׳כל הבן הילוד היארה׳ תורה שבכתב - ׳וכל הבת תחיון׳ תורה שבעל פה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 20 · דף ח ע"א
לשון הזוהר
כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ ׳וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה׳, דְּאִיהִי קוּשְׁיָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא ׳וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם׳. ° וְכַד אִתְגַּלֵּי לָךְ אִילָנָא דְּחַיֵּי בְּדָרָא בַּתְרָאָה, ° דְּאַתְּ עָתִיד לְאִתְגַּלָּאָה בֵּינַיְהוּ כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ ׳מַ'ה שֶּׁהָיָ'ה הוּ'א שֶׁיִּהְיֶ'ה׳ (קהלת א, ט). כַּמָּה ° נִסְיוֹנוֹת אִית לְאִתְנַסְּאָה יִשְׂרָאֵל, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׳ לְמֹשֶׁה, וְאוֹרַיְתָא אִתְחַזְרַת לוֹן נִסָּיוֹן לְאִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בֵּהּ וְהַוְיָן בְּעָאקוּ סַגִּי. כְּגַוְנָא דְּמִצְרַיִם דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ׳ (שם א). ° וְדָא אוֹרַיְתָא דְּבִכְתָב. ׳וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן׳ ° אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, ° דְּתַרְוַיְהוּ אִנּוּן פֶּ'ה וּלְשׁוֹן, וּבְהוֹן תְּהֵא אַנְתְּ ׳כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן׳, וְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא. ° וְלֵית מִיתָה דְּמָארֵי דִּנְהוֹרָא דְּאוֹרַיְתָא אֶלָּא עֲנִיּוּתָא.
תרגום
כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ: 'וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה' - שֶׁהִיא קֻשְׁיָא. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה 'וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם'. וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ עֵץ הַחַיִּים בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ (קהלת א) מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת יֵשׁ לְנַסּוֹת בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׳ לְמֹשֶׁה, וְהַתּוֹרָה חָזְרָה לָהֶם נִסָּיוֹן לְאוֹתָם הַמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ, וְהָיוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה, כְּעֵין מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם א) 'כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ' - וְזוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. '׳וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן׳' - תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן הֵן פֶּה וְלָשׁוֹן, וּבָהֶן תִּהְיֶה אַתָּה ׳כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן׳, וְחָכָם בְּרֶמֶז. וְאֵין מִיתָה לְבַעַל אוֹר הַתּוֹרָה אֶלָּא עֲנִיּוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כמה דאוקמוה ׳וימררו את חייהם בעבדה קשה׳, דאיהי קושיא. ובההוא זמנא ׳ותשת העדה ובעירם׳. ° וכד אתגלי לך אילנא דחיי בדרא בתראה, ° דאת עתיד לאתגלאה ביניהו כמה דאוקמוה ׳מ'ה שהי'ה הו'א שיהי'ה׳ (קהלת א, ט). כמה ° נסיונות אית לאתנסאה ישראל, הדא הוא דכתיב ׳שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׳ למשה, ואוריתא אתחזרת לון נסיון לאנון דמשתדלין בה והוין בעאקו סגי. כגונא דמצרים דאתמר בה ׳כל הבן הילוד היארה תשליכהו׳ (שם א). ° ודא אוריתא דבכתב. ׳וכל הבת תחיון׳ ° אוריתא דבעל פה, ° דתרויהו אנון פ'ה ולשון, ובהון תהא אנת ׳כבד פה וכבד לשון׳, וחכימא ברמיזא. ° ולית מיתה דמארי דנהורא דאוריתא אלא עניותא.
התרגום: כמו שבארוהו: 'וימררו את חייהם בעבדה קשה' - שהיא קשיא. ובאותה שעה 'ותשת העדה ובעירם'. וכשיתגלה לך עץ החיים בדור האחרון, שאתה עתיד להתגלות ביניהם, כמו שבארוהו (קהלת א) מ"ה שהי"ה הוא שיהי"ה. כמה נסיונות יש לנסות בהם את ישראל, זהו שכתוב ׳שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׳ למשה, והתורה חזרה להם נסיון לאותם המשתדלים בה, והיו בצרה גדולה, כעין מצרים שנאמר בו (שם א) 'כל הבן הילוד היארה תשליכהו' - וזו תורה שבכתב. '׳וכל הבת תחיון׳' - תורה שבעל פה, ששתיהן הן פה ולשון, ובהן תהיה אתה ׳כבד פה וכבד לשון׳, וחכם ברמז. ואין מיתה לבעל אור התורה אלא עניות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: וכד אתגלי לך. ר"ל שעץ החיים שהוא קבלה, סתים מבועיה לעילא עד דרא בתראה, וכן ספר הזוהר לתתא, וכד אתגלי ספר הזוהר לבעלי התורה לתתא - הוא התגלות לו, שהוא מתלבש בכל דור ודור בבעלי התורה, ושם גלותא וחירו דיליה לפי הלומדים ועניינם…