ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 79: תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא › פיסקה 6 (ה ע"ב)

עשר אותיות מ"ה וכ"ח אותיות מלואן - כנגד עשר אצבעות ופרקיהן

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 6 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

° דְּאָמַר בָּעֹל ס"י עֶשֶׂר וְלֹא ט' וְלֹא י"א, כְּגַוְנָא דְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, דְּלָא לְאוֹסָפָא עָלַיְהוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, וְלֹא לְמִגְרַע מִנַּיְהוּ וְחֻשְׁבָּן דְּעֶשֶׂר אַתְוָן אִלֵּין אִנּוּן מָ"ה. כֹּחַ דִּילֵהּ אִנּוּן כ"ח אַתְוָן ° דְּאִנּוּן תּוּלְדִין דְּעֶשֶׂר אִלֵּין. וְאִנּוּן יוּ"ד הֵ"א וָא"ו דָּלֶ"ת, הֵ"א אֶלֶ"ף, וָא"ו אֶלֶ"ף וָא"ו, הֵ"א אָלֶ"ף. ° עֶשֶׂר אַתְוָן לָקֳבֵל עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן. כ"ח אַתְוָן לָקֳבֵל כ"ח פִּרְקִין דְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן. וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר ° וְעַתָּה יִגְדַּל ׳נָא כֹּ"ח אֲדֹנָי׳ (במדבר יד, יז). ° וּבְגִין הַאי כֹּחַ אִתְּמַר דְּמָאן דְּלָא יְדַע בְּגִימַטְרִיאוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת דִּילֵהּ, ° עָתִיד לְנַחְתָּא לִשְׁאוֹל, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ בַּמִּדְרָשׁ ׳כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בַּשְּׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה׳ (קהלת ט, י), ° מָ"ה אִיהוּ ° כָּב'וֹד אֶחָד. כְּגַוְנָא דָּא וָא'ו חֻשְׁבָּנֵהּ אֶחָ"ד כָּבוֹ"ד. אִיהוּ יוּ"ד הֵ"א הֵ"א. וְכָבוֹד אִיהוּ חֻשְׁבַּן לֵ"ב, ° וְאִיהוּ (נ"א והאי איהו) לֵ"ב אֶחָ"ד. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'׳ (יחזקאל א, כח). ° וְעוֹד מַה בְּאַתְוָן מֵ'ם הֵ'א דְּסָלִיק ° בְּגִימַטְרִיָּא אֶהְיֶ'ה אֲדֹנָ'י וְחֻשְׁבָּנֵהּ אֱלֹהִי"ם. וְדָא כִּנּוּי דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ דְּהָכֵי סָלִיק אֱלֹהִי"ם בְּגִימַטְרִיָּא כּנּוּ'י. וְהַאי אִיהוּ הַשֵּׁם בְּכִנּוּי.

תרגום

שֶׁאָמַר בַּעַל סֵפֶר יְצִירָה: 'עֶשֶׂר וְלֹא תֵּשַׁע וְלֹא אַחַת עֶשְׂרֵה' - כְּעֵין עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר וְלֹא לִגְרֹעַ מֵהֶן, וְחֶשְׁבּוֹן עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה הֵן מ"ה. כֹּחוֹ הֵן כ"ח אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן תּוֹלְדוֹת עֶשֶׂר אֵלֶּה. וְהֵן: יו"ד ה"א וא"ו דָּלֶ"ת, ה"א אָלֶ"ף, וא"ו אָלֶ"ף וָא"ו, ה"א אָלֶ"ף. עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, כ"ח אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד כ"ח פְּרָקִים שֶׁל עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת. וּבִגְלָלָן נֶאֱמַר (במדבר יד) 'וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי'. וּבִגְלַל כֹּחַ זֶה נֶאֱמַר, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּגִימַטְרִיָּאוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו, עָתִיד לָרֶדֶת לִשְׁאוֹל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּמִּדְרָשׁ (קהלת ט) 'כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בַּשְּׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה'. מ"ה הוּא כָּבוֹד אֶחָד. כְּעֵין זֶה וָא"ו חֶשְׁבּוֹנוֹ אֶחָ"ד כָּבוֹ"ד, הוּא יו"ד ה"א ה"א. וְכָבוֹד הוּא חֶשְׁבּוֹן לֵ"ב, וְהוּא (נוסח אחר: וְזֶה הוּא) לֵ"ב אֶחָ"ד. וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (יחזקאל א) הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'. וְעוֹד, מַה בְּאוֹתִיּוֹת מֵ"ם ה"א שֶׁעוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא אֶהְיֶ"ה אֲדֹנָ"י, וְחֶשְׁבּוֹנוֹ אֱלֹהִי"ם - וְזֶה כִּנּוּי שֶׁל שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה אֱלֹהִי"ם בְּגִימַטְרִיָּא כִּנּוּ"י. וְזֶהוּ הַשֵּׁם בְּכִנּוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° דאמר בעל ס"י עשר ולא ט' ולא י"א, כגונא דעשר אתון דשמא מפרש, דלא לאוספא עליהו יותר מעשר, ולא למגרע מניהו וחשבן דעשר אתון אלין אנון מ"ה. כח דילה אנון כ"ח אתון ° דאנון תולדין דעשר אלין. ואנון יו"ד ה"א וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. ° עשר אתון לקבל עשר אצבען. כ"ח אתון לקבל כ"ח פרקין דעשר אצבען. ובגיניהו אתמר ° ועתה יגדל ׳נא כ"ח אדני׳ (במדבר יד, יז). ° ובגין האי כח אתמר דמאן דלא ידע בגימטריאות וחשבונות דילה, ° עתיד לנחתא לשאול, כמה דאוקמוה במדרש ׳כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה׳ (קהלת ט, י), ° מ"ה איהו ° כב'וד אחד. כגונא דא וא'ו חשבנה אח"ד כבו"ד. איהו יו"ד ה"א ה"א. וכבוד איהו חשבן ל"ב, ° ואיהו (נ"א והאי איהו) ל"ב אח"ד. ובגינה אתמר ׳הוא מראה דמות כבוד ה'׳ (יחזקאל א, כח). ° ועוד מה באתון מ'ם ה'א דסליק ° בגימטריא אהי'ה אדנ'י וחשבנה אלהי"ם. ודא כנוי דשמא מפרש דהכי סליק אלהי"ם בגימטריא כנו'י. והאי איהו השם בכנוי.

התרגום: שאמר בעל ספר יצירה: 'עשר ולא תשע ולא אחת עשרה' - כעין עשר אותיות של שם המפרש, שלא להוסיף עליהן יותר מעשר ולא לגרע מהן, וחשבון עשר אותיות אלה הן מ"ה. כחו הן כ"ח אותיות שהן תולדות עשר אלה. והן: יו"ד ה"א וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף. עשר אותיות כנגד עשר אצבעות, כ"ח אותיות כנגד כ"ח פרקים של עשר אצבעות. ובגללן נאמר (במדבר יד) 'ועתה יגדל נא כח אדני'. ובגלל כח זה נאמר, שמי שאינו יודע בגימטריאות וחשבונותיו, עתיד לרדת לשאול, כמו שבארוהו במדרש (קהלת ט) 'כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה'. מ"ה הוא כבוד אחד. כעין זה וא"ו חשבונו אח"ד כבו"ד, הוא יו"ד ה"א ה"א. וכבוד הוא חשבון ל"ב, והוא (נוסח אחר: וזה הוא) ל"ב אח"ד. ובגללו נאמר (יחזקאל א) הוא מראה דמות כבוד ה'. ועוד, מה באותיות מ"ם ה"א שעולה בגימטריא אהי"ה אדנ"י, וחשבונו אלהי"ם - וזה כנוי של שם המפרש, שכך עולה אלהי"ם בגימטריא כנו"י. וזהו השם בכנוי.

מן המפרשים

אור יקר: אל״ף, וא״ו אל״ף וא״ו, ה״א אל״ף, אם כן יצדק אומרו כבוד ה׳, דודאי חכמה שצרופה כח מה הוא כבוד שם בן מספר מעלתה. ארבע, וכבודו הוא הסתעפות הענפים האלו שהם סוד כח מה כאשר נבאר, ואמר דאית בה ירצה בה ממש יש מראות הנביאים, והנה ענין זה…

ביאור הגר"א: דאמר בעל ס"י כו'. ר"ל משום דהן מחכמה סלקא דעתין דלא תחשוב אלא מחכמה ולמטה, ולכך אמר ולא ט' כמ"ש לעיל ועשר חכמות כו' וכ"ע כו' והואיל שמחשבין למעלה ממנו בכלל, יכול תחשוב ג"כ ההוא מכוסה לכן אמר ולא י"א כגוונא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: