׳שחורה אני ונאוה׳ בגוני הקשת - ושכר המתפלל עלית נשמתו בענני כבוד
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - סוד הכרובים בתפלה, עליתה כיונה וכנשר, ואבן הזרקא · מאמר 79 · פיסקה 10 · דף ו ע"א
לשון הזוהר
וְאִתְחַזְיָא בִּלְבוּשׁ דַּעֲנָנָא אֻכָּמָא. אִם קֶשֶׁת בֵּהּ בְּגַוְנֵי חֲשִׁיכִין חדיכין אִיהִי קָא רְמִיזַת ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳. וְאִם גַּוְנֵי דְּקֶשֶׁת נְהִירִין, אִיהִי קָא רְמִיזַת שְחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה שְׁחוֹרָה ° אֲנִי בַּעֲנָנָא אֻכָּמָא, וְנָאוָה בְּגַוְנִין שַׁפִּירִין. ° נְהִירִין דְּקֶשֶׁת בְּעוֹבָדִין טָבִין דְּיִשְׂרָאֵל. וְאַגְרָא דִּצְלוֹתָא דְּתִקּוּנָא דָּא, כַּד נַפְקַת נִשְׁמָתָא מִן גּוּפָא לְאַזְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, כְּמָא דְּאִיהוּ אוֹקִיר לִשְׁכִינְתָּא, וְלָבִישׁ לָהּ בְּכַמָּה עֲנָנִין דִּלְבוּשִׁין יַקִּירִין, דְּאִתְקְרִיאוּ עַנְנֵי יָקָר, וְסָלִיק לָהּ בִּצְלוֹתֵהּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° בְּשִׁירִין וּזְמִירוֹת וְתֻשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, דִּצְלוֹתָא הָכֵי סָלִיק לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיח הוּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לְנִשְׁמָתֵהּ בִּלְבוּשׁ עַנְנֵי יְקָר וּבְכַמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת כְּגַוְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּעַנְנֵי יְקָר וּבְנִגּוּנֵהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות טו, א). וְכַמָּה דְּסָלִיק לָהּ בְּכַמָּה מַשִּׁרְיָן דְּמַלְאָכִים, וְנָחִית לְגַבָּהּ מַשִּׁרְיָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַדְמוּתָה וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִמְּהוֹן, הָכֵי סָלִיק לְנִשְׁמָתָא מִן גּוּפָא בְּמַשִּׁרְיָן דִּשְׁכִינְתָּא וְנָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַדְמוּתָא בְּמַשִּׁרְיָן דִּילֵהּ.
תרגום
וְנִרְאֵית בִּלְבוּשׁ שֶׁל עָנָן שָׁחֹר. אִם הַקֶּשֶׁת בִּגְוָנִים חֲשׁוּכִים חֲשֵׁכִים, הִיא רוֹמֶזֶת 'אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת'. וְאִם גְּוָנֵי הַקֶּשֶׁת מְאִירִים, הִיא רוֹמֶזֶת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה', שְׁחוֹרָה אֲנִי בֶּעָנָן הַשָּׁחֹר, וְנָאוָה בִּגְוָנִים יָפִים. מְאִירֵי הַקֶּשֶׁת - בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּשְׂכַר תְּפִלַּת תִּקּוּן זֶה, כְּשֶׁיּוֹצֵאת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף לָלֶכֶת לָעוֹלָם הַבָּא, כְּפִי שֶׁהוּא כִּבֵּד אֶת הַשְּׁכִינָה וְהִלְבִּישָׁהּ בְּכַמָּה עֲנָנִים שֶׁל לְבוּשִׁים יְקָרִים, שֶׁנִּקְרְאוּ עַנְנֵי כָבוֹד, כָּךְ מַעֲלִים אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ אֶל הקב"ה, בְּשִׁירִים וּזְמִירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת. שֶׁהַתְּפִלָּה כָּךְ מַעֲלֶה אוֹתָהּ הקב"ה לָעוֹלָם הַבָּא לְנִשְׁמָתוֹ בִּלְבוּשׁ עַנְנֵי יְקָר וּבְכַמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, כְּעֵין שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בַּעֲנָנֵי יְקָר וּבְנִגּוּנוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳'אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל' וְגוֹ'׳ (שמות טו, א). וּכְפִי שֶׁמַּעֲלִים אוֹתָהּ בְּכַמָּה מַחֲנוֹת מַלְאָכִים, וְיוֹרְדִים כְּלַפֶּיהָ מַחֲנוֹת הקב"ה לִקְרָאתָהּ וְהקב"ה עִמָּהֶם - כָּךְ עוֹלָה הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף בְּמַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה, וְיוֹרֵד הקב"ה לִקְרָאתָהּ בְּמַחֲנוֹתָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואתחזיא בלבוש דעננא אכמא. אם קשת בה בגוני חשיכין חדיכין איהי קא רמיזת ׳אל תראוני שאני שחרחרת׳. ואם גוני דקשת נהירין, איהי קא רמיזת שחורה אני ונאוה שחורה ° אני בעננא אכמא, ונאוה בגונין שפירין. ° נהירין דקשת בעובדין טבין דישראל. ואגרא דצלותא דתקונא דא, כד נפקת נשמתא מן גופא לאזלא לעלמא דאתי, כמא דאיהו אוקיר לשכינתא, ולביש לה בכמה עננין דלבושין יקירין, דאתקריאו ענני יקר, וסליק לה בצלותה לגבי קודשא בריך הוא, ° בשירין וזמירות ותשבחות והודאות, דצלותא הכי סליק לה קודשא בריח הוא לעלמא דאתי לנשמתה בלבוש ענני יקר ובכמה שירות ותשבחות והודאות כגונא דנפקו ישראל ממצרים בענני יקר ובנגונה. הדא הוא דכתיב ׳אז ישיר משה ובני ישראל וגו'׳ (שמות טו, א). וכמה דסליק לה בכמה משרין דמלאכים, ונחית לגבה משרין דקודשא בריך הוא לקדמותה וקודשא בריך הוא עמהון, הכי סליק לנשמתא מן גופא במשרין דשכינתא ונחית קודשא בריך הוא לקדמותא במשרין דילה.
התרגום: ונראית בלבוש של ענן שחר. אם הקשת בגונים חשוכים חשכים, היא רומזת 'אל תראוני שאני שחרחרת'. ואם גוני הקשת מאירים, היא רומזת 'שחורה אני ונאוה', שחורה אני בענן השחר, ונאוה בגונים יפים. מאירי הקשת - במעשים טובים של ישראל. ושכר תפלת תקון זה, כשיוצאת הנשמה מן הגוף ללכת לעולם הבא, כפי שהוא כבד את השכינה והלבישה בכמה עננים של לבושים יקרים, שנקראו ענני כבוד, כך מעלים אותו בתפלתו אל הקב"ה, בשירים וזמירות ותשבחות והודאות. שהתפלה כך מעלה אותה הקב"ה לעולם הבא לנשמתו בלבוש ענני יקר ובכמה שירות ותשבחות והודאות, כעין שיצאו ישראל ממצרים בענני יקר ובנגונו. זהו שכתוב ׳'אז ישיר משה ובני ישראל' וגו'׳ (שמות טו, א). וכפי שמעלים אותה בכמה מחנות מלאכים, ויורדים כלפיה מחנות הקב"ה לקראתה והקב"ה עמהם - כך עולה הנשמה מן הגוף במחנות השכינה, ויורד הקב"ה לקראתה במחנותיו.
מן המפרשים
אור יקר: נשמתא מן גופא לאזלא וכו/ נראה דלא קאמר בההוא שיש לו עון ופגם שצריך ללכת לגיהנם להיות נדון שם, כי זה אין שכר המצוה שהרי לא היה הוא מהגבורים המקשטים שגבורתם גללו את האבן, שאם מהגיבורים הוא איך יש לו דין גיהנם, אלא מאותם שאין להם…
ביאור הגר"א: אני בעננא אוכמא. דל"ל מגרמה כלום והיא גוון אוכם:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: