׳ברא שית׳ ו ׳מי אלה׳ - שני המשכנות וששת המועדים שבכל עולם
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 2 · דף א ע"א
לשון הזוהר
[תיקונים מזהר חדש - דף עב ע"ג] (עב ע"ג) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. ° תָּא חֲזֵי תְּרֵין תֵּיבִין אִלֵּין אִתְפְּלָגוּ לִתְרֵין סִטְרִין כָּל חַד. בְּרֵאשִׁי״ת - בָּרָא שִׁי״ת, אֱלֹהִים - מִי אֵלֶּה. ° בְּרֵאשִׁי״ת מַאי שִׁית. אִלֵּין ° שִׁית סִטְרִין דְּמַשְׁכְּנָא ° דְּאִיהוּ כְּגַוְנָא דְּשָׁמַיִם וָאָרֶץ. ° וּבְגִינַיְהוּ אִתְּמַר ° ׳אֵלֶּה פִּקּוּדֵי הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות לח). ° וְדָא הוּא מִי אֵלֶּה. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָּרָא אֵלֶּה׳ (ישעיה מ). ° וּתְרֵין מִשְׁכָּנוֹת אִנּוּן דְּאִתְרְמִיזוּ בְּהַאי קְרָא ׳אֵלֶּה פִּקּוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדוּת׳. ° מִשְׁכָּן עִלָּאָה - מִי, וְדָא עָלְמָא עִלָּאָה. ° מִשְׁכָּן תַּתָּאָה - מַה, וְדָא עָלְמָא תַּתָּאָה. מִּשְׁכָּן עִלָּאָה בְּגִינָהּ אִתְּמַר ׳מִי בָּרָא אֵלֶּה׳, ° מַאי אֵלֶּה, אִלֵּין (ויקרא כג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'. וּמַאי אִנּוּן מוֹעֲדֵי ה' אִלֵּין אִנּוּן חַג הַמַּצּוֹת וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְחַג הַסֻּכּוֹת הֲרֵי תְּלָת. תְּלָת אָחֳרָנִין רֹאשׁ הַשָּׁנָה חֲנֻכָּה פּוּרִים. תְּלָתָא (מִנְּהוֹן) אִקְּרוּן מוֹעֲדֵי ה' (° וְאִנּוּן מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ) תְּלָתָא אָחֳרָנִין אִקְּרוּן (שם) אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדַי. ° וְלָקָבְלֵיהוֹן אִתְּמַר ° ׳הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל ° פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג). ° וְהַאי מִשְׁכָּן עִלָּאָה דְּעָלַיְהוּ אִתְקְרֵי מִי. הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳מִי בָּרָא אֵלֶּה׳. וְהַאי מִי אִיהִי בִּינָה (° וְדָא שְׁמָה) וְדַרְגָּא דִּילַהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים אִיהוּ וַדַּאי, וְהַאי דַּרְגָּא דְּאִתְקְרֵי בִּינָה אִתְקְרֵי הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָעוֹלָם הַבָּא, לֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. כְּגַוְנָא דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים דִילֵהּ לֵית תַּמָּן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַלְכוּת אִתְקְרֵי מַ״ה, דָּא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. ° וּבְגִין דְּבַהּ אִשְׁתְּכַח עֵדוּת, אִתְּמַר בַּהּ ° מָה אֲעִידֵךְ. וּכְמָה דְּעָלְמָא עִלָּאָה אַפִּיק שִׁית מוֹעֲדִים, כָּךְ עָלְמָא תַּתָּאָה אַפִּיק שִׁית. ° וְאִנּוּן ׳אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (בראשית א), וּמִנַּיִן דְּאִנּוּן שִׁית בַּשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כִּי׳ (שמות לא) שֵׁשֶׁת וַדַּאי דְּאִנּוּן שִׁית. וּבְגִין דָּא לֹא אָמַר כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים. וּכְמָה דְּאִתְּמַר עֵדוּת בְּעָלְמָא תַּתָּאָה הָדָא הוּא דִּכְתִיב (איכה ב) מָה אֲעִידֵךְ, הָכֵי אִית עֵדוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳הֲעִידוֹתִי בָּכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (דברים ל). הָא עָלְמָא עִלָּאָה בְּרֵאשִׁי״ת וְעָלְמָא תַּתָּאָה בָּרָא שִׁית, וְאִלֵּין אִנּוּן תְּרֵין מִשְׁכְּנוֹת ° לַאֲבִיר יַעֲקֹב (תהלים קלב, ה). וְאִי תֵימַא (אִם כֵּן) בָּתַר דְּאָמַר ׳אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' (מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ ° דְּאִנּוּן שִׁית) מַאי נִיהוּ בְּמוֹעֲדָם דְּאָמַר בָּתַר כֵּן. אֶלָּא לֵית רְשׁוּ לְמִקְרֵי לוֹן אֶלָּא ° בְּמוֹעֲדָם דְּאִיהִי מַלְכוּת ודאי אִיהִי שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת ° דְּאִיהוּ חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ. ° וּבַאֲתַר ° אָחֳרָא אָמַר אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדַי. הֵ״ם אִיהוּ בְּהִפּוּךְ אַתְוָן מָ״ה. וְדָא אִיהוּ אֵלֶּה מה מוֹעֲדַי.
תרגום
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. בֹּא וּרְאֵה: שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת הַלָּלוּ נֶחְלְקוּ לִשְׁנֵי צְדָדִים כָּל אַחַת. בְּרֵאשִׁי"ת - בָּרָא שֵׁ"ת, אֱלֹהִים - מִי אֵלֶּה. בְּרֵאשִׁי"ת, מַהוּ "שֵׁית"? אֵלֶּה שֵׁשֶׁת צִדְדֵי הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא כְּעֵין שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר (שמות לח) ׳אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן׳, וְזֶהוּ "מִי אֵלֶּה". זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ) 'שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה'. וּשְׁנֵי מִשְׁכָּנוֹת הֵם הָרְמוּזִים בְּפָסוּק זֶה: 'אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת' - מִשְׁכָּן עֶלְיוֹן - "מִי", וְזֶה הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מִשְׁכָּן תַּחְתּוֹן - "מַה", וְזֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. מִשְׁכָּן עֶלְיוֹן, עָלָיו נֶאֱמַר 'מִי בָּרָא אֵלֶּה', מַהוּ "אֵלֶּה"? אֵלֶּה (ויקרא כג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'. וּמַהוּ מוֹעֲדֵי ה'? אֵלֶּה הֵם חַג הַמַּצּוֹת וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְחַג הַסֻּכּוֹת, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. שְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים: רֹאשׁ הַשָּׁנָה, חֲנֻכָּה, פּוּרִים. שְׁלֹשָׁה מֵהֶם נִקְרָאִים "מוֹעֲדֵי ה'" (וְהֵם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ), שְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים נִקְרָאִים (שם) אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. וּכְנֶגְדָּם נֶאֱמַר (איוב לג) '׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳'. וּמִשְׁכָּן עֶלְיוֹן זֶה, שֶׁעֲלֵיהֶם נִקְרָא "מִי", זֶהוּ שֶׁכָּתוּב '׳׳מִי בָּרָא אֵלֶּה׳׳'. וְ"מִי" זוֹ הִיא בִּינָה (וְזֶה שְׁמָהּ), וְדַרְגָּתָהּ הִיא יוֹם הַכִּפּוּרִים וַדַּאי, וְדַרְגָּה זוֹ הַנִּקְרֵאת בִּינָה נִקְרֵאת הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּכְעֵין זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים - אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַלְכוּת נִקְרֵאת מַ"ה, זֶה מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, וּמִשּׁוּם שֶׁבָּהּ נִמְצֵאת עֵדוּת, נֶאֱמַר בָּהּ "מָה אֲעִידֵךְ". וּכְשֵׁם שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוֹצִיא שִׁשָּׁה מוֹעֲדִים, כָּךְ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוֹצִיא שִׁשָּׁה. וְהֵם (בראשית א) '׳אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳', וּמִנַּיִן שֶׁהֵם שִׁשָּׁה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות לא) '׳׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳׳, כִּי' שֵׁשֶׁת - וַדַּאי שֶׁהֵם שִׁשָּׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא אָמַר "כִּי בְשֵׁשֶׁת יָמִים". וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר עֵדוּת בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה ב) "מָה אֲעִידֵךְ", כָּךְ יֵשׁ עֵדוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ל) 'הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ'. הֲרֵי הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּ"בְרֵאשִׁית" וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בְּ"בָּרָא שֵׁית", וְאֵלֶּה הֵם שְׁנֵי הַמִּשְׁכָּנוֹת "לַאֲבִיר יַעֲקֹב" (תהלים קלב). וְאִם תֹּאמַר: אַחֲרֵי שֶׁאָמַר "׳אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" (מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ שֶׁהֵם שִׁשָּׁה), מַהוּ "בְּמוֹעֲדָם" שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ? אֶלָּא אֵין רְשׁוּת לִקְרֹא אוֹתָם אֶלָּא "בְּמוֹעֲדָם" - שֶׁהוּא מַלְכוּת וַדַּאי, הוּא שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת שֶׁהוּא חַג בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבְמָקוֹם אַחֵר אָמַר "אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" - "הֵ"ם" הוּא בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת "מָ"ה". וְזֶהוּ "אֵלֶּה מה מוֹעֲדָי".
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [תיקונים מזהר חדש - דף עב ע"ג] (עב ע"ג) בראשית ברא אלהים. ° תא חזי תרין תיבין אלין אתפלגו לתרין סטרין כל חד. בראשי״ת - ברא שי״ת, אלהים - מי אלה. ° בראשי״ת מאי שית. אלין ° שית סטרין דמשכנא ° דאיהו כגונא דשמים וארץ. ° ובגיניהו אתמר ° ׳אלה פקודי המשכן׳ (שמות לח). ° ודא הוא מי אלה. הדא הוא דכתיב ׳שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה׳ (ישעיה מ). ° ותרין משכנות אנון דאתרמיזו בהאי קרא ׳אלה פקודי המשכן משכן העדות׳. ° משכן עלאה - מי, ודא עלמא עלאה. ° משכן תתאה - מה, ודא עלמא תתאה. משכן עלאה בגינה אתמר ׳מי ברא אלה׳, ° מאי אלה, אלין (ויקרא כג) אלה מועדי ה'. ומאי אנון מועדי ה' אלין אנון חג המצות וחג השבועות וחג הסכות הרי תלת. תלת אחרנין ראש השנה חנכה פורים. תלתא (מנהון) אקרון מועדי ה' (° ואנון מקראי קדש) תלתא אחרנין אקרון (שם) אלה הם מועדי. ° ולקבליהון אתמר ° ׳הן כל אלה יפעל אל ° פעמים שלש עם גבר׳ (איוב לג). ° והאי משכן עלאה דעליהו אתקרי מי. הדא הוא דכתיב ׳מי ברא אלה׳. והאי מי איהי בינה (° ודא שמה) ודרגא דילה יום הכפורים איהו ודאי, והאי דרגא דאתקרי בינה אתקרי העולם הבא. ובעולם הבא, לית בה אכילה ושתיה. כגונא דא יום הכפורים דילה לית תמן אכילה ושתיה. מלכות אתקרי מ״ה, דא משכן העדות. ° ובגין דבה אשתכח עדות, אתמר בה ° מה אעידך. וכמה דעלמא עלאה אפיק שית מועדים, כך עלמא תתאה אפיק שית. ° ואנון ׳את השמים ואת הארץ׳ (בראשית א), ומנין דאנון שית בשמים והארץ, הדא הוא דכתיב ׳כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ. כי׳ (שמות לא) ששת ודאי דאנון שית. ובגין דא לא אמר כי בששת ימים. וכמה דאתמר עדות בעלמא תתאה הדא הוא דכתיב (איכה ב) מה אעידך, הכי אית עדות בשמים ובארץ הדא הוא דכתיב ׳העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ׳ (דברים ל). הא עלמא עלאה בראשי״ת ועלמא תתאה ברא שית, ואלין אנון תרין משכנות ° לאביר יעקב (תהלים קלב, ה). ואי תימא (אם כן) בתר דאמר ׳אלה מועדי ה' (מקראי קדש׳ ° דאנון שית) מאי ניהו במועדם דאמר בתר כן. אלא לית רשו למקרי לון אלא ° במועדם דאיהי מלכות ודאי איהי שמיני חג עצרת ° דאיהו חג בפני עצמו. ° ובאתר ° אחרא אמר אלה הם מועדי. ה״ם איהו בהפוך אתון מ״ה. ודא איהו אלה מה מועדי.
התרגום: בראשית ברא אלהים. בא וראה: שתי התבות הללו נחלקו לשני צדדים כל אחת. בראשי"ת - ברא ש"ת, אלהים - מי אלה. בראשי"ת, מהו "שית"? אלה ששת צדדי המשכן, שהוא כעין שמים וארץ. ובגללם נאמר (שמות לח) ׳אלה פקודי המשכן׳, וזהו "מי אלה". זהו שכתוב (ישעיה מ) 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה'. ושני משכנות הם הרמוזים בפסוק זה: 'אלה פקודי המשכן משכן העדת' - משכן עליון - "מי", וזה העולם העליון, משכן תחתון - "מה", וזה העולם התחתון. משכן עליון, עליו נאמר 'מי ברא אלה', מהו "אלה"? אלה (ויקרא כג) אלה מועדי ה'. ומהו מועדי ה'? אלה הם חג המצות וחג השבועות וחג הסכות, הרי שלשה. שלשה אחרים: ראש השנה, חנכה, פורים. שלשה מהם נקראים "מועדי ה'" (והם מקראי קדש), שלשה אחרים נקראים (שם) אלה הם מועדי. וכנגדם נאמר (איוב לג) '׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׳'. ומשכן עליון זה, שעליהם נקרא "מי", זהו שכתוב '׳מי ברא אלה׳'. ו"מי" זו היא בינה (וזה שמה), ודרגתה היא יום הכפורים ודאי, ודרגה זו הנקראת בינה נקראת העולם הבא. ובעולם הבא אין בו אכילה ושתיה, וכעין זה יום הכפורים - אין בו אכילה ושתיה. מלכות נקראת מ"ה, זה משכן העדות, ומשום שבה נמצאת עדות, נאמר בה "מה אעידך". וכשם שהעולם העליון הוציא ששה מועדים, כך העולם התחתון הוציא ששה. והם (בראשית א) '׳את השמים ואת הארץ׳', ומנין שהם ששה בשמים ובארץ? זהו שכתוב (שמות לא) '׳כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ׳, כי' ששת - ודאי שהם ששה, ומשום כך לא אמר "כי בששת ימים". וכשם שנאמר עדות בעולם התחתון, זהו שכתוב (איכה ב) "מה אעידך", כך יש עדות בשמים ובארץ, זהו שכתוב (דברים ל) 'העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ'. הרי העולם העליון ב"בראשית" והעולם התחתון ב"ברא שית", ואלה הם שני המשכנות "לאביר יעקב" (תהלים קלב). ואם תאמר: אחרי שאמר "׳אלה מועדי ה'" (מקראי קדש׳ שהם ששה), מהו "במועדם" שאמר אחר כך? אלא אין רשות לקרא אותם אלא "במועדם" - שהוא מלכות ודאי, הוא שמיני חג עצרת שהוא חג בפני עצמו. ובמקום אחר אמר "אלה הם מועדי" - "ה"ם" הוא בהפוך אותיות "מ"ה". וזהו "אלה מה מועדי".
מן המפרשים
אור יקר: שית' סטרין, ה מלכות. והנה בתוך השתלשלות הספירות האלו יתלבש אור א״ס בתוך מציאות הנזכר, והיינו בחינת התפשטות האצילות באור ישר, -דהיינו בהתפשט׳ קו המדה סוד מדידת הספירות מדד כל מציאות בחינת התפשטות אור ישר, כהתימו שיעור המדה לעשר…
ביאור הגר"א: ת"ח תרין תיבין כו'. רוצה לומר שכל אחד מאלה שני התיבות שמפרש, דורשין לשני תיבות:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: