השבעת אליהו במלכות הקדושה - וקן הצפור האם בבי"ת שבבראשית
תיקוני זוהר · תיקון ו - בראשית קן צפור, גלות השכינה ובניה ורחמי שלוח הקן · מאמר 8 · פיסקה 1 · דף טז ע"ב
לשון הזוהר
בְּרֵאשִׁית, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, (פתח) וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ ° בְּמַלְכוּת קַדִּישָׁא, ° דְאִיהִי נְפִילָא בְגָלוּתָא, ° טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן, דְּהָא שְׁכִינְתָּא וְחֵילָהָא ° נָטְרִין לָךְ, ° מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳הֵן אֶרְאֶלָם צָעֲקוּ ° חוּצָה׳ (ישעיהו לג, ז), לְבַר מֵהֵיכָלִין, לָא אִית מָאן דִּמְקַבֵּל צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, ° כַּמָּה צִפָּרִין מְצַפְצְפִין בִּצְלוֹתִין ° לְגַבֵּי אִמָּהוֹן, ° דְּאִינוּן מְקַנְנָן עַל אַרְעָא, דְנָטְרִין לָךְ, וְכֻלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ צִפָּרִים, עַל שֵׁם ׳קַן צִפּוֹר׳ ° דְּאִיהִי אִימָּא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ ׳כִּי יִקָּרֵא׳ (דברים כב, ו) ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ׳, וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳ (תהלים פד, ד), ° וְדָא ב' מִבְּרֵאשִׁית, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג), ׳וּדְרוֹר קֵן לָהּ׳ דָּא אִימָּא עִלָּאָה יוֹבֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ׳ (ויקרא כה, י), בְּזִמְנָא דְצִפּוֹר ׳מָצְאָה בַיִת׳ דְּאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְבְּנִיאַת וְאִתְתַּקְנַת, מִיָּד דְּרוֹר דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אַשְׁכְּחַת קֵן לָהּ לְעִילָא. וּמִיָּד ׳אֲשֶׂר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ׳, אִלֵּין שִׁית בְּנִין דִּילָהּ, שִׁית סְפִירָן, ° דְּאִינוּן ׳שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳, כֻּלְּהוּ פָרְחִין לְגַבָּהּ, בְּכַמָּה חַגִּין וּזְמַנִּין וְיוֹמִין טָבִין, ° וְאֶפְרוֹחִים דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ פָרְחִין עִמָּהּ בְּגָלוּתָא, וּבְזִמְנָא דְאִנּוּן בֵּיצִים, דְּלֵית לוֹן גַּדְפִין בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה לְפָרְחָא, ° אִתְּמַר בָּהּ ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳.
תרגום
בְּרֵאשִׁית - קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עָלֶיךָ בַּמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלָה בַּגָּלוּת, קַח רְשׁוּת שֶׁלֹּא תָּזוּז מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה וְחֵילוֹתֶיהָ שׁוֹמְרִים עָלֶיךָ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה׳ (ישעיה לג, ז) - מִחוּץ לַהֵיכָלוֹת אֵין מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. כַּמָּה צִפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת בִּתְפִלּוֹת אֶל אִמָּן, שֶׁהֵן מְקַנְּנוֹת עַל הָאָרֶץ, שׁוֹמְרוֹת עָלֶיךָ, וְכֻלָּן נִקְרָאוֹת צִפֳּרִים עַל שֵׁם "קַן צִפּוֹר" שֶׁהִיא הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי יִקָּרֵא ׳קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ׳ (דברים כב, ו), וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳ (תהלים פד, ד) - וְזוֹ בֵּי"ת שֶׁב'בְּרֵאשִׁית', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג). ׳וּדְרוֹר קֵן לָהּ׳ - זוֹ אִמָּא עִלָּאָה, יוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ׳ (ויקרא כה, י). בִּזְמַן שֶׁצִּפּוֹר מָצְאָה בַיִת, שֶׁהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְנִבְנָה וְתֻקַּן, מִיָּד "דְּרוֹר", שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, מוֹצֵאת לָהּ קֵן לְמַעְלָה. וּמִיָּד ׳אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ׳ - אֵלֶּה שִׁשָּׁה בָּנֶיהָ, שֵׁשׁ סְפִירוֹת, שֶׁהֵן ׳שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳, כֻּלָּן פּוֹרְחוֹת אֵלֶיהָ בְּכַמָּה חַגִּים וּזְמַנִּים וְיָמִים טוֹבִים. וְאֶפְרוֹחִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, כֻּלָּם פּוֹרְחִים עִמָּהּ בַּגָּלוּת. וּבִזְמַן שֶׁהֵם בֵּיצִים, שֶׁאֵין לָהֶם כְּנָפַיִם בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לָעוּף, נֶאֱמַר בָּהּ ׳לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בראשית, קם רבי שמעון, (פתח) ואמר לאליהו, אליהו אליהו באומאה עלך ° במלכות קדישא, ° דאיהי נפילא בגלותא, ° טול רשותא דלא תזוז מינן, דהא שכינתא וחילהא ° נטרין לך, ° מלאכי השרת דאתמר בהון ׳הן אראלם צעקו ° חוצה׳ (ישעיהו לג, ז), לבר מהיכלין, לא אית מאן דמקבל צלותין דישראל, ° כמה צפרין מצפצפין בצלותין ° לגבי אמהון, ° דאינון מקננן על ארעא, דנטרין לך, וכלהו אתקריאו צפרים, על שם ׳קן צפור׳ ° דאיהי אימא קדישא, דאתמר בה ׳כי יקרא׳ (דברים כב, ו) ׳קן צפור לפניך׳, ועלה אתמר ׳גם צפור מצאה בית׳ (תהלים פד, ד), ° ודא ב' מבראשית, דאתמר בה ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג), ׳ודרור קן לה׳ דא אימא עלאה יובל, דאתמר בה ׳וקראתם דרור בארץ׳ (ויקרא כה, י), בזמנא דצפור ׳מצאה בית׳ דאיהי בי מקדשא, ואתבניאת ואתתקנת, מיד דרור דאיהי שכינתא עלאה, אשכחת קן לה לעילא. ומיד ׳אשר שתה אפרוחיה׳, אלין שית בנין דילה, שית ספירן, ° דאינון ׳ששת ימי המעשה׳, כלהו פרחין לגבה, בכמה חגין וזמנין ויומין טבין, ° ואפרוחים דאינון ישראל לתתא, כלהו פרחין עמה בגלותא, ובזמנא דאנון ביצים, דלית לון גדפין בפקודין דעשה לפרחא, ° אתמר בה ׳לא תקח האם על הבנים׳.
התרגום: בראשית - קם רבי שמעון ואמר לאליהו, אליהו אליהו, משביע אני עליך במלכות הקדושה שנפלה בגלות, קח רשות שלא תזוז ממנו, שהרי השכינה וחילותיה שומרים עליך, מלאכי השרת שנאמר בהם ׳הן אראלם צעקו חוצה׳ (ישעיה לג, ז) - מחוץ להיכלות אין מי שמקבל את תפלות ישראל. כמה צפרים מצפצפות בתפלות אל אמן, שהן מקננות על הארץ, שומרות עליך, וכלן נקראות צפרים על שם "קן צפור" שהיא האם הקדושה, שנאמר בה כי יקרא ׳קן צפור לפניך׳ (דברים כב, ו), ועליה נאמר ׳גם צפור מצאה בית׳ (תהלים פד, ד) - וזו בי"ת שב'בראשית', שנאמר בה ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג). ׳ודרור קן לה׳ - זו אמא עלאה, יובל, שנאמר בה ׳וקראתם דרור בארץ׳ (ויקרא כה, י). בזמן שצפור מצאה בית, שהוא בית המקדש, ונבנה ותקן, מיד "דרור", שהיא השכינה העליונה, מוצאת לה קן למעלה. ומיד ׳אשר שתה אפרחיה׳ - אלה ששה בניה, שש ספירות, שהן ׳ששת ימי המעשה׳, כלן פורחות אליה בכמה חגים וזמנים וימים טובים. ואפרוחים, שהם ישראל למטה, כלם פורחים עמה בגלות. ובזמן שהם ביצים, שאין להם כנפים במצוות עשה לעוף, נאמר בה ׳לא תקח האם על הבנים׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון ו '. במלכות קדישא דאיהי כו'. רוצה לומר לכך לא תזוז מינן כו' - להקימה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: