שרפים וחיות ואופנים כנגד הכרובים - וחבורם בח"י ברכות התפלה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 1 · דף ה ע"א
לשון הזוהר
[וילנא ה ע"א] ° וְאַף עַל גַּב דְּהָא אוֹקִימְנָא לְעֵיל שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים. בְּכָל אֲתַר דְּמִתְחַדֵּשׁ בֵּהּ רָזִין צָרִיךְ לְאַחֲזָרָא לוֹן שְׂרָפִים ° לָקֳבֵל גַּדְפִּין ° דִּכְרוּבִים. וְחַיּוֹת ° לָקֳבֵל גּוּפָא דִּכְרוּבִים. ° אוֹפַנִּין לָקֳבֵל רַגְלַיִן דִּכְרוּבִים ° דְּאִנּוּן עִגּוּלִין. מִשֶּׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל ° הֲווֹ מִתְמַעֲטִין גַּדְפִּין דְּחֵיוָן, וּכְרוּב חַד דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִסְתְּלַק לְגַבֵּי הַהוּא מְכֻסֶּה דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וַיַּרְכֵּב עַל כְּרוּב וַיָּעַף׳ (תהלים יח, יא). אִשְׁתְּאַר כְּרוּב תִּנְיָנָא דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְחַבַּר לוֹן ° בִּשְׂפְוָן שְׁלִים בְּחַ"י עָלְמִין, ° דְּאִיהוּ לְשׁוֹן לִמּוּדִים, ° כָּלִיל חַ"י בִּרְכָּאן דִּצְלוֹתָא, ° דְּבֵהּ ° מִתְכַּנְּשִׁין שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים כֻּלְּהוּ גַּדְפַיְהוּ פְּתִיחָן לָקֳבֵל, ° וְקָלָא דִּילֵהּ אִשְׁתְּמַע מִגּוֹ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁמָעִין לְגַבַּיְהוּ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, כד). בְּאָן אֲתַר אִשְׁתְּמַע בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבְאָן אֲתַר אִתְפְּתָחוּ, (וילנא ה ע"א) כַּד יִשְׂרָאֵל אָמְרִין אֲדֹנָי ° שְׂפָתַי תִּפְתָּח, אֲדֹנָי, שְׁכִינְתָּא ° כַּד אִיהִי אִתְפַּתְּחַת לְקַבְּלָא לְבַעְלָהּ, מִתְפַּתְּחִין שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים. גַּדְפַיְהוּ וְגַבֵּהּ לְקַבְּלָא לוֹן לְמָארֵיהוֹן.
תרגום
וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בּוֹ סוֹדוֹת, צָרִיךְ לְהַחְזִיר אוֹתָם: שְׂרָפִים כְּנֶגֶד כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים, וְחַיּוֹת כְּנֶגֶד גּוּף הַכְּרוּבִים, אוֹפַנִּים כְּנֶגֶד רַגְלֵי הַכְּרוּבִים שֶׁהֵם עֲגֻלִּים. מִשֶּׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ מִתְמַעֲטִים כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, וּכְרוּב אֶחָד שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נִסְתַּלֵּק אֶל אוֹתוֹ הַמְּכֻסֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳'וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף'׳ (תהלים יח, יא). נִשְׁאַר כְּרוּב שֵׁנִי שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם בְּשָׂפָה שְׁלֵמָה בְּ'חַי' עוֹלָמִים, שֶׁהוּא לְשׁוֹן לִמּוּדִים, כּוֹלֵל 'חַ"י' בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה, שֶׁבּוֹ מִתְכַּנְּסִים שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים, כֻּלָּם כַּנְפֵיהֶם פְּתוּחוֹת כְּנֶגְדּוֹ, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִתּוֹךְ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְשׁוֹמְעִים אֲלֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳'וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם'׳ (יחזקאל א, כד). בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׁמָע - בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִפְתְּחוּ - כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים 'אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח', אֲדֹנָי - הַשְּׁכִינָה, כְּשֶׁהִיא נִפְתַּחַת לְקַבֵּל אֶת בַּעְלָהּ, נִפְתָּחִים שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים, כַּנְפֵיהֶם וְגַבָּהּ, לְקַבֵּל אוֹתָם לַאֲדוֹנֵיהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא ה ע"א] ° ואף על גב דהא אוקימנא לעיל שרפים וחיות ואופנים. בכל אתר דמתחדש בה רזין צריך לאחזרא לון שרפים ° לקבל גדפין ° דכרובים. וחיות ° לקבל גופא דכרובים. ° אופנין לקבל רגלין דכרובים ° דאנון עגולין. משגלו ישראל ° הוו מתמעטין גדפין דחיון, וכרוב חד דאיהו עמודא דאמצעיתא אסתלק לגבי ההוא מכסה דאתמר בה ׳וירכב על כרוב ויעף׳ (תהלים יח, יא). אשתאר כרוב תנינא דאיהי שכינתא בגלותא, זכאה איהו מאן דמחבר לון ° בשפון שלים בח"י עלמין, ° דאיהו לשון למודים, ° כליל ח"י ברכאן דצלותא, ° דבה ° מתכנשין שרפים וחיות ואופנים כלהו גדפיהו פתיחן לקבל, ° וקלא דילה אשתמע מגו עמודא דאמצעיתא ושמעין לגביהו, הדא הוא דכתיב ׳ואשמע את קול כנפיהם׳ (יחזקאל א, כד). באן אתר אשתמע בקריאת שמע, ובאן אתר אתפתחו, (וילנא ה ע"א) כד ישראל אמרין אדני ° שפתי תפתח, אדני, שכינתא ° כד איהי אתפתחת לקבלא לבעלה, מתפתחין שרפים וחיות ואופנים. גדפיהו וגבה לקבלא לון למאריהון.
התרגום: ואף על פי שהרי בארנו למעלה שרפים וחיות ואופנים, בכל מקום שמתחדשים בו סודות, צריך להחזיר אותם: שרפים כנגד כנפי הכרובים, וחיות כנגד גוף הכרובים, אופנים כנגד רגלי הכרובים שהם עגלים. משגלו ישראל היו מתמעטים כנפי החיות, וכרוב אחד שהוא עמודא דאמצעיתא נסתלק אל אותו המכסה שנאמר בו ׳'וירכב על כרוב ויעף'׳ (תהלים יח, יא). נשאר כרוב שני שהיא השכינה בגלות. אשרי מי שמחבר אותם בשפה שלמה ב'חי' עולמים, שהוא לשון למודים, כולל 'ח"י' ברכות התפלה, שבו מתכנסים שרפים וחיות ואופנים, כלם כנפיהם פתוחות כנגדו, וקולו נשמע מתוך עמודא דאמצעיתא ושומעים אליהם, זהו שכתוב ׳'ואשמע את קול כנפיהם'׳ (יחזקאל א, כד). באיזה מקום נשמע - בקריאת שמע, ובאיזה מקום נפתחו - כשישראל אומרים 'אדני שפתי תפתח', אדני - השכינה, כשהיא נפתחת לקבל את בעלה, נפתחים שרפים וחיות ואופנים, כנפיהם וגבה, לקבל אותם לאדוניהם.
מן המפרשים
אור יקר: [סימן ב] ואע״ג דהא אוקימנא וכו׳. מסגולות הסודות הוא כעין שדרשו רז״ל דדיה ירווך בכל עת מה הדדים האלה וכו/ והענין כי אם יש לד סוד ידעתו זה ימים, אם תעסוק ותחזור עליו מעצמו ימשיך לך תוספת וחידוש אם אתה מן הבקיאים בסודות, מפני שיש…
ביאור הגר"א: לקבל גדפין. דאמר לעיל שהן ב' דרועין חו"ג ובהן שית פרקין נגד ו' כנפים של השרפים:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: