ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 8: תיקון ו - בראשית קן צפור, גלות השכינה ובניה ורחמי שלוח הקן › פיסקה 16 (יט ע"א)

נשר יונה וצפור - קני השכינה בכסא במטטרו"ן ובאופן

תיקוני זוהר · תיקון ו - בראשית קן צפור, גלות השכינה ובניה ורחמי שלוח הקן · מאמר 8 · פיסקה 16 · דף יט ע"א

לשון הזוהר

[יט.] בֵּיצִים אִינוּן מִסִּטְרָא דְאוֹפַנִים, אֶפְרוֹחִים מִסִּטְרָא דְנַעַר מטטרו״ן, בָּנִים מִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא דְאִיהִי סֻכַּת שָׁלוֹם, דְּאִיהִי קִנָּא דִשְׁכִינְתָּא, דְּאִימָּא עִלָּאָה מְקַנְנָא בְּכָרְסַיָּא בִּתְלַת סְפִירָן עִלָּאִין, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא (דף יט ע״א) כְּלִיל שִׁית סְפִירָן, מְקַנְנָן בִּמְטַטְרוֹ״ן, אִימָּא תַּתָּאָה מְקַנְנָא בְּאוֹפַן, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (יחזקאל א, טו). וְעוֹד שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דְכָרְסַיָּא אִתְקְרִיאַת נֶשֶׁר, וּמִסִּטְרָא דְנַעַר יוֹנָה, וּמִסִּטְרָא דְאוֹפַן צִפּוֹר, וּשְׁכִינְתָּא דְמוּת אָדָם לָהֵנָּה. וְעוֹד ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳ תָּא חֲזִי מַלְאָכָא אִית דִּמְמַנָּא עַל עוֹפִין, דְּאִינוּן נַפְשִׁין דְּאִתְקְרִיאוּ צִפָּרִין, וְסַנְדַּלְפוֹ״ן שְׁמֵיהּ, וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל מְקַיְימֵי הַאי פִּקּוּדָא, וְאָזְלַת אִימָּא מִתְתַּרְכָא, וּבְנִין צָוְוחִין, אִיהוּ אוֹלִיף זְכוּ עַל עוֹפִין דִּילֵיהּ, וְיֵימָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָא כְּתִיב בָּךְ ׳וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳ (תהלים קמה, ט), אַמַּאי גְּזֵירְתְּ עַל הַאי עוֹפָא דְאִתְתַּרְכַת מִקִּינָהּ, וְכֵן מטטרו״ן אוֹלִיף זְכוּ עַל עוֹפִין דִּילֵיהּ, דְּאִינוּן רוּחִין דְּפָרְחִין בִּבְנֵי נָשָׁא, דְּמִכָּרְסַיָּא אִינוּן נִשְׁמָתִין, וּמֵהַאי חַיָּה רוּחִין, וּמֵאוֹפַן נַפְשִׁין, וְאִינוּן בִּבְרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה.

תרגום

בֵּיצִים הֵן מִצַּד הָאוֹפַנִּים, אֶפְרוֹחִים מִצַּד "נַעַר" מטטרו"ן, בָּנִים מִצַּד הַכִּסֵּא שֶׁהוּא סֻכַּת שָׁלוֹם, שֶׁהִיא קֵן הַשְּׁכִינָה, שֶׁאִמָּא עִלָּאָה מְקַנֶּנֶת בַּכִּסֵּא בְּשָׁלוֹשׁ סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הַכּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת, מְקַנֵּן בִּמְטַטְרוֹ"ן, אִמָּא תַּתָּאָה מְקַנֶּנֶת בְּאוֹפָן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ (יחזקאל א, טו). וְעוֹד, הַשְּׁכִינָה מִצַּד הַכִּסֵּא נִקְרֵאת נֶשֶׁר, וּמִצַּד "נַעַר" - יוֹנָה, וּמִצַּד אוֹפָן - צִפּוֹר, וְהַשְּׁכִינָה דְּמוּת אָדָם לָהֵן. וְעוֹד, ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳ - בֹּא רְאֵה, יֵשׁ מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הָעוֹפוֹת, שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת הַנִּקְרָאוֹת צִפֳּרִים, וְסַנְדַּלְפוֹ"ן שְׁמוֹ. וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים מִצְוָה זוֹ, וְהוֹלֶכֶת הָאֵם מְגֹרֶשֶׁת וְהַבָּנִים צוֹעֲקִים, הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל עוֹפוֹתָיו, וְאוֹמֵר לְהקב"ה, וַהֲרֵי כָּתוּב בְּךָ ׳וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳ (תהלים קמה, ט), מַדּוּעַ גָּזַרְתָּ עַל עוֹף זֶה שֶׁיְּגֹרַשׁ מִקִּנּוֹ? וְכֵן מטטרו"ן מְלַמֵּד זְכוּת עַל עוֹפוֹתָיו, שֶׁהֵם הָרוּחוֹת הַפּוֹרְחוֹת בִּבְנֵי אָדָם, שֶׁמִּן הַכִּסֵּא הֵן נְשָׁמוֹת, וּמֵחַיָּה זוֹ רוּחוֹת, וּמֵאוֹפָן נְפָשׁוֹת, וְהֵם בִּבְרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [יט.] ביצים אינון מסטרא דאופנים, אפרוחים מסטרא דנער מטטרו״ן, בנים מסטרא דכרסיא דאיהי סכת שלום, דאיהי קנא דשכינתא, דאימא עלאה מקננא בכרסיא בתלת ספירן עלאין, עמודא דאמצעיתא (דף יט ע״א) כליל שית ספירן, מקננן במטטרו״ן, אימא תתאה מקננא באופן, דאתמר ביה ׳והנה אופן אחד בארץ׳ (יחזקאל א, טו). ועוד שכינתא מסטרא דכרסיא אתקריאת נשר, ומסטרא דנער יונה, ומסטרא דאופן צפור, ושכינתא דמות אדם להנה. ועוד ׳שלח תשלח׳ תא חזי מלאכא אית דממנא על עופין, דאינון נפשין דאתקריאו צפרין, וסנדלפו״ן שמיה, ובזמנא דישראל מקיימי האי פקודא, ואזלת אימא מתתרכא, ובנין צווחין, איהו אוליף זכו על עופין דיליה, ויימא לקודשא בריך הוא, והא כתיב בך ׳ורחמיו על כל מעשיו׳ (תהלים קמה, ט), אמאי גזירת על האי עופא דאתתרכת מקינה, וכן מטטרו״ן אוליף זכו על עופין דיליה, דאינון רוחין דפרחין בבני נשא, דמכרסיא אינון נשמתין, ומהאי חיה רוחין, ומאופן נפשין, ואינון בבריאה יצירה עשיה.

התרגום: ביצים הן מצד האופנים, אפרוחים מצד "נער" מטטרו"ן, בנים מצד הכסא שהוא סכת שלום, שהיא קן השכינה, שאמא עלאה מקננת בכסא בשלוש ספירות עליונות, עמודא דאמצעיתא, הכולל שש ספירות, מקנן במטטרו"ן, אמא תתאה מקננת באופן, שנאמר בו והנה אופן אחד בארץ (יחזקאל א, טו). ועוד, השכינה מצד הכסא נקראת נשר, ומצד "נער" - יונה, ומצד אופן - צפור, והשכינה דמות אדם להן. ועוד, ׳שלח תשלח׳ - בא ראה, יש מלאך הממנה על העופות, שהם הנפשות הנקראות צפרים, וסנדלפו"ן שמו. ובזמן שישראל מקימים מצוה זו, והולכת האם מגרשת והבנים צועקים, הוא מלמד זכות על עופותיו, ואומר להקב"ה, והרי כתוב בך ׳ורחמיו על כל מעשיו׳ (תהלים קמה, ט), מדוע גזרת על עוף זה שיגרש מקנו? וכן מטטרו"ן מלמד זכות על עופותיו, שהם הרוחות הפורחות בבני אדם, שמן הכסא הן נשמות, ומחיה זו רוחות, ומאופן נפשות, והם בבריאה יצירה עשיה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מיו"ד ספירן. שת"ת כולל ו"ק, ובינה כולל שלש ספירות הראשונות, ומלכות - נר"ן:

לכל המפרשים על פיסקה זו