שלשה מלאכים לכל נקדה מקמץ עד שורק - ותפלת רשב"י לקראת המלחמה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 12 · דף י ע"ב
לשון הזוהר
[דף עו ע"א] ° קָמַץ. קדומיא"ל מלכיא"ל צוריא"ל. פָּתַח פרא"ל תומיא"ל חסדיא"ל. צֵרֵי צוריא"ל רָזִיאֵ"ל יופיאֵ"ל. (דף עו ע"א) סֶגוֹל סטטורי"ה גזריא"ל לְמוּאֵ"ל. שְׁבָ"א שמעיא"ל ברכיא"ל אהניא"ל. חֹלָ"ם חניא"ל להריא"ל מהניא"ל. חִרִ"ק חזקיא"ל רהטיא"ל קדושיא"ל. שֻׁרֻ"ק שמועא"ל רעמיא"ל קניא"ל. שֻׁרֻ"ק שמשיא"ל רפא"ל קרשיא"ל: וְהַמַּשְׂכִילִים אִלֵּין דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּצְלוֹתָא, אֵיךְ סַלְקָא לָהּ בְּרַתָּא ° בְּאַתְוָן וּנְקֻדֵּי וְטַעֲמֵי. דְּכֻלְּהוּ אִנּוּן רְחִימוּ דִּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא ° בְּחָתָן דִילָהּ, לְאַעֲלָא רְחִימוּ וּשְׁלָמָא וְחִבּוּרָא וְקוּרְבָא בֵּינַיְהוּ, בְּכָל מִדּוֹת דְּתַרְוַיְהוּ לְאַכְלָלָא לוֹן כַּחֲדָא בְּכֻלְּהוּ. וְאִנּוּן ° קְרָבָא לְסַמָּאֵ"ל וְנָחָשׁ וְשִׁבְעִין מְמָנָן: קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עַל רַגְלוֹי, וְסָלִיק יְדוֹי לְמָארֵי עָלְמָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ, ° לְמֵיהַב לָן תָּקְפָא לִי וּלְכָל חַבְרַיָּא וּלְכָל דְּעָאלִין בִּקְרָבָא דָּא, ° דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דִּילָךְ לְאַעֲלָא בִּקְרָבָא דָּא בְּלָא כִּסּוּפָא קַמָּךְ, וּלְאַפָּקָא מִתַּמָּן בְּלֹא כִּסּוּפָא קַמָּךְ וְקַמֵּי ° מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה. דְּכַד נַצְּחִין בְּנָהָא קְרָבִין, אִתְּמַר בָּהּ ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהלים קיג, ט). וְלֹא אָהָא בְּכִסּוּפָא קַמֵּי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא ° דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה וְגוֹ'׳ (שם מה, יד).
תרגום
קָמַץ - קדומיא"ל מלכיא"ל צוריא"ל. פָּתַח - פרא"ל תומיא"ל חסדיא"ל. צֵרֵי - צוריא"ל רזיא"ל יופיא"ל. סֶגוֹל - סטטוריה גזריא"ל למואל. שְׁבָא - שמעיא"ל ברכיא"ל אהניא"ל. חוֹלָם - חניא"ל להריא"ל מהניא"ל. חִירִיק - חזקיא"ל רהטיא"ל קדושיא"ל. שׁוּרֻק - שמועא"ל רעמיא"ל קניא"ל. שׁוּרֻק - שמשיא"ל רפא"ל קרשיא"ל: וְהַמַּשְׂכִּילִים - אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂכֶל לְהַכִּיר בַּתְּפִלָּה, אֵיךְ מַעֲלָה אוֹתָהּ הַבַּת בְּאוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת וּטְעָמִים, שֶׁכֻּלָּן הֵן אַהֲבַת בַּת הַמֶּלֶךְ בְּחֲתָנָהּ, לְהַכְנִיס אַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְחִבּוּר וְקִרְבָה בֵּינֵיהֶם, בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁל שְׁנֵיהֶם, לִכְלֹל אוֹתָם יַחַד בְּכֻלָּן. וְהֵן מִלְחָמָה לְסַמָּאֵל וְנָחָשׁ וְשִׁבְעִים מְמֻנִּים: קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עַל רַגְלָיו, וְהֵרִים יָדָיו לַאֲדוֹן הָעוֹלָם וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לָתֵת לָנוּ כֹּחַ, לִי וּלְכָל הַחֲבֵרִים וּלְכָל הַנִּכְנָסִים בְּמִלְחָמָה זוֹ, שֶׁהֵם מִצִּדְּךָ, לְהִכָּנֵס בְּמִלְחָמָה זוֹ בְּלֹא בֹשֶׁת לְפָנֶיךָ, וּלְצֵאת מִשָּׁם בְּלֹא בֹשֶׁת לְפָנֶיךָ וְלִפְנֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא הָעֶלְיוֹנָה. שֶׁכַּאֲשֶׁר מְנַצְּחִים בָּנֶיהָ מִלְחָמוֹת, נֶאֱמַר בָּהּ (תהלים קיג) 'אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה'. וְלֹא אֶהְיֶה בְּבֹשֶׁת לִפְנֵי בַּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם מה) 'כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה' וְגוֹ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף עו ע"א] ° קמץ. קדומיא"ל מלכיא"ל צוריא"ל. פתח פרא"ל תומיא"ל חסדיא"ל. צרי צוריא"ל רזיא"ל יופיא"ל. (דף עו ע"א) סגול סטטורי"ה גזריא"ל למוא"ל. שב"א שמעיא"ל ברכיא"ל אהניא"ל. חל"ם חניא"ל להריא"ל מהניא"ל. חר"ק חזקיא"ל רהטיא"ל קדושיא"ל. שר"ק שמועא"ל רעמיא"ל קניא"ל. שר"ק שמשיא"ל רפא"ל קרשיא"ל: והמשכילים אלין דאית בהון שכל לאשתמודעא בצלותא, איך סלקא לה ברתא ° באתון ונקדי וטעמי. דכלהו אנון רחימו דברתא דמלכא ° בחתן דילה, לאעלא רחימו ושלמא וחבורא וקורבא ביניהו, בכל מדות דתרויהו לאכללא לון כחדא בכלהו. ואנון ° קרבא לסמא"ל ונחש ושבעין ממנן: קם רבי שמעון בוצינא קדישא על רגלוי, וסליק ידוי למארי עלמא ואמר, רבון עלמא יהא רעוא דילך, ° למיהב לן תקפא לי ולכל חבריא ולכל דעאלין בקרבא דא, ° דאנון מסטרא דילך לאעלא בקרבא דא בלא כסופא קמך, ולאפקא מתמן בלא כסופא קמך וקמי ° מטרוניתא עלאה. דכד נצחין בנהא קרבין, אתמר בה ׳אם הבנים שמחה׳ (תהלים קיג, ט). ולא אהא בכסופא קמי ברתא דמלכא ° דאתמר בה ׳כל כבודה בת מלך פנימה וגו'׳ (שם מה, יד).
התרגום: קמץ - קדומיא"ל מלכיא"ל צוריא"ל. פתח - פרא"ל תומיא"ל חסדיא"ל. צרי - צוריא"ל רזיא"ל יופיא"ל. סגול - סטטוריה גזריא"ל למואל. שבא - שמעיא"ל ברכיא"ל אהניא"ל. חולם - חניא"ל להריא"ל מהניא"ל. חיריק - חזקיא"ל רהטיא"ל קדושיא"ל. שורק - שמועא"ל רעמיא"ל קניא"ל. שורק - שמשיא"ל רפא"ל קרשיא"ל: והמשכילים - אלה שיש בהם שכל להכיר בתפלה, איך מעלה אותה הבת באותיות ונקדות וטעמים, שכלן הן אהבת בת המלך בחתנה, להכניס אהבה ושלום וחבור וקרבה ביניהם, בכל המדות של שניהם, לכלל אותם יחד בכלן. והן מלחמה לסמאל ונחש ושבעים ממנים: קם רבי שמעון בוצינא קדישא על רגליו, והרים ידיו לאדון העולם ואמר: רבון העולם, יהי רצון מלפניך לתת לנו כח, לי ולכל החברים ולכל הנכנסים במלחמה זו, שהם מצדך, להכנס במלחמה זו בלא בשת לפניך, ולצאת משם בלא בשת לפניך ולפני המטרוניתא העליונה. שכאשר מנצחים בניה מלחמות, נאמר בה (תהלים קיג) 'אם הבנים שמחה'. ולא אהיה בבשת לפני בת המלך, שנאמר בה (שם מה) 'כל כבודה בת מלך פנימה' וגו'.
מן המפרשים
אור יקר: ולא אהא בכסופא קמי ברתא דמלכא, היינו בחינת המלכות שהיא נקראת בת מלך ודאי, מצד החכמה בת אל המלך העליון כדפי׳, והיא בחינת י׳ שבתוך ה' שפי׳ לעיל, והיא מצד החכמה, ונקראת.
ביאור הגר"א: קמץ כו'. והן כ"ח דכ"ח מ"ה דחכמה שמשם נקודות כמ"ש בת"ז: