ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 8: תיקון ו - בראשית קן צפור, גלות השכינה ובניה ורחמי שלוח הקן › פיסקה 13 (יח ע"ב)

השכינה העליונה פודה את התחתונה - ׳ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי׳

תיקוני זוהר · תיקון ו - בראשית קן צפור, גלות השכינה ובניה ורחמי שלוח הקן · מאמר 8 · פיסקה 13 · דף יח ע"ב

לשון הזוהר

[יח:] אוֹר דְּעִינָא הוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בַּת עַיִן בֵּיתָא דִילָהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא דְיִתְפַּנֵּי עַנָּנָא מִן בַּת עִינָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (איכה ג מד) ׳סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ׳ וְגוֹמֵר, דְּאִיהִי תְּבַלּוּל דְּעִינָא, דָא רוֹמִי רַבְּתָא, (דף יח ע״ב) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה עֲתִידָה לְמֵימַר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳לָמָּה תַעֲמוֹד בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת׳ (בראשית כד לא), אָנֹכִי דִיְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאַף עַל גַּב דְּאֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי אֲסוּרָה בְגָלוּתָא, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה יִפְרוֹק לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (רות ג יג) ׳אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי׳ יְיָ' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, דְּאִיהִי יְמִינָא פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, דְּלֵית מִלְתָא דָא תַלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא, יְמִין עִלָּאָה דִשְׁכִינְתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (דברים לב יא), דְאִיהוּ יְרוּשָׁלַם, ק״ן ו' ׳עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יט ד) ׳וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי׳.

תרגום

אוֹר הָעַיִן הוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, בַּת עַיִן - בֵּיתוֹ. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּתְפַּנֶּה הֶעָנָן מִבַּת הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ׳ (איכה ג, מד) וְגוֹמֵר, שֶׁהוּא תְּבַלּוּל הָעַיִן, זוֹ רוֹמִי הַגְּדוֹלָה, עֲתִידָה הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה לוֹמַר לְהקב"׳ה, לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת׳ - אָנֹכִי (בראשית כד, לא) שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים - שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּגָּלוּת - הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה תִּפְדֶּה אוֹתָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר׳ (רות ג, יג), שֶׁהִיא יָמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁאֵין דָּבָר זֶה תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, יָמִין עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (דברים לב, יא) - שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם, קֵ״ן וָא״ו, ׳עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי׳ (שמות יט, ד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [יח:] אור דעינא הוא עמודא דאמצעיתא, בת עין ביתא דילה, בההוא זמנא דיתפני עננא מן בת עינא, דאתמר בה (איכה ג מד) ׳סכתה בענן לך׳ וגומר, דאיהי תבלול דעינא, דא רומי רבתא, (דף יח ע״ב) שכינתא עלאה עתידה למימר לקודשא בריך הוא, ׳למה תעמוד בחוץ, ואנכי פניתי הבית׳ (בראשית כד לא), אנכי דיציאת מצרים, ואף על גב דאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, דאיהי שכינתא, דאיהי אסורה בגלותא, שכינתא עלאה יפרוק לה, הדא הוא דכתיב (רות ג יג) ׳אם יגאלך טוב יגאל, ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי, חי׳ יי' שכבי עד הבקר, דאיהי ימינא פשוטה לקבל שבים, דלית מלתא דא תליא אלא בתיובתא, ימין עלאה דשכינתא. בההוא זמנא שכינתא עלאה ׳כנשר יעיר קנו׳ (דברים לב יא), דאיהו ירושלם, ק״ן ו' ׳על גוזליו ירחף, יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׳, הדא הוא דכתיב (שמות יט ד) ׳ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי׳.

התרגום: אור העין הוא עמודא דאמצעיתא, בת עין - ביתו. באותו זמן שיתפנה הענן מבת העין, שנאמר בה ׳סכתה בענן לך׳ (איכה ג, מד) וגומר, שהוא תבלול העין, זו רומי הגדולה, עתידה השכינה העליונה לומר להקב"׳ה, למה תעמד בחוץ, ואנכי פניתי הבית׳ - אנכי (בראשית כד, לא) של יציאת מצרים. ואף על פי שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים - שהיא השכינה, שהיא אסורה בגלות - השכינה העליונה תפדה אותה, הדא הוא דכתיב ׳אם יגאלך טוב יגאל, ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי, חי ה' שכבי עד הבקר׳ (רות ג, יג), שהיא ימין פשוטה לקבל שבים, שאין דבר זה תלוי אלא בתשובה, ימין עליונה של השכינה. באותו זמן השכינה העליונה ׳כנשר יעיר קנו׳ (דברים לב, יא) - שהוא ירושלים, ק״ן וא״ו, ׳על גוזליו ירחף, יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׳, הדא הוא דכתיב ׳ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי׳ (שמות יט, ד).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אור דעינא כו'. שהוא כולל חג"ת, שאמר לעיל נהירין תלת כו'. ורוצה לומר שזה שאומר בעין יראו, שהאור יהיה בבת עין, בשוב ה' - עמודא דאמצעיתא, ציון - מלכות, וזה: עין, שהוא עמודא דאמצעיתא, בעין, רוצה לומר ב' עין, כמו שאומר ביתא דיליה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו