המעטר קונו בתפלין ומזוזה וציצית - מתקנים לנשמתו כסא ודירה וכתר
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 11 · דף ו ע"א
לשון הזוהר
וּכְמָה דְּאַעְטַר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, וְתִקֵּן לֵהּ דִּירָה בִּמְזוּזָה, וְאַתְקִין לֵהּ כֻּרְסַייָא בְּצִיצִית, כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ, וְהוּכַן ׳בְּחֶסֶד כִּסֵּא׳ (ישעיה ט, כח). הָכֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תִּקֵּן לְנִשְׁמָתֵהּ כֻּרְסַייָא, וְתַקִּין לֵהּ דִּירָה עִמֵּהּ, ° וְאַעְטָר לֵהּ בְּכִתְרָא דִּילֵהּ. וְכַמָּה דְּקָשַׁר לִשְׁכִינְתָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמֵחַד לֵהּ בֵּהּ, הָכֵי רוּחָא דִּילֵהּ קָשִׁיר עִם נַפְשָׁא, וְנִשְׁמָתָא ° עִם בַּעְלָהּ, ° דְּאִיהוּ אָדָם, וְסִימָנָא ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז). נֵ"ר נֶפֶ"שׁ רוּ"חַ. וְאִנּוּן אֲצִילוּת דִּשְׁכִינְתָּא, וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּכָלִיל שִׁית סְפִירָן. ׳נִשְׁמַת אָדָם׳ אֲצִילוּתָא דְּאִמָּא עִלָּאָה וְחָכְמָה. ° דְּתַמָּן מָ"ה ° דְּאִיהוּ אָדָם קַדְמָאָה. ° מַחֲשָׁבָה כֶּתֶר עִלָּאָה, תְּפִלִּין עַל רֵישָׁא דְּאַבָּא וְאִמָּא. וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּבַר נָשׁ, בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. וּבְגִינֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא אִתְּמַר ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקַלּוּ׳ (שמואל א ב, ל), ° וְלֹא עוֹד אֶלָּא מָאן דְּיִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְתָא אִית לֵהּ חֵירוּ.
תרגום
וּכְפִי שֶׁעִטֵּר אֶת הקב"ה בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, וְתִקֵּן לוֹ דִּירָה בַּמְּזוּזָה, וְהֵכִין לוֹ כִּסֵּא בַּצִּיצִית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ 'וְהוּכַן ׳בְּחֶסֶד כִּסֵּא'׳ (ישעיה ט, כח) - כָּךְ הקב"ה תִּקֵּן לִנְשָׁמָתוֹ כִּסֵּא, וְתִקֵּן לוֹ דִּירָה עִמּוֹ, וְעִטֵּר אוֹתוֹ בְּכִתְרוֹ. וּכְפִי שֶׁקָּשַׁר אֶת הַשְּׁכִינָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּקֶשֶׁר הַתְּפִלִּין, וְיִחֵד אוֹתוֹ בּוֹ, כָּךְ רוּחוֹ קְשׁוּרָה עִם הַנֶּפֶשׁ, וְהַנְּשָׁמָה עִם בַּעְלָהּ, שֶׁהוּא אָדָם, וְסִימָן ׳'נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם'׳ (משלי כ, כז) - נֵ"ר נֶפֶ"שׁ רוּ"חַ. וְהֵם אֲצִילוּת הַשְּׁכִינָה וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא הַכּוֹלֵל שֵׁשׁ סְפִירוֹת. ׳נִשְׁמַת אָדָם׳ - אֲצִילוּת הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה וְהַחָכְמָה, שֶׁשָּׁם מ"ה שֶׁהוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן. מַחֲשָׁבָה - כֶּתֶר עֶלְיוֹן, תְּפִלִּין עַל רֹאשׁ אַבָּא וְאִמָּא. וּבִגְלַל זֶה נֶאֱמַר בְּאָדָם: בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ. וּבִגְלַל בְּנֵי אָדָם נֶאֱמַר ' ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ׳ (שמואל א ב, ל) ', וְלֹא עוֹד אֶלָּא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יֵשׁ לוֹ חֵרוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכמה דאעטר לקודשא בריך הוא בתפלין דרישא, ותקן לה דירה במזוזה, ואתקין לה כרסייא בציצית, כמה דאוקמוה, והוכן ׳בחסד כסא׳ (ישעיה ט, כח). הכי קודשא בריך הוא תקן לנשמתה כרסייא, ותקין לה דירה עמה, ° ואעטר לה בכתרא דילה. וכמה דקשר לשכינתא בקודשא בריך הוא בקשורא דתפלין, ומחד לה בה, הכי רוחא דילה קשיר עם נפשא, ונשמתא ° עם בעלה, ° דאיהו אדם, וסימנא ׳נר ה' נשמת אדם׳ (משלי כ, כז). נ"ר נפ"ש רו"ח. ואנון אצילות דשכינתא, ועמודא דאמצעיתא דכליל שית ספירן. ׳נשמת אדם׳ אצילותא דאמא עלאה וחכמה. ° דתמן מ"ה ° דאיהו אדם קדמאה. ° מחשבה כתר עלאה, תפלין על רישא דאבא ואמא. ובגין דא אתמר בבר נש, במדה שאדם מודד, בה מודדין לו. ובגיניהון דבני נשא אתמר ׳כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו׳ (שמואל א ב, ל), ° ולא עוד אלא מאן דישתדל באוריתא אית לה חירו.
התרגום: וכפי שעטר את הקב"ה בתפלין של ראש, ותקן לו דירה במזוזה, והכין לו כסא בציצית, כמו שבארוהו 'והוכן ׳בחסד כסא'׳ (ישעיה ט, כח) - כך הקב"ה תקן לנשמתו כסא, ותקן לו דירה עמו, ועטר אותו בכתרו. וכפי שקשר את השכינה בקדוש ברוך הוא בקשר התפלין, ויחד אותו בו, כך רוחו קשורה עם הנפש, והנשמה עם בעלה, שהוא אדם, וסימן ׳'נר ה' נשמת אדם'׳ (משלי כ, כז) - נ"ר נפ"ש רו"ח. והם אצילות השכינה ועמודא דאמצעיתא הכולל שש ספירות. ׳נשמת אדם׳ - אצילות האם העליונה והחכמה, ששם מ"ה שהוא אדם הראשון. מחשבה - כתר עליון, תפלין על ראש אבא ואמא. ובגלל זה נאמר באדם: במדה שאדם מודד, בה מודדים לו. ובגלל בני אדם נאמר ' ׳כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׳ (שמואל א ב, ל) ', ולא עוד אלא מי שמשתדל בתורה יש לו חרות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ותקן ליה דירה עמיה. הן ג' דברים: בגופו ובלבושו ובדירתו, שאמרו חז"ל ( מנחות מג ע"ב ) חביבין ישראל שסיבבן כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: