׳והמשכילים יזהירו׳ - חבור הזהר קן לשכינה הנודדת ולבניה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 4 · דף א ע"ב
לשון הזוהר
[דף עב ע"ד] ספרא תניינא ׳וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד׳ (דניאל יב). וְהַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי, יַזְהִרוּ כַּד אִתְכְּנָשׁוּ לְמֶעֱבַד הַאי חִבּוּרָא דְּאִיהוּ ° מִזִּיהֲרָא עִלָּאָה דִּלְעֵלָּא, ° רְעוּתָא עִלָּאָה אִתְגַּלְּיָא, רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי לְגַלָּאָה בֵּהּ רָזִין סְתִימִין עֲמִיקִין, וּלְכָל נִשְׁמָתִין ° דִּמְתִיבְתָּא דִּלְעֵלָּא, וּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה, ° וְלִשְׁבַע טוּרִין עִלָּאִין, דְּאִנּוּן תְּלָת אֲבָהָן וְרָעֲיָא מְהֵימָנָא וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה וְאֵלִיָּהוּ עִמְּהוֹן, וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָאן דְּאָזְלִין עַרְטִילָאִין, וּמַלְאָכִין דִּמְמָנָן עָלַיְהוּ, וְאָזְלִין עַרְטִילָאִין בְּגִינַיְהוּ, ° דְּאִנּוּן בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוּתֶיהָ דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי עַרְטִילָאָה מִנְּהוֹן וְאִנּוּן עַרְטִילָאִין מִנַּהּ. וְהָכֵי אִנּוּן חַיָּלִין דְּמַלְכָּא עַרְטִילָאִין מִנַּהּ, דִּכְתִיב ׳הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה ° מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳ (ישעיה לג). וּמְנָא לָן דִּשְׁכִינְתָּא יְחִידָא מִחַיָּלָהָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (עב ע"ד) (איכה א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד. אֵ'י כֹּ'ה יָשְׁבָה בָּדָד, דְּאִתְּמַר בֵּהּ (תהלים קמה) וַחֲסִידֶךָ יְבָרְכוּ כ'ה. וְעַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אָמַר קְרָא (משלי כז) כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ ׳כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ׳, דְּאִתְּמַר בֵּהּ (שמות טו) ה' אִישׁ מִלְחָמָה. וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי עַרְטִילָאָה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים ° וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת דִּילַהּ, כֻּלְּהוּ אָזְלִין מְנַדְּדִין מִדּוּךְ לְדוּךְ, מֵאֲתַר לַאֲתַר. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, אַנְשֵׁי חַיִל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְרֻחֲמוּ, וּבְגִין דָּא אִסְתְּכַם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ לְמֶעֱבַד הַאי חִבּוּרָא, ° עַל יַד הַהוּא דְּאִתְגַּלְּיָא ° וְכָנִיס בּיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְאַשְׁכָּחָא בֵּהּ נִיחָא לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְחִירוּ לָהּ וְלִבְנָהָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת וּדְרוֹר׳ (תהלים פד) קֵן לָהּ. ° הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ׳ (ויקרא כה). ׳אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ׳, אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים׳ (דברים כב). ° וְאִנּוּן מָארֵי דְּגַדְפִין דְּאִתְּמַר בְּהוּ (יחזקאל א) וְד' פָּנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם. דְּאִלֵּין אִנּוּן דִּמְמָנָן עַל מָארֵי מַתְנִיתִין דְּרוּחֵיהוֹן פַּרְחִין מִנְּהוֹן. אִלֵּין רִבֵּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי וּמָארֵי מְתִיבְתָּא דְּעַבְדֵי הַאי חִבּוּרָא. ׳אוֹ עַל הַבֵּיצִים׳, ° אִלֵּין אוֹפַנִּים דִּמְמָנָן עַל מָארֵי מִקְרָא. ° דִּבְגִין הַאי חִבּוּרָא ׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים ° לֹא תִּקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳, אִלֵּין אִנּוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם.
תרגום
סֵפֶר שֵׁנִי. (דניאל יב) 'וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד'. וְ"הַמַּשְׂכִּילִים" - אֵלֶּה רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו, "יַזְהִרוּ" כַּאֲשֶׁר הִתְכַּנְּסוּ לַעֲשׂוֹת חִבּוּר זֶה, שֶׁהוּא מִזֹּהַר עֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, רָצוֹן עֶלְיוֹן נִגְלָה, נִתְּנָה רְשׁוּת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו לְגַלּוֹת בּוֹ סוֹדוֹת סְתוּמִים עֲמֻקִּים, וּלְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַיְּשִׁיבָה שֶׁלְּמַעְלָה וְהַיְּשִׁיבָה שֶׁלְּמַטָּה, וּלְשִׁבְעָה הָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת וְרַעְיָא מְהֵימָנָא וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה וְאֵלִיָּהוּ עִמָּהֶם, וּלְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַיְּשִׁיבוֹת הַהוֹלְכוֹת עֲרֻמּוֹת, וְהַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶן, וְהוֹלְכִים עֲרֻמִּים בִּגְלָלָן, שֶׁהֵן בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ, רֵעוֹתֶיהָ שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עֲרֻמָּה מֵהֶן וְהֵן עֲרֻמּוֹת מִמֶּנָּה. וְכָךְ הֵם חַיָּלֵי הַמֶּלֶךְ עֲרֻמִּים מִמֶּנָּה, שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג) 'הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן'. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה יְחִידָה מֵחֵילוֹתֶיהָ? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. אֵ"י כֹ"ה יָשְׁבָה בָדָד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קמה) וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה. וְעַל הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ אָמַר הַכָּתוּב (משלי כז) כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ ׳כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ׳, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות טו) ה' אִישׁ מִלְחָמָה. וּבִזְמַן שֶׁהִיא עֲרֻמָּה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹתֶיהָ, כֻּלָּם הוֹלְכִים נוֹדְדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֵאֲתַר לַאֲתַר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, אַנְשֵׁי חַיִל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְרֻחָמוּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ הִסְכִּים הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ לַעֲשׂוֹת חִבּוּר זֶה, עַל יְדֵי אוֹתוֹ שֶׁמִּתְגַּלֶּה וּמַכְנִיס בּוֹ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִמְצֹא בּוֹ נַחַת לַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְחֵרוּת לָהּ וּלְבָנֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים פד) '׳׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר׳׳' קֵן לָהּ - אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (ויקרא כה) '׳וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ׳'. '׳אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ׳' - אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כב) '׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים׳'. וְהֵם בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל א) ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם׳, שֶׁהֵם הַמְּמֻנִּים עַל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁרוּחָם פּוֹרַחַת מֵהֶם - אֵלֶּה רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו וּבַעֲלֵי הַיְּשִׁיבָה הָעוֹשִׂים חִבּוּר זֶה. '׳אוֹ עַל הַבֵּיצִים׳' - אֵלֶּה הָאוֹפַנִּים הַמְּמֻנִּים עַל בַּעֲלֵי הַמִּקְרָא. שֶׁבִּגְלַל חִבּוּר זֶה '׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים׳' - אֵלֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [דף עב ע"ד] ספרא תניינא ׳והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׳ (דניאל יב). והמשכילים אלין רבי שמעון וחברוי, יזהרו כד אתכנשו למעבד האי חבורא דאיהו ° מזיהרא עלאה דלעלא, ° רעותא עלאה אתגליא, רשותא אתיהיב לרבי שמעון וחברוי לגלאה בה רזין סתימין עמיקין, ולכל נשמתין ° דמתיבתא דלעלא, ומתיבתא תתאה, ° ולשבע טורין עלאין, דאנון תלת אבהן ורעיא מהימנא ואהרן ודוד ושלמה ואליהו עמהון, ולכל נשמתין דמתיבתאן דאזלין ערטילאין, ומלאכין דממנן עליהו, ואזלין ערטילאין בגיניהו, ° דאנון בתולות אחריה רעותיה דשכינתא, דאיהי ערטילאה מנהון ואנון ערטילאין מנה. והכי אנון חילין דמלכא ערטילאין מנה, דכתיב ׳הן אראלם צעקו חוצה ° מלאכי שלום מר יבכיון׳ (ישעיה לג). ומנא לן דשכינתא יחידא מחילהא, הדא הוא דכתיב (עב ע"ד) (איכה א) איכה ישבה בדד. א'י כ'ה ישבה בדד, דאתמר בה (תהלים קמה) וחסידך יברכו כ'ה. ועל קודשא בריך הוא ושכינתה אמר קרא (משלי כז) כצפור נודדת מקנה ׳כן איש נודד ממקומו׳, דאתמר בה (שמות טו) ה' איש מלחמה. ובזמנא דאיהי ערטילאה, תלמידי חכמים וצדיקים ° ואנשי מדות דילה, כלהו אזלין מנדדין מדוך לדוך, מאתר לאתר. כמה דאוקמוה מארי מתניתין דור שבן דוד בא, אנשי חיל יסובבו מעיר לעיר ולא ירחמו, ובגין דא אסתכם קודשא בריך הוא ושכינתה למעבד האי חבורא, ° על יד ההוא דאתגליא ° וכניס ביה עלאין ותתאין לאשכחא בה ניחא לשכינתא בגלותא, וחירו לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב ׳גם צפור מצאה בית ודרור׳ (תהלים פד) קן לה. ° ההיא דאתמר בה ׳וקראתם דרור בארץ לכל יושביה׳ (ויקרא כה). ׳אשר שתה אפרוחיה׳, אלין דאתמר בהון ׳והאם רבצת על האפרוחים׳ (דברים כב). ° ואנון מארי דגדפין דאתמר בהו (יחזקאל א) וד' פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם. דאלין אנון דממנן על מארי מתניתין דרוחיהון פרחין מנהון. אלין רבי שמעון וחברוי ומארי מתיבתא דעבדי האי חבורא. ׳או על הביצים׳, ° אלין אופנים דממנן על מארי מקרא. ° דבגין האי חבורא ׳והאם רבצת על האפרוחים או על הביצים ° לא תקח האם על הבנים׳, אלין אנון דאתמר בהון בנים אתם לה' אלהיכם.
