ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 78: תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל › פיסקה 11 (ג ע"ב)

ממראה המתנים עד הקשת בענן - והקצים התלוים בתשובה וקץ הקב"ה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 11 · דף ג ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא ג ע"ב] חִיזוּ רְבִיעָאָה וַחֲמִישָׁאָה מִמַּרְאֵה מָתְנָיו ° וּלְמַעְלָה נֶצַח, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָה הוֹד. ° דְּאִנּוּן תְּרֵין שׁוֹקִין. חִיזוּ שְׁתִיתָאָה, רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ, וְדָא גְּבוּרָה ° דְּמִתַּמָּן אִנּוּן שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב. דְּכֶסֶף אִיהוּ לִימִינָא, ° זָהָב לִשְׂמָאלָא. ° וְשֶׁבַע מִינֵי דַּהֲבָא אִתְכְּלִילָן בֵּהּ חִיזוּ שְׁבִיעָאָה ׳כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן׳, מָאן עֲנָנָא, דָּא חֶסֶד ° דְּסָלִיק ע"ב וּבֵהּ אָתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳בְּעָב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע׳ עַמָּא ° לְמַלְּלָא עִם מֹשֶׁה. ° וּבְהַאי ע"ב דְּאִיהוּ חֶסֶד אִתְחַזְיָא קֶשֶׁת דְּאִיהוּ צַדִּיק בְּגוֹוָנוֹי נְהִירִין, דְּאִנּוּן ג' גְּוָנִין דִּתְלָת אֲבָהָן, ° וּבֵהּ אִתְכְּלִילָן. (וילנא ג ע"ב) וּבְגִין דָּא אִתְּמַר ° בַּצַּדִּיק וַיְכֻלּוּ דְּסָלִיק ע"ב, ° דְּבֵהּ אִתְכְּלִילָן תְּלָת אֲבָהָן, דְּאִתְּמַר בְּהוּ בַּכֹּ'ל מִכֹּ'ל כֹּ'ל. וּבְאִלֵּין תְּלָת גְּוָנִין וּרְאִיתִיהָ לִשְׁכִינְתָּא ° לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. ° דְּצַדִּיק אִיהוּ אָלֶף שְׁתִיתָאָה ׳יוֹם הַשִּשִּׁי׳. וְנָטִיל בִּימִינָא דְּאִיהוּ חֶסֶד כָּלִיל ע"ב וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר ׳וְאַתָּה לֵךְ לְקֵץ ° וְתָנוּחַ׳ (בראשית א) בְּצַדִּיק ׳וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין׳, דְּאִיהוּ יְמִינָא ° דְּבֵהּ ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן ° יִרְאוּ ° בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן׳ (ישעיה נב, ח). ° וְנָטִיל בְּע"ב דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, ° דְּבֵהּ ׳וַיְהִי מַבְדִּיל ° בֵּין מַיִם לְמַיִם׳, וּבְגִינָא אִתְּמַר ° לְלִבִּי גִּלִּיתִי ולמלאכי השרת לֹא גִלִּיתִי. לְלִבִּי גִלִּיתִי ° וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי. (חסר כאן) ° דקץ אִית בְּכָל דָּרָא וְדָרָא ° כְּפוּם זִכְוָן דִּילְהוֹן. ° בְּכָל מָארֵהּ דְּדָרָא כְּפוּם דְּרֹב דָּרָא נוֹטִים אֲבַתְרֵהּ. וְאִם חוֹבִין מִתְרַבִּין עָלַהּ, (א"ר חִיָּא) אדחייא פֻּרְקָנָא עַד דָּרָא אָחֳרָא. וּבְגִין דָּא כָּל הַקִּצִּין כָּלוּ, וְכֹלָּא תַּלְיָא בִּתְיוּבְתָּא וּבְזִכְוָן דְּמִדּוֹת דְּכָל דָּרָא וְדָרָא. ° אֲבָל קֵץ וּזְמַן דְּשַׁוִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא תַּלְיָא בְּזִכְוָן וּבְמִדּוֹת דְּכָל דָּרָא וְדָרָא, אֶלָּא ° בֵּהּ תַּלְיָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה׳ (ישעיה מח, יא), וָאָעַשׂ ׳לְמַעַן שְׁמִי׳. וּבְגִין דָּא כָּל קֵץ דְּכָל דַּרְגָּא כְּפוּם זִכְוָן דִּבְנֵי נָשָׁא אִיהוּ. ° וְקֵץ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לא תַּלְיָא בְּזִכְוָן דִּלְהוֹן. ° וְאִית ע"ב ° בָּתַר אֶלֶף חֲמִישָׁאָה כְּפוּם הַהִיא מִדָּה. וְאִית ע"ב ° בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן, כְּפוּם הַהִיא מִדָּה וְאִית ° וּמָאתָן וְחַמְשִׁין וְשִׁית ° דנח דִּילֵהּ, ° ׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ׳ קֵץ אָחֳרָא ° אִית רמ"ה כְּפוּם מִדָּה, ° וְהַאי דַּרְגָּא דְּרַעֲוָא ° דְּאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ° תְּרֵין קָצִין אַאֲרִיךְ. ° וְדָא וְכָל חֶשְׁבּוֹנוֹת וְגִימַטְרִיאוֹת דְּקִצִּים, אִנּוּן פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה ° מִכִּתְרָא לְעֵלָּא לֵית קֵץ וְחֻשְׁבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל סֵפֶר יְצִירָה וְלִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר, רֵישָׁא דְּכָל קִצִין חָכְמָה, סוֹפָא דְּכָל קִצִּין ° צַדִּיק אִיהוּ, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עֲשִׂירָאָה, ° וְכָל סוֹף אִיהוּ בְּצַדִּיק, ° עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כָּלִיל רֵישָׁא וְסוֹפָא דְּכָל קִצִין, ° וְכֹלָּא אִתְכָּלִיל בְּצַדִּיק, ° דְּכָלִיל תְּלָת אֲבָהָן דִּבְהוֹן ° אִתְקְרֵי שְׁבִיעִי תְּלָת זִמְנִין. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ (בראשית ב, ב), ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳, ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳.

תרגום

מַרְאֶה רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי: מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַעְלָה - נֵצַח, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה - הוֹד, שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם. מַרְאֶה שִׁשִּׁי: 'רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ', וְזוֹ גְּבוּרָה, שֶׁמִּשָּׁם שְׁנֵי כְּרוּבִים זָהָב - שֶׁל כֶּסֶף הוּא לְיָמִין, זָהָב לִשְׂמֹאל, וְשִׁבְעָה מִינֵי זָהָב כְּלוּלִים בּוֹ. מַרְאֶה שְׁבִיעִי: 'כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶּעָנָן' - מַהוּ "עָנָן"? זֶה חֶסֶד הָעוֹלֶה שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, וּבוֹ בָּא הקב"ה 'בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע' הָעָם לְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה. וּבְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם זֶה שֶׁהוּא חֶסֶד, נִרְאֵית הַקֶּשֶׁת שֶׁהוּא הַצַּדִּיק בִּגְוָנָיו הַמְּאִירִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה גְּוָנִים שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וּבוֹ כְּלוּלִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בַּצַּדִּיק "וַיְכֻלּוּ" הָעוֹלֶה שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "בַּכֹּל" "מִכֹּל" "כֹּל". וּבִשְׁלֹשֶׁת הַגְּוָנִים הָאֵלֶּה 'וּרְאִיתִיהָ' - לַשְּׁכִינָה, 'לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם'. שֶׁהַצַּדִּיק הוּא הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְנוֹטֵל בַּיָּמִין שֶׁהוּא חֶסֶד הַכּוֹלֵל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר (בראשית א) 'וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ' בַּצַּדִּיק, 'וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין', שֶׁהוּא הַיָּמִין שֶׁבּוֹ (ישעיה נב) 'כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן'. וְנוֹטֵל בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁבּוֹ '׳ וַיְהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳', וּבִגְלַל זֶה נֶאֱמַר: לְלִבִּי גִּלִּיתִי וּלְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֹא גִלִּיתִי, לְלִבִּי גִלִּיתִי וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי (חסר כאן במקור). שֶׁקֵּץ יֵשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כְּפִי זְכֻיּוֹתָיו. בְּכָל אֲדוֹן הַדּוֹר, כְּפִי רֹב הַדּוֹר נוֹטִים אַחֲרָיו, וְאִם עֲוֹנוֹת מִתְרַבִּים עָלָיו (אָמַר רַבִּי חִיָּא) נִדְחֵית הַגְּאֻלָּה עַד דּוֹר אַחֵר. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְהַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה וּבִזְכֻיּוֹת מִדּוֹתָיו שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר. אֲבָל הַקֵּץ וְהַזְּמַן שֶׁקָּבַע הקב"ה, אֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכֻיּוֹת וּבְמִדּוֹת שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר, אֶלָּא בּוֹ תָּלוּי, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מח) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל קֵץ שֶׁל כָּל דַּרְגָּה הוּא כְּפִי זְכֻיּוֹת בְּנֵי הָאָדָם, וְקֵץ הקב"ה אֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכֻיּוֹתָם. וְיֵשׁ שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אַחַר אֶלֶף חֲמִישִׁי כְּפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה, וְיֵשׁ שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אַחַר אֶלֶף וּמָאתַיִם כְּפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה, וְיֵשׁ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה שֶׁל נֹחַ שֶׁלּוֹ, '׳כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ׳'. קֵץ אַחֵר יֵשׁ, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כְּפִי מִדָּה, וְזוֹ דַּרְגַּת הָרָצוֹן שֶׁהוּא הקב"ה. שְׁנֵי קֵצִים הֶאֱרַכְתִּי. וְכָל חֶשְׁבּוֹנוֹת וְגִימַטְרִיּוֹת שֶׁל קִצִּים הֵם פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה, מִכֶּתֶר וּלְמַעְלָה אֵין קֵץ וְחֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל סֵפֶר יְצִירָה: "וְלִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר". רֹאשׁ כָּל הַקִּצִּים - חָכְמָה, סוֹף כָּל הַקִּצִּים - הוּא הַצַּדִּיק, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הָעֲשִׂירִית, וְכָל סוֹף הוּא בַּצַּדִּיק. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כּוֹלֵל רֹאשׁ וְסוֹף כָּל הַקִּצִּים, וְהַכֹּל נִכְלָל בַּצַּדִּיק, הַכּוֹלֵל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁבָּהֶם נִקְרָא "שְׁבִיעִי" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) '׳׳וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳׳', '׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳', '׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי׳'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא ג ע"ב] חיזו רביעאה וחמישאה ממראה מתניו ° ולמעלה נצח, וממראה מתניו ולמטה הוד. ° דאנון תרין שוקין. חיזו שתיתאה, ראיתי כמראה אש, ודא גבורה ° דמתמן אנון שנים כרובים זהב. דכסף איהו לימינא, ° זהב לשמאלא. ° ושבע מיני דהבא אתכלילן בה חיזו שביעאה ׳כמראה הקשת אשר יהיה בענן׳, מאן עננא, דא חסד ° דסליק ע"ב ובה אתא קודשא בריך הוא ׳בעב הענן, בעבור ישמע׳ עמא ° למללא עם משה. ° ובהאי ע"ב דאיהו חסד אתחזיא קשת דאיהו צדיק בגוונוי נהירין, דאנון ג' גונין דתלת אבהן, ° ובה אתכלילן. (וילנא ג ע"ב) ובגין דא אתמר ° בצדיק ויכלו דסליק ע"ב, ° דבה אתכלילן תלת אבהן, דאתמר בהו בכ'ל מכ'ל כ'ל. ובאלין תלת גונין וראיתיה לשכינתא ° לזכר ברית עולם. ° דצדיק איהו אלף שתיתאה ׳יום הששי׳. ונטיל בימינא דאיהו חסד כליל ע"ב ובגינה אתמר ׳ואתה לך לקץ ° ותנוח׳ (בראשית א) בצדיק ׳ותעמד לגרלך לקץ הימין׳, דאיהו ימינא ° דבה ׳כי עין בעין ° יראו ° בשוב ה' ציון׳ (ישעיה נב, ח). ° ונטיל בע"ב דעמודא דאמצעיתא, ° דבה ׳ויהי מבדיל ° בין מים למים׳, ובגינא אתמר ° ללבי גליתי ולמלאכי השרת לא גליתי. ללבי גליתי ° ולאברי לא גליתי. (חסר כאן) ° דקץ אית בכל דרא ודרא ° כפום זכון דילהון. ° בכל מארה דדרא כפום דרב דרא נוטים אבתרה. ואם חובין מתרבין עלה, (א"ר חיא) אדחייא פרקנא עד דרא אחרא. ובגין דא כל הקצין כלו, וכלא תליא בתיובתא ובזכון דמדות דכל דרא ודרא. ° אבל קץ וזמן דשוי קודשא בריך הוא, לא תליא בזכון ובמדות דכל דרא ודרא, אלא ° בה תליא, הדא הוא דכתיב ׳למעני למעני אעשה׳ (ישעיה מח, יא), ואעש ׳למען שמי׳. ובגין דא כל קץ דכל דרגא כפום זכון דבני נשא איהו. ° וקץ דקודשא בריך הוא לא תליא בזכון דלהון. ° ואית ע"ב ° בתר אלף חמישאה כפום ההיא מדה. ואית ע"ב ° בתר אלף ומאתן, כפום ההיא מדה ואית ° ומאתן וחמשין ושית ° דנח דילה, ° ׳כי עין בעין יראו׳ קץ אחרא ° אית רמ"ה כפום מדה, ° והאי דרגא דרעוא ° דאיהו קודשא בריך הוא. ° תרין קצין אאריך. ° ודא וכל חשבונות וגימטריאות דקצים, אנון פרפראות לחכמה ° מכתרא לעלא לית קץ וחשבן, כמו שכתב בעל ספר יצירה ולפני אחד מה אתה סופר, רישא דכל קצין חכמה, סופא דכל קצין ° צדיק איהו, דאיהי שכינתא עשיראה, ° וכל סוף איהו בצדיק, ° עמודא דאמצעיתא כליל רישא וסופא דכל קצין, ° וכלא אתכליל בצדיק, ° דכליל תלת אבהן דבהון ° אתקרי שביעי תלת זמנין. הדא הוא דכתיב ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳ (בראשית ב, ב), ׳וישבת ביום השביעי׳, ׳ויברך אלהים את יום השביעי׳.

התרגום: מראה רביעי וחמישי: ממראה מתניו ולמעלה - נצח, וממראה מתניו ולמטה - הוד, שהם שתי השוקים. מראה ששי: 'ראיתי כמראה אש', וזו גבורה, שמשם שני כרובים זהב - של כסף הוא לימין, זהב לשמאל, ושבעה מיני זהב כלולים בו. מראה שביעי: 'כמראה הקשת אשר יהיה בענן' - מהו "ענן"? זה חסד העולה שבעים ושתים, ובו בא הקב"ה 'בעב הענן, בעבור ישמע' העם לדבר עם משה. ובשבעים ושתים זה שהוא חסד, נראית הקשת שהוא הצדיק בגוניו המאירים, שהם שלשה גונים של שלשת האבות, ובו כלולים. ומשום כך נאמר בצדיק "ויכלו" העולה שבעים ושתים, שבו כלולים שלשת האבות, שנאמר בהם "בכל" "מכל" "כל". ובשלשת הגונים האלה 'וראיתיה' - לשכינה, 'לזכר ברית עולם'. שהצדיק הוא האלף הששי, יום הששי, ונוטל בימין שהוא חסד הכולל שבעים ושתים, ובגללו נאמר (בראשית א) 'ואתה לך לקץ ותנוח' בצדיק, 'ותעמד לגרלך לקץ הימין', שהוא הימין שבו (ישעיה נב) 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון'. ונוטל בשבעים ושתים של עמודא דאמצעיתא, שבו '׳ ויהי מבדיל בין מים למים׳', ובגלל זה נאמר: ללבי גליתי ולמלאכי השרת לא גליתי, ללבי גליתי ולאברי לא גליתי (חסר כאן במקור). שקץ יש בכל דור ודור כפי זכיותיו. בכל אדון הדור, כפי רב הדור נוטים אחריו, ואם עונות מתרבים עליו (אמר רבי חיא) נדחית הגאלה עד דור אחר. ומשום כך כל הקצים כלו, והכל תלוי בתשובה ובזכיות מדותיו של כל דור ודור. אבל הקץ והזמן שקבע הקב"ה, אינו תלוי בזכיות ובמדות של כל דור ודור, אלא בו תלוי, זהו שכתוב (ישעיה מח) למעני למעני אעשה, ואעשה למען שמי. ומשום כך כל קץ של כל דרגה הוא כפי זכיות בני האדם, וקץ הקב"ה אינו תלוי בזכיותם. ויש שבעים ושתים אחר אלף חמישי כפי אותה המדה, ויש שבעים ושתים אחר אלף ומאתים כפי אותה המדה, ויש מאתים וחמשים וששה של נח שלו, '׳כי עין בעין יראו׳'. קץ אחר יש, מאתים ארבעים וחמשה כפי מדה, וזו דרגת הרצון שהוא הקב"ה. שני קצים הארכתי. וכל חשבונות וגימטריות של קצים הם פרפראות לחכמה, מכתר ולמעלה אין קץ וחשבון, כמו שכתב בעל ספר יצירה: "ולפני אחד מה אתה סופר". ראש כל הקצים - חכמה, סוף כל הקצים - הוא הצדיק, שהיא השכינה העשירית, וכל סוף הוא בצדיק. עמודא דאמצעיתא כולל ראש וסוף כל הקצים, והכל נכלל בצדיק, הכולל שלשת האבות שבהם נקרא "שביעי" שלש פעמים. זהו שכתוב (בראשית ב) '׳ויכל אלהים ביום השביעי׳', '׳וישבת ביום השביעי׳', '׳ויברך אלהים את יום השביעי׳'.

מן המפרשים

אור יקר: בע״ב דעמודא דאמצעיתא, והיינו אחר שנסע היסוד שתי נסיעות וקבל מהגבורה ק״ץ ה״י ונדחת הגאולה ונטל ׳מהחסד ונתעורר היסוד והיינו קץ הימין, יתעורר ויקבל היסוד מן האמצע תפארת, ולזה נטיל בע״ב דעמודא דאמצעיתא לעורר ייחודו עט המלכות ששם…

ביאור הגר"א: ועוד וגבותם כו'. שהן כ"ד עיינין, וכל אחד כלול מג' תיבין כידוע:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: