ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 80: תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן › פיסקה 11 (י ע"ב)

תוספתא מצד הצדיק ותוספת נשמה יתרה - ותיקו מן המפלא והמכסה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 11 · דף י ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא י ע"ב] תּוֹסֶפְתָּא אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ כָּלִיל כָּל מוּסָפִין, וּמִתַּמָּן אִיהִי שְׁכִינְתָּא קָרְבַּן הַמּוּסָפִין. ° וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד׳ (משלי יא). בֵּהּ תּוֹסֶפְתָּא חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְכָל מִדּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° וּמִנֵּהּ תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵרָה, דְּאִתּוֹסָף בְּבַר נָשׁ מֵעֵרֶב שַׁבָּת לְעֵרֶב שַׁבָּת. ° וְאִיהוּ הַשַּׁבָּת, שְׁבִיעִי כָּל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ בֵּהּ שְׁבִיעִיּוֹת. וְכָל מָאן דְּאוֹסִיף בֵּהּ בְּשַׁבָּת בְּמַאֲכָלִין בְּעִנּוּגִין, מוּסָפִין לֵהּ. וּמַאי מַאֲכָלוֹת דִּילֵהּ. קָרְבְּנִין (וילנא י ע"ב) דִּצְלוֹתָא דְּמוּסַף, דְּאִתּוֹסְפָן בֵּהּ עַמָּא קַדִּישָׁא יַתִּיר מִשְּׁאָר יוֹמִין דְּחֹל. ° תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה דְּקִדּוּשׁ ° עִנּוּג וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג בִּתְלָת סְעֻדָּתָן. וּבְגִין דָּא כָּל הַמּוֹסִיף מוּסָפִין לֵהּ וְכָל הַגּוֹרֵעַ גּוֹרְעִין לוֹ. וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת תיק'ו, מִסִּטְרָא דְּהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר. וּבְגִינֵהּ אוֹקְמוּהּ מִכָּל מָקוֹם שְׁתֹק כָּךְ ° עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה: קָם רָעֲיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר, ° סָבָא סָבָא עֲלָךְ אִתְּמַר (ויקרא יט) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. תָּקוּם בְּיִשְׂרָאֵל עִלָּאָה ° עַד דְּלֵית סוֹף לִסְלִיקוּ דִּילָךְ. ° עִלָּאִין וְתַתָּאִין מִתְבָּרְכִין בָּךְ וּמִשְׁתַּבְּחִין בָּךְ, דְּאִתְכְּלִילוּ בָּךְ כָּל מִדּוֹת אֲחוֹרִיִּים וּפְנִימִיִּים דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר הָא זְרִיקַת ° קִירְטָא. אַבְנִין דְּקִירְטָא לְגַבָּאֵי, אִמָּא ° לְאִנּוּן דְּאָזְלִין בָּאֲוִירָא, דְּהָא אַבְנָא לְגַבַּיְהוּ: פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מֻקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. ° מַלְאָכִין דְּאַתְוָן ° דְּעָלַיְכוּ אִתְּמַר ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳ (תהלים קד). ° קַבִּילוּ אַבְנִין אִלֵּין דְּאִנּוּן נִקּוּדִין דְּאִתְקְרִיאוּ ° עַל שִׁמְכֶם, ° דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ׳ (דברים כז), אִלֵּין אִנּוּן:

תרגום

תּוֹסֶפְתָּא נִקְרֵאת מִצַּד הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמּוּסָפִין, וּמִשָּׁם הִיא הַשְּׁכִינָה קָרְבַּן הַמּוּסָפִין. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (משלי יא) 'יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד'. בּוֹ תּוֹסֶפְתָּא - חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְכָל מִדּוֹת הקב"ה, וּמִמֶּנּוּ תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵרָה, הַמִּתּוֹסֶפֶת בְּאָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְהוּא הַשַּׁבָּת, שְׁבִיעִי כָּל הַסְּפִירוֹת נִקְרְאוֹת בּוֹ שְׁבִיעִיּוֹת. וְכָל מִי שֶׁמּוֹסִיף בּוֹ בְּשַׁבָּת בְּמַאֲכָלִים וּבְעִנּוּגִים, מוֹסִיפִים לוֹ. וּמָה הֵם מַאֲכָלָיו? קָרְבְּנוֹת שֶׁל תְּפִלַּת הַמּוּסָף, שֶׁמִּתּוֹסֶפֶת בָּהּ הָעָם הַקָּדוֹשׁ יוֹתֵר מִשְּׁאָר יְמֵי חֹל. תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה שֶׁל קִדּוּשׁ, עֹנֶג, 'וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג' בִּשְׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. וּבִגְלַל זֶה כָּל הַמּוֹסִיף מוֹסִיפִים לוֹ, וְכָל הַגּוֹרֵעַ גּוֹרְעִים לוֹ. וְעוֹד הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת תֵּיקוּ, מִצַּד אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר'. וּבִגְלָלוֹ בֵּאֲרוּהוּ: מִכָּל מָקוֹם שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה: קָם רוֹעֶה נֶאֱמָן וְאָמַר: זָקֵן, זָקֵן, עָלֶיךָ נֶאֱמַר (ויקרא יט) 'מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם'. תָּקוּם בְּיִשְׂרָאֵל עֶלְיוֹנָה עַד שֶׁאֵין סוֹף לַעֲלִיָּתְךָ. עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מִתְבָּרְכִים בְּךָ וּמִשְׁתַּבְּחִים בְּךָ, שֶׁנִּכְלְלוּ בְךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֲחוֹרִיּוֹת וְהַפְּנִימִיּוֹת שֶׁל הקב"ה. אָמַר: הֲרֵי זְרִיקַת הָאֶבֶן הַקְּטַנָּה. אַבְנֵי הָאֶבֶן הַקְּטַנָּה אֵלַי, אֵם לְאוֹתָם הַהוֹלְכִים בָּאֲוִיר, שֶׁהֲרֵי הָאֶבֶן אֲלֵיהֶם: פָּתַח וְאָמַר: זַרְקָא מֻקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. מַלְאָכִים שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁעֲלֵיכֶם נֶאֱמַר (תהלים קד) 'עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט'. קַבְּלוּ אֲבָנִים אֵלֶּה שֶׁהֵן נְקֻדּוֹת הַנִּקְרָאוֹת עַל שִׁמְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (דברים כז) 'אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ' - אֵלֶּה הֵן:

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא י ע"ב] תוספתא אתקריאת מסטרא דצדיק, דאיהו כליל כל מוספין, ומתמן איהי שכינתא קרבן המוספין. ° ובגינה אתמר ׳יש מפזר ונוסף עוד׳ (משלי יא). בה תוספתא חכמה ובינה ודעת וכל מדות דקודשא בריך הוא, ° ומנה תוספת נשמה יתרה, דאתוסף בבר נש מערב שבת לערב שבת. ° ואיהו השבת, שביעי כל ספירן אתקריאו בה שביעיות. וכל מאן דאוסיף בה בשבת במאכלין בענוגין, מוספין לה. ומאי מאכלות דילה. קרבנין (וילנא י ע"ב) דצלותא דמוסף, דאתוספן בה עמא קדישא יתיר משאר יומין דחל. ° תוספת קדשה דקדוש ° ענוג וקראת לשבת ענג בתלת סעדתן. ובגין דא כל המוסיף מוספין לה וכל הגורע גורעין לו. ועוד שכינתא אתקריאת תיק'ו, מסטרא דההוא דאתמר בה במפלא ממך אל תדרש ובמכסה ממך אל תחקר. ובגינה אוקמוה מכל מקום שתק כך ° עלה במחשבה: קם רעיא מהימנא ואמר, ° סבא סבא עלך אתמר (ויקרא יט) מפני שיבה תקום. תקום בישראל עלאה ° עד דלית סוף לסליקו דילך. ° עלאין ותתאין מתברכין בך ומשתבחין בך, דאתכלילו בך כל מדות אחוריים ופנימיים דקודשא בריך הוא. אמר הא זריקת ° קירטא. אבנין דקירטא לגבאי, אמא ° לאנון דאזלין באוירא, דהא אבנא לגביהו: פתח ואמר זרקא מקף שופר הולך סגולתא. ° מלאכין דאתון ° דעליכו אתמר ׳עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט׳ (תהלים קד). ° קבילו אבנין אלין דאנון נקודין דאתקריאו ° על שמכם, ° דאתמר בהון ׳אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך׳ (דברים כז), אלין אנון:

התרגום: תוספתא נקראת מצד הצדיק, שהוא כולל כל המוספין, ומשם היא השכינה קרבן המוספין. ובגללו נאמר (משלי יא) 'יש מפזר ונוסף עוד'. בו תוספתא - חכמה ובינה ודעת וכל מדות הקב"ה, וממנו תוספת נשמה יתרה, המתוספת באדם מערב שבת לערב שבת. והוא השבת, שביעי כל הספירות נקראות בו שביעיות. וכל מי שמוסיף בו בשבת במאכלים ובענוגים, מוסיפים לו. ומה הם מאכליו? קרבנות של תפלת המוסף, שמתוספת בה העם הקדוש יותר משאר ימי חל. תוספת קדשה של קדוש, ענג, 'וקראת לשבת ענג' בשלש סעדות. ובגלל זה כל המוסיף מוסיפים לו, וכל הגורע גורעים לו. ועוד השכינה נקראת תיקו, מצד אותו שנאמר בו 'במפלא ממך אל תדרש ובמכסה ממך אל תחקר'. ובגללו בארוהו: מכל מקום שתק, כך עלה במחשבה: קם רועה נאמן ואמר: זקן, זקן, עליך נאמר (ויקרא יט) 'מפני שיבה תקום'. תקום בישראל עליונה עד שאין סוף לעליתך. עליונים ותחתונים מתברכים בך ומשתבחים בך, שנכללו בך כל המדות האחוריות והפנימיות של הקב"ה. אמר: הרי זריקת האבן הקטנה. אבני האבן הקטנה אלי, אם לאותם ההולכים באויר, שהרי האבן אליהם: פתח ואמר: זרקא מקף שופר הולך סגולתא. מלאכים של האותיות, שעליכם נאמר (תהלים קד) 'עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט'. קבלו אבנים אלה שהן נקדות הנקראות על שמכם, שנאמר בהן (דברים כז) 'אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך' - אלה הן:

מן המפרשים

אור יקר: תבנה את מזבח ה׳ דא ה׳ דהיינו עילאה ותתאה, כל אחד ואחד בבחינתו העליונה, מזבח הפנימי מזבח-הזהב. העליונה, מזבח החיצון מזבח הנחשת, אם כן איהי אבן יסודא דבניינא, כל מקום שצריך בנין דהיינו הנקבה שהיא הצריכה בנין, רחל אמרה ואבנה,…

ביאור הגר"א: ובג"ד כו' משור פר. ר"ל דפר הוא גבורה כידוע פ"ר גבורות מנצפ"ך:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: