מועדי ה' על סדר גוף המלך - מזרוע הימין עד כ"ל וכל"ה
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 3 · דף א ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא א ע"ב] תָּא חֲזֵי אִלֵּין מוֹעֲדֵי ה', אָזְלִין עַל תִּקּוּנָא דְּגוּפָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, ואִלֵּין אִנּוּן. פֶּסַח דְּרוֹעָא יְמִינָא דְּמַלְכָּא, וְדָא חֶסֶד. וּבְגִינַהּ אִתְּמַר ° יָמִין מְקָרֶבֶת. רֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא דְּמַלְכָּא וְדָא גְּבוּרָה. וּבְגִינַהּ אִתְּמַר ° שְׂמֹאל דּוֹחָה. שָׁבוּעוֹת דָּא ° גּוּפָא דְּמַלְכָּא, וְדָא ת״ת עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. חֲנֻכָּה וּפוּרִים אִלֵּין אִנּוּן תְּרֵין שׁוֹקִין דְּמַלְכָּא, ° דְּעָלַיְהוּ שַׁרְיָא נֵס ° וּבְגִינַיְהוּ (וילנא א ע"ב) אִתְּמַר אֵלֶּה פִּקּוּדֵי, ° תְּרֵין פִּקּוּדִין וַדַּאי, דבְּגִינַיְהוּ אִתְּמַר (שמות ג) ° פָּקֹד פָּקַדְתִּי. ° תְּרֵין נְבִיאִים ° תְּרֵין מְשִׁיחִין אִנּוּן וַדַּאי. (שם ל) כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים, דָּא יְסוֹד וְדָא חַג הַסֻּכּוֹת ° כָּלִיל מִכֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ הָעוֹבֵר עַל הַפְּקֻדִּים. דְּאִנּוּן נֶצַח וָהוֹד אוֹת הוּא ° בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ. ° וְלָמָּה אִתְקְרֵי כֹּל, ° בְּגִין דְּעָלֵהּ שַׁרְיָא בִּינָה ° דְּאִיהִי (שְׁבִיעָאָה) יָם כָּל, ° יָם, דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים אִיהִי וַדַּאי, וְעִמָּהּ חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּחִירוּ בְּחֻשְׁבָּן כָּל, ° בִּינָה - בֶּן יָהּ כְּתִיב ° דְּאִיהוּ אָזִיל מַהֲלַךְ חָמֵשׁ מֵאָה שְׁנִין, וּמָטֵי לִיסוֹד דְּאִיהִי חַג הַסֻּכּוֹת. בְּגִין לְאִתְחַבְּרָא בְּכַלָּה דִּילֵהּ דְּאִיהִי חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וּבִשְׁעַתא דְּאִנּוּן בְּחִבּוּרָא חֲדָא, אִתְקְרִיאוּ תַּרְוַיְהוּ כֹּ'ל ° כַּלָּ'ה. פֶּסַח צְרִיכִין ישראל לְמֵימַר בֵּהּ הַלֵּל גָּמוּר וְהַלֵּל שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. הַלֵּל גָּמוּר לְקָבְעוֹ (חסר כאן).
תרגום
בֹּא וּרְאֵה: מוֹעֲדֵי ה' הַלָּלוּ הוֹלְכִים עַל פִּי תִּקּוּן גּוּף הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאֵלֶּה הֵם: פֶּסַח - זְרוֹעַ יָמִין שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְזֶה חֶסֶד, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר "יָמִין מְקָרֶבֶת". רֹאשׁ הַשָּׁנָה - זְרוֹעַ שְׂמֹאל שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְזֶה גְּבוּרָה, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר "שְׂמֹאל דּוֹחָה". שָׁבוּעוֹת - זֶה גּוּף הַמֶּלֶךְ, וְזֶה תִּפְאֶרֶת, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. חֲנֻכָּה וּפוּרִים - אֵלֶּה שְׁתֵּי שׁוֹקֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁעֲלֵיהֶם שׁוֹרֶה נֵס, וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר "אֵלֶּה פִקּוּדֵי" - שְׁנֵי פְּקוּדִים וַדַּאי, שֶׁבִּגְלָלָם נֶאֱמַר (שמות ג) פָּקֹד פָּקַדְתִּי - שְׁנֵי נְבִיאִים, שְׁנֵי מְשִׁיחִים הֵם וַדַּאי. (שם ל) כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים - זֶה יְסוֹד, וְזֶה חַג הַסֻּכּוֹת הַכָּלוּל מִכֻּלָּם, וְהוּא "הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים" שֶׁהֵם נֶצַח וְהוֹד, "אוֹת הוּא בְּצָבָאוֹ". וְלָמָּה נִקְרָא "כֹּל"? מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו שׁוֹרָה בִּינָה שֶׁהִיא (הַשְּׁבִיעִית) "יָם כֹּל" - "יָם", זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים וַדַּאי, וְעִמָּהּ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי חֵרוּת בְּחֶשְׁבּוֹן "כֹּל". בִּינָה - "בֶּן יָהּ" כָּתוּב, שֶׁהוֹלֶכֶת מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמַגַּעַת לִיסוֹד שֶׁהִיא חַג הַסֻּכּוֹת, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר בְּכַלָּתוֹ שֶׁהִיא חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם בְּחִבּוּר אֶחָד, נִקְרָאִים שְׁנֵיהֶם כֹּ"ל כַּלָּ"ה. פֶּסַח - צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר בּוֹ הַלֵּל גָּמוּר וְהַלֵּל שֶׁאֵינוֹ גָמוּר. הַלֵּל גָּמוּר לִקְבֹּעַ... (חסר כאן במקור).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא א ע"ב] תא חזי אלין מועדי ה', אזלין על תקונא דגופא דמלכא קדישא, ואלין אנון. פסח דרועא ימינא דמלכא, ודא חסד. ובגינה אתמר ° ימין מקרבת. ראש השנה דרועא שמאלא דמלכא ודא גבורה. ובגינה אתמר ° שמאל דוחה. שבועות דא ° גופא דמלכא, ודא ת״ת עמודא דאמצעיתא. חנכה ופורים אלין אנון תרין שוקין דמלכא, ° דעליהו שריא נס ° ובגיניהו (וילנא א ע"ב) אתמר אלה פקודי, ° תרין פקודין ודאי, דבגיניהו אתמר (שמות ג) ° פקד פקדתי. ° תרין נביאים ° תרין משיחין אנון ודאי. (שם ל) כל העובר על הפקודים, דא יסוד ודא חג הסכות ° כליל מכלהו, ואיהו העובר על הפקדים. דאנון נצח והוד אות הוא ° בצבא שלו. ° ולמה אתקרי כל, ° בגין דעלה שריא בינה ° דאיהי (שביעאה) ים כל, ° ים, דא יום הכפורים איהי ודאי, ועמה חמשין תרעין דחירו בחשבן כל, ° בינה - בן יה כתיב ° דאיהו אזיל מהלך חמש מאה שנין, ומטי ליסוד דאיהי חג הסכות. בגין לאתחברא בכלה דילה דאיהי חג שמיני עצרת. ובשעתא דאנון בחבורא חדא, אתקריאו תרויהו כ'ל ° כל'ה. פסח צריכין ישראל למימר בה הלל גמור והלל שאינו גמור. הלל גמור לקבעו (חסר כאן).
התרגום: בא וראה: מועדי ה' הללו הולכים על פי תקון גוף המלך הקדוש, ואלה הם: פסח - זרוע ימין של המלך, וזה חסד, ובגללו נאמר "ימין מקרבת". ראש השנה - זרוע שמאל של המלך, וזה גבורה, ובגללו נאמר "שמאל דוחה". שבועות - זה גוף המלך, וזה תפארת, עמודא דאמצעיתא. חנכה ופורים - אלה שתי שוקי המלך, שעליהם שורה נס, ובגללם נאמר "אלה פקודי" - שני פקודים ודאי, שבגללם נאמר (שמות ג) פקד פקדתי - שני נביאים, שני משיחים הם ודאי. (שם ל) כל העבר על הפקדים - זה יסוד, וזה חג הסכות הכלול מכלם, והוא "העבר על הפקדים" שהם נצח והוד, "אות הוא בצבאו". ולמה נקרא "כל"? משום שעליו שורה בינה שהיא (השביעית) "ים כל" - "ים", זה יום הכפורים ודאי, ועמה חמשים שערי חרות בחשבון "כל". בינה - "בן יה" כתוב, שהולכת מהלך חמש מאות שנה, ומגעת ליסוד שהיא חג הסכות, כדי להתחבר בכלתו שהיא חג שמיני עצרת. ובשעה שהם בחבור אחד, נקראים שניהם כ"ל כל"ה. פסח - צריכים ישראל לומר בו הלל גמור והלל שאינו גמור. הלל גמור לקבע. (חסר כאן במקור).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאיהי חג בפ"ע. רוצה לומר, דו' מועדים כלולים בו"ק, בוא"ו של השם. ומלכות הוא פרצוף בפני עצמו - בה' של השם: