ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 79: תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא › פיסקה 4 (ה ע"ב)

נשמות רשב"י וחבריו בשבעה קרומי העין - והחבור המתגלה בדור המשיח

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 4 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא ה ע"ב] ° וְעוֹד בְּשִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא דִּילֵהּ, נַהֲרִין נִשְׁמָתִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן וְשִׁית חַבְרוֹי. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (זכריה ד) שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, ° וְאִית דְּפָרִישׁ לוֹן הָכֵי בְּי"ד אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ. ° בְּז' גִּלְדֵי עֵינָא וּתְלָת גַּוְנֵי עֵינָא, נַהֲרִין עֶשֶׂר אַתְוָן דְּאִנּוּן יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, ° וְהַאי אִיהוּ ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א) ° בִּתְרֵי כְּרוּבֵי עֵינָא וּבִתְרֵי עַפְעַפֵּי עֵינָא, נַהֲרִין פְּנֵי אָדָם דְּאִנּוּן ד' וְאִנּוּן יהו"ה. ° וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳, דְּמוּת תְּלָת חֵיוָן אִנּוּן דְּמוּת אַנְפֵּי אָדָם, כָּל אֵבָר וְאֵבָר דִּילֵהּ, אִשְׁתְּכַח רְשׁוּת הַיָּחִיד, דְּרָחְבּוֹ ד' וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה, דְּאִנּוּן י"ד אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, בְּאֵבָרִין דִּילֵהּ מְקַנְּנָן כִּלְ נִשְׁמָתִין ° דְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא ° דְּיִשְׂרָאֵל. דְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא דְּמַלְאָכִים כֻּלְּהוּ דְּמִתְכַּנְּשִׁין בְהַאי חִבּוּרָא, מְקַנְּנִין בֵּהּ. אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ. וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, ° מַ'ה שֶּׁהָיָ'ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ'ה. ° וּבָהּ מִמְּכוֹ"ן שִׁבְתּ"וֹ הִשְׁגִּי"חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא ° לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא (וילנא ה ע"ב) דְּאִתְּמַר בֵּהּ ° אֲנִי יְשֵׁנָה ° וְלִבִּי עֵר.

תרגום

וְעוֹד בְּשִׁבְעָה קְרוּמֵי עֵינוֹ, מְאִירוֹת נִשְׁמוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְשֵׁשֶׁת חֲבֵרָיו. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (זכריה ד) 'שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת', וְיֵשׁ הַמְּפָרֵשׁ אוֹתָם כָּךְ, בְּי"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ. בְּשִׁבְעָה קְרוּמֵי הָעַיִן וּשְׁלֹשֶׁת גְּוָנֵי הָעַיִן, מְאִירוֹת עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְזֶהוּ (יחזקאל א) 'וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם', בִּשְׁתֵּי כְּרוּבֵי הָעַיִן וּבִשְׁתֵּי עַפְעַפֵּי הָעַיִן מְאִירוֹת פְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן ד' וְהֵן יהו"ה. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ' ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ ', דְּמוּת שְׁלֹשׁ הַחַיּוֹת הֵן דְּמוּת פְּנֵי אָדָם. כָּל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁלּוֹ נִמְצָא רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁרָחְבּוֹ אַרְבַּע וְגָבְהוֹ עֲשָׂרָה, שֶׁהֵן י"ד אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ. בְּאֵבָרָיו מְקַנְּנוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא הַמַּלְאָכִים כֻּלָּם הַמִּתְכַּנְּסִים בְּחִבּוּר זֶה, מְקַנְּנִים בּוֹ. אָמְרוּ נִשְׁמוֹת הַמְּתִיבְתָּא הָעֶלְיוֹנָה, וַדַּאי זֶה הוּא, שֶׁדַּרְגָּתוֹ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הֶעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת בַּדּוֹר שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה בּוֹ. וְסוֹד הַדָּבָר הַכָּתוּב יוֹכִיחַ: מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ - 'מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ'. קוּם רוֹעֶה נֶאֱמָן לְהִתְעוֹרֵר לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא ה ע"ב] ° ועוד בשבעה גלדי עינא דילה, נהרין נשמתין דרבי שמעון ושית חברוי. ועליהו אתמר (זכריה ד) שבעה ושבעה מוצקות, ° ואית דפריש לון הכי בי"ד אתון דשמא מפרש. ° בז' גלדי עינא ותלת גוני עינא, נהרין עשר אתון דאנון יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ° והאי איהו ׳ודמות פניהם פני אדם׳ (יחזקאל א) ° בתרי כרובי עינא ובתרי עפעפי עינא, נהרין פני אדם דאנון ד' ואנון יהו"ה. ° ועליהו אתמר ׳ודמות פניהם פני אדם׳, דמות תלת חיון אנון דמות אנפי אדם, כל אבר ואבר דילה, אשתכח רשות היחיד, דרחבו ד' וגבהו עשרה, דאנון י"ד אתון דשמא מפרש, באברין דילה מקננן כל נשמתין ° דששים רבוא ° דישראל. דששים רבוא דמלאכים כלהו דמתכנשין בהאי חבורא, מקננין בה. אמרו נשמתין דמתיבתא עלאה, ודאי האי איהו דדרגה עמודא דאמצעיתא דעתיד לאתגליא בדרא דמלכא משיחא אתגליא בה. ורזא דמלא קרא אוכח, ° מ'ה שהי'ה הוא שיהי'ה. ° ובה ממכו"ן שבת"ו השגי"ח אל כל יושבי הארץ. קום רעיא מהימנא ° לאתערא לההוא (וילנא ה ע"ב) דאתמר בה ° אני ישנה ° ולבי ער.

התרגום: ועוד בשבעה קרומי עינו, מאירות נשמות רבי שמעון וששת חבריו. ועליהם נאמר (זכריה ד) 'שבעה ושבעה מוצקות', ויש המפרש אותם כך, בי"ד אותיות של שם המפרש. בשבעה קרומי העין ושלשת גוני העין, מאירות עשר אותיות שהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וזהו (יחזקאל א) 'ודמות פניהם פני אדם', בשתי כרובי העין ובשתי עפעפי העין מאירות פני אדם שהן ד' והן יהו"ה. ועליהם נאמר ' ׳ודמות פניהם פני אדם׳ ', דמות שלש החיות הן דמות פני אדם. כל אבר ואבר שלו נמצא רשות היחיד, שרחבו ארבע וגבהו עשרה, שהן י"ד אותיות של שם המפרש. באבריו מקננות כל הנשמות של ששים רבוא ישראל, וששים רבוא המלאכים כלם המתכנסים בחבור זה, מקננים בו. אמרו נשמות המתיבתא העליונה, ודאי זה הוא, שדרגתו עמודא דאמצעיתא העתיד להתגלות בדור של מלך המשיח מתגלה בו. וסוד הדבר הכתוב יוכיח: מ"ה שהי"ה הוא שיהי"ה. ובה - 'ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ'. קום רועה נאמן להתעורר לאותו שנאמר בו 'אני ישנה ולבי ער'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועוד בשבעה גלדי כו'. ר"ל ז' תחתונות דבריאה לבושין לז' תחתונות הנ"ל שהן דאצילות וז"ש נהרין נשמתין שהן מבריאה ואע"ג שמנה לעיל באצילות כל העשר מ"מ בת עינא עילאה שבה כח"ב נכלל בבת עינא תתאה והכל אחד. וכן בכל מקום ג' ראשונות נכללין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: