׳נשאו נהרות ה׳ - טפות הצירי נעשות נהרות והסגולתא כתר על גביהם
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 21 · דף ח ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא ח ע"ב] וּבְפֻרְקָנָא בַּתְרַיְתָא, אוֹרַיְתָא יְהֵא לְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דְּיַמָּא, דְּאִתְּמַר בָּךְ, רָעֲיָא מְהֵימָנָא (שם ב) ׳וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר׳ (שמות ב'). בְּסוֹ'ף פ"ו יוֹמִין דַּרְגָּא דְּפֻרְקָנָא אִתְּמַר בָּךְ ׳וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר׳, דְּאִיהוּ נְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. שָׂפָה דִּילֵהּ שְׁכִינְתָּא בְּהַהוּא זִמְנָא אִלֵּין טִפִּין דַּהֲווֹ נַפְקִין מִן הַסֶּלַע, דְּאִנּוּן פַּסְקֵי הֲלָכוֹת אִתְּמַר בְּהוֹן (תהלים צג) נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה'. תְּרֵין טִפִּין דְּאִנּוּן צרי סַלְקִין בִּתְרֵין וָוִין וְאִתְעֲבָדוּ נְהָרוֹת. וְהַהִיא נִקּוּדָא עִלָּאָה דְּאִיהִי סְגוֹלְתָּא אִסְתַּלְּקַת עַל גַּדְפַיְהוּ. וּסְלִיקוּ דִילהּ בְּאָן אֲתַר הֲוֵי, אֶלָּא אִלֵּין אִלֵּין תְּרֵין נְהָרוֹת אִנּוּן אַבָּא וְאִמָּא. מִסִּטְרָא דִּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא טִפִּין אִתְקְרִיאוּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וַיִּצֶר, (ישעיה כה) כִּי בּי-הּ ה' צוּר עוֹלָמִים. צִיֵּר תְּרֵין עָלְמִין דַּקִּיקִין. עָלְמִין דִּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא אִנּוּן מִתַּתָּא לְעֵלָּא. מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרִיאוּ נְהָרוֹת. וּבְגִין דָּא נָשְׂאוּ נְהָרוֹת. לְמָאן, לְהַהִיא סְגוֹלְתָּא, סַלְקִין לֵהּ כֶּתֶ"ר עַל גַּבַּיְהוּ, לְמֶהֱוֵי כָּלִיל סְגוֹלְתָּא, וּמִתְעַטְרָה בֵּהּ בִּתְלָת כִּתְרִין דְּאִנּוּן כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת וְכֶתֶר תּוֹרָה עַל (וילנא ח ע"ב) גַּבֵּיהֶן.
תרגום
וּבַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, הַתּוֹרָה תִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל כְּעֵין הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּךָ, רוֹעֶה נֶאֱמָן (שם ב) 'וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר' (שמות ב). בְּסוֹף שְׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה יָמִים דַּרְגַּת הַגְּאֻלָּה נֶאֱמַר בְּךָ 'וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר', שֶׁהוּא אוֹר הַתּוֹרָה - עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. שְׂפָתוֹ - הַשְּׁכִינָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה טִפּוֹת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ יוֹצְאוֹת מִן הַסֶּלַע, שֶׁהֵן פִּסְקֵי הֲלָכוֹת, נֶאֱמַר בָּהֶן (תהלים צג) נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה'. שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁהֵן צֵירֵי עוֹלוֹת בִּשְׁנֵי וָוִין וְנַעֲשׂוֹת נְהָרוֹת, וְאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא סְגוֹלְתָּא מִסְתַּלֶּקֶת עַל כַּנְפֵיהֶם. וַעֲלִיָּתָהּ לְאֵיזֶה מָקוֹם הָיְתָה - אֶלָּא שְׁנֵי הַנְּהָרוֹת הָאֵלֶּה הֵם אַבָּא וְאִמָּא. מִצַּד בַּת הַמֶּלֶךְ נִקְרְאוּ טִפִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם 'וַיִּצֶר' (ישעיה כה) כִּי בְּיָ"הּ ה' צוּר עוֹלָמִים, צִיֵּר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת דַּקִּים. עוֹלָמוֹת בַּת הַמֶּלֶךְ הֵם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נִקְרְאוּ נְהָרוֹת. וּבִגְלַל זֶה 'נָשְׂאוּ נְהָרוֹת' - לְמִי? לְאוֹתָהּ סְגוֹלְתָּא, מַעֲלִים אוֹתָהּ כֶּתֶר עֲלֵיהֶם, לִהְיוֹת הַסְּגוֹלְתָּא כְּלוּלָה וּמִתְעַטֶּרֶת בּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה כְתָרִים: כֶּתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת וְכֶתֶר תּוֹרָה עַל גַּבֵּיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא ח ע"ב] ובפרקנא בתריתא, אוריתא יהא לישראל כגונא דימא, דאתמר בך, רעיא מהימנא (שם ב) ׳ותשם בסוף על שפת היאר׳ (שמות ב'). בסו'ף פ"ו יומין דרגא דפרקנא אתמר בך ׳ותשם בסוף על שפת היאר׳, דאיהו נהורא דאוריתא עמודא דאמצעיתא. שפה דילה שכינתא בההוא זמנא אלין טפין דהוו נפקין מן הסלע, דאנון פסקי הלכות אתמר בהון (תהלים צג) נשאו נהרות ה'. תרין טפין דאנון צרי סלקין בתרין ווין ואתעבדו נהרות. וההיא נקודא עלאה דאיהי סגולתא אסתלקת על גדפיהו. וסליקו דילה באן אתר הוי, אלא אלין אלין תרין נהרות אנון אבא ואמא. מסטרא דברתא דמלכא טפין אתקריאו, דאתמר בהון ויצר, (ישעיה כה) כי בי-ה ה' צור עולמים. ציר תרין עלמין דקיקין. עלמין דברתא דמלכא אנון מתתא לעלא. מסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקריאו נהרות. ובגין דא נשאו נהרות. למאן, לההיא סגולתא, סלקין לה כת"ר על גביהו, למהוי כליל סגולתא, ומתעטרה בה בתלת כתרין דאנון כתר כהנה וכתר מלכות וכתר תורה על (וילנא ח ע"ב) גביהן.
התרגום: ובגאלה האחרונה, התורה תהיה לישראל כעין הים, שנאמר בך, רועה נאמן (שם ב) 'ותשם בסוף על שפת היאר' (שמות ב). בסוף שמונים וששה ימים דרגת הגאלה נאמר בך 'ותשם בסוף על שפת היאר', שהוא אור התורה - עמודא דאמצעיתא. שפתו - השכינה. באותה שעה טפות אלה שהיו יוצאות מן הסלע, שהן פסקי הלכות, נאמר בהן (תהלים צג) נשאו נהרות ה'. שתי טפות שהן צירי עולות בשני ווין ונעשות נהרות, ואותה הנקדה העליונה שהיא סגולתא מסתלקת על כנפיהם. ועליתה לאיזה מקום היתה - אלא שני הנהרות האלה הם אבא ואמא. מצד בת המלך נקראו טפין, שנאמר בהם 'ויצר' (ישעיה כה) כי בי"ה ה' צור עולמים, ציר שני עולמות דקים. עולמות בת המלך הם מלמטה למעלה. מצד עמודא דאמצעיתא נקראו נהרות. ובגלל זה 'נשאו נהרות' - למי? לאותה סגולתא, מעלים אותה כתר עליהם, להיות הסגולתא כלולה ומתעטרת בו בשלשה כתרים: כתר כהנה וכתר מלכות וכתר תורה על גביהם.
מן המפרשים
אור יקר: פ״ו יומין דרגא דפורקנא דאתמר בה דתשם בסוף.
ביאור הגר"א: ובפורקנא כו' כגוונא דימא כו'. ר"ל כמו הים שבתחלה לחרבה ואח"כ ויבקעו המים, כן יהיה לבני ישראל כמ"ש (ישעיהו מא יח) אפתח על שפיים נהרות כו':