התרגום: ספר שני. (דניאל יב) 'והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד'. ו"המשכילים" - אלה רבי שמעון וחבריו, "יזהרו" כאשר התכנסו לעשות חבור זה, שהוא מזהר עליון שלמעלה, רצון עליון נגלה, נתנה רשות לרבי שמעון וחבריו לגלות בו סודות סתומים עמקים, ולכל הנשמות של הישיבה שלמעלה והישיבה שלמטה, ולשבעה הרים עליונים, שהם שלשת האבות ורעיא מהימנא ואהרן ודוד ושלמה ואליהו עמהם, ולכל הנשמות של הישיבות ההולכות ערמות, והמלאכים הממנים עליהן, והולכים ערמים בגללן, שהן בתולות אחריה, רעותיה של השכינה, שהיא ערמה מהן והן ערמות ממנה. וכך הם חילי המלך ערמים ממנה, שכתוב (ישעיה לג) 'הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון'. ומנין לנו שהשכינה יחידה מחילותיה? זהו שכתוב (איכה א) איכה ישבה בדד. א"י כ"ה ישבה בדד, שנאמר בו (תהלים קמה) וחסידיך יברכוכה. ועל הקב"ה ושכינתו אמר הכתוב (משלי כז) כצפור נודדת מקנה ׳כן איש נודד ממקומו׳, שנאמר בו (שמות טו) ה' איש מלחמה. ובזמן שהיא ערמה, תלמידי חכמים וצדיקים ואנשי מדותיה, כלם הולכים נודדים ממקום למקום, מאתר לאתר, כמו שפרשו בעלי המשנה: דור שבן דוד בא, אנשי חיל יסובבו מעיר לעיר ולא ירחמו. ומשום כך הסכים הקב"ה ושכינתו לעשות חבור זה, על ידי אותו שמתגלה ומכניס בו עליונים ותחתונים, למצא בו נחת לשכינה בגלות, וחרות לה ולבניה. זהו שכתוב (תהלים פד) '׳גם צפור מצאה בית ודרור׳' קן לה - אותה שנאמר בה (ויקרא כה) '׳וקראתם דרור בארץ לכל ישביה׳'. '׳אשר שתה אפרחיה׳' - אלה שנאמר בהם (דברים כב) '׳והאם רבצת על האפרחים׳'. והם בעלי הכנפים שנאמר בהם (יחזקאל א) ׳וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם׳, שהם הממנים על בעלי המשנה, שרוחם פורחת מהם - אלה רבי שמעון וחבריו ובעלי הישיבה העושים חבור זה. '׳או על הביצים׳' - אלה האופנים הממנים על בעלי המקרא. שבגלל חבור זה '׳והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים׳' - אלה שנאמר בהם בנים אתם לה' אלהיכם.
מן המפרשים
אור יקר: ערטילאה מנהון ואינון ערטילאין מינה, או ירצה שלבוש השכינה הוא אור עליון הנשפע מלמעלה שעל ידי אותו האור היא מתקשטת אל הייחוד, וסוד ייחודה הוא על ידי התעוררות הגשמות, ולכן היא ערטילאה מגהון שאין ספק בידם לעורר הייחוד, וזה סיבה…
ביאור הגר"א: כלה. כל עם ה' תתאה, שגם היא נכללת מכל הנ' תרעין כידוע:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: