ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 79: תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא › פיסקה 16 (ז ע"ב)

תשעת ירחי העבור של מלך המשיח - ובמשה שנולד מהול תלויה הגאלה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 16 · דף ז ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא ז ע"ב] הַהוּא יֶלֶד דְּאִתְיְלִיד מִנַּהּ בְּאוֹרַיְתָא ° מֵאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד דְּתִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּת הָרִשְׁעָא ט' חֳדָשִׁים עַל יִשְׂרָאֵל. ° בְּיַרְחָא קַדְמָאָה אִיהוּ מָשִׁיחַ אַיִ"ן. ° וּבְיַרְחָא תִּנְיָנָא עָבִיד לֵהּ יֵשׁ מֵאַיִן, בִּסְפִירָה תִּנְיָנָא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא׳ (איוב כח, יב). ° בְּיַרְחָא תְּלִיתָאָה מוֹסִיף בֵּהּ בִּינָה. וְהַאי אִיהוּ ׳וְנָחָה עָלָיו ° רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה׳. ° וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵיזֶהוּ חָכָם הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. ° דְּקֹדֶם דְּאָתָא לְעָלְמָא אוֹלְפִין לֵהּ חָכְמְתָא וּבִינָה. בְּיַרְחָא רְבִיעָאָה גָּמִיל עִמֵּהּ חֶסֶד, ° דְּעָאִיל לֵהּ פַּרְנָסָה מִטִבּוּרָא דְּאִמֵּהּ בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה יָהִיב בֵּהּ תֻּקְפָא דִּגְבוּרָה לְאִתְגַּבְּרָא עַל יֵצֶר הָרָע מִסִּטְרָא דְּסַמָּאֵל, דְּלָא שָׁלִיט עָלֵהּ בְּבֶטֶן אִמֵּהּ ° לְמֶעֱבַד לֵהּ נְפַל ° לְקַטְלָא מְשִׁיחָא. בְּיַרְחָא שְׁתִיתָאָה יָהִיב בֵּהּ דַּעְתָּא וְכֹחַ ° וְשַׁפִּירוּ באנפוי. בְּיַרְחָא שְׁבִיעָאָה וּתְמִינָאָה יָהִיב בֵּהּ רוּחָא דְּקוּדְשָׁא מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וָהוֹד, דְּאִנּוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט. וּבְגִין דָּא נִתְנַבֵּא רוּחָא דְּקֻדְשָׁא עָלֶיהָ (ירמיה א) ° בְּטֶרֶם ׳אֶצָּרְךָ בַּבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵצֵא מֵרֶחֶם וְגוֹ'׳. ° מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק יָהִיב לֵהּ אוֹת וּמוֹפֵת. בְּיַרְחָא תְּשִׁיעָאָה (וילנא דף ז' ע"ב) דְּנוֹלַד מָהוּל, ° וְהַהוּא יַנּוֹקָא אִיהוּ עֲשִׂירָאָה מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת, אִיהוּ טִפָּה עֲשִׂירָאָה. וּבְגִין דָּא זָכָה לְט' דַּרְגִּין אִלֵּין: קָמוּ מָארֵי מַתְנִיתִין וְאָמְרוּ, רָעֲיָא מְהֵימָנָא טוֹל אַבְנָא דִּילָךְ לְגַבָּךְ, דְּאַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר עָלָךְ ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ה). וְאוֹקְמוּהּ מ"מ ° מַאי כִּי טוֹב, דְּאִתְיְלִיד מָהוּל. וְאַנְתְּ הוּא בְּלֵיל בְּט' יַרְחִין אִלֵּין, ° וּמִסִּטְרָא דְּעִבּוּרָא דִּילָךְ, מַלְכוּת קַדִּישָׁא אִתְּמַר בָּהּ (דברים לג) וַיְהִי בִּישֻׁרוּן מֶלֶךְ. וְהַאי אַבְנָא טִפָּה קַדִּישָׁא כְּלִילָא מֵעֲשָׂרָה. אַנְתְּ הוּא זֶרַע דְּאִתְמַשְׁכַת מִנַּהּ. וּבָךְ תַּלְיָא פֻּרְקָנָה, וְעָלָךְ עָתִיד לְאִתְבָּנָאָה בִּנְיָנָא וְעָלָךְ תָּקוּם, טוֹל לָהּ לְגַבָּךְ. אָמַר לוֹן לֵית אַתּוּן יָכְלִין לְאִשְׁתַּזְבָא. אִי אִשְׁתְּזַבְתוּן מאכנא חֲדָא. ° אֲנָא זָרִיק לְכוֹן שִׁית, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן בְּד"א שִׁי"ת, נָטַל קִרְטָא כְּמִלְּקַדְּמִין:

תרגום

אוֹתוֹ הַיֶּלֶד הַנּוֹלָד מִמֶּנָּה בַּתּוֹרָה, מֵאֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט מַלְכוּת הָרֶשַׁע תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים עַל יִשְׂרָאֵל. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הַמָּשִׁיחַ - אַיִ"ן. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ יֵשׁ מֵאַיִן, בַּסְּפִירָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (איוב כח, יב) 'וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא'. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי מוֹסִיף בּוֹ בִּינָה, וְזֶה 'וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה',׳ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה׳ '. וּבִגְלַל זֶה בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: אֵיזֶהוּ חָכָם הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, שֶׁקֹּדֶם שֶׁבָּא לָעוֹלָם לוֹמְדִים לוֹ חָכְמָה וּבִינָה. בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי גּוֹמֵל עִמּוֹ חֶסֶד, שֶׁמַּכְנִיס לוֹ פַּרְנָסָה מִטַּבּוּר אִמּוֹ. בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי נוֹתֵן בּוֹ תֹּקֶף שֶׁל גְּבוּרָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יֵצֶר הָרָע מִצַּד סַמָּאֵל, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלָיו בְּבֶטֶן אִמּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ נֵפֶל לַהֲרֹג אֶת הַמָּשִׁיחַ. בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי נוֹתֵן בּוֹ דַּעַת וְכֹחַ וְיֹפִי בְּפָנָיו. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְהַשְּׁמִינִי נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִצַּד נֶצַח וָהוֹד שֶׁהֵם שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, וּבִגְלַל זֶה נִתְנַבֵּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָלָיו (ירמיה א) בְּטֶרֶם ' ׳אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם׳ ' וְגוֹ'. מִצַּד הַצַּדִּיק נוֹתֵן לוֹ אוֹת וּמוֹפֵת. בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי שֶׁנּוֹלָד מָהוּל, וְאוֹתוֹ הַיְּנוּקָא הוּא עֲשִׂירִי מִצַּד הַמַּלְכוּת, הוּא הַטִּפָּה הָעֲשִׂירִית. וּבִגְלַל זֶה זָכָה לְתִשְׁעָה דְּרָגוֹת אֵלֶּה: קָמוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה וְאָמְרוּ: רוֹעֶה נֶאֱמָן, קַח אֶבֶן שֶׁלְּךָ אֵלֶיךָ, שֶׁאַתָּה הוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיךָ (שמות ה) 'וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא', וּבֵאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה מַה 'כִּי טוֹב' - שֶׁנּוֹלַד מָהוּל. וְאַתָּה הוּא בְּלֵל בְּתִשְׁעָה חֳדָשִׁים אֵלֶּה, וּמִצַּד הָעִבּוּר שֶׁלְּךָ - מַלְכוּת קְדוֹשָׁה נֶאֱמַר בָּהּ (דברים לג) 'וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ'. וְזוֹ הָאֶבֶן, טִפָּה קְדוֹשָׁה כְּלוּלָה מֵעֲשָׂרָה. אַתָּה הוּא זֶרַע הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה, וּבְךָ תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, וְעָלֶיךָ עָתִיד לְהִבָּנוֹת הַבִּנְיָן, וְעָלֶיךָ תָּקוּם - קַח אוֹתָהּ אֵלֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל אֶלָּא אִם תִּנָּצְלוּ מִמַּכָּה אַחַת - אֲנִי זוֹרֵק לָכֶם שֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן בְּד"א שִׁי"ת. נָטַל אֶבֶן קְטַנָּה כְּמִקֹּדֶם:

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא ז ע"ב] ההוא ילד דאתיליד מנה באוריתא ° מאלין דאתמר בהון אין בן דוד בא עד דתתפשט מלכות הרשעא ט' חדשים על ישראל. ° בירחא קדמאה איהו משיח אי"ן. ° ובירחא תנינא עביד לה יש מאין, בספירה תנינא דאתמר בה ׳והחכמה מאין תמצא׳ (איוב כח, יב). ° בירחא תליתאה מוסיף בה בינה. והאי איהו ׳ונחה עליו ° רוח ה' רוח חכמה ובינה׳. ° ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר. ° דקדם דאתא לעלמא אולפין לה חכמתא ובינה. בירחא רביעאה גמיל עמה חסד, ° דעאיל לה פרנסה מטבורא דאמה בירחא חמישאה יהיב בה תקפא דגבורה לאתגברא על יצר הרע מסטרא דסמאל, דלא שליט עלה בבטן אמה ° למעבד לה נפל ° לקטלא משיחא. בירחא שתיתאה יהיב בה דעתא וכח ° ושפירו באנפוי. בירחא שביעאה ותמינאה יהיב בה רוחא דקודשא מסטרא דנצח והוד, דאנון תרי נביאי קשוט. ובגין דא נתנבא רוחא דקדשא עליה (ירמיה א) ° בטרם ׳אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם וגו'׳. ° מסטרא דצדיק יהיב לה אות ומופת. בירחא תשיעאה (וילנא דף ז' ע"ב) דנולד מהול, ° וההוא ינוקא איהו עשיראה מסטרא דמלכות, איהו טפה עשיראה. ובגין דא זכה לט' דרגין אלין: קמו מארי מתניתין ואמרו, רעיא מהימנא טול אבנא דילך לגבך, דאנת הוא דאתמר עלך ׳ותרא אתו כי טוב הוא׳ (שמות ה). ואוקמוה מ"מ ° מאי כי טוב, דאתיליד מהול. ואנת הוא בליל בט' ירחין אלין, ° ומסטרא דעבורא דילך, מלכות קדישא אתמר בה (דברים לג) ויהי בישרון מלך. והאי אבנא טפה קדישא כלילא מעשרה. אנת הוא זרע דאתמשכת מנה. ובך תליא פרקנה, ועלך עתיד לאתבנאה בנינא ועלך תקום, טול לה לגבך. אמר לון לית אתון יכלין לאשתזבא. אי אשתזבתון מאכנא חדא. ° אנא זריק לכון שית, דאתמר בהון בד"א שי"ת, נטל קרטא כמלקדמין:

התרגום: אותו הילד הנולד ממנה בתורה, מאלה שנאמר בהם: אין בן דוד בא עד שתתפשט מלכות הרשע תשעה חדשים על ישראל. בחדש הראשון המשיח - אי"ן. ובחדש השני עושה אותו יש מאין, בספירה השניה שנאמר בה (איוב כח, יב) 'והחכמה מאין תמצא'. בחדש השלישי מוסיף בו בינה, וזה 'ונחה עליו רוח ה',׳ רוח חכמה ובינה׳ '. ובגלל זה בארו בעלי המשנה: איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר, שקדם שבא לעולם לומדים לו חכמה ובינה. בחדש הרביעי גומל עמו חסד, שמכניס לו פרנסה מטבור אמו. בחדש החמישי נותן בו תקף של גבורה להתגבר על יצר הרע מצד סמאל, שלא ישלט עליו בבטן אמו לעשותו נפל להרג את המשיח. בחדש הששי נותן בו דעת וכח ויפי בפניו. בחדש השביעי והשמיני נותן בו רוח הקדש מצד נצח והוד שהם שני נביאי אמת, ובגלל זה נתנבא רוח הקדש עליו (ירמיה א) בטרם ' ׳אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם׳ ' וגו'. מצד הצדיק נותן לו אות ומופת. בחדש התשיעי שנולד מהול, ואותו הינוקא הוא עשירי מצד המלכות, הוא הטפה העשירית. ובגלל זה זכה לתשעה דרגות אלה: קמו בעלי המשנה ואמרו: רועה נאמן, קח אבן שלך אליך, שאתה הוא שנאמר עליך (שמות ה) 'ותרא אתו כי טוב הוא', ובארוהו בעלי המשנה מה 'כי טוב' - שנולד מהול. ואתה הוא בלל בתשעה חדשים אלה, ומצד העבור שלך - מלכות קדושה נאמר בה (דברים לג) 'ויהי בישרון מלך'. וזו האבן, טפה קדושה כלולה מעשרה. אתה הוא זרע הנמשך ממנה, ובך תלויה הגאלה, ועליך עתיד להבנות הבנין, ועליך תקום - קח אותה אליך. אמר להם: אין אתם יכולים להנצל אלא אם תנצלו ממכה אחת - אני זורק לכם שש, שנאמר בהן בד"א שי"ת. נטל אבן קטנה כמקדם:

מן המפרשים

אור יקר: גמיל עמה חסד, הנד, מלת גמילות הוא העושה.

ביאור הגר"א: באורייתא מאלין כו'. ור"ל כי ע"י גודל הגלות ימהר הגאולה כמ"ש ( ברכות ו ע"ב ) אגרא דכלה דוחקא כידוע. ולכן אמרו ( סנהדרין צח ע"ב ) עד שתתפשט כו', ואז יתעבר משיח במלכות הקדושה ט' חדשים, ואז יהיו חבלי משיח עד שיתיילד. וכן העוסקין…

לכל המפרשים על פיסקה זו