הלכה כפלוני', והן (תהלים מא) 'בתולות אחריה רעותיה' של בת המלך, אבל בת המלך עליה נאמר ׳'רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה'׳ (משלי לא, כט).

מן המפרשים

אור יקר: אמריה תאמר, ומאי דקאמרי כרוזין, שהוא אמירה ממש אליכם אישים אקרא, הם המתקרבין יותר שהם אישים מצד האשה העליונה, ואלו מתקרבים למעלה בסוד אשה ריח ניחוח, ולכך אליכם אישים אקרא שיתעלו, אמנם בני אדם שעדיין אינם אדם אלא בני אדם, ואלו…

ביאור הגר"א: קרבא כו'. שהן ע"ב אומין כמ"ש בת"ז ע"ש בתיקון ו ':

לכל המפרשים על פיסקה זו