ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 78: תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל › פיסקה 14 (ד ע"ב)

שבעת השמות כנגד שבע שבתות - ונשמה רוח ונפש בשרפים חיות ואופנים

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 14 · דף ד ע"ב

לשון הזוהר

[דף עג ע"ד] אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שקוצי"ת אִנּוּן שֶׁבַע שְׁמָהָן וּלְכָל חַד שִׁית אַתְוָן, לָקֳבֵל שִׁית יוֹמֵי שָׁבוּעַ לְכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. וְאִלֵּין אִנּוּן דְּאִתְּמַר ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד׳ (ישעיה ו). וְכֻלְּהוּ מ"ט שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וְאַרְבָּעִין וּתְרֵין יוֹמִין דְּחֹל. וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת שֶׁבַע סְפִירָן לְכָל חַד שִׁית דַּרְגִין וְסַלְקִין מ"ט פָּנִים טָהוֹר דְּאוֹרַיְתָא אִמָּא עִלָּאָה חֲמִשִּׁים יוֹם דִּסְפִירַת הָעֹמֶר. ° ה' עִלָּאָה מִן מט"ה ° וּתְלָת דַּרְגִין אִנּוּן עִלָּאִין, שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ. שְׂרָפִים בְּהוֹן פָּרְחַת אִמָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי נִשְׁמַת ° כָּל חַי, וּמִנַּהּ נִשְׁמַת חַיִּים דְּבַר נָשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וַיִּפַּח בְּאַפּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים׳. וּבַשְּרָפִים דְּאִתְמַשְּׁכָן מאִלֵּין אִיהִי פָּרְחַת בְּכָל לֵילְיָא לְגַבֵּי אִמָּא עִלָּאָה ° וּבְכָל שַׁעֲתָא דַּחֲזָרַת בִּתְשׁוּבָה, דִּבְגִינָא אִתְּמַר ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ׳ הָאָדָ"ם חֻשְׁבָּנֵהּ חַמְשִׁין. רוּחָא דְּקוּדְשָׁא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם׳. דְּאִנּוּן בְּנֵי תּוֹרָה, מַיִם דְּאוֹרַיְתָא, אִינְטִילַת מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. הַאי סְלִיקַת בְּכָל לֵילְיָא בְּד' חֵיוָן, (עג ע"ד) דִּלְכָל חַד ד' גַּדְפִין וּבְהוֹן פָּרְחִין לְעֵלָּא לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא ° דְּאִיהוּ כָּלִיל יאהדונהי ° יהוה מִימִינָא אֲדֹנָי מִשְּמָאלָא. נַפְשָׁא אַתְיָא מִסִּטְרָא דְּאוֹפַנִּים, דְּאִתְּמַר עָלַיְהוּ ׳מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ׳ (יחזקאל א). אִתְּמַר הָכָא תַּרְשִׁישׁ ° וְאִתְּמַר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (שיר ה) ׳יָדָיו גְּלִילִי זָהָב ° מְמֻלָּאִים בְּתַרְשִׁישׁ׳.

תרגום

אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שקוצי"ת - הֵם שִׁבְעָה שֵׁמוֹת, וּלְכָל אֶחָד שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ לְכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. וְאֵלֶּה הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה ו) 'שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד'. וְכֻלָּם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה - שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם יְמֵי חֹל. וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת - שֶׁבַע סְפִירוֹת, לְכָל אַחַת שִׁשָּׁה מַדְרֵגוֹת, וְעוֹלִים לְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה פָּנִים טָהוֹר שֶׁל הַתּוֹרָה. אֵם עֶלְיוֹנָה - חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר. הֵ"א עֶלְיוֹנָה מִ"מַטֶּה". וּשְׁלֹשָׁה מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת: שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי קֹדֶשׁ. בַּשְּׂרָפִים פּוֹרַחַת אֵם עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא "נִשְׁמַת כָּל חַי", וּמִמֶּנָּה נִשְׁמַת חַיֵּי הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'וַיִּפַּח בְּאַפּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים'. וּבַשְּׂרָפִים הַנִּמְשָׁכִים מֵאֵלֶּה הִיא פּוֹרַחַת בְּכָל לַיְלָה אֶל אֵם עֶלְיוֹנָה, וּבְכָל שָׁעָה שֶׁחוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה, שֶׁבִּגְלַל זֶה נֶאֱמַר 'וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ' - "הָאָדָ"ם" חֶשְׁבּוֹנוֹ חֲמִשִּׁים. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם', שֶׁהֵם בְּנֵי תוֹרָה, מֵי הַתּוֹרָה, נִטֶּלֶת מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. זוֹ עוֹלָה בְּכָל לַיְלָה בְּאַרְבַּע חַיּוֹת, שֶׁלְּכָל אַחַת אַרְבַּע כְּנָפַיִם, וּבָהֶן פּוֹרְחוֹת לְמַעְלָה אֶל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהוּא כּוֹלֵל יאהדונה"י - יהוה מִיָּמִין, אֲדֹנָי מִשְּׂמֹאל. הַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִצַּד הָאוֹפַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (יחזקאל א) 'מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ'. נֶאֱמַר כָּאן "תַּרְשִׁישׁ", וְנֶאֱמַר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים (שיר ה) 'יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [דף עג ע"ד] אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שקוצי"ת אנון שבע שמהן ולכל חד שית אתון, לקבל שית יומי שבוע לכל שבת ושבת. ואלין אנון דאתמר ׳שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד׳ (ישעיה ו). וכלהו מ"ט שבע שבתות, וארבעין ותרין יומין דחל. ושבע שבתות שבע ספירן לכל חד שית דרגין וסלקין מ"ט פנים טהור דאוריתא אמא עלאה חמשים יום דספירת העמר. ° ה' עלאה מן מט"ה ° ותלת דרגין אנון עלאין, שרפים וחיות ואופני קדש. שרפים בהון פרחת אמא עלאה דאיהי נשמת ° כל חי, ומנה נשמת חיים דבר נש, דאתמר בה ׳ויפח באפו נשמת חיים׳. ובשרפים דאתמשכן מאלין איהי פרחת בכל ליליא לגבי אמא עלאה ° ובכל שעתא דחזרת בתשובה, דבגינא אתמר ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו׳ האד"ם חשבנה חמשין. רוחא דקודשא דאתמר בה ׳ורוח אלהים מרחפת על פני המים׳. דאנון בני תורה, מים דאוריתא, אינטילת מעמודא דאמצעיתא. האי סליקת בכל ליליא בד' חיון, (עג ע"ד) דלכל חד ד' גדפין ובהון פרחין לעלא לגבי עמודא דאמצעיתא ° דאיהו כליל יאהדונהי ° יהוה מימינא אדני משמאלא. נפשא אתיא מסטרא דאופנים, דאתמר עליהו ׳מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש׳ (יחזקאל א). אתמר הכא תרשיש ° ואתמר בשיר השירים (שיר ה) ׳ידיו גלילי זהב ° ממלאים בתרשיש׳.

התרגום: אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שקוצי"ת - הם שבעה שמות, ולכל אחד שש אותיות, כנגד ששת ימי השבוע לכל שבת ושבת. ואלה הם שנאמר בהם (ישעיה ו) 'שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד'. וכלם ארבעים ותשעה - שבע שבתות, וארבעים ושנים ימי חל. ושבע שבתות - שבע ספירות, לכל אחת ששה מדרגות, ועולים לארבעים ותשעה פנים טהור של התורה. אם עליונה - חמשים יום של ספירת העמר. ה"א עליונה מ"מטה". ושלשה מדרגות עליונות: שרפים וחיות ואופני קדש. בשרפים פורחת אם עליונה שהיא "נשמת כל חי", וממנה נשמת חיי האדם, שנאמר בו 'ויפח באפו נשמת חיים'. ובשרפים הנמשכים מאלה היא פורחת בכל לילה אל אם עליונה, ובכל שעה שחוזרת בתשובה, שבגלל זה נאמר 'ויברא אלהים את האדם בצלמו' - "האד"ם" חשבונו חמשים. רוח הקדש שנאמר בה 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים', שהם בני תורה, מי התורה, נטלת מעמודא דאמצעיתא. זו עולה בכל לילה בארבע חיות, שלכל אחת ארבע כנפים, ובהן פורחות למעלה אל עמודא דאמצעיתא, שהוא כולל יאהדונה"י - יהוה מימין, אדני משמאל. הנפש באה מצד האופנים, שנאמר עליהם (יחזקאל א) 'מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש'. נאמר כאן "תרשיש", ונאמר בשיר השירים (שיר ה) 'ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש'.

מן המפרשים

אור יקר: ידיו גלילי זהב כדי לפרש ענין ידיו דסתים לה עד השתא, אלא הכריח הענין מעט מעט, והענין שפירש ידיו סוד החסד והגבורה, והטעם שהעמוד הנזכר הסומך הנזכר לעיל באות גימל הוא הת״ת, וכולל החסד והגבורה דהיינו גימל שלשה אבות, גוף ותריץ…

ביאור הגר"א: ה' עילאה. ר"ל דה' כלול מי' כמ"ש בתקונים, והוא שער החמשים שכולל כל הנ' שערים כידוע:

לכל המפרשים על פיסקה זו