חבור הזהר כתיבת נח - כנוס נשמות הצדיקים ודחית שאינם ראויים
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 5 · דף ב ע"א
לשון הזוהר
[וילנא ב ע"א] וְהַאי חִבּוּרָא הֲוָא כְּגַוְנָא דְּתֵבַת נֹחַ דְּאִתְכְּנַשׁ בָּהּ ° כָּל מִין וָמִין, הָכֵי מִתְכַּנְּשִׁין בְּהַאי חִבּוּרָא כָּל נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בּוֹ׳ (תהלים קיח, כ), ° וָאָחֳרָנִין דְּלָא צַדִּיקִים, אִתְדַּחְיָן מִתַּמָּן. וְכַד אִתְגַּלְּיָא הַאי חִבּוּרָא בְּעָלְמָא, סַגִּיאִין מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבֵּהּ דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְגוֹ'׳ (דברים כט, יד), ° ׳וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה׳ בְּהַאי חִבּוּרָא (וילנא ב ע"א) ׳עִמָּנוּ הַיּוֹם׳. וְעָלֵהוּ אִתְּמַר ° ׳וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים ° כַּכּוֹכָבִים ° לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב, ג), כְּאִנּוּן כּוֹכְבַיָּא דִּיהוֹן קַיְּמִין לְעָלָם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, וְאִתְּמַר בְּהוֹן וְהָיָה זַרְעֲךָ ° כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְלֹא כְּכוֹכְבַיָּאמִן שְּׁמַיָּא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳כִּי שָׁמַיִם כְּעָשָׁן נִמְלָחוּ׳ (ישעיה נא, ו) ׳הֵמָּה יֹאבֵדוּ ° וְאַתָּה תַעֲמֹד׳ (תהלים קב, כז): וְעוֹד וְהַמַּשְׂכִּילִים, אִלֵּין דְּאִית בְּהוֹן שֶׂכֶל לְמִנְדַּע גְּזִירוּ דְּנִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן, מֵאִלֵּין סְפִּירַן ° דְּאִנּוּן מִלִּין גְּזֵירָן מֵעֶשֶׂר סְפִירָן (נה"ל: גְּזִירוּ דְּנִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן דְּאִנּוּן גְּזֵירָן מֵעֶשֶׂר סְפִירָן) ° דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר ׳הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל׳ (תהלים יט, ב).
תרגום
וְחִבּוּר זֶה הָיָה כְּעֵין תֵּבַת נֹחַ שֶׁנֶּאֶסְפוּ בָּהּ כָּל מִין וָמִין, כָּךְ נֶאֱסָפִים בְּחִבּוּר זֶה כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁי הַמִּדּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים קיח) זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ, וַאֲחֵרִים שֶׁאֵינָם צַדִּיקִים נִדְחִים מִשָּׁם. וּכְשֶׁמִּתְגַּלֶּה חִבּוּר זֶה בָּעוֹלָם, רַבִּים נֶאֱסָפִים אֵלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כט) '׳כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה׳' וְגוֹ', 'וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה' - בְּחִבּוּר זֶה עִמָּנוּ הַיּוֹם. וְעָלָיו נֶאֱמַר (דניאל יב) 'וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד', כְּאוֹתָם הַכּוֹכָבִים הָעוֹמְדִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְנֶאֱמַר בָּהֶם וְהָיָה זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהוּא "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם", וְלֹא כְּכוֹכָבִים מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה נא) 'כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ' (תהלים קב) 'הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד'. וְעוֹד, "וְהַמַּשְׂכִּלִים" - אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂכֶל לָדַעַת אֶת גְּזֵרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם מֵאוֹתָן הַסְּפִירוֹת, שֶׁהֵן דְּבָרִים גְּזוּרִים מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים יט) 'הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא ב ע"א] והאי חבורא הוא כגונא דתבת נח דאתכנש בה ° כל מין ומין, הכי מתכנשין בהאי חבורא כל נשמתין דצדיקיא ואנשי מדות, דאתמר בהון ׳זה השער לה' צדיקים יבאו בו׳ (תהלים קיח, כ), ° ואחרנין דלא צדיקים, אתדחין מתמן. וכד אתגליא האי חבורא בעלמא, סגיאין מתכנשין לגבה דאתמר בהון ׳כי את אשר ישנו פה וגו'׳ (דברים כט, יד), ° ׳ואת אשר איננו פה׳ בהאי חבורא (וילנא ב ע"א) ׳עמנו היום׳. ועלהו אתמר ° ׳ומצדיקי הרבים ° ככוכבים ° לעולם ועד׳ (דניאל יב, ג), כאנון כוכביא דיהון קימין לעלם ולעלמי עלמיא, ואתמר בהון והיה זרעך ° ככוכבי השמים, דאיהו עמודא דאמצעיתא, דאיהו אתה תשמע השמים, ולא ככוכביאמן שמיא דאתמר בהון ׳כי שמים כעשן נמלחו׳ (ישעיה נא, ו) ׳המה יאבדו ° ואתה תעמד׳ (תהלים קב, כז): ועוד והמשכילים, אלין דאית בהון שכל למנדע גזירו דנשמתין דילהון, מאלין ספירן ° דאנון מלין גזירן מעשר ספירן (נה"ל: גזירו דנשמתין דילהון דאנון גזירן מעשר ספירן) ° דעליהו אתמר ׳השמים מספרים כבוד אל׳ (תהלים יט, ב).
התרגום: וחבור זה היה כעין תבת נח שנאספו בה כל מין ומין, כך נאספים בחבור זה כל נשמות הצדיקים ואנשי המדות, שנאמר בהם (תהלים קיח) זה השער לה' צדיקים יבאו בו, ואחרים שאינם צדיקים נדחים משם. וכשמתגלה חבור זה בעולם, רבים נאספים אליו, שנאמר בהם (דברים כט) '׳כי את אשר ישנו פה׳' וגו', 'ואת אשר איננו פה' - בחבור זה עמנו היום. ועליו נאמר (דניאל יב) 'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד', כאותם הכוכבים העומדים לעולם ולעולמי עולמים, ונאמר בהם והיה זרעך ככוכבי השמים, שהוא עמודא דאמצעיתא, שהוא "אתה תשמע השמים", ולא ככוכבים מן השמים שנאמר בהם (ישעיה נא) 'כי שמים כעשן נמלחו' (תהלים קב) 'המה יאבדו ואתה תעמד'. ועוד, "והמשכלים" - אלה שיש בהם שכל לדעת את גזרת נשמותיהם מאותן הספירות, שהן דברים גזורים מעשר ספירות, שעליהם נאמר (תהלים יט) 'השמים מספרים כבוד אל'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: כל מין ומין הכי כו'. ר"ל כל בעל מדה מכל מדות הנ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: