ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 78: תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל › פיסקה 13 (ד ע"ב)

זית נר ופתילה כנגד האבות - ומטה האלהי"ם במראה הנגה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 13 · דף ד ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא ד ע"ב] תְּלָת קָלִין אָחֳרָנִין מִנֶּצַח הוֹד יְסוֹד, דְּאִנּוּן לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן קָלָא שְׁבִיעָאָה ° מֵאִמָּא עִלָּאָה נַפְקָא. ° וְלָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן אִנּוּן, ° זַיִת לִימִינָא. נֵר לִשְׂמָאלָא. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא פְּתִילָה דְּאִתְאֲחִיד (וילנא ד ע"ב) בְּתַרְוַיְהוּ. ° דְּאִיהִי ׳עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ. אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ׳ דָּא מָאנָא דְּשַׂרְגָּא, וְנֵר דְּשַׁבָּת מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה אִתּוּקְדַת וְאִתְנְהָרַת. לְמָאן דְּקָרִיב אֶשָּׁא נוּכְרָא לְגַבָּהּ, דִּבְגִינֵהּ מָנֵי ׳לֹא תְבָעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת׳, וּשְׁכִינְתָּא אוֹף הָכֵי אִתְקְרִיאַת ° נֵר מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, וְאִתְקְרִיאַת אוֹר מִסִּטְרָא דִּימִינָא, ° דְּתַמָּן ׳זַיִת זַךְ׳ (שמות כז, כ) ׳לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד׳, וְאִיהוּ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר ° דְּאִיהוּ ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳. וְאִיהִי פְּתִילָה מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּאָחִיד בְּתַרְוַיְהוּ. ° וּכְגַוְנָא דָּא, זֶרַע דְּבַר נָשׁ לָקֳבֵל מִשְׁחָא וּבְרִית מִילָה לָקֳבֵל פְּתִילָה. ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳, לָקֳבֵל נֵר דְּשַׂרְגָּא. חִיזוּ תְּמִינָאָה אִמָּא עִלָּאָה אִתְקְרִיאַת ׳כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב׳, ° מט'ה הָאֱלֹהִים. הַנֹּגַהּ ° מִסִּטְרָא דִּימִינָא מַטֶה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְרַחֵם ° עַל מָארֵי תְּיוּבְתָּא דְּבֵהּ אִתְּמַר, ° כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא ° מַטֵה הָאֱלֹהִים, לְמָחֲאָה בֵּהּ לִרְשִׁיעֲיָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וּמַטְךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ׳, ° וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, לְכָל חַד שֶׁבַע יוֹמִין סַלְקִין מ"ט. וְהַאי אִיהוּ ׳וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת שָׁנִים׳, אִנּוּן מ"ט שָׁנִים. ומ"ט יוֹמִין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁמָהָן אִלֵּין דְּאִנּוּן:

תרגום

שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת אֲחֵרִים מִנֵּצַח הוֹד יְסוֹד, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. קוֹל שְׁבִיעִי מֵאֵם עֶלְיוֹנָה יוֹצֵא. וּכְנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת הֵם: זַיִת לְיָמִין, נֵר לִשְׂמֹאל, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא - פְּתִילָה הָאוֹחֶזֶת בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁהִיא 'עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ' - זֶה כְּלִי הַנֵּר. וְנֵר הַשַּׁבָּת מִצַּד הַגְּבוּרָה נִדְלָק וּמֵאִיר, לְמִי שֶׁמֵּקִיר אֵשׁ נָכְרִית אֵלֶיהָ, שֶׁבִּגְלָלוֹ צִוָּה 'לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת'. וְהַשְּׁכִינָה אַף כָּךְ נִקְרֵאת נֵר מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְנִקְרֵאת אוֹר מִצַּד הַיָּמִין, שֶׁשָּׁם (שמות כז) זַיִת זָךְ לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, וְהוּא "שֶׁמֶן לַמָּאוֹר" שֶׁהוּא 'כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר'. וְהִיא פְּתִילָה מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הָאוֹחֵז בִּשְׁנֵיהֶם. וּכְעֵין זֶה, זֶרַע הָאָדָם כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶן, וּבְרִית מִילָה כְּנֶגֶד הַפְּתִילָה. 'נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם' - כְּנֶגֶד נֵר הַכְּלִי. מַרְאֶה שְׁמִינִי: אֵם עֶלְיוֹנָה נִקְרֵאת 'כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב', "מַטֵּה הָאֱלֹהִים". הַנֹּגַהּ מִצַּד הַיָּמִין נוֹטֶה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְרַחֵם עַל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, מִצַּד הַשְּׂמֹאל - "מַטֵּה הָאֱלֹהִים", לְהַכּוֹת בּוֹ אֶת הָרְשָׁעִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב '׳׳וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ׳׳'. וְשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, לְכָל אַחַת שִׁבְעָה יָמִים, עוֹלִים אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה. וְזֶהוּ '׳וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים׳' - הֵם אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים. וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים - שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שֵׁמוֹת אֵלֶּה שֶׁהֵם:

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא ד ע"ב] תלת קלין אחרנין מנצח הוד יסוד, דאנון לקבל תלת אבהן קלא שביעאה ° מאמא עלאה נפקא. ° ולקבל תלת אבהן אנון, ° זית לימינא. נר לשמאלא. עמודא דאמצעיתא פתילה דאתאחיד (וילנא ד ע"ב) בתרויהו. ° דאיהי ׳עץ פרי עושה פרי למינו. אשר זרעו בו על הארץ׳ דא מאנא דשרגא, ונר דשבת מסטרא דגבורה אתוקדת ואתנהרת. למאן דקריב אשא נוכרא לגבה, דבגינה מני ׳לא תבערו אש בכל משבותיכם ביום השבת׳, ושכינתא אוף הכי אתקריאת ° נר מסטרא דשמאלא, ואתקריאת אור מסטרא דימינא, ° דתמן ׳זית זך׳ (שמות כז, כ) ׳להעלות נר תמיד׳, ואיהו שמן למאור ° דאיהו ׳כי נר מצוה ותורה אור׳. ואיהי פתילה מסטרא דעמודא דאמצעיתא דאחיד בתרויהו. ° וכגונא דא, זרע דבר נש לקבל משחא וברית מילה לקבל פתילה. ׳נר ה' נשמת אדם׳, לקבל נר דשרגא. חיזו תמינאה אמא עלאה אתקריאת ׳כן מראה הנגה סביב׳, ° מט'ה האלהים. הנגה ° מסטרא דימינא מטה כלפי חסד, לרחם ° על מארי תיובתא דבה אתמר, ° כי ימינך פשוטה לקבל שבים, מסטרא דשמאלא ° מטה האלהים, למחאה בה לרשיעיא. הדא הוא דכתיב ׳ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת׳, ° ושבע שבתות, לכל חד שבע יומין סלקין מ"ט. והאי איהו ׳וספרת לך שבע שבתות שנים׳, אנון מ"ט שנים. ומ"ט יומין שבע שבתות לקבל שבע שמהן אלין דאנון:

התרגום: שלשה קולות אחרים מנצח הוד יסוד, שהם כנגד שלשת האבות. קול שביעי מאם עליונה יוצא. וכנגד שלשת האבות הם: זית לימין, נר לשמאל, עמודא דאמצעיתא - פתילה האוחזת בשניהם, שהיא 'עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ' - זה כלי הנר. ונר השבת מצד הגבורה נדלק ומאיר, למי שמקיר אש נכרית אליה, שבגללו צוה 'לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת'. והשכינה אף כך נקראת נר מצד השמאל, ונקראת אור מצד הימין, ששם (שמות כז) זית זך להעלת נר תמיד, והוא "שמן למאור" שהוא 'כי נר מצוה ותורה אור'. והיא פתילה מצד עמודא דאמצעיתא האוחז בשניהם. וכעין זה, זרע האדם כנגד השמן, וברית מילה כנגד הפתילה. 'נר ה' נשמת אדם' - כנגד נר הכלי. מראה שמיני: אם עליונה נקראת 'כן מראה הנגה סביב', "מטה האלהים". הנגה מצד הימין נוטה כלפי חסד, לרחם על בעלי התשובה, שעליו נאמר, כי ימינך פשוטה לקבל שבים, מצד השמאל - "מטה האלהים", להכות בו את הרשעים. זהו שכתוב '׳ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת׳'. ושבע שבתות, לכל אחת שבעה ימים, עולים ארבעים ותשעה. וזהו '׳וספרת לך שבע שבתת שנים׳' - הם ארבעים ותשע שנים. וארבעים ותשעה ימים - שבע שבתות כנגד שבעה שמות אלה שהם:

מן המפרשים

אור יקר: ואיהו שמן למאור, התורה עולה שהיא נקר׳ שמן למאור להתהפך למעלה למאור וגר כדפר׳, והיינו ותורה עולה ונעשה אור בנר כענין שמתהפך התורה ושמן :לאור ונר, והיפוך זה הכריח מן הכתובים באומרו.

ביאור הגר"א: ולקבל תלת אבהן אינון כו'. הולך ומפרש דאש לשמאלא, ועד"א מייחד בין ימינא לשמאלא, וז"ש פתילה כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו