ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 79: תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא › פיסקה 2 (ה ע"א)

הכרובים פנים בפנים בתפלת העמידה - ובפרודם סמא"ל אוכל התפלות

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 2 · דף ה ע"א

לשון הזוהר

הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמַעְלָה׳. ° הָא אִנּוּן כְּרוּבִים דְּכָר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא. בִּצְלוֹתָא דַּעֲמִידָה אִתְּמַר, בַּשְּרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים, (שם) בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַּנְפֵיהֶם, בְּעָמְדָם וַדַּאי יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתָא דַּעֲמִידָה, ° בְּהַהוּא זִמְנָא אִנּוּן כְּרוּבִים וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו בְּהַהוּא זִמְנָא. צְלוֹתִין מִתְקַבְּלִין בְּרַעֲוָא, ° דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין, וְעוֹד הָא אוֹקְמוּהּ מִכָּל מָקוֹם דְּאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְּפִלָּה דִּשְׁקוּלָה אִיהִי צְלוֹתָא כַּעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וּכְקָרְבָּנַיָּא דִּילְהוֹן. דִּבְזִמְנָא דִּכְרוּבִים דְּאִנּוּן עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּשְׁכִינְתָּא לָאו אִנּוּן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, צְלוֹתָא לָא מִתְקַבֵּל, וְנָפַק סמא"ל דְּאִיהוּ כַּלְבָּא לְמֵיכַל קָרְבְּנִין דִּילְהוֹן, דְּאִנּוּן צְלוֹתִין, וְהַאי אִיהוּ ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ ° מִלִּפְנֵי ה' ° וַתֹּאכַל אוֹתָם׳ (ויקרא ט). וְדָא אֲכִילָה דְּקָרְבְּנִין דְּאִנּוּן צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְּמַר בְּהוֹן ° וַיָּמוּתוּ ° כְּגַוְנָא דִּבְנֵי אַהֲרֹן, וְלֵית מִיתָא לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֲנִיּוּתָא, ובְּאִלֵּין אַנְפִּין דִּכְרוּבִים אִתְּמַר ° ׳וְדִבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים׳ (שמות לג). קָמוּ כֻּלְּהוּ מִמָּארֵי מַתְנִיתִין וּמַלְאָכִין וְאָמְרוּ מַאי נִיהוּ דְּגַלֵּי רָזִין אִלֵּין.

תרגום

זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) 'וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמַעְלָה'. הֲרֵי אֵלּוּ כְּרוּבִים זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד. בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה נֶאֱמַר בַּשְּׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים, (שם) 'בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם' - בְּעָמְדָם וַדַּאי, יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אוֹתָם הַכְּרוּבִים וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. תְּפִלּוֹת מִתְקַבְּלוֹת בְּרָצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין. וְעוֹד הֲרֵי בֵּאֲרוּהָ, מִכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁשְּׁקוּלָה הִיא הַתְּפִלָּה כַּעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וּכְקָרְבְּנוֹתֵיהֶם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַכְּרוּבִים שֶׁהֵם עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְהַשְּׁכִינָה אֵינָם פָּנִים בְּפָנִים, הַתְּפִלָּה אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת, וְיוֹצֵא סמא"ל שֶׁהוּא הַכֶּלֶב לֶאֱכֹל אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם שֶׁהֵן הַתְּפִלּוֹת, וְזֶהוּ ' ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם׳ (ויקרא ט) '. וְזוֹ אֲכִילַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵן תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֱמַר בָּהֶם 'וַיָּמֻתוּ' כְּעֵין בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאֵין מִיתָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֲנִיּוּת. וּבְאֵלֶּה הַפָּנִים שֶׁל הַכְּרוּבִים נֶאֱמַר (שמות לג) 'וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים'. קָמוּ כֻּלָּם מִבַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה וּמַלְאָכִים וְאָמְרוּ, מַה זֶּה שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹת אֵלֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב (שם) ׳ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה׳. ° הא אנון כרובים דכר ונוקבא כחדא. בצלותא דעמידה אתמר, בשרפים וחיות ואופנים, (שם) בעמדם תרפינה כנפיהם, בעמדם ודאי ישראל בצלותא דעמידה, ° בההוא זמנא אנון כרובים ופניהם איש אל אחיו בההוא זמנא. צלותין מתקבלין ברעוא, ° דאתמר עליהו תפלות כנגד תמידין, ועוד הא אוקמוה מכל מקום דאין עבודה אלא תפלה דשקולה איהי צלותא כעבודת הכהנים וכקרבניא דילהון. דבזמנא דכרובים דאנון עמודא דאמצעיתא, ושכינתא לאו אנון אנפין באנפין, צלותא לא מתקבל, ונפק סמא"ל דאיהו כלבא למיכל קרבנין דילהון, דאנון צלותין, והאי איהו ׳ותצא אש ° מלפני ה' ° ותאכל אותם׳ (ויקרא ט). ודא אכילה דקרבנין דאנון צלותין דישראל, ואתמר בהון ° וימותו ° כגונא דבני אהרן, ולית מיתא לישראל אלא עניותא, ובאלין אנפין דכרובים אתמר ° ׳ודבר ה' אל משה פנים אל פנים׳ (שמות לג). קמו כלהו ממארי מתניתין ומלאכין ואמרו מאי ניהו דגלי רזין אלין.

התרגום: זהו שכתוב (שם) 'ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה'. הרי אלו כרובים זכר ונקבה כאחד. בתפלת העמידה נאמר בשרפים וחיות ואופנים, (שם) 'בעמדם תרפינה כנפיהם' - בעמדם ודאי, ישראל בתפלת העמידה, באותה שעה אותם הכרובים ופניהם איש אל אחיו באותה שעה. תפלות מתקבלות ברצון, שנאמר עליהן תפלות כנגד תמידין. ועוד הרי בארוה, מכל מקום שאין עבודה אלא תפלה, ששקולה היא התפלה כעבודת הכהנים וכקרבנותיהם. שבזמן שהכרובים שהם עמודא דאמצעיתא והשכינה אינם פנים בפנים, התפלה אינה מתקבלת, ויוצא סמא"ל שהוא הכלב לאכל את קרבנותיהם שהן התפלות, וזהו ' ׳ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם׳ (ויקרא ט) '. וזו אכילת הקרבנות שהן תפלות ישראל, ונאמר בהם 'וימתו' כעין בני אהרן, ואין מיתה לישראל אלא עניות. ובאלה הפנים של הכרובים נאמר (שמות לג) 'ודבר ה' אל משה פנים אל פנים'. קמו כלם מבעלי המשנה ומלאכים ואמרו, מה זה שגלה סודות אלה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: הא אינון כרובים כו' תרפינה כו'. שכבר קיבלו עליהם:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: