ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 78: תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל › פיסקה 12 (ד ע"א)

שם ע"ב מן ׳ויסע ויבא ויט׳ - ושלשת השלוחים על הים

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 12 · דף ד ע"א

לשון הזוהר

[וילנא ד ע"א] ° וְהַאי אִיהוּ בְּעָב (עג ע"ג) הֶעָנָן, וּמִנֵּהּ אִשְׁתְּכַח שֵׁם בֵּן ע"ב שְׁמָהָן וַיִּסַּ'ע וַיָּבֹ'א וַיֵּ'ט, ° דְּאִנּוּן כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, דְּאִתְכְּלִילָן בְּמַיָּא אֶשָּׁא וְרוּחָא. ° וְאִנּוּן יַמָּא וְתָקְפָּא וגלידא (יַמָּא וַאֲוִירָא וּרְקִיעָא), ° וְאִנּוּן יַמָּא וְתָקְפָּא דִּימִינָא, מַלְאַךְ הַחֶסֶד ° וְדָא (וילנא ד ע"א) מִיכָאֵל, דְּאִיהוּ ° עַל שֵׁם (שמות טו) מִי כָּמוֹךָ בָּאֵלִים ה', ° דִּי שְׁמֵהּ מכבי ° דְּסָלִיק ע"ב, בְּחֻשְׁבָּן אֲתוֹי ° וּנְהוֹרָא דִּילֵהּ ° מ"ב. וְדָא חֵילָא דִּילֵהּ ׳כִּי תֵּלֵךְ ° בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה׳ (ישעיה מג). דְּדָא מְכַבֵּי אֶשָּׁא, וּמִיכָאֵל אִיהוּ ° דְּמוּת אַרְיֵה דְּאִיהוּ אַרְיֵה מִמַּיִם. ׳וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם׳ (שמות טו), ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לְחָרָבָה׳ בְּתֻקְפָּא ° דְּגַבְרִיאֵל שְׁלִיחָא דִּגְבוּרָה דִּמְמָנָא עַל חֻרְבָּה. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּהּ ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לְחָרָבָה׳, מִסִּטְרָא דְּאוּרִיאֵל שְׁלִיחָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אַפְרִישׁ בֵּין מַיָּא וְאֶשָּׁא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם׳ ° דְּאִיהִי אֶשָּׁא נוּכְרָאָה, ׳וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳ דְּאִיהִי מַיָּא. וַיְהִי הֶעָנָן מִימִינָא וְהַחֹשֶׁךְ דְּרַשִּׁיעַיָּא מִשְּמָאלָא, דְּאָזַל לְקַטְרְגָא לְסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה ׳וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה׳, וּכְמָא דְּאִתְפְּרִישׁ בֵּין שְׂמָאלָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא לִימִינָא דְּקוּדְשָׁא דְּלָא אִתְקְרִיב לְגַבָּהּ הָכֵי מְיַחֵד בֵן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא דְּקוּדְשָׁא, ° דְּבֵהּ שְׁמָהָן וּסְפִירָן וְאַתְוָן וְהַוְיָן מְשֻׁלָּשִׁין, ° וּבְגִין דָּא וה"ו וכו' מְשֻׁלָּשׁ בִּתְלָת אַתְוָן. בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁי לְכֹהֵן וְלֵוִי, אֲבָל שְׁמָהָן מְרֻבָּעִין וְאַתְוָן דְּתֵבָה אַרְבַּע אִנּוּן מִשְּׁכִינְתָּא. ° וְתֵשַׁע סְפִירוֹת אִנּוּן מְשֻׁלָּשִׁין בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא'. כְּגַוְנָא דָּא חָ'כְ'מָה חֶסֶ'ד נֶצַ'ח כֶּתֶ'ר תִּפְאֶרֶת יְסוֹ'ד בִּינָ'ה גְּבוּרָ'ה הוֹ'ד, ° וּמַלְכוּת עֲשִׂירִי לוֹן, וּרְבִיעִי לוֹן ° מִסִּטְרָא דְּאִמָּא עִלָּאָה, אִיהִי תְּמִינָאָה, ° וּתְלָת סְפִירָן אִלֵּין, לְבוּשַׁיְהוּ חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל. חֹשֶׁךְ לִשְׂמָאלָא, עָנָן לִימִינָא, וַעֲרָפֶל בְּאֶמְצָעִיתָא, תְּחוֹת שָׁמַיִם דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים יח) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו. ° בֶּעָנָן דְּנָפִיק קָלָא, דְּאִתְּמַר בֵּהּ ° ׳קוֹל ה' עַל הַמַּיִם׳ (שם צג). ° וְכַמָּה קָלִים מִתְפּוֹצְצִין מִנֵּהּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה ° דְּתַמָּן חֹשֶׁךְ, דְּבֵהּ ׳יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מִרְאוֹת׳ (בראשית כ), דְּנָפִיק קָלָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳קוֹל ה' חוֹצֵב ° לַהֲבוֹת אֵשׁ׳, וּמִסִּטְרָא דַּעֲרָפֶל קָלָא דְּאִתְּמַר בֵּהּ קוֹל ה' ° בֶּהָדָר, הַיָּדוּעַ ° לְיִשְׂרָאֵל נָפִיק סָבָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (ויקרא מט) וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.

תרגום

וְזוֹ הִיא 'בְּעַב הֶעָנָן', וּמִמֶּנָּה נִמְצָא שֵׁם בֶּן שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֵׁמוֹת, "וַיִּסַּ"ע וַיָּבֹ"א וַיֵּ"ט", שֶׁהֵם כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, הַכְּלוּלִים בְּמַיִם אֵשׁ וְרוּחַ. וְהֵם יָם וְתֹקֶף וּגְלִידָה (יָם וַאֲוִיר וּרְקִיעַ), וְהֵם יָם וְתֹקֶף שֶׁל יָמִין, מַלְאַךְ הַחֶסֶד, וְזֶה מִיכָאֵל, שֶׁהוּא עַל שֵׁם (שמות טו) מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', שֶׁשְּׁמוֹ "מַכְבִּי" הָעוֹלֶה שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם בְּחֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹתָיו, וְאוֹרוֹ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם. וְזֶה כֹּחוֹ (ישעיה מג) '׳כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה׳', שֶׁזֶּה מְכַבֶּה אֵשׁ, וּמִיכָאֵל הוּא דְּמוּת אַרְיֵה, שֶׁהוּא אַרְיֵה מִן הַמַּיִם. (שמות טו) '׳וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם׳', '׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לְחָרָבָה׳' בְּתֹקֶף גַּבְרִיאֵל, שְׁלִיחַ הַגְּבוּרָה הַמְּמֻנֶּה עַל הַחֻרְבָּן. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בּוֹ '׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לְחָרָבָה׳', מִצַּד אוּרִיאֵל שְׁלִיחַ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הִפְרִיד בֵּין הַמַּיִם וְהָאֵשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב '׳׳וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם׳׳' שֶׁהִיא אֵשׁ נָכְרִית, '׳וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳' שֶׁהִיא מַיִם. 'וַיְהִי הֶעָנָן' מִימִין, וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁל הָרְשָׁעִים מִשְּׂמֹאל, הַהוֹלֵךְ לְקַטְרֵג לְצַד הַשְּׂמֹאל שֶׁל הַגְּבוּרָה, '׳וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה׳'. וּכְשֵׁם שֶׁמֻּפְרָד בֵּין הַשְּׂמֹאל שֶׁל הַצַּד הָאַחֵר לְיָמִין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, כָּךְ מְיֻחָד בֵּין יְמִין הַקְּדֻשָּׁה לִשְׂמֹאלָהּ, שֶׁבּוֹ הַשֵּׁמוֹת וְהַסְּפִירוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַהֲוָיוֹת מְשֻׁלָּשִׁים, וּמִשּׁוּם כָּךְ "וה"ו" וְכוּ' מְשֻׁלָּשׁ בִּשְׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁי לְכֹהֵן וְלֵוִי. אֲבָל הַשֵּׁמוֹת מְרֻבָּעִים, וְאוֹתִיּוֹת הַתֵּבָה אַרְבַּע הֵן מִן הַשְּׁכִינָה. וְתֵשַׁע סְפִירוֹת מְשֻׁלָּשׁוֹת בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כָּעִנְיָן הַזֶּה: חָכְמָה, חֶסֶד, נֵצַח, כֶּתֶר, תִּפְאֶרֶת, יְסוֹד, בִּינָה, גְּבוּרָה, הוֹד. וּמַלְכוּת עֲשִׂירִית לָהֶן, וּרְבִיעִית לָהֶן מִצַּד אֵם עֶלְיוֹנָה - הִיא הַשְּׁמִינִית. וּשְׁלֹשׁ סְפִירוֹת אֵלֶּה, לְבוּשֵׁיהֶן חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל: חֹשֶׁךְ לִשְׂמֹאל, עָנָן לְיָמִין, וַעֲרָפֶל בָּאֶמְצַע, תַּחַת שָׁמַיִם שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים יח) וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו. בֶּעָנָן שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא קוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם צג) 'קוֹל ה' עַל הַמָּיִם'. וְכַמָּה קוֹלוֹת מִתְפּוֹצְצִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים", מִצַּד הַגְּבוּרָה שֶׁשָּׁם חֹשֶׁךְ, שֶׁבּוֹ (בראשית כ) '׳יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת׳', שֶׁיּוֹצֵא קוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ '׳קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳'. וּמִצַּד הָעֲרָפֶל קוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קוֹל ה' בֶּהָדָר, הַיָּדוּעַ לְיִשְׂרָאֵל, יוֹצֵא זָקֵן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט) וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא ד ע"א] ° והאי איהו בעב (עג ע"ג) הענן, ומנה אשתכח שם בן ע"ב שמהן ויס'ע ויב'א וי'ט, ° דאנון כלל ופרט וכלל, דאתכלילן במיא אשא ורוחא. ° ואנון ימא ותקפא וגלידא (ימא ואוירא ורקיעא), ° ואנון ימא ותקפא דימינא, מלאך החסד ° ודא (וילנא ד ע"א) מיכאל, דאיהו ° על שם (שמות טו) מי כמוך באלים ה', ° די שמה מכבי ° דסליק ע"ב, בחשבן אתוי ° ונהורא דילה ° מ"ב. ודא חילא דילה ׳כי תלך ° במו אש לא תכוה׳ (ישעיה מג). דדא מכבי אשא, ומיכאל איהו ° דמות אריה דאיהו אריה ממים. ׳ויט משה את ידו על הים׳ (שמות טו), ׳וישם את הים לחרבה׳ בתקפא ° דגבריאל שליחא דגבורה דממנא על חרבה. ובגין דא אתמר בה ׳וישם את הים לחרבה׳, מסטרא דאוריאל שליחא דעמודא דאמצעיתא, אפריש בין מיא ואשא. הדא הוא דכתיב ׳ויבא בין מחנה מצרים׳ ° דאיהי אשא נוכראה, ׳ובין מחנה ישראל׳ דאיהי מיא. ויהי הענן מימינא והחשך דרשיעיא משמאלא, דאזל לקטרגא לסטרא דשמאלא דגבורה ׳ולא קרב זה אל זה כל הלילה׳, וכמא דאתפריש בין שמאלא דסטרא אחרא לימינא דקודשא דלא אתקריב לגבה הכי מיחד בן ימינא ושמאלא דקודשא, ° דבה שמהן וספירן ואתון והוין משלשין, ° ובגין דא וה"ו וכו' משלש בתלת אתון. בגין דישראל שלישי לכהן ולוי, אבל שמהן מרבעין ואתון דתבה ארבע אנון משכינתא. ° ותשע ספירות אנון משלשין בעמודא דאמצעיתא'. כגונא דא ח'כ'מה חס'ד נצ'ח כת'ר תפארת יסו'ד בינ'ה גבור'ה הו'ד, ° ומלכות עשירי לון, ורביעי לון ° מסטרא דאמא עלאה, איהי תמינאה, ° ותלת ספירן אלין, לבושיהו חשך ענן וערפל. חשך לשמאלא, ענן לימינא, וערפל באמצעיתא, תחות שמים דאיהו עמודא דאמצעיתא, הדא הוא דכתיב (תהלים יח) ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו. ° בענן דנפיק קלא, דאתמר בה ° ׳קול ה' על המים׳ (שם צג). ° וכמה קלים מתפוצצין מנה, דאתמר בהון מקולות מים רבים, מסטרא דגבורה ° דתמן חשך, דבה ׳יצחק ותכהין עיניו מראות׳ (בראשית כ), דנפיק קלא דאתמר בה ׳קול ה' חוצב ° להבות אש׳, ומסטרא דערפל קלא דאתמר בה קול ה' ° בהדר, הידוע ° לישראל נפיק סבא, הדא הוא דכתיב (ויקרא מט) והדרת פני זקן.

התרגום: וזו היא 'בעב הענן', וממנה נמצא שם בן שבעים ושתים שמות, "ויס"ע ויב"א וי"ט", שהם כלל ופרט וכלל, הכלולים במים אש ורוח. והם ים ותקף וגלידה (ים ואויר ורקיע), והם ים ותקף של ימין, מלאך החסד, וזה מיכאל, שהוא על שם (שמות טו) מי כמכה באלם ה', ששמו "מכבי" העולה שבעים ושתים בחשבון אותיותיו, ואורו ארבעים ושתים. וזה כחו (ישעיה מג) '׳כי תלך במו אש לא תכוה׳', שזה מכבה אש, ומיכאל הוא דמות אריה, שהוא אריה מן המים. (שמות טו) '׳ויט משה את ידו על הים׳', '׳וישם את הים לחרבה׳' בתקף גבריאל, שליח הגבורה הממנה על החרבן. ומשום כך נאמר בו '׳וישם את הים לחרבה׳', מצד אוריאל שליח עמודא דאמצעיתא, הפריד בין המים והאש. זהו שכתוב '׳ויבא בין מחנה מצרים׳' שהיא אש נכרית, '׳ובין מחנה ישראל׳' שהיא מים. 'ויהי הענן' מימין, והחשך של הרשעים משמאל, ההולך לקטרג לצד השמאל של הגבורה, '׳ולא קרב זה אל זה כל הלילה׳'. וכשם שמפרד בין השמאל של הצד האחר לימין הקדשה שלא יתקרב אליה, כך מיחד בין ימין הקדשה לשמאלה, שבו השמות והספירות והאותיות וההויות משלשים, ומשום כך "וה"ו" וכו' משלש בשלש אותיות, משום שישראל שלישי לכהן ולוי. אבל השמות מרבעים, ואותיות התבה ארבע הן מן השכינה. ותשע ספירות משלשות בעמודא דאמצעיתא, כענין הזה: חכמה, חסד, נצח, כתר, תפארת, יסוד, בינה, גבורה, הוד. ומלכות עשירית להן, ורביעית להן מצד אם עליונה - היא השמינית. ושלש ספירות אלה, לבושיהן חשך ענן וערפל: חשך לשמאל, ענן לימין, וערפל באמצע, תחת שמים שהוא עמודא דאמצעיתא. זהו שכתוב (תהלים יח) ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו. בענן שממנו יוצא קול, שנאמר בו (שם צג) 'קול ה' על המים'. וכמה קולות מתפוצצים ממנו, שנאמר בהם "מקלות מים רבים", מצד הגבורה ששם חשך, שבו (בראשית כ) '׳יצחק ותכהין עיניו מראת׳', שיוצא קול שנאמר בו '׳קול ה' חצב להבות אש׳'. ומצד הערפל קול שנאמר בו קול ה' בהדר, הידוע לישראל, יוצא זקן, זהו שכתוב (ויקרא יט) והדרת פני זקן.

מן המפרשים

אור יקר: ע״ב שמהן שהם שלשה פסוקים ובכן ובכן ובכן, דהיינו ובכן יתקדש בת״ת בעל ברכת אתה קדוש, ובכן תן כבוד לחסד כי כבוד חכמים ינחלו ׳והם חסידים כדפירשו בזוהר פרשה אחרי מות סימן (?) ובכן תן פחדך לפחד יצחק, והם שלשה פעמים ע״ב לסוד ע״ב…

ביאור הגר"א: דאיתמר בהון כו'. ר"ל שנאמר מראות ל' רבים, משמע הרבה מראות, ונא' אלקים משמע שכל המראות הן בספירות:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: